סיקור מקיף

מדעי החיים

המבוך שבנו החוקרים. איור: פרופ' אבי אביטל, אוניברסיטת חיפה

האם אנחנו נולדים חברתיים?

אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע 30 באפריל 2022 4 תגובות

מחקר בחולדות גילה כי שיתוף פעולה חברתי מושפע מגנטיקה וכי יש לו ביטוי מוחי

תאום וירטואלי של גוף האדם. המחשה: shutterstock

"מגפת הקורונה COVID-19 הציבה את הבריאות במרכז"

אבי בליזובסקי 21 בנובמבר 2020 אין תגובות

כך אומרת קלייר ביוט, סגנית נשיא תעשיות מדעי החיים, דאסו סיסטמס בראיון לאתר הידען בהמשך לאירועי Science in the Age of Experience שהתקיימו במהלך החודש האחרון במרחב הדיגיטלי

צבעי מאכל טבעיים. צילום: מעבדתו של פרופ' אסף אהרוני, מכון ויצמן

צבע מהטבע

מכון ויצמן 3 בספטמבר 2019 אין תגובות

הסטארט-אפ פיטולון שהוקם על-בסיס טכנולוגיות של מדעני מכון ויצמן למדע, ינסה להעביר את תעשיית המזון העולמית לצבעי מאכל טבעיים

פרופ' ניר גוב. צילום: דוברות מכון ויצמן

מתוסכלים בסיבוב

מכון ויצמן 4 בינואר 2019 2 תגובות

מדען מכון ויצמן ושותפיו למחקר פיתחו מודל ממוחשב המסביר תנועה קולקטיבית של תאי

מתוך: "החיים מתחילים כאן". איור: כריסטינה סומרר

האושר לחיות, מתוך המבוא לספר החיים מתחילים כאן – החיפוש שאינו נגמר אחר האב הקדמון המשותף האחרון

יבשם עזגד 5 באוקטובר 2018 אין תגובות

בימים אלה מגיע לחנויות הספרים ספרו החדש של יבשם עזגד – "החיים מתחילים כאן", העוסק בשאלה הבלתי פתורה והמרתקת ובמסע ההרפתקאות של התבונה האנושית, במאמץ לפענוח הסוד השמור

צילום תקריב של עין דג הזברה. מערכת ראייה מתוחכמת ומדויקת

מבט אל עין הדג

מכון ויצמן 7 באוגוסט 2018 2 תגובות

לקשתית העין של דג הזברה יש מבנה גבישי ייחודי בעל תפקיד כפול: הסוואה ומניעה של כניסת אור לא-רצוי. הבנת הדרך שבה שולטים הדגים בהתפתחות הקשתית

המדענים ניצלו את העובדה שכיראליות משפיעה על תכונת אלקטרונים הקרויה "ספין" (סיחרור), המתאפיינת בשני מצבים – "ספין מעלה" ו"ספין מטה" – בדומה לסיחרור של סביבון עם כיוון השעון או נגדו. איור: פרופ' רון נעמן, מכון ויצמן

ספין מולקולרי במעבדה

מכון ויצמן 29 ביולי 2018 2 תגובות

מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו שיטה חדשה ופשוטה להבחנה בין מולקולות ימניות לשמאליות. יישום אפשרי: הפחתת השפעות לוואי של תרופות, חומרי הדברה ודשנים

תאי סרטן השד בתרבית כפי שהם נראים תחת מיקרוסקופ אופטי. אפשר להבחין ברצועות המחברות בין התאים. צילום: פרופ' גייגר, מכון ויצמן

כולם ביחד וכל אחד לחוד

מכון ויצמן 20 ביוני 2018 אין תגובות

האם מנגנונים שונים של נדידת תאי סרטן משפיעים על יכולתם לייצר גרורות?

תאים. איור: shutterstock

האינטרנט הגנטי

מכון ויצמן 10 ביוני 2018 תגובה אחת

מדעני מכון ויצמן למדע גילו, כי מולקולות שלמות של אר-אן-איי שליח יכולות לעבור בין תא לתא באמצעות ננו-צינוריות

חומות סידן פחמתי המגינות על מושבת חיידקים. איור: מכון ויצמן

לשבור קירות – ולהחלים

מכון ויצמן 6 ביוני 2018 אין תגובות

כיצד להתגבר על עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה? מדעני מכון ויצמן למדע מציעים לטפל בזיהומים עמידים לאנטיביוטיקה באמצעות שבירת קירות המגן של מושבות חיידקים המכוּנות "ביופילם"

השכבה הכחולה-אפורה (משמאל) מעניקה לחיטה עמידות לפתוגנים. כאשר השתיקו המדענים את הגנים האחראיים לייצור שכבה זו, גדלה החיטה בצבע ירוק מבריק (מימין)

המדען בשדה החיטה

מכון ויצמן 4 באוגוסט 2016 2 תגובות

מדענים מנסים כבר כמה עשורים לפענח את הדרך שבה מייצרים זנים שונים של חיטה, וסוגים אחרים של צמחים, את שכבת ההגנה הכחולה-אפורה שלהם, שילוב חוקרים

חלבון ה-A-S-בטה (ירוק) אשר מבוטא על פני השטח של המיטוכונדריות, האברונים האחראים על הפקת האנרגיה בתא, מאפשר את ההפרדה בין תאי הזרע בזבוב התסיסה הבוגר. גרעיני התאים מסומנים בכחול

הרס בונה חיים

מכון ויצמן 28 ביולי 2016 2 תגובות

מדעני המכון גילו כי "מכונה מולקולרית", אשר מפעילה את האנזימים ההרסניים, נקשרת לחלבון מסוים שמעכב את פעילותה, ובכך מבקר את פעילות האנזימים ומונע הרס לא-רצוי.

דע את עצמך

מכון ויצמן 27 במאי 2016 2 תגובות

לעיתים קרובות אנו מתייחסים לחיידקים כאל גורמי מחלות, אך גם חיידקים יכולים "לחלות" בנגיפים הקרואים פאג'ים

מודל תלת-ממדי של החלבון האנושי 2LANCL (בירוק) אשר לא ידוע כקושר מתכות. בצהוב – חומצות האמינו שמהן, על פי האלגוריתם, מורכב אתר הקישור. התבנית שלפיה נבנה הדגם של החלבון 2LANCL מכילה יון של אבץ שמיקומו מסומן בכחול

בעקבות המתכת

מכון ויצמן 17 במאי 2016 אין תגובות

למעלה מ-900 חלבונים אנושיים נוספים אשר עשויים להיקשר ליוני מתכת. המחקר מבטיח להעמיק את הבנתנו ביחס לתהליכים ביולוגיים במישור המולקולרי, וכן לקדם את פיתוחן של

ריבוזום. חלבון גדול. איור: shutterstock

רואים שקוף

מכון ויצמן 28 באפריל 2016 אין תגובות

שיטה חדשה עשויהלשפוך אור על התהליכים הדינמיים של מולקולות גדולות, וללמד פרטים חדשים על מנגנונים ביולוגים

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן