סיקור מקיף

תגלית היסטורית לחוקרים מאוניברסיטת תל אביב: מכרות המלך בפארק תמנע – מימי המלך שלמה

משלחת של אוניברסיטת תל אביב בראשות ד”ר ארז בן יוסף הפריכה קונצנזוס מדעי בן כמעט 50 שנה, שייחס את מכרות המלך שלמה לממלכת מצרים. תיארוך בפחמן 14 של ממצאים חדשים שהמשלחת חפרה בבקעת תמנע מוכיח שהפעילות במכרות הנחושת הגיעה לשיאה במאה ה-10 לפנה”ס, כלומר בימי ממלכת ישראל המאוחדת של דוד ושלמה.

החפירה לעומק השכבות מגלה את היסטוריית הפעילות האנושית בגבעת העבדים-כ- 150 שנים של הפקת נחושת המגיעות לשיא במאה ה-10 לפנה"ס
החפירה לעומק השכבות מגלה את היסטוריית הפעילות האנושית בגבעת העבדים-כ- 150 שנים של הפקת נחושת המגיעות לשיא במאה ה-10 לפנה”ס צילום: אוניברסיטת תל אביב

משלחת של אוניברסיטת תל אביב בראשות ד”ר ארז בן יוסף הפריכה קונצנזוס מדעי בן כמעט 50 שנה, שייחס את מכרות המלך שלמה לממלכת מצרים. תיארוך בפחמן 14 של ממצאים חדשים שהמשלחת חפרה בבקעת תמנע מוכיח שהפעילות במכרות הנחושת הגיעה לשיאה במאה ה-10 לפנה”ס, כלומר בימי ממלכת ישראל המאוחדת של דוד ושלמה. בכך החזירה המשלחת של ד”ר בן יוסף עטרה ליושנה – ואת מכרות המלך שלמה חזרה למלך שלמה.

“מי שמבקר היום בפארק תמנע מבקר בפארק מצרי, עם שני פסלים של מצרים קדמונים בכניסה”, צוחק ד”ר בן יוסף. “אבל צריך לזכור שעד שנות ה-60 כל תמנע נקראה ‘מכרות המלך שלמה’, כפי שקבע הארכיאולוג המיתולוגי נלסון גליק עוד בשנות ה-30. התפיסה הזאת השתנתה באחת אחרי שבנו רותנברג חשף מקדש לאלה המצרית חתחור. רותנברג היה ארכיאולוג מצוין, אך לא עמדה לרשותו הטכנולוגיה לתארך ממצאים בפחמן 14, אז הוא אוטומטית ייחס את כל שאר האתרים והפעילות בתמנע לימי הממלכה החדשה במצרים – מסוף המאה ה-14 ועד למחצית הראשונה של המאה ה-12 לפנה”ס. הממצאים החדשים שלנו מתארכים את מפעל הנחושת האדיר, בן מאות הכבשנים ואלפי המכרות, לימי המלך דוד והמלך שלמה במאה ה-10 לפנה”ס”.

התוצאות החדשות מתבססות על תיארוך בפחמן 14 של 11 דוגמאות קצרות-חיים – 10 גלעיני תמרים וחרצן זית אחד – מבין מאות רבות של זרעים ועצמות שנחפרו באתר “גבעת העבדים”. הגבעה, שנמצאת במרכז הבקעה ובסמוך למקדש חתחור ול”עמודי שלמה”, נסקרה לראשונה על ידי נלסון גליק. גליק קרא לאתר “גבעת העבדים” מתוך הנחה שהחומה המקיפה את הגבעה נועדה לכלוא את העבדים שעסקו במלאכה הקשה. אחרי חשיפת מקדש חתחור, משלחת הערבה בראשות בנו רותנברג תארכה את גבעת העבדים לימי הממלכה החדשה במצרים – אך לא חפרה באתר עצמו. כך קרה שגבעת העבדים נותרה כאבן ללא הופכין עד לחפירות החדשות של אוניברסיטת תל אביב, שהחלו ב-2012.

