חוקרים מהאוניברסיטה העברית תיעדו לראשונה תנועה מעגלית מתואמת של אלפי שווה־רגלאים יבשתיים מהמין Armadillo sordidus. לפי המחקר, התופעה נגרמת מתאורה מלאכותית בלילה, ולא מרבייה או ממשיכה מגנטית
אלפי טחביות יבשתיות, יצורים קטנים ממשפחת הסרטנאים ולא חרקים, נצפו בשנים האחרונות בישראל כשהן נעות יחד במעגלים צפופים סביב מוקדי תאורה בלילה. מחקר חדש של חוקרים מהאוניברסיטה העברית, שפורסם בכתב העת Ecology and Evolution, מתאר את התופעה כתיעוד המדעי הרשמי הראשון של תנועה מעגלית קולקטיבית בשווה־רגלאים יבשתיים.
המחקר נערך על המין Armadillo sordidus. את המחקר הובילו עידן שיזף ואביתר איצקוביץ, בהנחיית פרופ' אריאל ד' צ'יפמן מהאוניברסיטה העברית. התופעה זוהתה בכמה אתרים בצפון ישראל, ובהם רמת הגולן ועמק יזרעאל. לפי החוקרים, באחד המקרים ניתוח תמונה הצביע על כ־5,500 פרטים בקבוצה אחת, ובתצפיות אחרות נראו אלפים ואף עשרות אלפים של פרטים נעים במבנה מעגלי.
לא חרקים, אלא סרטנאים יבשתיים
טחביות הן קרובות יבשתיות של סרטנים וחסילונים. בדרך כלל הן חיות במקומות לחים ומוגנים, מתחת לאבנים, עלים או פסולת אורגנית, כדי להימנע מהתייבשות. דווקא משום כך התצפיות הפתיעו את החוקרים: במקום להישאר במקומות מסתור, אלפי פרטים יצאו בלילה והצטרפו לתנועה צפופה, מתואמת ומעגלית סביב אזור מואר.
התופעה התגלתה במקרה, לאחר שאביתר איצקוביץ, חובב טבע מקיבוץ גשור, הבחין בהמוני טחביות נעות במעגלים בלילות קיץ ברמת הגולן. בהמשך נבדקה התופעה באופן שיטתי יותר, באמצעות תצפיות, צילום, ניתוח תמונה וניסויים בשטח. החוקרים מציינים כי לפני המחקר היה מעט מאוד מידע על המין Armadillo sordidus, וכי המחקר הרחיב גם את הידע על תפוצתו בישראל.
האור הלבן היה הגורם המרכזי
כדי להבין מה מפעיל את ההתנהגות, החוקרים בדקו כמה אפשרויות. הם בחנו האם שדות מגנטיים עשויים להשפיע על התנועה, בין היתר משום שרמת הגולן ידועה במאפיינים מגנטיים מקומיים. הם גם בדקו תגובה לאור על־סגול. אולם השפעות אלה לא יצרו את התנועה המעגלית. לעומת זאת, אור לבן מלאכותי הצליח לגרום להופעת ההתקבצות והתנועה המעגלית.
לפי התיאור במחקר, כאשר אלומת אור לבן הוקרנה בניצב לקרקע, הטחביות נעו אל מרכז האזור המואר והחלו להסתובב סביבו. החוקרים מציעים כי צורת כתם האור על הקרקע יוצרת גבול מעגלי שאליו נמשכים הפרטים. כאשר הצפיפות עולה מעבר לסף מסוים, התנועה האישית של כל פרט הופכת לתנועה קבוצתית מתמשכת.
לא טקס חיזור אלא מלכודת אור
אחת השאלות המרכזיות הייתה האם מדובר בהתנהגות הקשורה לרבייה. החוקרים אספו 102 פרטים ממרכז אחת ההתקבצויות ומצאו יחס של 20 זכרים מול 82 נקבות. בין הנקבות נמצאו גם 24 נקבות נושאות ביצים. היחס הזה, יחד עם אופי התנועה, הוביל את החוקרים למסקנה שהתופעה כנראה אינה טקס חיזור או התקבצות רבייתית, אלא תגובה קבוצתית לצפיפות ולתאורה מלאכותית.
לממצא יש משמעות אקולוגית רחבה יותר. תאורה מלאכותית בלילה מוכרת כבר שנים כגורם המשבש התנהגות של בעלי חיים ליליים, בעיקר חרקים מעופפים. המחקר החדש מרחיב את התמונה ומראה כי גם יצורים יבשתיים קטנים, החיים בדרך כלל על הקרקע ובמחסות לחים, עלולים להילכד בדפוס התנהגות חריג בגלל תאורת רחוב. במקרה אחד אף תועד נדל הטורף פרטים מתוך ההתקבצות, מה שמרמז כי התופעה עשויה להגדיל את הסיכון לטריפה ולבזבז אנרגיה חיונית.
החוקרים מדגישים כי אין מדובר רק בסקרנות טבעית. התצפיות מראות כיצד שינוי סביבתי פשוט, כמו התקנת תאורה חזקה בלילה, יכול לשנות דפוסי התנהגות עתיקים של בעלי חיים קטנים מאוד. התופעה של טחביות הנעות במעגלים אינה רק מחזה יוצא דופן, אלא תזכורת לכך שגם הפרעה מקומית וזעירה לכאורה יכולה ליצור תגובת שרשרת במערכות אקולוגיות.
מאמר המחקר, שכותרתו “Light-induced novel collective circular motion in isopods of the species Armadillo sordidus”, פורסם ב־Ecology and Evolution. .
FAQ מהיר
מה הם איזופודים?
איזופודים הם פרוקי רגליים קרובי משפחה של סרטנים ושרימפס. חלק מהמינים חיים בים, וחלקם חיים ביבשה, לרוב בסביבות לחות ומוצלות.
מה גרם לתנועה המעגלית?
לפי המחקר, אור לבן אנכי יצר על הקרקע גבול מעגלי של תאורה. האיזופודים נמשכו לגבול הזה, וכאשר הצפיפות גדלה נוצרה תנועה קבוצתית מעגלית.
למה התופעה עלולה להזיק?
היא מוציאה את האיזופודים ממקומות מסתור לחים ומוגנים, חושפת אותם לטורפים ועלולה לגרום להם לבזבז אנרגיה בזמן שהם נלכדים בתנועה חוזרת.
עוד בנושא באתר הידען:
