מדעים ביומולקולריים

מהפכת החמצן הותירה את רישומה הגיאוכימי במרבצי הברזל במעטה הקרקע והסלעים של כדור-הארץ

החמצן שלפני מהפכת החמצן

באמצעות התחקות אחר אבולוציה של חלבונים, שרטטו מדעני מכון ויצמן למדע את תולדות זמינות החמצן בכדור-הארץ ופתרו חידה מדעית ארוכת שנים

תאים מתוכנתים מחדש: תאי בטא המייצרים אינסולין (מסומן בירוק) ו"קרובי משפחתם" – תאי דלתא המייצרים סומטוסטטין (מסומן באדום). תאים המתוכנתים מחדש מכילים לרוב שני גרעינים (מסומנים בכחול) – עדות לכך שהם במקורם תאים אקסוקריניים. מעבדתו של פרופ' מייקל ווקר, מכון ויצמן

היהפוך תא עורו?

על מחסום טבעי המפריע לתכנות מחדש של תאי לבלב

בדרך לאבות הקדמונים של התאים: בנוכחות אר-אן-אי, הפפטיד הקדום מוביל להפרדת מופע (כמו הפרדה של טיפות שמן במים), המאפשרת הרכבה עצמית ויצירת תצורה של מעין "מידור" פרימיטיבי

התגלתה אבן הבניין של החלבונים הראשונים

האם אפשר לשחזר את המבנה והפעילות של החלבונים הקדמונים שהופיעו לראשונה על-פני כדור-הארץ לפני כ-3.7 מיליארד שנה? פרופ' דן תופיק ממכון ויצמן למדע ופרופ' נורמן

תאי T של עכברים המכילים ננו-בועיות (אדום) אשר הופרשו על ידי הבילהרציה

מה רוצה התולעת

על הקשר בין מחלה זיהומית נפוצה במדינות מתפתחות לנטייה לאלרגיה במדינות מפותחות

לה רינקונאדה בהרי האנדים שבפרו. אחד המקומות הקשים למחיה בעולם (Axel PITTET - Expedition 5300©)

הבהלה לחמצן

מדען מכון ויצמן למדע הצטרף למשלחת להרי האנדים בפרו במטרה לבדוק כיצד שינויים ברמות החמצן בגבהים שונים משפיעים על השעונים הביולוגיים בגופנו

חרוט ארסי בפעולה. מחסל במהירות וביעילות דגים, תולעים ועוברי אורח אחרים הנקרים בדרכו

עקיצת החילזון

מדעני מכון ויצמן למדע גילו כי הארס של חילזון-ים בשם חרוט ארסי פועל במנגנון שלא היה מוכר עד כה. הממצאים עשויים לסייע בפיתוח תרופות חדשות

מבנה של מולקולת חלבון. איור: shutterstock

חלבון: יתרון וחיסרון

שיטה חדשה מאפשרת להיעזר בספקטרומטריית מאסות לשם בקרת איכות של ייצור חלבונים רקומביננטיים – ללא צורך ב"טיהור" הדורש השקעה רבה של זמן וכסף

ד"ר מריה לואיזה רומרו-רומרו ופרופ' דן תופיק. מסע בזמן. צילום: דוברות מכון ויצמן

בעקבות החלבונים הראשונים

מדעני מכון ויצמן למדע יצרו במעבדה אב טיפוס של אנזים קדום. ממצאיהם מצביעים על אפשרות שהחלבונים הראשונים היו מעין "סייענים" לדי-אן-אי ולאר-אן-אי

מודל אטומי של שתי תתי-יחידות בצלולוזום של החיידק Clostridium thermocellum. הכדורים המוזהבים מסמנים את מיקומם של התגים הפלואורסצנטיים שסייעו לנתח את התגובות הדינמיות בין תתי-היחידות

דלק מועשר בסיבים

גילויים חדשים של מדעני מכון ויצמן למדע עשויים לסלול את הדרך להפקת דלק ביולוגי בקנה מידה תעשייתי

בעכברים מהונדסים גנטית, שחסרים את החלבון אימפורטין אלפא-5 (מימין), מולקולת ה-MeCP2 (באדום) המשפיעה על התנהגות חרדתית, נשארת מחוץ לגרעין (בכחול) של תאי העצב במוח, ולא חודרת לתוכו כמו בעכברים רגילים (משמאל). עיבוד ממוחשב של תמונה אשר צולמה באמצעות מיקרוסקופ קונפוקלי. מכון ויצמן

אין כניסה לחרדה

מדעני מכון ויצמן למדע גילו מנגנון עצבי שלא היה מוכר עד כה; הממצאים עשויים לסלול דרך לטיפולים חדשים בהפרעות חרדה

צילום מפרויקט לחיסון ממלריה באיי שלמה. מקור: Jeremy Miller, AusAID, Department of Foreign Affairs and Trade, Flickr.

אני מכיר אותך מאיזה מקום?

באמצעות תוכנת מחשב חדשה, הצליחו מדענים ממכון ויצמן לתכנן חלבון מלאכותי אשר מעורר תגובה חיסונית המעכבת את טפיל המלריה. ייתכן שהשיטה אף תוכל לסייע להילחם

תרשים של חלבון מסוג קטלאז. מקור: ויקימדיה / Vossman.

איך חלבון נולד?

מדענים "חישבו לאחור" את ההיסטוריה המולקולרית של חלבון מסוים, גילו את שורשי המבנה שלו, והצליחו לשחזר במעבדה את התהליך האבולוציוני שהוביל ליצירה של החלבון המודרני

איור של אצטילכולין אסטראז. מקור: pdb101.

בין חישוב לעיכוב

מדענים ממכון ויצמן יצרו שיטה חדשה לייצוב חלבונים, המבוססת על חישוב מקדים של תכונות פיסיקליות, מציאת הרצף החלבוני היציב, והנדסה של החלבון המבוקש.

תאי עצב. מקור: MR McGill / flickr.

עד קצה התא ובחזרה

מדענים ממכון ויצמן גילו מעין "קרון רכבת" החיוני לחישת הממדים של התאים – חלבון הקרוי "אימפורטין-בטא-1". חלבון זה מעביר את אות החישה בחזרה לגרעין התא.

מימין: פרופ' אד באייר, יונית בן דוד, ד"ר שרה מוראיס, ד"ר ברקת דסה ומלינה שמשום מימין: פרופ' אד באייר, יונית בן דוד, ד"ר שרה מוראיס, ד"ר ברקת דסה ומלינה שמשום. צילום: דוברות מכון ויצמן

אני והצלולוזום שלי

פרופ' באייר ועמיתיו למחקר גילו ובודדו לראשונה את הצלולוזום בשנת 1983, כאשר חקרו חיידק המצוי בטבע אשר מפרק תאית מחומר צמחי. המחקר, אשר נמשך לאורך

ספקטרומטר מסות. צילום: shutterstock

חלבון קטן

מדעני המכון זיהו במחקר קודם רכיב בסיגנלוזום שלא היה ידוע קודם לכן. כאשר הסירו את היחידה הזאת, הם גילו שמדובר בחלק בלתי-נפרד מהמנגנון, שכן חסרונו

דילוג לתוכן