סיקור מקיף

כשליש מהכוכבים בשביל החלב זזו ממקומם

חוקרים יצרו מפה חדשה של שביל החלב המראה כי כמעט שליש מהכוכבים שינו באופן משמעותי את מסלוליהם והם נמצאים במסלול פנימי או חיצוני למסלול ההקפה סביב מרכז הגלקסיה שבו נוצרו

 תמונה הנפשה המראה כיצד מסלולם של כוכבים בשביל החלב עשוי להשתנות. בתמונה רואים שני זוגות של כוכבים (המסומנים בצבעים כחול ואדום). כל זוג החל את חייו באותו המסלול ולפתע אחד הכוכבים בזוג שינה את מסלולו. הכוכב המסומן באדום השלים את מעברו למסלולו החדש בעוד הכוכב המסומן בכחול עדיין נע. צילום: Credit: Illustration by Dana Berry/SkyWorks Digital, Inc.; SDSS collaboration
תמונה הנפשה המראה כיצד מסלולם של כוכבים בשביל החלב עשוי להשתנות. בתמונה רואים שני זוגות של כוכבים (המסומנים בצבעים כחול ואדום). כל זוג החל את חייו באותו המסלול ולפתע אחד הכוכבים בזוג שינה את מסלולו. הכוכב המסומן באדום השלים את מעברו למסלולו החדש בעוד הכוכב המסומן בכחול עדיין נע. צילום: Credit: Illustration by Dana Berry/SkyWorks Digital, Inc.; SDSS collaboration

מדענים העובדים עם סקר השמים הדיגיטלי סלואן SDSS יצרו מפה של שביל החלב ממנה עולה כי כוכבים רבים שינו משמעותית את מסלוליהם מאז היווצרותם.
התגלית שהתפרסמה ב-29 ביולי בכתב העת אסטרופיזיקל ג’ורנל מספקת תובנות חדשות אודות הדרך בה נוצרו הכוכבים ואיך הם נעו בתוך הגלקסיה.
“בעולם המודרני אנשים רבים עברו למקום המרוחק ממקום הולדתם, לעתים למרחק חצי עולם” אומר מייקל היידן, דוקטורנט לאסטרונומיה באוניברסיטת ניו מקסיקו שהיה החוקר המוביל בפרויקט. “כעת מצאנו שדבר דומה קורה גם לגבי הכוכבים בגלקסיה שלנו – כשלושים אחוז מהכוכבים בשביל החלב עשו דרך ארוכה מהמקום שבו נולדו.
לצורך בניית המפה השתמשו המדענים בספקטרוגרף APOGEE (Apache Point Observatory Galactic Evolution Explorer) המותקן בטלסקופ בקוטר 2.5 מטרים ומשמש בסקר לצורך צפייה במאה אלף כוכבים בתקופה של ארבע שנים.

“המפתח היה ליצור את המפה ולפענחה באמצעות צפייה בהרכב הכימי של כל כוכב. מההרכב אנו יכולים ללמוד על קרבה ועל היסטוריה של כוכבים.” אומר היידן. המידע הכימי המגיע מהספקטרה מלמד על כמות האור שהכוכב פולט באורכי גל שונים ומספק מידע על יסודות ותרכובות באטמוספירות של הכוכבים. האסטרונומים יכולים לספר ממה עשוי כוכב באמצעות קריאת קווי הספקטרום.

“הספקטרום של הכוכבים מראה לנו שההרכב הכימי של הגלקסיה שלנו משתנה כל הזמן” אומר ג’ון הולצמן, אסטרונום נוסף מאוניברסיטת ניו מקסיקו וחבר בקבוצת החוקרים. “כוכבים יוצרים יסודות כבדים בליבתם וכאשר הם מתים היסודות הכבדים הללו חוזרים לענן הגז שיוצר את הכוכבים הבאים.”

בשל תהליך זה נוצרת “העשרה כימית”, כשכל דור כוכבים מכיל שיעור גדול יותר של יסודות כבדים לעומת הדור הקודם. בכמה אזורים בחלל, פעילות יצירת הכוכבים גבוהה יותר מאשר באזורים אחרים, לפיכך נוצרים בהם יותר דורות של כוכבים. משמעות הדבר היא ששיעור היסודות הכבדים בכוכבים משתנה לפי מקום מוצאם בגלקסיה.

לאחר מכן קבעו האסטרונומים באילו אזורים בגלקסיה נולד כל כוכב לפי כמות היסודות הכבדים שבו. היידן ועמיתיו השתמשו בנתוני אפוגיאה כדי למפות את הכמות היחסית של 15 יסודות שונים לרבות פחמן, צורן וברזל בכוכבים בכל רחבי הגלקסיה. הם גילו להפתעתם כי עד 30% מהכוכבים מכילים הרכב המעיד על כך שנוצרו באזורים בגלקסיה המרוחקים ממיקומם הנוכחי.
כאשר בחנו החוקרים את תבנית תפוצת היסודות לפרטיהם, הם גילו כי אפשר להסביר שיעור ניכר מהנתונים באמצעות מודל שבו כוכבים מבצעים הגירה רדיאלית כלומר מתקרבים או מתרחקים ממרכז הגלקסיה במהלך הזמן. תנועה כזו פנימה והחוצה מכונה “הגירה” והיא נוצרת ככל הנראה בשל אי סדירויות בדיסקה הגלקטית כמו למשל הזרועות הסליליות המפורסמות של שביל החלב. עדויות להגירת כוכבים נראו בעבר בכוכבים הקרובים לשמש, אך המחקר החדש מספק את העדות הראשונה לכך שהגירות כוכבים מתרחשות בכל רחבי הגלקסיה.

