באלף שנות קיום המשחקים האולימפיים בעת העתיקה כל תחרות עמדה בפני עצמה והמנצח בה זכה לכבוד ולכסף רב מהפוליס ממנה הגיע, ולא בגלל העדר אמצעים טכניים למדידת זמנים או כל מדד אחר, אלא בגלל ששבירת שיאים נחשבה להתגרות באלים
האייקון האולימפי הידוע הינו דגל חמש הטבעות השלובות בשלל צבעי הקשת, חמישה במספר. מסתבר שמקורן בממצא ארכיאולוגי אחד בלבד מתוך אלפי הממצאים מלמעלה מאלף שנות
אוי, כמה שאנו נוטים להתרפק על עבר דמיוני, בבחינת גן-העדן האבוד מחד ועל עתיד וורוד, שבלוני משהו מאידך. מאמר זה יבקש לסתור את התחושות האלה
ואנו שואלים את עצמנו, האם ביוון הקדומה – ערש המשחקים האולימפיים התקיימו גם תחרויות פארא-אולימפיות, ומסתבר שכן. אלא מאי, לא נכים ממש השתתפו בהן, אלא,
במהלך מאות שנים ניתן זר מעלי זית רק למנצחים בענפי הספורט האולימפיים, שגם קיבלו מימון נכבד מהערים שיצגו, עד שכעשור לפני תום המאה הראשונה לפני הספירה
כמי שעוסק שנים רבות במחקר תולדות הספורט ופרסם בנידון לא מעט ספרים ומאמרים, חלקם באתר הנוכחי, נחשף לא פעם לתובנות, בנוסח של "איך לא חשבתי
מתוך שיר השרירים י"ט – מאולימפיה לטבריה
בעוד ספורטאים אנושיים מתחרים להם במשחקים האולימפיים בלונדון 2012, יש מי שבדק את השיאים שלהם מול השיאים שמושגים מדי יום בטבע
