כך אומר לייף פרידסון מנכ”ל ביוביה, חטיבת מדעי החיים של חברת דאסו סיסטמס, בביקורו הראשון בישראל בראיון לאתר הידען
תעשיית מדעי החיים משתנה היום חברות מדעי החיים עובדות יותר כרשת של חברות. כך אומר לייף פרידסון מנכ”ל ביוביה, חטיבת מדעי החיים של חברת דאסו סיסטמס, בביקורו הראשון בישראל בראיון לאתר הידען. תוכנת ביוביה מאפשרת ללקוחותיה לנהל את כל שלבי הפיתוח מראשיתם ועד סופם, את שלבי הייצור ותהליכים נוספים כגון בקרת איכות ועוד. לדברי לייף, תעשיית מדעי החיים משתנה “זו היתה תעשיה של חברות גדולות, תעשיה סגורה של חברות שעשו הכל בעצמם. היום חברות מדעי החיים עובדות יותר כרשת של חברות, שמשנה את תהליך החדשנות באופן כולל.” הוא מתכוון בכך שחברות תרופות מתחילות להוציא החוצה חלקים מתהליך הפיתוח ועובדות עם חברות ביוטכנולוגיה על פרויקטים משותפים.
“תהליך זה מתקיים גם בישראל. נפגשנו עם מספר חברות סטאראפ מבטיחות ואנחנו רואים שגם הסטרטאפים הקטנים עובדים עם שותפים חיצוניים רבים כדי להביא את התרופות החדשות שלהם לשוק. כלי התוכנה שלנו מסייעים לאותם סטארטאפים וחברות לעבוד טוב יותר ביחד, בין אם בניהול תהליך גילוי התרופות או חתירה בעבודה משותפת על מנת להגיע לתוצאות ייצור יפות ורצויות”. אמר פרידסון. “אנחנו פונים לתעשיית הביוטק ותעשיות אחרות העושות שימוש בחומרים חדשים כמו תעשיית הכימיקאלים, המזון והתרופות. אנחנו מסתכלים על השוק הישראלי יחד עם אלי בויקיס, מנכ”ל דאסו סיסטמס ישראל, והצוות שלו כדי להבין מה ביוביה יכולה להביא לשוק הישראלי”.
הייצור הדיגיטאלי
פרידסון ספר על הדבר הבא בתחום מדעי החיים ואומר “אפשר לומר שישנם מספר יתרונות מרכזיים בייצור הדיגיטאלי היום, שהופך אותו למשמעותי מאד ולגורם שמשנה את הפיתוח מקצה לקצה. הראשון הוא היכולת להתחקות ולנתר את תהליך הייצור. לדוגמה כשיש בעיית ייצור אתה יכול ללכת אחורנית ולראות אילו החלטות התקלו בשלבים הראשונים של פיתוח התרופה, שהיו עשויים להשפיע מאוחר יותר על הייצור. דבר שני הוא יתרון הנראות. באמצעות הפלטפורמה שלנו, ניתן לראות בשקיפות ולנתח אורך מחזור החיים של המוצר. שלישית – תעשיית מדעי החיים הולכת ומתבגרת.. תעשיות אחרות כמו תעשיית הרכב במשך הרבה שנים הם למדו כיצד לנהל את מה שנקרא Bill of Materials (רשימה של חומרי גלם, חלקים ומכלולים והכמויות של כל אחד צריך על מנת לייצר מוצר קצה) עבור כל מחזור החיים של ייצור המכונית. חברות מדעי החיים לא יכלו לעשות זאת, עד היום, שהמיקוד משתנה ומאמצים את מה שמכונה Bill of Process – יצירת פלטפורמה לצוותים בין תחומית ומתפקידים שונים כדי לשתף מידע ולשתף פעולה בדרכים שלא היו אפשריות לפני כן. זה דרוש על מנת להקל על חברות מדעי החיים לעמוד בדרישות רגולטוריות וגופים ממשלתיים כמו ה-FDA. יתרון בולט נוסף הוא היכולת לבצע אנליטיקה, כך שהבגרות שמושגת היום בתחומי ה- machine learning והתבונה המלאכותית יכולה לעזור הן לסטרטאפ והם לחברות בוגרות להגיע לאופטימיזציה מוקדם יותר ולהשיג יתרון תחרותי בשוק כמו למשל לפתח תרופה מהר יותר. מעבר לכך, ניתן להשתמש בתבונה המלאכותית לאיסוף וניתוח של נתונים, בכל מחזור החיים של תהליך הפיתוח. יש לזה יתרונות רבים כמו למשל מניעת בדיקות מעבדה חוזרות מיותרות, קבלת החלטות מוקדמת יחסית על מידת ההצלחה של מוצרים כדי להמנע מבזבזוז, וגילוי סוגיות שיקרו בעתיד בשלב הייצור.
יש לכם דוגמאות להצלחה?
