הבנת מרכיבי המפתח של בעירת ביו-דלק הינה שלב חשוב לעבר בחירה נבונה של דלקים חלופיים מהדור הבא.
במאמר, שכותרתו: “כימיית הבעירה של ביו-דלק: מאתאנול לביו-דיזל”, נבחנת כימיית הבעירה של תרכובות המצויות בביו-דלקים שכיחים, בכללן כהלים, אתרים ואסטרים.
ביו-דלקים, כדוגמת אתאנול, ביו-בוטאנול וביו-דיזל, הינם בעלי עניין הולך וגובר לשמש כחלופות לדלקים שכיחים מבוססי-נפט. אולם, לדברי שני החוקרים (Hansen ו- Westbrook), נעשה מחקר מועט בלבד לגביי אוסף התגובות הכימיות המורכבות והמגוונות מאוד של בעירת ביו-דלק.
באופן כללי, המונח ביו-דלק קשור למבחר קטן בלבד של תרכובות כימיות, בעיקר: אתאנול (משמש באופן בלבדי כחלופה לדלק במנועי בעירה פנימית) ואסטרים מתיליים ארוכים מאוד בביו-דיזל (משמש כחלופת דיזל במנועי דיזל). הביו-דלקים הינם דלקים מחומצנים, עובדה המבדילה אותם מפחמימנים הקיימים בדלקים מבוססי-נפט רגילים.
בעוד שדיונים רבים לגביי ביו-דלקים התמקדו בתהליכים האפשריים לקבלת דלקים ותוספי-דלק חלופיים, החוקרים הינם הראשונים לבחון את ההיבטים המאפיינים של המנגנונים הכימיים בבעירה של ביו-דלקים אפשריים.
החוקרים השתמשו בשילוב של מיקרוסקופית לייזר, מיקרוסקופית מסות וכימיית להבה לשם בחינת מנגנוני החמצון והפרוק של מספר ביו-דלקים והיצירה של פליטות רעילות או מזיקות. בכדי להבין את תגובות הבעירה השונות ולשם זיהוי תבניות תגובה החוזרות על עצמן הסכימו החוקרים שחשוב לבדוק מקבילות של ביו-דלקים אפשריים.
