אלפי מדענים מחכים בקוצר רוח, ובהם נציגים של הטכניון, אוניברסיטת ת”א, ומכון ויצמן. מהיום מתחילה תורנות מאסיבית של הישראלים בחדר הבקרה של אטלס * הקרן שתשוגר היום תהיה חד סטרית וההתנגשויות הרציניות צפויות בראשית 2009
לידיעה המעודכנת: נורתה האלומה הראשונה במאיץ החלקיקים בסרן (עדכונים שוטפים)
הרגע שעשרה מדענים ישראלים, ועוד כ-20 דוקטורנטים משלוש מוסדות להשכלה גבוהה, כמו אלפי עמיתיהם מכל רחבי העולם הגיע. היום, ד', 10 בספטמבר, בשעה 09:30 שעון ישראל יחל לפעול המכשיר המדעי הגדול בעולם – מאיץ ההדרונים הגדול (LHC בקיצור), במעבדת פיסיקת החלקיקים CERN בז'נבה.
המדענים והמהנדסים ב-LHC הזריקו את הפרוטונים הראשונים למאיץ במהלך שני סופי שבוע בחודש אוגוסט. במהלך ניסויים אלה הקרניים נעו רק בחלקים ממנהרת המאיץ המעגלית שאורכה הכולל מגיע ל-27 קילומטרים. ישראל מיוצגת בידי עשרה מדענים משלושה מוסדות אקדמאים: אוניברסיטת ת”א, מכון ויצמן והטכניון. כולם עובדים על אותה מערכת – גלאי המיואונים בניסוי אטלס, אחד הגדולים מבין ארבעת הניסויים המפוזרים מעל מנהרת CERN. אליהם מצטרפים עוד כעשרים דוקטורנטים משלושת המוסדות, הלומדים את התחומים הרלוונטיים.
שוחחנו עם נציגים מכל אחד משלושת המוסדות הישראליים על הרגשתם. פרופ' שלומית טרם, הטכניון, אומרת לאתר הידען, טלפונים ממשרדה
ב-CERN: ” שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה. עבדנו הרבה מאוד שנים וסוף סוף אנחנו מקבלים את האלומות. הזמן קצר והמלאכה מרובה.”
באותו נושא:
- האם ישנה מאיץ החלקיקים הגדול של סרן את פני הפיסיקה (יעל פטר, 10/9/2008)
- עכשיו זה סופי. מאיץ החלקיקים החדש בטוח לשימוש (רועי צזנה, 7/9/2008)
- התרומה הישראלית הגדולה לחקר החלקיק הקטן (אבי בליזובסקי, 21/7/2008)
- כל מה שרציתם לדעת על מאיץ ההדרונים הגדול (אבי בליזובסקי, 31/5/2008)
- האם כדור הארץ עומד להבלע ע”י חור שחור? (יעל פטר, 30/5/2008)
פרופ' גיורא מיקנברג ממכון ויצמן, גם הוא בז'נבה: “התחלנו לעבוד על הניסוי הזה בשלבי התכנון הראשונים מ-1992. מדובר בחלק גדול מהחיים האקדמיים של כולנו ופתאום בחצי השנה האחרונה כשרואים פגיעות של קרינה קוסמית בגלאים ורואים שהגלאים עובדים ועושים את מה שהם צריכים לעשות, עכשיו סוף-סוף נראה ממש אלומה. זה חלום. כשהתכנסנו, היינו קבוצה קטנה של מדענים ישראלים ויפנים וחשבנו מה אנחנו יכולים לעשות כדי ליטול חלק משמעותי בניסוי וכששרטטנו את הגלגלים הענקיים המכילים את גלאי המיואונים על הנייר זה נראה כמו משהו שלא יתגשם לעולם ועכשיו כשאנחנו רואים את זה, אנחנו מתפלאים: את זה אנחנו עשינו?
פרופ' ירון עוז ראש ביה”ס לפיזיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת ת”א: “מחר (ד', הראיונות התקיימו ביום שלישי) יהיה יום חגיגי, הולכים לשגר אלומה אחת ולא לערוך התנגשות. ההישג הגדול יהיה כשיצליחו לעקוב אחריה ולכוון אותה כמו שצריך כי היא צריכה להיות מאוד מדויקת. בשלב השני, בערך באוקטובר כבר ישלבו אלומה שנייה והניסויים העיקריים יתבצעו במהלך השנה הראשונה. בשלב הראשון זה לא יהיה באנרגיה המתוכננת אלא באנרגיה יותר נמוכה.”
