נוירוביולוגיה

תמונה לעמוד הראשי בלבד.

האופן שבו המוח מתמודד עם מידע שאינו מסונכרן בזמן

מחקרים חדשים חושפים את האופן שבו המח מתמודד עם מידע שאינו מסונכרן בזמן. לממצאי המחקרים חשיבות רבה בהבנת תופעות עצביות שקשורות לבעיות בתזמון מידע תחושתי, כמו

צילום: Dawn.

לזוז לפי הקשב

האם וכיצד משפיעים קשב ותהליכים מנטליים אחרים על התפיסה החושית? חוקרים ממכון ויצמן חשפו מנגנון פיסיולוגי בשפמי חולדות המופעל באופן ברור וניכר על-ידי קשב

בנייה של מוח שלם בצלוחית מעבדה בלתי אפשרית, אבל מדענים כן בונים רקמה תאית הדומה מאוד למוח העוברי המתפתח. איור: pixabay.com.

לבנות מוח במעבדה

מדענים מעתיקים את האיבר המורכב ביותר שהטבע יצר, בתקווה לפצח את תעלומות מחלות המוח, החל באוטיזם וכלה באלצהיימר

ירידה בספיגת הסידן במיטוכונדריה בתאים שבהם נוטרל הגן MTCH2. בתצלום השמאלי נראה תא עצב שלא הונדס גנטית. בתצלום הימני נראה תא עצב מהונדס (ללא MTCH2). לתאים הוחדרו חיישנים פלואורסצנטיים במטרה להאיר את ספיגת הסידן במיטוכונדריה, ולמצע הגידול של התאים הוסף סידן. כפי שניתן לראות, החיישנים מאירים באופן משמעותי פחות בתא המהונדס (סקאלת הצבע נעה מכחול, המלמד על קליטת סידן נמוכה, עד צהוב, המצביע על קליטת סידן גבוהה), דבר המעיד על פגיעה בספיגת הסידן במיטוכונדריה. מקור: מתוך המאמר.

בריחת סידן מהמוח

האם הגן MTCH2 שנקשר בעבר בפעילות מטבולית, משפיע גם על תיפקודים קוגניטיביים? מדענים ממכון ויצמן גילו כי ניטרול הגן במוח הקדמי של עכברים הוביל להתגברות

פרוסת מוח של עכבר מהונדס גנטית. תאי עצב שמבטאים את הקולטן CRFR1 מופיעים בירוק, ותאי העצב שמבטאים את המוליך העצבי CRF מופיעים באדום. התמונה צולמה במיקרוסקופ פלואורוסנטי. מקור: מתוך המאמר.

חוק שימור הלחץ

מדענים ממכון ויצמן גילו כי תאי עצב הממוקמים באחד מגרעיני ההיפותלמוס, ומבטאים קולטן בשם CRFR1, מסייעים לגוף להתמודד עם חשיפה ללחץ כרוני. קולטנים אלה מתבטאים

נוירונים (ירוק כהה) ותאי גליה (ירוק-צהבהב). איור: shutterstock

רשתות הנוירונים מגיעות לקונסנזוס

כל מילימטר מעוקב במוח מכיל יותר מ-100,000 נוירונים, וכל אחד מהם מסוגל לתקשר עם 10,000-1,000 תאים אחרים. מחקר חדש מראה כיצד פועלת תקשורת זו כשלא

חותמת זמן של אירועים הנצרבים במוח. איור: מכון ויצמן

חוויה של פעם בחיים

מדעני המכון תיעדו את פעילות המוח בעכברים, וגילו "חותמות זמן" בדפוסי הפעילות של קבוצות גדולות של תאי עצב 

מימין: ד"ר עופר יזהר, ד"ר מתיאס פריגה, ניב סקוט וד"ר טלי קמחי. הדור הבא

האמהות והאבות

מדעני המכון גילו שבאיזור המפקח על התנהגות הורית במוחותיהן של עכברות יש יותר תאי עצב שמפיקים את האנזים TH בהשוואה לזכרים, וכן שבעכברות אמהות יש

דיכאון. איור: shutterstock

מולקולה שעשויה לאפשר איבחון ופיתוח תרופות מתקדמות ויעילות לטיפול בדיכאון, חרדה, והפרעות נפשיות נוספות

הפרעות במצב הרוח, כגון דיכאון, נפוצות מאוד, ולפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, משפיעות על בריאותם של לפחות כעשירית מתושבי העולם. מדענים במקומות שונים בעולם השקיעו

עכברי מעבדה אלימים. איור: shutterstock

על ריח, תוקפנות ואימהוּת

נוסף על איבוד תכונות התוקפנות, הפחד והנטייה לברוח בעת סכנה, עכברי המעבדה טופחו כך שהנקבות יזדווגו מייד עם כל זכר המופיע בסביבתן, לרבות אחים והורים

הקפיצה הגדולה

מערכת העצבים שלנו אינה מסוגלת לפעול לאורך זמן במצב של עוררות גבוהה. הסיבה לכך נעוצה במנגנוני הסתגלות שמפעילות כל המערכות החושיות בגופנו, אשר מווסתים את

מימין: נעמה קדמון הרפז ופרופ' תמר פלש. קוד אחיד לכולם

כתיבה יוצרת

צוות של מתמטיקאים ונוירוביולוגים ממכון ויצמן למדע לתת להן תשובה לשאלה כיצד מקודד המוח שלנו את התנועות המורכבות הנדרשות לצורך כתיבה. ממצאיהם התפרסמו באחרונה בכתב-העת

דנית עוז לוי ואמיר גלמן. עומדים מאחור, מימין: פרופ' דורון לנצט ופרופ' זבולון אלעזר. מוטציות נדירות

תקלות בדרך למיחזור

מדעני מכון ויצמן חשפו גן המעורב במחלה ניוונית של נדירה של מערכת העצבים – אשר קשור במנגנון פינוי הפסולת התאית

מימין: פרופ' אהוד אחישר, ד"ר קנאריק בגדאסאריאן ודודי דויטש. תפיסה

בין מישוש לראייה

מתברר כי איברי החוש עצמם מהווים חוליה ראשונה וחשובה בפיענוח מידע חיוני על העולם

מימין: יוסי שוחט, ד"ר רוני פז ואורי לבנה. מידע רגשי

סודו של חיוך

תינוקות לומדים כבר בגיל צעיר מאוד לחייך אל מי שמחייך אליהם. מיד לאחר מכן הם גם לומדים, שאם ינקטו יוזמה ויחייכו אל מישהו – יקבלו

דילוג לתוכן