שום אברון איננו אי
מגזין מכון ויצמן
21 ביולי 2018
אין תגובות
כיצד אפשר לאתר את נקודות החיבור הזעירות בין אברוני התא?
תאים
רמזור של חיידקים
מגזין מכון ויצמן
6 באפריל 2017
תגובה אחת
כיצד תאים חיים מצליחים "לצמצם עלויות" – ולייצר חלבונים בדרך החסכונית ביותר? מדענים ממכון ויצמן חשפו כמה שיטות שבאמצעותן תאים מצמצמים את ה"עלות" הכרוכה בתהליך בניית
חוקרים פיתחו גישה חדשה לחיסול ממוקד של תאי סרטן אלימים
אוניברסיטת תל אביב
28 במרץ 2017
5 תגובות
חוקרים באוניברסיטת תל אביב פיתחו גישה חדשה לחיסול ממוקד של תאי סרטן אלימים על ידי הצתת מנגנון חיסול עצמי בתא.
חוקרים מפרסמים ממצאים דרמטיים הנוגעים לתהליך האיחוי הבין-תאי
הטכניון
18 בפברואר 2017
אין תגובות
חוקרים בפקולטה לביולוגיה בטכניון ועמיתיהם בארה"ב ובדרום אמריקה מציגים את חשיבותם של "פוסקסינים" ברבייה מינית, בהדבקה ויראלית ובצמיחת איברים
בין חושך לאור
מגזין מכון ויצמן
26 באוקטובר 2016
אין תגובות
מדענים ממכון ויצמן מדדו את רמות הליפידים בגרעיני התא ובמיטוכונדריה בזמנים שונים ביום, וגילו כי כשליש מהליפידים שנמדדו מפגינים שינוי יומי באברונים. הממצאים עשויים להעיד
עד קצה התא ובחזרה
מגזין מכון ויצמן
29 בספטמבר 2016
2 תגובות
מדענים ממכון ויצמן גילו מעין "קרון רכבת" החיוני לחישת הממדים של התאים – חלבון הקרוי "אימפורטין-בטא-1". חלבון זה מעביר את אות החישה בחזרה לגרעין התא.
ב.ג. נגב תציג בכנס ביומד פפטידים המסייעים בעצירת מות תאים
שירות הידען
28 במאי 2013
תגובה אחת
ב.ג. נגב תציג פפטידים העשויים לסייע בעצירת מוות תאים והרס רקמתי במחלות כרוניות ומחלות מסכנות חיים המחקר החדש, שייחשף לראשונה ב"שבוע הביומד 2013", שכבר הגיע
בשורה לחולי סרטן: שיטה חדשה לגרימת מוות מתוכנן של תאים סוללת את הדרך לפיתוח טיפול בסרטן
האוניברסיטה העברית
19 ביולי 2012
19 תגובות
השיטה היא פרי מחקרם של חוקרים מהאוניברסיטה העברית וממכון ויצמן למדע
תובנות חדשות בנוגע למנגנון חלוקת התא
דר. משה נחמני
26 ביוני 2011
תגובה אחת
חוקרים הדגימו, באמצעות שיטה חדשה שבה מודלים של תאים פרימיטיביים נבנים מלמטה למעלה, כי המבנים של קרומית התא ושל הציטופלסמה עשויים להיות חשובים לחלוקת התא
צפוף בגנום
מגזין מכון ויצמן
5 ביולי 2010
תגובה אחת
פרופ' רועי בר-זיו, מהמחלקה לחומרים ופני שטח שבפקולטה לכימיה, רצה ליצור מערכת מלאכותית שתשלב את הנוחיות של ניסויי מבחנה עם תנאי הצפיפות האמיתיים של התא
גריז
מגזין מכון ויצמן
3 באפריל 2010
תגובה אחת
גריז הוא חומר חיוני שמבטיח נסיעה חלקה, אבל יותר מדי ממנו, ובמקום הלא נכון, עלול לגרום להחלקה מהמסלול. העיקרון הזה נכון גם כשמדובר במנועים מולקולריים
כיצד מפורקת פרודת ה-ATP בתאים
דר. משה נחמני
31 במרץ 2010
2 תגובות
חוקרים מהמרכז למדעי הבריאות באוניברסיטה של מדינת לואיזיאנה גילו כיצד הפרודה ATP מפורקת בתאים, ומספקים לראשונה אי-פעם את התמונה הברורה של תגובת המפתח המאפשרת לתאים
המחשב שיש לנו בכל תא
אבי בליזובסקי
11 בדצמבר 2009
6 תגובות
ראיון עם פרופ' אורי אלון לרגל זכייתו בפרס ברונו
השבוע זה קורה: טקס הענקת פרס נובל בכימיה לפרופ' עדה יונת
מגזין מכון ויצמן
6 בדצמבר 2009
אין תגובות
פרופ' יונת היא האישה הרביעית שזוכה בפרס נובל בכימיה, והאישה הראשונה שזוכה בו ב-45 השנים האחרונות. מאמר זה התפרסם במגזין מכון ויצמן. בקרוב: קטעים מראיון
כיצד סלילי ד.נ.א. בודדים חוברים יחדיו
דר. משה נחמני
29 באוקטובר 2009
2 תגובות
חוקרים מאוניברסיטת וויסקונסין גילו בעזרת הדמיות מחשב חלק מהמנגנונים שבאמצעותם סלילי ד.נ.א. בודדים, המשלימים זה את זה, מגיבים וחוברים יחדיו ליצירת מבנה הסליל הכפול המוכר.