פרופ' טרם: “עד עכשיו אספנו נתונים על פגיעות של קרניים קוסמיות בגלאים. לאף אחד אין ניסיון איך הגלאים יתנהגו בסביבה של אלומות פרוטונים מתנגשים ב-LHC, כמה חלקיקים ילקטו, אילו חלקיקים. הכנו מספר שיטות עבודה כדי שנוכל על המקום להתאים את עצמנו למצב.”
צפוי טקס כלשהו?
פרופ' טרם: “מחלקת יחסי הציבור של CERN מארגנת מקום שבו עיתונאים מכל העולם יוכלו לצפות על המתרחש בחדר הבקרה של המאיץ, ועל חדרי הבקרה של הניסיונות ויתנו להם הסברים. אני לא יודעת על גזירת סרטים,אני כנראה אהיה בעבודה.”
פרופ' מיקנברג מתכונן לכמה לילות ללא שינה, כדי לוודא שכל המערכות עובדות כשורה: “אסור לשכוח שהמאיץ הוא אחד מהדברים המסובכים ביותר שהאנושות בנתה, אפילו יותר מתוכניות החלל. עם כל הכבוד לתוכנית אפולו. זו סך הכל קופסה שאתה שולח החוצה עם כמה גלאים ומערכות בקרה. פה מדברים על מאה מיליון גלאים שונים בניסוי אחד. אני תמיד אוהב לעשות את ההשוואה –40 מיליון פעם בשניה אמורים החלקיקים להתנגש, והמידע נקלט דרך 100 מיליון גלאים שונים כשלכל אחד יש כמה ביטים של מידע. אם מכפילים את שלושת המספרים הללו זה בפקטור מאה יותר מכמות המידע שעוברת בכל שיחות הטלפון בעולם כולו ואתה מצליח לסנן את זה, ולהעביר את זה בזמנים מאוד קצרים.”
מה צפוי לנו מהבחינה המדעית?
פרופ' טרם: “לא יגלו את ההיגס על היום הראשון. מבחינת הפיסיקה לא צפוי מחר כל חדש. תשוגר רק אלומה אחת, במטרה לתת לנו אפשרות לוודא את פעולת המיכשור בנוכחות של אלומות. ואז תוך זמן קצר ככל האפשר יגיעו למצב של אלומות מתנגשות. בשלב ראשון תשוגר אלומה אחת בכל פעם, וגם אם ישוגרו שתי אלומות, לא יביאו אותם לכדי התנגשות. צריכים לכייל את המערכת ההאצה וההתנגשות ולסגור בה את כל הקצוות. אלו מערכות שלא ניתן היה לנסות אותם כל זמן שאנחנו עבדנו על בניית הגלאים ובמקרה הטוב בדקו מקטעים. אנו מצפים לראות אלומה אחת עורכת סיבוב מלא. יהיה קטע שבו יגרמו להתזת חלקיקים לתוך אטלס כדי שנראה איך אטלס מגיב למקלחת גדולה של חלקיקים שנכנסת לתוכו ואיך אנו מזהים זאת. לאט לאט יעברו לשתי אלומות נפרדות בכל כיוון. כל תהליך ייבדק לחוד ולבסוף נגיע להתנגשויות.”
ומה תפקידכם, המדענים שנמצאים ב-CERN ביום הראשון?
אנחנו נימצא בחדר הבקרה ונאייש אותו במומחים הגדולים ביותר כדי לגלות אם יהיו אי התאמות לצפי ולהחליט בזמן אמת על דרכי הפעולה. בין היתר נבדוק את הגלאים עצמם, למשל אם יעבור בהם יותר מדי זרם. המומחים יהיו שם לשמור כל אחד על המערכת שלו ולראות כיצד היא פועלת.
מה מצפים לגלות?
פרופ' עוז: “במאיץ ירוצו שתי אלומות פרוטונים שמתנגשות אחת בשניה, באנרגיה שהיא פי 10 מהאנרגיות שבהם התבצעו ניסויים עד היום. אחת המטרות הבסיסיות היא למצוא את בוזון היגס – החלקיק שלפי התיאוריה הוא האחראי על מנגנון היווצרות המסה. אבל יש הרבה תיאוריות נוספות שנבחנות – סופר סימטריה שמנבאת שלכל חלקיק שאנו מכירים היום יש אח שלא גילינו אותו עד היום לדוגמה לאלקטרון יש אח שנקרא סלקטרון שיש לו תכונות זהות לחלוטין למעט דבר אחד – הספין.