11 הזרעים שנחפרו מגבעת העבדים נשלחו למעבדת התיארוך הרדיומטרי של אוניברסיטת אוקספורד, שם נקבע כי עיקר הפעילות באתר התרחשה במאה ה-10 לפנה”ס – ללא כל עדות לפעילות בימי הממלכה החדשה במצרים. תגלית זו מצטרפת לתגלית קודמת של בן יוסף וצוותו, שהראו כי אתר 30 – אחד ממחנות התכת הנחושת הגדולים בבקעת תמנע – לא היה מיושב לפני שלהי המאה ה-12 לפנה”ס, וכי שיא הפעילות במחנה היה במאות ה-10 וה-9 לפנה”ס, ובמיוחד בעשורים החופפים לימי ממלכת ירושלים המאוחדת.

“כמובן, אין כל עדות לכך שדוד או שלמה נכחו באתר”, מבהיר ד”ר בן יוסף. “גם לא מצאנו כלי חרס מירושלים באתר, וגם זה בסדר. הלוא גם אם מקבלים את הסיפור המקראי כלשונו, הישראלים הם לא אלה שמפעילים את המכרות. במקרה הזה הסיפור המקראי עולה בקנה אחד עם התרבות החומרית שנמצאה בגבעת העבדים, תרבות שמצביעה על חברה מקומית – ככל הנראה גרעין קדום של הממלכה האדומית – שהיתה כפופה לירושלים אחרי מסע הכיבושים של המלך דוד. אני מעריך שישב שם חיל משמר מטעם ירושלים שפיקח, הגן וגבה מס מהאדומים”.

ד”ר בן יוסף מספר שרוב האתרים בבקעת תמנע הפסיקו לפעול לקראת סוף המאה ה-10 לפנה”ס, כלומר בעת מסעו הצבאי של שושנק הראשון מלך מצרים, המזוהה עם פרעה שישק המקראי. “חמש שנים אחרי מות שלמה יוצא שישק לירושלים ומטיל עליה מס, ופתאום אנחנו רואים שינוי דרמטי במכרות שלמה. בשעה שאתרים רבים ננטשים, אלה שהוסיפו לעבוד החלו לעבוד בטכנולוגיה חדשה, מתקדמת ויעילה בהרבה. נראה אם כן שהפרעונים לא רצו בהרס תעשיית הנחושת בערבה, אלא להפך – בניצול יעיל של המחצבים המקומיים ובהפיכתה של מצרים ליעד מסחר מועדף”.

12 תגובות

  1. חבורה של מגיבים חסרי ידע מינימלי בנושא כותבים פה בתגובות. אז לידיעתכם:
    א) אם מצאו מפעל נחושת מפותח בתקופת המאה ה10 לפנה”ס זה בהחלט מצביע על שלטון ריכוזי (ממלכה) ששלטה שם, אף חבורה של “בדואים” מעולם בהיסטוריה האנושית לא יכולה הייתה להרים מפעל כזה, ומכיוון שדי ברור שזו לא ממלכת ישראל, ולא הייתה אף ממלכה חזקה באזור בתקופה ההיא למעט ממלכת דוד, אז היא החשודה המיידית.
    ב) שתי כתובות שנמצאו בערך מאה שנים לאחר מות דוד מציינות את “בית דוד” אפילו פינקלשטיין לא אומר שדוד ושלמה לא היו קיימים, אבל יש פה כמה אנשים מהמגיבים שכן חושבים ככה, שהוסמכו כנראה בפייסבוק לדוקטורט.
    ג) רעמסס השלישי חי 150 שנה לפני ממלכת דוד ושלמה, מה הקשר? אף אגי’פטולוג לא חושב שהוא היה עדיין באזור במאה ה10 לפנה”ס (זה למגיב שכתב עליו).
    ד) יש ממצאים רבים אחרים שזה לא המקום לפרט שסותרים את התזה של פינקלשטיין, והמחקר של בן יוסף ולוי ביניהם.

  2. מה הקשר בין תיארוך המקום לבין השאלה האם היתה ממלכה משותפת שהגיעה עד לשם. לפעמים קשה להאמין לאיזה מסקנות נחפזות קופצים הארכיאולוגים

  3. אז רעמסס השלישי בנה את מקדש לשימושו האישי כשהוא מגיע לנופשון באילת?