מערכת איתוראן של הגוף
מגזין מכון ויצמן
25 באוקטובר 2009
אין תגובות
תאי העצב מקבלים החלטות של חיים ומוות בהתאם למיקומה של הפגיעה העצבית. כיצד הם קובעים את מקום הפגיעה?
הריבוזום: המפתח לחיים ברמה האטומית חלק ד'
דר. משה נחמני
21 באוקטובר 2009
תגובה אחת
המשך הסקירה הפופולארית (חלק רביעי ואחרון) ובה הרקע להחלטת ועדת פרס נובל לכימיה להעניק את הפרס למגלי הריבוזומים ובהם פרופ' עדה יונת ממכון ויצמן
הריבוזום: המפתח לחיים ברמה האטומית חלק ג' – עדה יונת – החלוצה העיקשת
דר. משה נחמני
20 באוקטובר 2009
10 תגובות
המשך הסקירה הפופולארית (חלק שלשי מתוך ארבעה) ובה הרקע להחלטת ועדת פרס נובל לכימיה להעניק את הפרס למגלי הריבוזומים ובהם פרופ' עדה יונת ממכון ויצמן
הריבוזום: המפתח לחיים ברמה האטומית חלק ב'
דר. משה נחמני
19 באוקטובר 2009
4 תגובות
המשך הסקירה הפופולארית (חלק שני מתוך ארבעה) ובה הרקע להחלטת ועדת פרס נובל לכימיה להעניק את הפרס למגלי הריבוזומים ובהם פרופ' עדה יונת ממכון ויצמן
הריבוזום – המפתח לחיים ברמה האטומית. הסבר על המערכת שעליה זכו פרופ' עדה יונת ושניים מעמיתיה בפרס נובל
דר. משה נחמני
18 באוקטובר 2009
10 תגובות
הסבר פופולארי על הריבוזומים והרקע לבחירת חלוצי התחום ובהם פרופ' עדה יונת ממכון ויצמן: חלק ראשון מתוך ארבעה
עבודתה של עדה יונת איפשרה לפענח ולהבין את מנגנון הפעולה של חמש תרופות אנטיביוטיות
מגזין מכון ויצמן
7 באוקטובר 2009
13 תגובות
מכון ויצמן למדע מברך את פרופ' עדה יונת על זכייתה בפרס נובל בכימיה לשנת 2009, וגאה בהישגיה המדעיים.
מפצחת הריבוזומים
מגזין מכון ויצמן
7 באוקטובר 2009
7 תגובות
פרופ' יונת מפענחת מבנים של ריבוזומים השייכים לחיידקים מחוללי מחלות, ומנסה לגלות כיצד תרופות אנטיביוטיות משתלבות במבנים אלה ומפריעות להם, ומדוע חיידקים מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה.
בולעים וגורסים את גורמי הסרטן
מגזין מכון ויצמן
25 בספטמבר 2009
2 תגובות
התאים הסרטניים ידועים לשמצה ביכולתם לנצל את התהליכים הרגילים של התא לצורך הישרדותם. מדעני מכון ויצמן זיהו באחרונה את אחד מהתכסיסים המתוחכמים שהם מפעילים: שיבוש
הפרשה תאית
מגזין מכון ויצמן
24 בספטמבר 2009
אין תגובות
מדעני מכון ויצמן למדע גילו: מנגנון בסיסי האחראי לתהליכי הפעולה של איברי הפרשה שונים