נוירוביולוגיה

תמונת מיקרוסקופ דו-פוטוני של תא מקודד כיוון ברשתית עכבר (התא והעץ הדנדריטי שלו מסומנים באדום) ומסביבו תאי סטארברסט (בירוק) החיוניים לחישוב כיוון התנועה ברוב התאים מקודדי הכיוון

כיוון חדש

מדעניות מכון ויצמן למדע הראו כי תאים מקודדי כיוון ברשתית העין נהנים מגמישות גדולה מכפי שחשבו עד כה: על-אף שהם בנויים אנטומית להגיב לכיוון מסוים,

"הורמון האהבה" או "ההורמון החברתי"?

"הורמון האהבה" עלול לגרום גם חרדה ותוקפנות

הממצאים התגלו הודות לפיתוח טכנולוגיה מתקדמת שמאפשרת למדענים להפעיל – באופן אלחוטי – תאי מטרה במוחותיהם של עכברים הנמצאים בסביבה עתירת גירויים 

"החולה מחוסר ההכרה (אלגוריה על חוש הריח)", 1625. רמברנדט צייר יצירה זו בגיל 19 כחלק מסדרה של חמשת החושים. הציור התגלה ב-2015 באוסף של משפחה בניו ג'רזי

מבחן ריח המנבא חזרה להכרה של פגועי ראש

מבחן ההכרה שפיתחו החוקרים ממכון ויצמן בשותפות עם ד"ר ירון סחר, מנהל המחלקה לשיקום חבלות מוחיות בבית לוינשטיין – מבוסס על העיקרון שלפיו הנשימה שלנו

אוטיזם. איור: shutterstock

חיי החברה של תאי העצב

כיצד מיוצג במוח מידע חברתי – ומה הם השינויים המתחוללים בייצוג זה באוטיזם?

תמונה לעמוד הראשי בלבד.

האופן שבו המוח מתמודד עם מידע שאינו מסונכרן בזמן

מחקרים חדשים חושפים את האופן שבו המח מתמודד עם מידע שאינו מסונכרן בזמן. לממצאי המחקרים חשיבות רבה בהבנת תופעות עצביות שקשורות לבעיות בתזמון מידע תחושתי, כמו

צילום: Dawn.

לזוז לפי הקשב

האם וכיצד משפיעים קשב ותהליכים מנטליים אחרים על התפיסה החושית? חוקרים ממכון ויצמן חשפו מנגנון פיסיולוגי בשפמי חולדות המופעל באופן ברור וניכר על-ידי קשב

בנייה של מוח שלם בצלוחית מעבדה בלתי אפשרית, אבל מדענים כן בונים רקמה תאית הדומה מאוד למוח העוברי המתפתח. איור: pixabay.com.

לבנות מוח במעבדה

מדענים מעתיקים את האיבר המורכב ביותר שהטבע יצר, בתקווה לפצח את תעלומות מחלות המוח, החל באוטיזם וכלה באלצהיימר

ירידה בספיגת הסידן במיטוכונדריה בתאים שבהם נוטרל הגן MTCH2. בתצלום השמאלי נראה תא עצב שלא הונדס גנטית. בתצלום הימני נראה תא עצב מהונדס (ללא MTCH2). לתאים הוחדרו חיישנים פלואורסצנטיים במטרה להאיר את ספיגת הסידן במיטוכונדריה, ולמצע הגידול של התאים הוסף סידן. כפי שניתן לראות, החיישנים מאירים באופן משמעותי פחות בתא המהונדס (סקאלת הצבע נעה מכחול, המלמד על קליטת סידן נמוכה, עד צהוב, המצביע על קליטת סידן גבוהה), דבר המעיד על פגיעה בספיגת הסידן במיטוכונדריה. מקור: מתוך המאמר.

בריחת סידן מהמוח

האם הגן MTCH2 שנקשר בעבר בפעילות מטבולית, משפיע גם על תיפקודים קוגניטיביים? מדענים ממכון ויצמן גילו כי ניטרול הגן במוח הקדמי של עכברים הוביל להתגברות

פרוסת מוח של עכבר מהונדס גנטית. תאי עצב שמבטאים את הקולטן CRFR1 מופיעים בירוק, ותאי העצב שמבטאים את המוליך העצבי CRF מופיעים באדום. התמונה צולמה במיקרוסקופ פלואורוסנטי. מקור: מתוך המאמר.

חוק שימור הלחץ

מדענים ממכון ויצמן גילו כי תאי עצב הממוקמים באחד מגרעיני ההיפותלמוס, ומבטאים קולטן בשם CRFR1, מסייעים לגוף להתמודד עם חשיפה ללחץ כרוני. קולטנים אלה מתבטאים

נוירונים (ירוק כהה) ותאי גליה (ירוק-צהבהב). איור: shutterstock

רשתות הנוירונים מגיעות לקונסנזוס

כל מילימטר מעוקב במוח מכיל יותר מ-100,000 נוירונים, וכל אחד מהם מסוגל לתקשר עם 10,000-1,000 תאים אחרים. מחקר חדש מראה כיצד פועלת תקשורת זו כשלא

חותמת זמן של אירועים הנצרבים במוח. איור: מכון ויצמן

חוויה של פעם בחיים

מדעני המכון תיעדו את פעילות המוח בעכברים, וגילו "חותמות זמן" בדפוסי הפעילות של קבוצות גדולות של תאי עצב 

מימין: ד"ר עופר יזהר, ד"ר מתיאס פריגה, ניב סקוט וד"ר טלי קמחי. הדור הבא

האמהות והאבות

מדעני המכון גילו שבאיזור המפקח על התנהגות הורית במוחותיהן של עכברות יש יותר תאי עצב שמפיקים את האנזים TH בהשוואה לזכרים, וכן שבעכברות אמהות יש

דילוג לתוכן