דבר נוסף שהולכים לבדוק זה האם יש ממדים נוספים ליקום מעבר לשלושת המרחב ואחד זמן שקיים. אם קיימים כאלה באנרגיה של המאיץ, אז קיימת גם אפשרות להיווצרות של חורים שחורים זעירים שזה היה הטריגר לפחד של אנשים. עוז אומר כי יש להעריך את הפרויקט העצום של המאיץ, במיוחד לאור העובדה שהוא לא נבנה על בסיס טכנולוגיה קיימת אלא היה צריך לפתח טכנולוגיות חדשות. “הכי מעניין הוא שהמאיץ יגיע לאנרגיות שבהן יהיו הפתעות. אף אחד לא יכול להגיד לך בוודאות מה יתגלה שזה הדבר הכי מעניין מבחינתנו. הייתה להם תקופה קשה שבה הם היו צריכים לבנות ואני מקווה שיהיו תוצאות. גם לתיאורטיקנים יהיו נתונים שנוצרו בניסוי. צפויה תקופה מאוד מעניינת בפיסיקה בסיסית בעשור הקרוב.”
פרויקט לאומי ישראלי
“זה פרויקט לאומי מבחינת ישראל” אומר פרופ' עוז. ” שלוש הקבוצות שותפות באופן זהה בבניה, בבדיקה של הגלאי ובהתקנה שלו ואחר כך בשלב האנליזה של הנתונים. המימון הוא מימון של המדינה, בעיקר הועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, משרד התמ”ת ומשרד המדען הראשי. ישראל חתומה על הסכם עם סרן על שיתוף פעולה ברמה הלאומית.”
מה ניתן לומר על שיתוף הפעולה הישראלי?
“כולנו עובדים על אותו פרויקט ספציפי של גלאי המיואנים. עד כה היינו עסוקים בבניה, בדיקה והצבה בסרן ואחר כך שלב האנליזם ושלב השיפטים – כשהניסוי מתבצע יתקיימו תורניות כדי לעקוב אחרי הניסוי, לאתר תקלות אפשריות, וכמובן לאסוף את הנתונים. חדר הבקרה יהיה כל הזמן מאויש לא רק בחברי סגל אלא גם בסטודנטים שעושים דוקטורט בתחום. כבר ברגע זה נמצאים ב-CERN כעשרה חברי סגל מבין שלושת המוסדות. ומספר הסטודנטים בערך כפול מזה.
פרופ' מיקנברג: “הקהילה הישראלית מאוד פעילה והדבר היפה הוא שאנו מהווים דוגמה לרוב הקהיליות, חלק מהם למדו מאיתנו וחיקו אותנו. אנחנו עובדים ביחד ואז האימפקט יותר גדול. שיכנענו את היפנים וגם הם עושים כמונו ועורכים שיתוף פעולה מצויין בינם לבין עצמם וגם איתנו.”
מלבד זאת יש כאן נוכחות חזקה של התעשיה הישראלית שהשתתפה באורח מאסיבי כחלק מהתרומה הישראלית ל-CERN על אף שאנו רק במעמד של משקיף. גם שיתוף הפעולה הבינלאומי – לרבות עם אלו הרואים עצמם אויבים שלנו היה מוצלח. כשיש פרויקט הנדסי ומדעי אמיתי, קל מאוד לאנשים שבאים מתרבויות או מדתות שונות לעבוד ביחד. מהנדסים וטכנאים שלנו עבדו במשך שלוש שנים ביחד עם מהנדסים וטכנאים מפקיסטן. הגלגלים הענקיים שעליהם נמצאים הגלאים הישראליים הורכבו על ג'יגים –מבנים מדויקים ממתכת שעליהם הודבקו הסטרוקטורות מאלומיניום שנבנו בארץ שעליהם הורכבו הגלאים, הכבלים וכל מערכות השירות. זו היתה הגאווה של מנהל סוכנות הגרעין של פקיסטן. עבדנו גם עם פיסיקאים פלשתינאים ולבנונים. כשיש פרויקט מוגדר בקצה היכולת הטכנולוגית כל המושגים הפוליטיים לא משחקים שום תפקיד. אנחנו בני אדם וגאים במה שאנחנו עושים.”
