בעור חדש: להפוך כל תא בדרך להבנה של מחלה אוטואימונית נדירה
מדעני מכון ויצמן למדע בשיתוף פעולה עם רופאים בהדסה וברמב"ם מציגים מפת דרכים חדשה לחקר מחלות שעדיין רב הנסתר בהן על הגלוי
מדעני מכון ויצמן למדע בשיתוף פעולה עם רופאים בהדסה וברמב"ם מציגים מפת דרכים חדשה לחקר מחלות שעדיין רב הנסתר בהן על הגלוי
א"ב שואל "למה יש קמטים באצבעות לאחר שהות ממושכת במים?"
הטכנולוגיה שולטת בהתרבות המהירה של תאים שמייצרים קולגן, שיוצרת את ההצטלקות בעקבות כוויות קשות
פלטפורמת-חישה גמישה שפותחה ע"י פרופ' חוסם חאיק מהטכניון מתקנת את עצמה במקרה של חתכים ושריטות
חוקרים בוחנים טיפולים בהתקרחות באמצעות הצמחת תלתלים במעבדה
ביחד עם אנשי צוות ממוסדות אקדמיים רבים, הם גילו כי מולקולה בשם TRPV4 הנפוצה בתאי העור ומעורבת בתהליכי הכאב, עשויה לשחק תפקיד בכאב ובנזק שנגרם
חוקרים גילו את החלבון החיוני לתגובת הגירוד, לפחות בעכברים. זיהוי המעגלים העצביים מבדיל את תחושת הגירוד מהכאב
מסתבר שבציפורני הרגליים, יש מגוון של 60 סוגים שונים של פטריות, אבל השיא שייך לעקב – 80 סוגים שונים
אנשים ששיערם מלבין מפתחים עקה חמצונית ניכרת בעקבות אגירת מי-חמצן בזקיקי השיער שלהם, מה שגורם לשיערם להלבין מהפנים אל החוץ
"דיספלזיה אקטודרמאלית" גורמת לפגמים בעור, בשיער ובציפורניים, לשפה וחך שסועים ולעכירות קרנית העשויה לגרום לעיוורון; שבעה מכל עשרת אלפים תינוקות הנולדים בעולם, סובלים מתסמונת זו
חוקרים חשפו כיצד מולקולה סינתטית מפרקת חומרים הגורמים לתגובת אלרגיה – תגלית שתוכל להוביל לפיתוחם של טיפולים יעילים ומהירים במאבק כנגד קשת רחבה של תגובות
כך עולה ממחקר חדש בראשותו של פרופ' אלי שפרכר מנהל מחלקת עור במרכז הרפואי תל אביב
לקולפלנט המפתחת מוצרים רפואיים פורצי דרך מבוססי קולגן אנושי המיוצר בשיטות של הנדסה גנטית בצמחי הטבק, הוענק פרס "מוצר השנה בננו-טכנולוגיה" בכנס ננו-ישראל
חוקרת מאוניברסיטת סטנפורד פיתחה חיישן גמיש שהוא כה רגיש ללחץ המופעל עליו עד כי הוא יכול לחוש בזבוב הנוחת עליו. כעת החוקרת מנסה להוסיף לחיישן
חשיפת התפקיד של קספאז-8 בתאי העור של עכברים עשויה לתרום להבנה טובה יותר של מחלות אנושיות הכרוכות בדלקת עור כרונית, כמו פסוריאזיס.
במחקר שנערך בפינלנד אזור קטן של עור בזרועם של עשרה מתנדבים נחשף לקרינה למשך שעה אחת שלאחריה נבדק ה-DNA שלהם עד כה בוצעו בדיקות אלה
על בסיס התגלית הצליחו החוקרים לבצע חישה מרחוק של שינויים בלחץ דם וכן של דופק, ומידת ההזעה