מדוע היה לגליליאו גליליי קל יותר לצפות בשמי הלילה זרועי הכוכבים מאשר לנו? מאחר שבתקופתו טרם הִמציאו את נורת החשמל! מתברר כי זיהום אור שנגרם מתאורה מלאכותית לא רק מפריע לצפות בכוכבים, אלא אף פוגע פגיעה קשה בחיים על פני כדור הארץ
כתב: עידן ברנד
מתוך: גליליאו צעיר, גיליון 200 ספטמבר 2020
את התאורה המלאכותית המספקת לנו אור ביום ובלילה אנחנו חבים במידה רבה לממציא נורת הליבּון החשמלית תוֹמָס אֵדיסוֹן. אנו משתמשים בה להארת רחובות, כבישים, אזורי מגורים, מרכזי קניות, מפעלים, פארקים ועוד. ומתברר שהיא פוגעת פגיעה של ממש בכדור הארץ!
איך אור יכול לזהם?
זיהום האור משפיע על השמיים וגם על הארץ, כלומר קיימים שני סוגים של זיהום אור: זיהום אור אסטרונומי וזיהום אור אֵקוֹלוֹגי. אנחנו יכולים לראות כוכבים כשאנחנו מַבּיטים על השמיים בלילה, אך עד לפני כ־100 שנה היה אפשר לראות עוד הרבה מאוד כוכבים, בשל זיהום האור האסטרונומי. השמש מְאירה את השמיים ביום, ולכן איננו יכולים לראות את הכוכבים במשך היום. האור המלאכותי מֵאיר את השמיים בלילה ומפריע לנו לראות את הכוכבים כבעבר.
זיהום האור האקולוגי גורם נזק רב לטבע: בעלי חיים רבים שפעילים בלילה נפגעים ממנו. לדוגמה: ציפורים נודדות שמנווטות לפי אור הכוכבים בלילה מסתנוורות מתאורת הלילה הבוהקת, סוטות ממסלולן ומתנגשות בבניינים; צבֵּי ים שזה עתה בקעו נמשכים אל אורות העיר הסמוכה במקום אל הים המנצנץ; יונקים גדולים שסובלים מחוסר התמצאות במרחב או משינויים בשעון הביולוגי שלהם נדרסים בכבישים; חרקים רבים עפים אל פנסי רחוב ומתים.
זיהום האור מַגיע אפילו למים! הייתם פעם באילת, צפיתם בשוניוֹת האלמוגים היפות ובאור המִשתקף במים? למעשה, שניהם לא בדיוק מסתדרים. האור המלאכותי המשתקף במים פוגע באלמוגים ומונע אותם מלהתרבוֹת. החוקר דוקטור אורן לוי מאוּניברסיטת בר־אילן חקר את שונית המחסום הגדולה באוֹסטרליה, שאלמוגים רבים מתרבים בה באופן מופלא בלילה יחיד בשנה. התזמון המדויק תלוי בדפוס ההארה המשתנה בשל מחזורי הירח. אלמוגים שהיו חשופים לתאורה מתמדת לא שחררו בזמן הניסוי את חומרי הרבייה למים והִפסידו את חלון ההזדמנויות הקצר לרבייה. אם כך, האלמוגים באילת – ששם קיים זיהום אור רב יותר – נפגעים ודאי הרבה יותר.
כיצד זיהום האור פוגע בבני האדם?
כאמור, זיהום האור משפיע רבות על היצורים החיים ועל שמי כדור הארץ, והוא משפיע גם עלינו, בני האדם. האור הכחול הנפלט מהמסכים שלנו (טלפונים ניידים, מחשבים וטלוויזיות שאנחנו מפעילים בשעות החשֵכה) פוגע בהפרשת המֵלָטוֹנין בגוף – הורמון שתפקידו לכַוון את השעון הביולוגי בבעלי חיים ובאדם. הפגיעה בהפרשת המלטונין עלולה לגרום לחץ נפשי, הפרעות שינה, חוסר ריכוז, השמנה, אלצהיימר, פגיעה בעיניים, השמנה, דיכאון ואפילו סרטן.
איך נראו השמיים לפני זיהום האור?
לפני המצאת התאורה המלאכותית לא היה זיהום אור. גליליאו גליליי (1642-1564) חי 300 שנה לפני תומס אדיסון (1931-1847). בתקופתו של גליליאו היה אפשר לראות הרבה יותר כוכבים בשמיים, וגם את גָלַקסיית שביל החלב. כיום מאזורים מיושבים בצפיפות אי אפשר לצפות בגלקסיית שביל החלב, בעקבות זיהום האור המסתיר רבים מהכוכבים.
זיהום אור קיים כמעט בכל מדינות ארצות הברית, בישראל, באירופה ובמדינות המזרח הרחוק, אך יש מקומות שזיהום האור קטן בהם יחסית, כמו קנדה, אוסטרליה, אפריקה וחלק גדול מרוסיה. אצלנו בארץ, בחלק מהנגב זיהום האור קטן יחסית לשאר המדינה, ושם אפשר לצפות בכוכבים.
האם אפשר למנוע את זיהום האור?
כל אחד מאיתנו יכול לסייע במניעת זיהום האור בדרכים פשוטות כמו:
- להחליף נורות שצבען לבן קר (הפולטות אור כחול) בנורות בצבע צהוב חם, ולהשתמש בפנסים אדומים.
- להדליק אור רק באזורים שבאמת זקוקים להם (לשם בטיחות למשל).
- להגביר את המוּדעות לנושא זיהום האור והחיסכון באור.
אנשים בארץ ובעולם פועלים לצמצום זיהום האור, ובהם קבוצת “אור מכוון” – קבוצת מתנדבים ששמה לה למטרה לקדם חיסכון אֵנֶרגֵטי בתאורת החוצות, לשפר את איכותה ולהקטין את הפגיעה בטבע ובבני האדם הנגרמת מזיהום האור. נוסף על כך, רשות הטבע והגנים פועלת לצמצום הנזק באמצעות עבודה עם גופים שעוסקים בתשתיות.
הצטרפו אלינו בפייסבוק https://www.facebook.com/YoungGalileo
עוד בנושא באתר הידען:
