תאים

תמונת מיקרוסקופ של תאי שמר. אברוני המיטוכונדריה (מסומנים באדום) מחוברים לפרוקסיזומים (בתכלת) באמצעות "רצועות" זעירות (בירוק). איור: מכון ויצמן

שום אברון איננו אי

כיצד אפשר לאתר את נקודות החיבור הזעירות בין אברוני התא?

איור: pixabay.

חנינה מולקולרית

המנגנון שמגן על תאים מגזר דין מוות

"לאורך האבולוציה, התאים שידעו לייצר חלבונים בדרך ה'זולה' ביותר רכשו יתרון עצום. אפשר לומר כי מי שהיה החסכוני ביותר – שרד". מקור: מגזין מכון ויצמן.

רמזור של חיידקים

כיצד תאים חיים מצליחים "לצמצם עלויות" – ולייצר חלבונים בדרך החסכונית ביותר? מדענים ממכון ויצמן חשפו כמה שיטות שבאמצעותן תאים מצמצמים את ה"עלות" הכרוכה בתהליך בניית

איור: Darryl Leja, NHGRI / flickr.

בין חושך לאור

מדענים ממכון ויצמן מדדו את רמות הליפידים בגרעיני התא ובמיטוכונדריה בזמנים שונים ביום, וגילו כי כשליש מהליפידים שנמדדו מפגינים שינוי יומי באברונים. הממצאים עשויים להעיד

תאי עצב. מקור: MR McGill / flickr.

עד קצה התא ובחזרה

מדענים ממכון ויצמן גילו מעין "קרון רכבת" החיוני לחישת הממדים של התאים – חלבון הקרוי "אימפורטין-בטא-1". חלבון זה מעביר את אות החישה בחזרה לגרעין התא.

אחרי חלוקתו של תא המודל הפשוט, אחד מתאי הבת יורש רק סוג אחד של ליפיד (אדום) ואת רוב פרודות החלבון (כחול), בשעה שתא הבת השני יורש שני סוגי ליפידים (אדום וירוק). תמונה: ראה קישור למקור התמונה בסוף הכתבה

תובנות חדשות בנוגע למנגנון חלוקת התא

חוקרים הדגימו, באמצעות שיטה חדשה שבה מודלים של תאים פרימיטיביים נבנים מלמטה למעלה, כי המבנים של קרומית התא ושל הציטופלסמה עשויים להיות חשובים לחלוקת התא

מימין: ד"ר אמנון בוקסבוים, ד"ר שירלי דאובה, פרופ' רועי בר-זיו ודן ברכה

צפוף בגנום

פרופ' רועי בר-זיו, מהמחלקה לחומרים ופני שטח שבפקולטה לכימיה, רצה ליצור מערכת מלאכותית שתשלב את הנוחיות של ניסויי מבחנה עם תנאי הצפיפות האמיתיים של התא

מימין: ד"ר ענת שמואלי,פרופ' אורלי ריינר,ד"ר תמר ספיר ומיכל סגל. תובלה

גריז

גריז הוא חומר חיוני שמבטיח נסיעה חלקה, אבל יותר מדי ממנו, ובמקום הלא נכון, עלול לגרום להחלקה מהמסלול. העיקרון הזה נכון גם כשמדובר במנועים מולקולריים

קורטני פארק, הראשונה בין מחברי המאמר

כיצד מפורקת פרודת ה-ATP בתאים

חוקרים מהמרכז למדעי הבריאות באוניברסיטה של מדינת לואיזיאנה גילו כיצד הפרודה ATP מפורקת בתאים, ומספקים לראשונה אי-פעם את התמונה הברורה של תגובת המפתח המאפשרת לתאים

כיצד סלילי ד.נ.א. בודדים חוברים יחדיו

חוקרים מאוניברסיטת וויסקונסין גילו בעזרת הדמיות מחשב חלק מהמנגנונים שבאמצעותם סלילי ד.נ.א. בודדים, המשלימים זה את זה, מגיבים וחוברים יחדיו ליצירת מבנה הסליל הכפול המוכר.

מערכת איתוראן של הגוף

תאי העצב מקבלים החלטות של חיים ומוות בהתאם למיקומה של הפגיעה העצבית. כיצד הם קובעים את מקום הפגיעה?

הריבוזום: המפתח לחיים ברמה האטומית חלק ד'

המשך הסקירה הפופולארית (חלק רביעי ואחרון) ובה הרקע להחלטת ועדת פרס נובל לכימיה להעניק את הפרס למגלי הריבוזומים ובהם פרופ' עדה יונת ממכון ויצמן

הריבוזום: המפתח לחיים ברמה האטומית חלק ב'

המשך הסקירה הפופולארית (חלק שני מתוך ארבעה) ובה הרקע להחלטת ועדת פרס נובל לכימיה להעניק את הפרס למגלי הריבוזומים ובהם פרופ' עדה יונת ממכון ויצמן

מפצחת הריבוזומים

פרופ' יונת מפענחת מבנים של ריבוזומים השייכים לחיידקים מחוללי מחלות, ומנסה לגלות כיצד תרופות אנטיביוטיות משתלבות במבנים אלה ומפריעות להם, ומדוע חיידקים מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה.

בולעים וגורסים את גורמי הסרטן

התאים הסרטניים ידועים לשמצה ביכולתם לנצל את התהליכים הרגילים של התא לצורך הישרדותם. מדעני מכון ויצמן זיהו באחרונה את אחד מהתכסיסים המתוחכמים שהם מפעילים: שיבוש

הפרשה תאית

מדעני מכון ויצמן למדע גילו: מנגנון בסיסי האחראי לתהליכי הפעולה של איברי הפרשה שונים

דילוג לתוכן