פרופ' עוז מוסיף כי האיחוד האירופי עצמו נבנה על המודל של סרן, שבו מספר מדינות מתאגדות ביחד ומבצעות ניסוי משותף לא לצורך של מדינה ספציפית. המאיץ היה המניע להישגים טכנולוגיים לא קטנים. עובדה שהמודל הצליח, בשעה שבניה של מאיץ דומה בארה”ב נכשלה. כנראה קל יותר לעשות פרויקטים כאלה באמצעות מנגננון של שיתוף פעולה בינלאומי.
אפשר להרגיע את הציבור שמחר לא יגיע סוף העולם?
פרופ' טרם: “מדענים רבים ערכו מיליון בדיקות וחישובים שלא יקרה כלום. יש כמה אנשים שאינם מהתחום כמו אותו כימאי גרמני שהחליט שהוא יודע יותר טוב מכל המומחים. אנשים אלה רצו להשיג פרסומת בזכות הפאניקה. גם העיתונאים אחראים לכך כמו מי שכתב את הידיעה בוואלה שאכן היתה נכונה וכתבה שכולם חוץ מאותו כימאי גרמני שאיננו מומחה לתחום אומרים שאין בעיה, אבל העורך שלו נתן את הכותרת 'סוף העולם ביום רביעי.'
“כמו שאהוד דוכובני כתב ב-YNET, מדובר בבבל”ת. חבל רק שלא שומעים לו. אחרי יום רביעי יגיע יום חמישי, ובעוד כמה שבועות אולי נתחיל ללמוד יותר על היקום ועל הטבע. וחוץ מזה החיים ימשיכו כהרגלם”. גם פרופ' מיקנברג התייחס לנושא בקצרה: “בית המשפט האירופי דחה את העתירה, וקבע שאין שום סכנה.”
40 תגובות
והם ממש משוגעים!!!!לעשות ניסוי בשביל לדעת איך העולם נוצר ואולי בכלל בעזרת זה להרוס אותו!!!!!!לא איכפת להם לקחת את הסיכון שאולי הם וכולנו וכל העולם נמות!!!!!!!
למה הם מרשים בכלל להם לעשות את הניסוי המפגר הזה????
הם השקיעו כל-כך הרבה כסף בשביל אולי להרוס את העולם??מה קורה לכם אנשים????עד שהעולם יהרס יש עוד זמן אז למה להפחית את הזמן שנותר??????
חוץ מזה שאם אתם לא יודעים אז הם דחו את הניסוי הזה לאביב כי נהיו להם כל מיני תקלות….
זה ממש מפחיד!!!!!!אני מזה מפחדת מכל הדברים האלה שאומרים על סוף העולם וכל החזיונות שמדברים כל הזמן עליהם!!!!:(
כל הזמן דברים חדשים יש את אלה שאומרים ב-2012 ואחרים אומרים מהניסוי הזה ואחרים אומרים….
אני כבר לא יודעת למי להאמין?!!!
אבל תודו שזה ממש מפחיד כל הדברים האלה!!!!!!!
ועוד דבר אתם פחדנים מאוד מה שיקרה יקרה
עוד פעם שום דבר לא יקרה מה אתם רוצים למות בכוח קחו סכין ותהרגו את עצמכם !!
איציק:
אינני מבין את תכניתך.
מהו אותו בקבוק מגנטי ומדוע ישאף החור השחור להישאר במרכזו?
מיכאל
אם לחור השחור נשאר המטען החשמלי שיכול להמשך או להדחות על ידי שדה מגנטי (תלוי במטענו כשהוא נוצר). אז בתאוריה אפשר לכלוא אותו בנניח בקבוק מגנטי אם הוא יהיה מעבר לאופק האירוע של אותו חור שחור ?
לכל מי שחושב שזה בזבוז זמן או כסף או וואטאבר:
אתם מוזמנים לעשות בזמן ובכסף שלכם מה שאתם רוצים ולהפסיק לומר למדענים מה לעשות.
אני עוד לא ראיתי שקיטורים פתרו בעייה כלשהי.
איציק:
מעבר לדברי הסטודנט – שהם נכונים – לחור שחור אין מגנטיות.
