חלל ואסטרונומיה

ד"ר סיאן פרוקטור על בימת כנס אילן רמון, ת"א 28/1/2026. צילום: אבי בליזובסקי

ד״ר סיאן “ליאו” פרוקטור בכנס אילן רמון: “אמנות היא חלק מהדרך לפתוח את החלל לכולם”

טייסת משימת Inspiration4 סיפרה כיצד שיר שכתבה במסגרת התחרות על מושב “Prosperity” הפך לחזון “JEDI Space”, והסבירה למה שילוב יצירה, מדע וייצוג מגוון הוא תנאי לעתיד החלל המאויש
הדמיית אמן של HD 137010b. credit: NASA/JPL–Caltech/Keith Miller (Caltech/IPAC).)

מועמד לכוכב לכת חוץ־שמשי בגודל כדור הארץ והקפה של שנה – אבל עולם קפוא

כוכב לכת סלעי אפשרי, גדול בכ־6% מכדור הארץ, נראה כמי שמשלים הקפה בכ־355 יום ומקבל רק כ־29% מקרינת הכוכב שקולט כדור הארץ – מה שמעמיד אותו על סף “אזור המגורים”

ווב מצלם את “נשימת הסיום” של כוכב דמוי־שמש בערפילית הסליל

התצפית האינפרא־אדומה החדה ביותר עד כה של ערפילית פלנטרית קרובה חושפת קשרי גז ואבק דמויי־שביטים וממחישה כיצד חומר מכוכב גווע הופך לזרעי מערכות עתידיות
הדמיית מחשב המראה חורים שחורים עוללים גדלים בגלקסיה צעירה ביקום המוקדם. קרדיט: Dr John Regan

הדמיות חדשות מציעות פתרון: כך חורים שחורים גדלו מהר לעל־מסיביים ביקום המוקדם

מחקר סימולציות טוען שהיקום הצעיר היה כאוטי ועשיר בגז צפוף, ואפשר גם ל“זרעים קלים” לעבור פרקי “זלילה” שחצו את מגבלות הגדילה המקובלות
"תקריב של אזור קורונלי מהחללית Solar Orbiter טרם התפרצות שמש משמעותית"

מפולת מגנטית כמנגנון מניע להתפרצויות שמש עוצמתיות

ממצאי Solar Orbiter מצביעים על מודל "דומינו" של איחוי מגנטי מחודש המסלים במהירות להתפרצות בעוצמה גבוהה
מפת השמים שיצר טלסקופ החלל גאיה. (credit: ESA)

מפת דרכים לנייטרינו בשביל החלב עשויה לכוון את הציד אחר מקורות גלקטיים

מודל חדש מדרג אזורים בגלקסיה שבהם צפוי שטף נייטרינו גבוהה, בהקשר של כוכבים מסיביים וגז בין-כוכבי
טלסקופ החלל הזעיר פנדורה. (NASA Scientific Visualization Studio)

נאס״א שיגרה את טלסקופ החלל הזעיר פנדורה לחקר אטמוספרות של 20 כוכבי לכת חוץ שמשיים

הטלסקופ ימדוד בו־זמנית אור נראה ואינפרה־אדום כדי להפריד בין “רעש” מהכוכב המארח לבין חתימת האטמוספרה, ותסייע לשפר תצפיות של טלסקופ החלל ג'יימס ווב
אפקט סויאנוב זלדוביץ'. קרדיט: Lingxiao Yuan

גז תוך־צבירי חם במיוחד התגלה בצביר גלקסיות צעיר – מוקדם מהתחזיות

מדידה ב־ALMA ואפקט סוניאייב–זלדוביץ’ מצביעה על “חימום יתר” כ־1.4 מיליארד שנה אחרי המפץ הגדול, ומאתגרת מודלים של היווצרות צבירי גלקסיות
סינגולריות. המחשה: depositphotos.com

מיליון תושבים על מאדים, תודעה דיגיטלית והסינגולריות: המדע מציב גבולות לחלומות של עמק הסיליקון

סרטון של ניל דה־גראס טייסון מציף מחדש את הוויכוח על קולוניזציה של מאדים, “העלאת תודעה” ותחזיות סינגולריות – ומה המחקר אומר על המגבלות הפיזיקליות והביולוגיות
הדמיית אמן של מזג האוויר החללי סביב ננס ה-M TIC 141146667. הטורוס של גז מיונן מעוצב על ידי השדה המגנטי והסיבוב של הכוכב, עם שני גושים צפופים ומהודקים בשני צדדים מנוגדים של הכוכב. קרדיט: Illustration by Navid Marvi, Carnegie Science

