"מגפת הקורונה COVID-19 הציבה את הבריאות במרכז"
כך אומרת קלייר ביוט, סגנית נשיא תעשיות מדעי החיים, דאסו סיסטמס בראיון לאתר הידען בהמשך לאירועי Science in the Age of Experience שהתקיימו במהלך החודש האחרון במרחב הדיגיטלי
כך אומרת קלייר ביוט, סגנית נשיא תעשיות מדעי החיים, דאסו סיסטמס בראיון לאתר הידען בהמשך לאירועי Science in the Age of Experience שהתקיימו במהלך החודש האחרון במרחב הדיגיטלי
הסטארט-אפ פיטולון שהוקם על-בסיס טכנולוגיות של מדעני מכון ויצמן למדע, ינסה להעביר את תעשיית המזון העולמית לצבעי מאכל טבעיים
בעולם הראשון לא תמיד מודעים לכך, אך שחפת היא עדיין מגיפה עולמית, ולפי הערכות, כשליש מאוכלוסיית העולם נגוע בה
היכן ומתי קורות טעויות בייצור חלבונים בתא?
בנימוקיה ציינה הועדה כי: " פרופ' עדי קמחי היא מחלוצי פענוח מנגנון המוות התאי המתוכנת ביונקים. פרופ' קמחי פיתחה גישות חלוציות לפענוח מסלול מורכב זה
מדען מכון ויצמן ושותפיו למחקר פיתחו מודל ממוחשב המסביר תנועה קולקטיבית של תאי
בימים אלה מגיע לחנויות הספרים ספרו החדש של יבשם עזגד – "החיים מתחילים כאן", העוסק בשאלה הבלתי פתורה והמרתקת ובמסע ההרפתקאות של התבונה האנושית, במאמץ לפענוח הסוד השמור
לקשתית העין של דג הזברה יש מבנה גבישי ייחודי בעל תפקיד כפול: הסוואה ומניעה של כניסת אור לא-רצוי. הבנת הדרך שבה שולטים הדגים בהתפתחות הקשתית
מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו שיטה חדשה ופשוטה להבחנה בין מולקולות ימניות לשמאליות. יישום אפשרי: הפחתת השפעות לוואי של תרופות, חומרי הדברה ודשנים
האם מנגנונים שונים של נדידת תאי סרטן משפיעים על יכולתם לייצר גרורות?
כך אומר לייף פרידסון מנכ"ל ביוביה, חטיבת מדעי החיים של חברת דאסו סיסטמס, בביקורו הראשון בישראל בראיון לאתר הידען
מדעני מכון ויצמן למדע גילו, כי מולקולות שלמות של אר-אן-איי שליח יכולות לעבור בין תא לתא באמצעות ננו-צינוריות
כיצד להתגבר על עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה? מדעני מכון ויצמן למדע מציעים לטפל בזיהומים עמידים לאנטיביוטיקה באמצעות שבירת קירות המגן של מושבות חיידקים המכוּנות "ביופילם"
גלאים מולקולריים זעירים משמשים יותר ויותר לזיהוי מולקולות במקומות מיקרוסקופיים שאין גישה אחרת אליהם – כמו למשל בתא בודד. אבל הגלאי המוכר ביותר לכולנו הוא
וילנה הפכה למקום מרשים עבור מקבלי ההחלטות בתחום מדעי החיים. כך אמר ראש ממשלת ליטא אלגרידס בוטקביצ'יוס (Algirdas Butkevičius) בפתיחת כנס Life Sceinces Baltics שהתקיים
מדענים מנסים כבר כמה עשורים לפענח את הדרך שבה מייצרים זנים שונים של חיטה, וסוגים אחרים של צמחים, את שכבת ההגנה הכחולה-אפורה שלהם, שילוב חוקרים
מדעני המכון גילו כי "מכונה מולקולרית", אשר מפעילה את האנזימים ההרסניים, נקשרת לחלבון מסוים שמעכב את פעילותה, ובכך מבקר את פעילות האנזימים ומונע הרס לא-רצוי.
ממצאים עשויים להסביר את הקשר בין הידבקות האם בנגיפים בזמן הריון, לבין אוטיזם וסכיזופרניה בצאצא
לעיתים קרובות אנו מתייחסים לחיידקים כאל גורמי מחלות, אך גם חיידקים יכולים "לחלות" בנגיפים הקרואים פאג'ים
מדעני המכון זיהו את החלבונים שנקשרו לגושים אלה, וגילו שבעוד תאים צעירים מסוגלים לסלקם בקלות, יכולת זו נשחקת במהלך השנים. ייתכן שטיפול המבוסס על עיקרון
למעלה מ-900 חלבונים אנושיים נוספים אשר עשויים להיקשר ליוני מתכת. המחקר מבטיח להעמיק את הבנתנו ביחס לתהליכים ביולוגיים במישור המולקולרי, וכן לקדם את פיתוחן של
מדעני המכון פיתחו טכנולוגיית דימות חדשה, וחשפו באמצעותה את הדרך שבה מתפתחות "רגליים" על קרומי התאים. רגליים אלה מערערות את החומר שנמצא בין התאים לרקמה,
שיטה חדשה עשויהלשפוך אור על התהליכים הדינמיים של מולקולות גדולות, וללמד פרטים חדשים על מנגנונים ביולוגים
הממצאים: בניסויים שבוצעו על החלבון "אזורין" זיהו מדעני המכון תופעות כמו מינהור ופיצוי, שאיפשרו לחלבון להתנהג יותר כמוליך חשמלי מיוחד, ופחות כמו חומר ביולוגי. השאלה:
הסבר לעמידוּת שמפתחים חלק מהתאים הסרטניים לכימותרפיה עשוי להצביע על כיוון מחקר שאולי יוביל למציאת דרך להחליש את העמידוּת, כך שהתרופות יחזרו להיות יעילות