התכונות היחידות שניתן למדוד לגביו הן מסה, מטען חשמלי ותנע זוויתי.
יש לי שאלה. באיזה שלב יוכלו המדענים לקחת מימן פשוט , שהוא אבן היסוד של היקום, וליצור ממנו, באופן מלאכותי ,חומרים אחרים כמו זהב כסף ויהלומים, ע”י היתוך אטומי מימן זה לזה?
אבי
ההתייחסות האחרונה שלך נשמעת כמו "אמא פולניה מאוכזבת",אל תדאג כולם יהיו חכמים
טובים ומושכלים.צריך סבלנות!
שלכם,מ"הפולניות או לא להיות".
,
לריאלי ,
אכן אני מצדיק אותך בדבר אחד לגבי חלוקת הכסף . היו צריכים לתת חלק "קטן" (זה בכל זאת 4 ומשהו מיליארד) לטובת שיפור החינוך , ואם לא לזה אז לפחות לטובת אלגוריתם שמתקן שגיאות כתיב לאנשים ואף נותן להם שוק חשמלי ;)… ובאמת לא משנה לי אם המגיב הוא ילד או אדם בוגר , מבחינתי הייתי מסנן תגובות עם מעל 4% שגיאות כתיב.(ראו זאת כהמלצה).
בכל מקרה לעניות דעתי הראיה המערכתית היא לעתיד לטווח הארוך ולא לטווח הקצר , יש משהו נכון במה שאתה אומר , אבל רק שתדע לך יש המון מדענים שעובדים בתחומים שהזכרת , כי אחרי הכל בסוף הכל זה כסף ומדענים שיפתחו מכשיר להתפלת מים יהיו עשירים… לכן אני מניח שכסף ו"התרומה לאנושות" הן מלבנים את הגחלת.
דמוסתנס.
כל התגובות הפרכיות-דתיות מראות דבר אחד. בידי מי נתון החינוך במדינה שלנו. ומה ייצא ממנו במקום מהנדסים ורופאים. כנראה שהעתיד הכלכלי של ישראל טמון בלוחשי לחשים ורנטגנים.
אני לא מבינה למה ביזבזו יותר מ4 מיליירד שקל אים היום הם רק עשות את הניסוי חוצ מיזה מה באמת אולחים למות עוד כמה חודשים לא אני אומרת עם ישראל הוא עם סגולה ויש רק ה’ אחד כל עוד אנחנו מאמינים בו הכל בתוח
איזה מוחות יש לאנשים היום ._.
האם יש עדיין סיכוי שהעולם יבלע על ידי חור שחור?
אם כן איך זה אמור להיות, זאת אומרת, החור השחור יבלע בבאת אחת את כל כדוה"א, או שהוא יבלע לאט את כדוה"א ועדיין יהיה אפשר לחיות עד שהחור השחור יבלע את כל העולם, או שהחור השחור יגרום לכמה תגובות כמו צונאמי ורעידות אדמה ולאחר מכן יעלם?
אני חייב לדעת את זה, כי כבר יומיים אני מתעורר בגלל כאבי בטן שנובעים מלחץ בגלל החשש שהעולם יבלע על ידי חור שחור?!
לאיציק,
אני חושב שאתה קצת מתבלבל. הפרוטנים הם בעלי מטען חשמל חיובי ולא מגנטי.
אלו שתי תכונות שונות לחלוטין. אחת התכונות של מטען חשמלי הוא, שהוא נמשך או נדחה (לפי סימנו) לשדה מגנטי, וכך בעצם מאיצים את הפרוטונים.
אני מאמין שאם יגלו מונפול מגנטי זו תהיה תגלית מאוד מרעישה מכיוןן שלפי התיאוריה הקיימת כיום בפיסיקה אין מונפולים מגנטיים. אבל כן יש מונפולים חשמליים.
אני לא מאמין לשטויות האלה ואין מימה לפחד!
וחוץ מיזה אין לזה מטרה מוצדקת!
רק תחשבו איזו פריצת דרך לאנושות תהיה לנו!!!
בבקשה תצליחו אנחנו בלחץ ילדי כיתה ו 1 קמפוס ביאליק רוגוזין
תחילת 2009 ממה שהבנתי.
עד אז מכיילים ומכיילים שוב ושוב ושוב .