תחנות מזג אוויר חללי טבעיות עשויות לעזור להבין מה הופך כוכבי לכת לראויים למגורים

טורוס פלזמה קרה סביב ננסים אדומים צעירים גורם להתעמעמות מחזורית – ומספק “תחנת מזג אוויר חללי” למדידת חלקיקים ושדות מגנטיים מרחוק
הדמיית טלסקופ החלל לאזולי — “טלסקופ חלל פרטי חדש עם מראה בקוטר כ־3 מטר, מתוכנן לתצפיות באור נראה ובתת־אדום הקרוב.” קרדיט: Schmidt Sciences.

אריק שמידט (לשעבר מנכ"ל גוגל) יממן טלסקופ חלל פרטי גדול מהאבל ועוד 3 מצפי־על קרקעיים

“מערכת המצפים של שמידט” כוללת את טלסקופ החלל לאזולי ושלושה מתקנים קרקעיים, עם יעד הפעלה עד סוף העשור ודגש על נתונים פתוחים לקהילה
מערך הטלסקופים אלן. קרדיט: SETI Institute

נצנוץ של פולסר מגלה את המרקם הנסתר של החלל

מעקב של מכון SETI במערך הטלסקופים אלן במשך כעשרה חודשים הראה כיצד נצנוץ פולסרים משתנה לאורך זמן ויוצר עיכובים זעירים שמחייבים תיקון במדידות תזמון מדויקות. הנצנוץ העדין של פולסר מגלה
עדשת כבידה מעוותת עצמים הנמצאים מאחוריה. המחשה: depositphotos.com

עצם מסתורי מערער את המודלים הפשוטים של חומר אפל

מקרה תצפיתי חריג: עצם בעל מסה בסדר גודל של מיליון מסות שמש, שאין לו “מקבילה” ברורה בין עצמים מוכרים, עשוי להיות תוצאה של התנגשות בין סוגים שונים של חומר אפל
כוכב לכת מחוץ למערכת השמש. המחשה: depositphotos.com

בפעם הראשונה: כוכב לכת נווד “נשקל” ונמדד בזכות תצפיות מהקרקע ומהחלל

אירוע מיקרו עדשה שנצפה גם בסקרים קרקעיים וגם ב-Gaia אפשר למדוד פרלקסה, לשבור את בלבול המסה-מרחק, ולהעריך מסה בסדר גודל של שבתאי
סצנה קוסמית עם DNA, כוכבים, ממיסים ומעגלי אטומים בזרימה אוראלית.

למה התפרצויות שמש “פועמות” בקצב קבוע?

העין נמשכת מיד, בתמונת החודש החדשה של טלסקופ החלל ג'יימס ווב (NASA/ESA/CSA), אל “המפלצת” שבמרכז: צביר הגלקסיות Abell S1063. זהו אוסף ענק של גלקסיות, המרוחק כ־4.5 מיליארד שנות אור מכדור הארץ בקבוצת הכוכבים גרוּס (העגור), והוא שולט בשדה הראייה. במבט קרוב יותר נראים סביבו פסים זוהרים וקשתות מעוקמות — תוצר של עדשת כבידה — ודווקא הם מושכים את תשומת לבם של החוקרים: הקשתות הללו הן דימויים מוגדלים ומעוותים של גלקסיות חיוורות ועתיקות מן היקום הרחוק.

טלסקופ החלל ווב מגלה שגלקסיות חיוורות היו נפוצות יותר בתחילת היקום

ניתוח תצפיות עמוקות מצביע שגלקסיות קטנות עשויות להסביר חלק גדול מקצב יצירת הכוכבים בשחר הקוסמי – אך נדרש אימות נוסף
תמונה של התפשטות היקום שיצרה בינה מלאכותית. קרדיט: ZARM, Universität Bremen (AI generated)

מה אם האנרגיה האפלה לא קיימת? תאוריה חדשה עשויה לכתוב מחדש את התפשטות היקום

חוקרים מציעים שההתפשטות המואצת של היקום יכולה לנבוע מהגאומטריה של המרחב־זמן ומהרחבה של תורת הכבידה – בלי להוסיף “רכיב מסתורי” למשוואות כדי להתאים לתצפיות