  4. על פי המתואר ב ספר שמואל , שתי הממלכות ב ארץ-ישראל ( ממלכת ישראל ו ממלכת יהודה ) מתגבשות למלוכה אחת שעליה מולך דוד המלך , ואילו על פי הכתוב ב ספר מלכים וב דברי הימים , לאחר מות שלמה שוב מתפצלת ממלכת ישראל המאוחדת לשתי ממלכות: ממלכת ישראל ו ממלכת יהודה . ממלכת ישראל כללה את עשרת השבטים ומלכה הראשון היה ירבעם בעוד שבממלכת יהודה, שכללה את השבטים יהודה ו בנימין , שלט רחבעם בן שלמה. ממלכת ישראל כללה כמה שושלות, בעוד שושלת בית דוד לא פסקה עד לאובדן העצמאות והיציאה לגלות בבל.

  5. תומר

    המכרה בתימנע לא סיפק נחושת דווקא לבית המיקדש, זאת רק ספקולציה שלך.

    יש הרבה ראיות שהאדומים התמחו בכריית נחושת וכנראה גם באספקת נחושת גולמית לכל מטרה שהיא. כנראה בתקופה של 1000 לפני הספירה הם אילו שהפעילו את מכרה תימנע, שכן אין מימצאים על נוכחות יהודית או מצרית או לאום אחר בתקופה האמורה. השאלה לגבי הבעלות על המכרה בתמנע נותרה פתוחה.

  6. הגישה השולטת עד עכשיו הייתה דווקא הגישה המינימליסטית והיא התבססה על חוסר בממצאים, אבל לאט לאט נוספים ממצאים שניתן לתארך ושאיתם קשה להתווכח. אפשר להתווכח אם היה שלמה או לא, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שהיה בתקופה המיוחסת לתקופתו (המאה ה 10 לפנה”ס) מפעל נחושת גדול לצורך בנייה, של כנראה מקדש.
    ממצאים אחרונים נוספים, מחורבת קייפא וגם מעיר דוד שמתוארכים למאה ה 10 לפנה”ס, מערערים את הגישה.
    הטיעון שזה פוליטי הוא מגוחך, הרי כל התעסקות בעבר הישראלי או היהודאי היא התעסקות פוליטית, גם כשמדובר בגישה המינימליסטית של פינקלשטיין והעובדה היא שהיא הייתה הגישה השולטת בעשורים האחרונים.
    נראה שהגישה המינימלסטית לא יכולה יותר להתעלם מהמימצאים החדשים והמתוארכים ונראה שעליה לעשות הערכה מחודשת.
    ונניח והיו דוד ושלמה, ממה אתם כל כך פוחדים? האם זה אומר שיש לנו זכות אוטומטית על האדמה ולתושבים הלא יהודים אין? באיזה עולם אתם חיים? הרי אתם לא גזענים נכון?
    כל עוד גישת המחקר תואמת את עולמכם הפוליטי היא לגיטית וברגע שלא אז מדובר בקונספירציה, מחקר לקוי וסילוף? זה לא שמישהו בא וממציא מציאות על סמך חוסר בממצאים. ההתייחסות במאמר היא לממצאים בלבד ומודגש שאין עדות לקיומו של שלמה או דוד, אז מה מתריד אתכם בדיוק?

  7. כל זאת כמובן בהנחה שהיתה בכלל ממלכה מאוחדת… ע”פ פרופ’ פינלשטיין “הממלכה המאוחדת” מעולם לא התקיימה וסיפורי שלמה שהם אגב מיוצגים ב-3 תיאורים סותרים לחלוטין, מתארים למעשה מלך אשורי.
    http://www.youtube.com/watch?v=nIgTvsrYqoM

  8. היות וישראל היא מדינה שהכל בה פוליטי, אין בה מדענים אמיתיים מלבד במדעים המדוייקים. רק שם כמעט ואין איך להכניס שקרים שמטרתם להשפיע על דיעות פוליטיות.

  9. למה לא? אם העובדים החלו לעבוד בטכנולוגיה חדשה לאחר כיבוש שישק סימן שהם היו תחת שילטון אחר עד אותה תקופה וידוע שהיהודים היו השליטים העיקרים באותו זמן באיזור.

  10. …בסך הכל ידיעה זו כפי שהיא פורסמה בעיתונות הכתובה והאלקטרונית היא פוליטית בעיקרה ומטרתה לצרוב עוד נתבך בזכרון הקולקטיבי על כביכול קיומו הממשי של שלמה המלך שדה-פקטו, אין זכר ארכיולוגי לקיומו. מה שהארכיולוגים מצאו זה שהתיארוך הקודם היה שגוי. זהו זה. אין כאן שום עדות מדעית לקיום הממלכה הקדומה של דוד ושלמה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.