תובנות חדשות על הרקע האקלימי של גל התפשטות מוקדם של המין שלנו לאירופה בתקופת הקרח האחרונה.
החוקרים אף זיהו כי הקרבה הגנטית מעידה על פיצול בין חולדות הרעמה בנות ימינו לבין אלו שנמצאו במדבר יהודה לפני כ-120 אלף שנים
מדעני מכון ויצמן למדע וארכיאולוגים של רשות העתיקות שבו לאתר הארכיאולוגי בוקר תחתית שבנגב, והאירו באור חדש פרק מכונן באבולוציה האנושית
כך אומר פרופ' יואל רק, חבר האקדמיה למדעים ואחד המרצים בכנס המקוון "מוצאו של המין הומו סאפיינס" שיתקיים ביום דארווין – 11/2 בזום. לדבריו, יש אינסוף גזעים בלי גבול ברור ביניהם אבל השינויים שישנם מאפשרים לשחזר את מסע האדם. בכנס ישתתפו גם פרופ' אראלה חוברס וד"ר אסף מרום
בניגוד לתיאוריה הרווחת, שלפיה הקיפאון והיובש שאפיינו את תקופות הקרח הרתיעו את בני האדם ומנעו נדידה בין יבשות, מחקר חדש ומפתיע מגלה שהיציאה מאפריקה למזרח
במערת מיסליה שבכרמל נמצאה לסת הזהה אנטומית ללסת של בני אדם מודרניים (הומו סאפיינס), שגילה יותר מ-170,000 שנים. גילוייה מקדים באופן משמעותי את מועד הנדידה
הממצאים, שגילם נאמד ביותר מ-300,000 שנה, מעלים שאלות חשובות על אודות המאפיינים המגדירים את המין הומו סאפיינס והאופן שבו נוצר האדם
גם אם לא היה לאדם המודרני יתרון כלשהו על פני הניאנדרטלים סופם היה ידוע מראש כשהאדם המודרני התפשט באירופה, כך עולה ממחקר בראשות בתר דוקטורט
חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב הראו לראשונה כי הנדידה הקדומה של האדם מאפריקה ליישוב שאר חלקי העולם הותירה את חתימתה כמוטציות בעלות משמעות בקרתית ב-DNA המורש
החוקרים השוו את הגנים הללו לגנים של תושבי אירואסיה (שהתפשטו למעשה לכל שאר העולם) והגיעו למסקנה שהמצרים קרובים יותר אליהם מאשר האתיופים לפיכך הם שללו
מדובר בגולגולת אדם מודרני בת 55 אלף שנה שנחשפה במערת מנות. לדברי החוקרים מדובר ב"אחת התגליות החשובות ביותר בחקר האבולוציה של האדם"
משפחה של חמישה אנשים, ובהם גבר שמידת רגליו 42, חצו שפך של נהר עתיק ועקבותיהם נשמרו בבוץ. באותה התקופה היתה בריטניה מחוברת לאירופה
האם בארץ ישראל התרבו היוצאים מאפריקה עם הניאנדרטלים? מחקר שפורסם בסיינס מגלה כי 1-4% מהגנום של האירופים, הסינים ותושבי פפואה גינאה החדשה מקורו בניאנדרטלים, המקום
