מהמוח ועד יותרת הכליה – מדעני מכון ויצמן למדע ומכון מקס פלאנק מיפו את "ציר הלחץ" לכל אורכו והראו כיצד לחץ כרוני משפיע ומשנה רקמות אלה ברמת התא הבודד. המדענים גילו תת-אוכלוסייה חדשה של תאים אנדוקריניים המעורבים בוויסות התגובה ללחץ כרוני
מדעניות מכון ויצמן למדע הראו כי תאים מקודדי כיוון ברשתית העין נהנים מגמישות גדולה מכפי שחשבו עד כה: על-אף שהם בנויים אנטומית להגיב לכיוון מסוים,
הממצאים התגלו הודות לפיתוח טכנולוגיה מתקדמת שמאפשרת למדענים להפעיל – באופן אלחוטי – תאי מטרה במוחותיהם של עכברים הנמצאים בסביבה עתירת גירויים
מבחן ההכרה שפיתחו החוקרים ממכון ויצמן בשותפות עם ד"ר ירון סחר, מנהל המחלקה לשיקום חבלות מוחיות בבית לוינשטיין – מבוסס על העיקרון שלפיו הנשימה שלנו
דפוסים אלה חוזרים על עצמם לא רק בזמן הלמידה אלא גם פרק זמן לא מבוטל לאחריה
כיצד מיוצג במוח מידע חברתי – ומה הם השינויים המתחוללים בייצוג זה באוטיזם?
מבנה עצבי זה נחשב עד כה הכרחי לקיומו של חוש ריח ביונקים
הממצאים המתפרסמים היום בכתב-העת המדעי Nature Neuroscience, עשויים לשפוך אור על הקשר בין גנטיקה להבדלים בין-אישיים בהתנהגות
אנחנו רגילים לזהות פנים מבלי להקדיש לכך מחשבה שנייה, אך המנגנון המוחי שמאפשר זאת נותר בגדר תעלומה. במחקר חדש המתפרסם היום בכתב-העת המדעי Nature Communications,
מדעני מכון ויצמן למדע הראו באחרונה כי הקידוד העצבי במוחותיהם של פרימטים הלך והתייעל – אך בו-בזמן נהפך לחסין פחות לשגיאות. החוקרים משערים כי ממצאים
מעבדתו של ד"ר איבו שפיגל במחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן עוסקת ב"למידת מבוגרים" – כלומר כיצד סוגים שונים של תאי עצב בקליפת המוח מסדירים את ה"פלסטיות"
מאמר של חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן שהתפרסם ב"סיינטיפיק ריפורטס" מציע הבנה חדשה של המחלות הניווניות באדם
מדענים ממכון ויצמן גילו כי במוח קיימת מפה קוגניטיבית המייצגת לא רק מיקום עצמי אלא גם מיקומים חברתיים
מחקרים חדשים חושפים את האופן שבו המח מתמודד עם מידע שאינו מסונכרן בזמן. לממצאי המחקרים חשיבות רבה בהבנת תופעות עצביות שקשורות לבעיות בתזמון מידע תחושתי, כמו
האם וכיצד משפיעים קשב ותהליכים מנטליים אחרים על התפיסה החושית? חוקרים ממכון ויצמן חשפו מנגנון פיסיולוגי בשפמי חולדות המופעל באופן ברור וניכר על-ידי קשב
מדענים מעתיקים את האיבר המורכב ביותר שהטבע יצר, בתקווה לפצח את תעלומות מחלות המוח, החל באוטיזם וכלה באלצהיימר
האם הגן MTCH2 שנקשר בעבר בפעילות מטבולית, משפיע גם על תיפקודים קוגניטיביים? מדענים ממכון ויצמן גילו כי ניטרול הגן במוח הקדמי של עכברים הוביל להתגברות
מדענים ממכון ויצמן גילו כי תאי עצב הממוקמים באחד מגרעיני ההיפותלמוס, ומבטאים קולטן בשם CRFR1, מסייעים לגוף להתמודד עם חשיפה ללחץ כרוני. קולטנים אלה מתבטאים
בניסוי שבוצע בעטלפים גילו מדענים ממכון ויצמן כי מערך מוגדר של תאי עצב הם שמקודדים את היעד, וכן את הכיוון ואת המרחק אליו. בניגוד למצופה,
כל מילימטר מעוקב במוח מכיל יותר מ-100,000 נוירונים, וכל אחד מהם מסוגל לתקשר עם 10,000-1,000 תאים אחרים. מחקר חדש מראה כיצד פועלת תקשורת זו כשלא
מדעני המכון תיעדו את פעילות המוח בעכברים, וגילו "חותמות זמן" בדפוסי הפעילות של קבוצות גדולות של תאי עצב
"אם נצליח להבין את דרכי התקשורת בין תאי מוח ואת המנגנונים שמאפשרים תקשורת בין אזורי מוח שונים, נוכל אולי להבין טוב יותר את השינויים שמתרחשים
בדרך כלל, אנשים בעלי נטייה לחרדה לא לוקחים יותר מדי סיכונים, ומשתדלים לבחור בדרך הבטוחה. אבל מחקר שביצעו מדעני מכון ויצמן למדע, ופורסם באחרונה
במחקר שהתפרסם באחרונה בכתב-העת המדעי Nature Neuroscience גילו מדעני מכון ויצמן למדע, כי מבנים עצביים, הממוקמים בבסיס שערות השפם של חולדות, מבצעים חישוב מורכב אשר
מדעני המכון גילו שבאיזור המפקח על התנהגות הורית במוחותיהן של עכברות יש יותר תאי עצב שמפיקים את האנזים TH בהשוואה לזכרים, וכן שבעכברות אמהות יש
