2017 בחלל – סיומה של משימת קאסיני לשבתאי
סקירה של מסע התגליות ההיסטורי אל כוכב הלכת מוקף הטבעות, שהיה חסר תקדים מבחינת היקף ומראות מרהיבים
סקירה של מסע התגליות ההיסטורי אל כוכב הלכת מוקף הטבעות, שהיה חסר תקדים מבחינת היקף ומראות מרהיבים
החללית קאסיני צללה מוקדם יותר החודש אל תוך ענק הגזים שבתאי, בסיום גרנדיוזי של אחת המשימות הפוריות והמוצלחות ביותר של נאס"א. לזכות החללית עומדות תגליות
הצלילה לתוך אטמוספירת שבתאי נועדה להבטיח שירחים אחדים של שבתאי ובמיוחד אנסלדוס, שמעריכים כי יש לו אוקיאנוס תת קרקעי המראה סימנים של פעילויות הידרותרמיות לא
בעוד 3 ימים, ב-15 בספטמבר, החללית קאסיני תשלים את מסע החקר שלה על שבתאי שנמשך 13 שנים, בגראנד פינלה ראוי. קאסיני הפכה לחללית הראשונה שנכנסה
ממצאים חדשים מחקר הירח דיון של שבתאי
החללית קאסיני אמנם עומדת לסיים בעוד ארבעה חודשים את משימתה בת 13 השנים סביב שבתאי, טבעותיו וירחיו, אך עד אז צפויים לנו ממנה הפתעות ותגליות רבות.
בניגוד לציפיות החוקרים, החללית קאסיני, שצללה בשבוע שעבר בפעם הראשונה ברווח הצר שבין שבתאי וחגורת הטבעות שלו, תיעדה מעט מאד חלקיקי אבק וקרח באזור המסתורי,
למרות החשש מהתנגשות עם חלקיקים קטנים, קאסיני השלימה בהצלחה את הראשונה מבין 22 הצלילות שלה ברווח הצר שבין שבתאי וטבעותיו, שבסיומן תישרף באטמוספירה של שבתאי.
מחקר חדש מגלה כי האוקיינוס התת-קרחי של הירח אנסלדוס, המקיף את שבתאי, קרוב יותר לפני השטח מאשר הוערך עד כה. המחקר, שמתבסס על תצפיות המכ"ם של
הירחון הקטן הלן (Helene) של שבתאי נחשף במשך השנים במספר צילומים קרובים של החללית קאסיני.
דפניס, ירחון קטן של שבתאי שנמצא במרווח בין טבעותיו, נחשף בצילום חדש של הגשושית קאסיני.
הגשושית קאסיני, שחוקרת את שבתאי, טבעותיו וירחיו כבר 13 שנה, נכנסה לאחרונה לשלב האחד לפני אחרון לפני שתסיים את חייה בצלילה אל תוך האטמוספירה של שבתאי בספטמבר
צילומים חדשים של הגשושית קאסיני, המתחילה כעת את שלביה האחרונים במשימתה סביב שבתאי, חושפים פרטים חדשים לגבי הירח פנדורה של כוכב הלכת המרוחק.
"בריגדת דליים" – תהליך שבו נעשית פעילות ממקום אחד וצבירתו במקום שני עד שהתוצאה מורגשת מתרחש על טיטאן ומעביר מתאן נוזלי מרחבי טיטאן אל הקוטב
מדענים שבחנו את ממצאי החללית קאסיני של נאס"א גילו עדויות חזקות לכך שהאוקיאנוס התת־קרקעי בירח הגדול של שבתאי טיטאן, עשוי להיות מלוח כמו ים המלח.
על פי מודלים שונים מתאן נוזלי באזור קו המשווה מתאדה ומוסע על ידי הרוח לקטבים, מקומות בהם הטמפרטורה נמוכה יותר וכתוצאה מכך הגז מתעבה (condense)
החללית קאסיני של נאס"א סיפקה למדענים את צילום התקריב הראשון התקריב רואה בפעם הראשונה, באור נראה של הוריקן ענק המסתחרר סביב הקוטב הצפוני של כוכב
מעקב רב שנתי מאפשר הבנה של תפוצת העננים בעונות השונות
להוציא את החנקן שהוא המרכיב הדומיננטי של האטמוספירה, גז אחר בעל משמעות רבה הוא המתאן,
התברר כי בחצי הכדור הצפוני ישנם יותר מאגרים של מתאן נוזלי מאשר בחצי הכדור הדרומי. חלק מאגמים אלה הם גדולים מאוד