לידיעה באתר אוניברסיטת ניו מקסיקו

 

 

עוד בנושא באתר הידען:

14 תגובות

  1. האם יש מידע על מקור מערכת השמש? איפה בגלקסיה היא נוצרה? ומיהם והיכן נמצאים חבריה לצביר שבו נוצרה? היכן נמצאים שרידי הצביר? האם בכלל ניתן לסווג את אוכלוסיית הכוכבים בשביל החלב לגלקסיות המקור שלהן (שמהן נוצר שביל החלב)?

  2. אכן, זה בדיוק המקום לקיים בו קורס פיזיקה מזורז על תולדות היקום למישהו שיבצע ריבוט למוח שלו ברגע שיסגור את חלון הדפדפן וישיב אותו להגדרות היצרן.

    הבהרה: היצרן הוא אינו אלא ה”מלמד” ב”חיידר”.

  3. ניסים, סברי מרנן, אריאל,

    אני שואל כאן את השאלות הקשות
    כאשר אני משוכנע כי “למדע” אין עליהן תשובות…

    השאלות מיעדות להראות את הצביעות של המדברים בשם המדע.

    חוסר יכולת לענות על השאלות הללו,
    הוא הוכחה לכשלון תאוריית המפץ הגדול.

  4. ניסים, סברי מרנן, אריאל,

    אני שואל כאן את השאלות הקשות
    כאשר אני משוכנע כי “למדע” אין עליהן תשובות…

    השאלות מיעדות להראות את הצביעות של המדברים בשם המדע.

    חוסר יכולת לענות על השאלות הללו,
    הוא הוכחה לכשלון תאוריית המפץ הגדול.

    להזכיר,
    התאוריה נולדה בתחילת המאה הקודמת,
    במטרה לתת תשובה למה שהיה אז ידוע על החלל.

    מאז, התגלו תגליות מדהימות על גודל החלל ומורכבותו.

    היה נדמה לי שיזנחו את התאוריה הזו,
    אחרי שהתגלה שגלקסיות מגדילות את מהירות הבריחה זו מזו,
    בניגוד לכל התחזיות של תאוריית המפץ…

  5. ייתכן..
    שואלים שאלה בפיסיקה. יש כמה אפשרויות:

    1) שואלים פיסיקאי שמבין בנושא.
    2) אם יש לך רקע בנושא, אפשר לחפש את התשובה לבד – גוגל או בספריה.
    3) אפשר להגיד “אני לא יודע את התשובה”.

    4) ואפשר לצעוק “קונספירציה! “, או “חייזרים! ” או “אלוהים! “. אבל – אז אתה מראה שאתה טיפש…

    אז מה התשובה שלך לשאלה שלך?

  6. יתכן, רשום בגוגל ״איך נוצרות גלקסיות״, תגלה שיש הסברים מצויינים, סרטונים ואפילו הדמיות מדעיות יפות המבוססות על נתונים אמיתיים שנאספו והתוצאות תואמות היטב את התצפיות.

  7. יתכן, גוגל הוא חברך הטוב ביותר במקרה ואתה לא יודע משהו, אז תפסיק להתלונן לאנשים אל זה שאתה לא מבין משהו ותתחיל לקרוא.

  8. סברי מרנן

    סוף-סוף יש כאן פיזיקאי שיוכל להסביר לנו
    באיזה תהליך פיזיקאי נוצר “צביר הבתולה” הגדול
    או כל צביר גלקסיות אחר…

    (אגב, עדיין לא יודעים אפילו איך נוצרה גלקסיה בודדת אחת).

  9. מה בדיוק לא ברור לך ? האינטגרציה
    בין הגלקסיות בצביר נגרמת כתוצאה מדבר שנקרא ״כוח המשיכה״ לומדים על זה במגמת פיזיקה.

  10. שאלה שאלתית לחסידי תאוריית המפץ הגדול…

    אנחנו נמצאים כחלק מצביר גלקסיות אשר נקראות “צביר הבתולה”
    https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%A8-%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%94

    גודל (קוטר ?) הצביר יותר ממאה מליון שנות אור !!!!!!!!!!!!!
    זה מרחק מדהים, אשר בתוכו קיימת אינטגרציה
    בין הגלקסיות בצביר !!!

    איך התאוריה “המדעית” של המפץ הגדול מסוגלת להסביר עובדה זו ?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.