אני זהבית אני מקבה שתצליחו כי אנחנו מבחגים למות אנחנו אוהבים אותכם תודב רבה
שאני אבין היום זאת הייתה הרצה של במאיץ כדי לבדוק אם הוא עובד ?
ומתי תהיה התנגשות שמדברים עליה ?
אני חושב שבסופו של דבר עצם העובדה שבמדינת ישראל מתייחסים לזה בכובד ראש וכל התקשורת מעדכנת מה קורה ONLINE, אני חושב שהידיעה על הניסוי והפרוייקט לא עלתה על סדר היום ברוב העולם.
הדבר מסמל את אותו הדבר שלשמו נבנה הפרוייקט.
סקרנות ורצון להבנת העולם.
כל הכבוד לנו. 🙂
חשוב מאוד להקצות משאבים לתחומים כמו הפיסיקה המודרנית, ללא הפיסיקה המודרנית הפיסיקה לא תתקדם, אם הפיסיקה לא תתקדם אז יהיה קשה יותר להשיג הישגים הנדסיים.
בקשר להשקעה לבעיות קיימות, יש המון מחקר ופיתוח בתחום, אנרגיות נקיות, מים וכו’, המחקר והכסף אינו פוסח על שום דבר, יש מדענים, מהנדסים וכסף בכל תחום.
מבחינת המחקר, רק קומץ מהמדענים מתעסק באנרגיות גבוהות.
עוד שאלה
האם אפשר לקרוא לחומר בקרן "מונופול" ? אותו מגנט תיאורטי שמחפשים בעל קוטב אחד או שהדבר מתייחס לחומר במצב רגיל ? או שזאת מגנטיות אחרת ?. מונופול – חומר תיאורטי בעל קוטב מגנטי אחד. מונו- אחד פול – קוטב
תארו לכם גוש חומר בעל תכונה מגנטית שרק מושך או רק דוחף בלי שתי קטבים
שאלה למי שמבין.
לפי הבנתי מאיצים פרוטונים של זהב כי הוא חומר כבד שמפשיטים אותו מהאלקטרונים שלו כדי שיהיו רק בעלי מטען חיובי כדי שהמגנטים יוכלו למשוך או לדחוף אותם במעגל בכל השלב הזה המטען של הקרן הוא חיובי.
עכשיו שאלתי היא : אם נניח הם יתנגשו בכח מספיק ליצור חור שחור האם החור השחור יהיה עדיין בעל מגנטיות חיובית ? או שתכונה זאת תעלם ?
בתודה על תשובה מוסמכת
4,7,8,9,10
לא סתם אתם יושבים מול מסך מחשב, ובזמן שאתם מגרב"צים וכותבים תגובות מטומטמות מדעינים מעשרות מדינות עושים את מה שצריך לעשות כדי לדעת קצת יותר. אחרי שהם ידעו קצת יותר אתר הידען שוב יפרסם כתבה על גילויים חדשים, ואתם שוב תכתבו תגובות מפגרות (אבל כמובן תשכחו את הכתבה הנוכחית).
ככה זה, מעגל החיים.
למספר 5 – התשובה היא: כן.
לאבי
אולי.אך לא חייבים לחלק את הכסף ישירות לעניים. אולי גם 3 מילוני דולרים נוספים למחקר ישומי דחוף יותר. פחות סקסי מפיזיקה מודרנית אבל יותר דחוף. אני רק אומר שסדר העדיפיות מעוות. החברה שלנו משלמת הון למפתח משחקי מחשב וקמצוץ למורה. החברה משקיעה הון במחקר תיאורטי ומזניחה תחומים שעשויים להיות דחופים מאוד בעתיד הקרוב. מחסור במים למשל. השקעה בין לאומית של סכום שכזה (8 מילארד דולר) בפרוייקט מחקר בתחום התפלת מים היה מביא אותנו כאנושות למצב טוב יותר בעוד פחות מעשור, אני מניח.
אבי,בחור יקר,המדע עוד לא מצא פתרונות להמון בעיות שיש על כדור הארץ,ומה הוא עושה במקום זה? ניסוי במאיץ חלקיקים שהתוצאה האמיתית שלו לא ידועה לאף מדען שלא יספרו סיפורים שלא נשקפת סכנה כי אף אחד לא יודע את זה עדיין,כל מה שהמדענים יודעים נעשה בתיאוריה בלבד,וכמו שידוע תיאוריה לעיתים לא משקפת את המציאות.