פרידסון: “אני סבור שדוגמה טובה לכך היא שחיברנו את חברת התרופות הצרפתית סנופי (Sanofi) עם כל השותפים שלה דרך רשת על הפלטפורמה שלנו, באמצעותה הם יכולים להחליף מידע חיוני לתהליך גילוי התרופה. לדוגמה ניהול עבודה עם מעבדות חיצונית וניהול ה- IP. חשוב להבין שהתוכנה שלנו מבינה מדע, כך שבמקום לשתף מסדי נתונים או נתונים הכתובים על גבי תוכנות עיבוד תמלילים, חוקרים ומדענים יכולים להחליף קבצים מדעיים מורכבים. כך למשל התוכנה שלנו מבינה את מבנה המולקולות, דבר שהופך להיות מרוכב במקרה של מולקולות גדולות. זה מאד ייחודי לנו. חברות התרופות לא צריכות עוד דדרופבוקס, אלא פלטפורמה מדעית אמיתית שבה יוכלו לשתף פעולה בהיבט המדעי. יש הרבה מוצרים שפייזר וסנופי ואחרים פיתחו עם התוכנה שלנו. אנחנו מביאים הנדסה למדע ומדע להנדסה.”
ומה באשר לחברות הקטנות יותר וסטארטאפים?
“אנחנו מאפשרים לסטארטאפים להצליח בשתי דרכים. הראשונה היא האפשרות לחבור לחברות אחרות, לעבוד ביחד ולשתף פעולה, הדרך השנייה היא שאנחנו מספקים מוצרי תוכנה ופתרונות שקלים לשימוש אפילו לסטרטאפים קטנים. כך שאם אתה חברת ביוטק קטנה עם שלושה אנשים יש לנו תוכנה שרצה על הענן ועל המחשבים שלכם כדי לעבוד. אתה לא צריך גודל או יכולת מינימלית כדי להשתמש בתוכנה שלנו, אפשר להתחיל מיד. בביקור שלנו נפגשתי עם סטרטאפ בישראלי, סה”כ שני אנשים בחברה, שרוצים להשתמש בתוכנה שלנו לייעול תהליכי הדוקומנטציה ובדיקות מעבדה עבור גילוי התרופות.”
תעשיית הביומד הישראלית
מה למדת מהתעשייה הישראלית בביקור?
“למדתי שיש בישראל תעשייה מופלאה של מדעי חיים ושאנשים מפתחים בעצמם יותר ממה שציפיתי. אני חושב שיש הזדמנות לתעשיית מדעי החיים לאמץ את ביוביה ולמנף את היתרונות שלה. אנחנו בונים את ביוביה היום להיות תוכנת הבסיס הנפוצה ביותר בתחום מדעי החיים. ממש כמו מיקרוסופט וורד לתחום עיבוד התמלילים. כחושבים על זה קצת יותר לעומק, אפשר לשאול את עצמנו – אבל מי יכתוב את וורד היום לתחום מדעי החיים?! כלומר למעשה ביוביה היא פתרון תוכנה סטנדרטי לתחומי מדעי החיים, שמעניק יותר, שמאפשר יותר הזדמנויות לשיתופי פעולה ולהיות יעילים יותר בתהליכי הפיתוח”. מסכם פרידסון.
לדברי אלי בויקיס, מנכ”ל דאסו סיסטמס ישראל, “חשוב לציין שאנחנו לא עובדים רק עם חברות פארמה. אמנם אנחנו טובים ונותנים מענה לחברות הפארמה, בבעיות מרכזיות שיש לתחום כמו למשל גילוי מולקולות, פורמולציה וניהול התהליך, אבל אנחנו גם נמצאים שם עבור חברות אגרוטק, המזון והכימיה. בביקור של לייף בישראל נפגשנו עם חברות המייצרות רכיבי מזון וגם להם יש סוג דומה של בעיות, שניתן להתגבר עליהן באמצעות הפלטפורמה של ביוביה. למעשה, ביוביה התחילה מחברה שנרכשה בשם אקסלרוס, שהבסיס שלהם היה מדעי והמטרה שלהם הייתה לעזור לחברות מדעי החיים וחברות אחרות העובדות עם חומרים לשלוט טוב על תהליך החומרים. כלומר בסיס החברה היה מדעי, בדיוק כמו שדאסו סיסטם התחילה מהמטוסים. אמנם, הרכישה התרחשה לפני 4 שנים, אבל אנחנו מתחילים לראות את התוצאות היום. ויש סינרגיה גדולה מאד במיוחד בתחומי הסימולציה, התכנון הגאומרטי, פלטפורמת ניהול המשאבים ועוד.למעשה כמה מהלקוחות הגדולים בתחום התעופה והרכב שצריכים לפתח חומרים מסוימים או חומרים המתנהגים בדרך ספציפית מקבלים ערך רב מאד באמצעות העבודה עם ביוביה. כאשר חברות גדולות קונות חברות גדולות המיזוגים אורכים זמן, אנחנו נמצאים בנקודה שבה אנחנו מוכנים להציג את כל הפתרונות החדשים הללו לשוק הישראלי. אני שמח שמנכ”ל ביוביה הגיע להציג את עצמו לשוק הישראלי, היו לנו פגישות טובות, השוק מאוד מפותח וגדול מאוד יחסית לגודל של המדינה ואני חושב שאנחנו רואים פוטנציאל גדול מאוד לעסקים פה. עכשיו ניתן להכריז שדאסו סיסטמס נכנסת לשוק הישראלי גם בתחום הביוטק”.
עוד בנושא באתר הידען:
