במחלות מוח ניווניות, אלצהיימר למשל, נרשמת פעילות-יתר של נציגי המערכת החיסונית במוח. מדעני מכון ויצמן למדע חשפו את המנגנון שמאפשר לתאים אלה לחזור לשגרה
כיצד אפשר לאתר את נקודות החיבור הזעירות בין אברוני התא?
כיצד תאים חיים מצליחים "לצמצם עלויות" – ולייצר חלבונים בדרך החסכונית ביותר? מדענים ממכון ויצמן חשפו כמה שיטות שבאמצעותן תאים מצמצמים את ה"עלות" הכרוכה בתהליך בניית
חוקרים באוניברסיטת תל אביב פיתחו גישה חדשה לחיסול ממוקד של תאי סרטן אלימים על ידי הצתת מנגנון חיסול עצמי בתא.
חוקרים בפקולטה לביולוגיה בטכניון ועמיתיהם בארה"ב ובדרום אמריקה מציגים את חשיבותם של "פוסקסינים" ברבייה מינית, בהדבקה ויראלית ובצמיחת איברים
מדענים ממכון ויצמן מדדו את רמות הליפידים בגרעיני התא ובמיטוכונדריה בזמנים שונים ביום, וגילו כי כשליש מהליפידים שנמדדו מפגינים שינוי יומי באברונים. הממצאים עשויים להעיד
מדענים ממכון ויצמן גילו מעין "קרון רכבת" החיוני לחישת הממדים של התאים – חלבון הקרוי "אימפורטין-בטא-1". חלבון זה מעביר את אות החישה בחזרה לגרעין התא.
ב.ג. נגב תציג פפטידים העשויים לסייע בעצירת מוות תאים והרס רקמתי במחלות כרוניות ומחלות מסכנות חיים המחקר החדש, שייחשף לראשונה ב"שבוע הביומד 2013", שכבר הגיע
השיטה היא פרי מחקרם של חוקרים מהאוניברסיטה העברית וממכון ויצמן למדע
חוקרים הדגימו, באמצעות שיטה חדשה שבה מודלים של תאים פרימיטיביים נבנים מלמטה למעלה, כי המבנים של קרומית התא ושל הציטופלסמה עשויים להיות חשובים לחלוקת התא
פרופ' רועי בר-זיו, מהמחלקה לחומרים ופני שטח שבפקולטה לכימיה, רצה ליצור מערכת מלאכותית שתשלב את הנוחיות של ניסויי מבחנה עם תנאי הצפיפות האמיתיים של התא
גריז הוא חומר חיוני שמבטיח נסיעה חלקה, אבל יותר מדי ממנו, ובמקום הלא נכון, עלול לגרום להחלקה מהמסלול. העיקרון הזה נכון גם כשמדובר במנועים מולקולריים
חוקרים מהמרכז למדעי הבריאות באוניברסיטה של מדינת לואיזיאנה גילו כיצד הפרודה ATP מפורקת בתאים, ומספקים לראשונה אי-פעם את התמונה הברורה של תגובת המפתח המאפשרת לתאים
ראיון עם פרופ' אורי אלון לרגל זכייתו בפרס ברונו
פרופ' יונת היא האישה הרביעית שזוכה בפרס נובל בכימיה, והאישה הראשונה שזוכה בו ב-45 השנים האחרונות. מאמר זה התפרסם במגזין מכון ויצמן. בקרוב: קטעים מראיון
חוקרים מאוניברסיטת וויסקונסין גילו בעזרת הדמיות מחשב חלק מהמנגנונים שבאמצעותם סלילי ד.נ.א. בודדים, המשלימים זה את זה, מגיבים וחוברים יחדיו ליצירת מבנה הסליל הכפול המוכר.
תאי העצב מקבלים החלטות של חיים ומוות בהתאם למיקומה של הפגיעה העצבית. כיצד הם קובעים את מקום הפגיעה?
המשך הסקירה הפופולארית (חלק רביעי ואחרון) ובה הרקע להחלטת ועדת פרס נובל לכימיה להעניק את הפרס למגלי הריבוזומים ובהם פרופ' עדה יונת ממכון ויצמן
המשך הסקירה הפופולארית (חלק שלשי מתוך ארבעה) ובה הרקע להחלטת ועדת פרס נובל לכימיה להעניק את הפרס למגלי הריבוזומים ובהם פרופ' עדה יונת ממכון ויצמן
המשך הסקירה הפופולארית (חלק שני מתוך ארבעה) ובה הרקע להחלטת ועדת פרס נובל לכימיה להעניק את הפרס למגלי הריבוזומים ובהם פרופ' עדה יונת ממכון ויצמן
הסבר פופולארי על הריבוזומים והרקע לבחירת חלוצי התחום ובהם פרופ' עדה יונת ממכון ויצמן: חלק ראשון מתוך ארבעה
מכון ויצמן למדע מברך את פרופ' עדה יונת על זכייתה בפרס נובל בכימיה לשנת 2009, וגאה בהישגיה המדעיים.
פרופ' יונת מפענחת מבנים של ריבוזומים השייכים לחיידקים מחוללי מחלות, ומנסה לגלות כיצד תרופות אנטיביוטיות משתלבות במבנים אלה ומפריעות להם, ומדוע חיידקים מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה.
התאים הסרטניים ידועים לשמצה ביכולתם לנצל את התהליכים הרגילים של התא לצורך הישרדותם. מדעני מכון ויצמן זיהו באחרונה את אחד מהתכסיסים המתוחכמים שהם מפעילים: שיבוש