מאיץ חלקיקים או יונים לא משנה איך נקרא לילד זה פשוט מסוכן כי איננו יודעים איך הוא יתפזר ובאיזה עוצמה,לא ידוע האם זה יגרום לפגיעה בלוחות הטקטוניים ולשינוי כלשהו או לא,ככה שהמדע ילך לחפש דברים לתועלת האנושות במושג ההווה ולא העתיד במקום לחפש דרך לפגוע בשלמות הכדור הזה.
אני לא מבין מה מתלהבים שיש שם ישראלים כי גם ככה הקצו אחוז לכל מדינה..
עם זאת בהצלחה למדענים שלנו
לריאלי. תסגור את הפרויקט, השגת 3 דולרים נוספים לכל עני. תסגור את פרויקט החלל, עוד 2 (והכל במונחים שנתיים). ומה לעשות שגם בעוד 40-50 שנה נצטרך לחיות ולהמציא המצאות חדשות. למה לסגור את הברז ולחיות היום על חשבון העתיד? גם אתה אישית חוסך לפנסיה.
בזבוז כסף אדיר. למה לא להשקיע סכומים כאלו במחקרים להם השפעה ישירה ומיידית על איכות חיינו כמו אנרגיה נקיה, פתרון לעוני ולרעב, מחלות עוד…
לא חבל ??? ועוד לא הזכרתי את בזבוז הכסף בפרוייקט החלל האמריקאי…
לגילויים שכאלו לוקח עשרות שנים עד שהם מחלחלים למדע היישומי, ומחזירים את ההשקעה לציבור. למחקרים יישומים בתחומי רפואה, חקלאות ואנרגייה לוקח פחות זמן והם יותר דחופים כיום. אני מסכים שיש מספיק משאבים להכל אך סדר העדיפויות השתבש אצל מקבלי ההחלטות.
מאיפה? טילים. מהסוג הרציני. עשרות. מאות. כמה שיצטרכו.
אני בטוח שיש להם תכנית מגירה שהמעצמות בעולם או לפחות
אחת מהן יודעות ממנה ומוכנות להעניק עזרה ובמידה ויזדקקו לה.
הם רוצים לחקור את המימדים של העולם , הם יראו שהעולמות מקבלילם כן קיימין וגם שניתן לחזור בזמן.
אם כל מה שאמרתי נכון והמדענים גם יראו את האפשרויות האלה כל העיניין ישמר בסוד , ולא תשמעו שוב מהניסויים הללו שוב.
כל מה שנעשה מתחת לאדמה מסוכן,וזה הוכח כבר פעמים רבות.
וכמו שאמרו פה,הסכנה האמיתי עוד כמה חודשים ואז נראה.
לעיתים המדע חורג מהמדע,לחפש דבר שידוע כבר ונחקר כבר כמו המפץ הגדול נועד לעשותו בחלל לא כאן.
ומי שאומר שהסכנה היא בבלל"ת גם הוא לא יודע על מה הוא מדבר,או לא רוצה לדעת מה הסיכונים במאיץ חלקיקים רב עוצמה שכזה.
כמות אנרגיה יותר גדולה? מאיפה???
האם זה אותו מקום שתואר בספר מלאכים ושדים של דן בראון ?
ל"לא" – גם התוצאות של השלבים היותר רציניים של הנסוי שיתחילו בעוד כמה חודשים בטח ובטח לא יביאו לסוף בעולם, אולי לתופעות לוואי קטנות כמו מספר קטן של רעידות אדמה חלשות באותו אזור ואולי עוד איזה כמה דברים לא באמת משמעותיים.
במקרה הכי גרוע אפשר יהיה לגייס כמות אנרגיה עוד יותר גדולה מאשר זו המשתתפת בנסוי ולהפעילה באופן נגדי ואז אולי תיהרג כמות מסוימת של אנשים אבל העולם ישאר לעמוד על קנו.
איזה באסה להם אם שום דבר לא יצא להם מזה חח יענו השקיעו 7.7 מיליארד בשביל זה ומעל 10 שנה
האמת הצליחו להרגיע אותי.
אנשים כולם להרגע יהיה בסדר!!!!!!
אני לא חושב שמה שהם יעשו מחר יביא את סוף העולם רק מה שהם יעשו עוד כמה חודשים