חוקרים בשוודיה זיהו תאי־אב עצביים פעילים בהיפוקמפוס של מבוגרים, ממצא שעשוי להוביל לטיפולים מתקדמים במחלות מוחיות
מחקר חדש שפורסם בכתב העת המדעיScience , מציג ראיות חדשות ומשכנעות לכך שהמוח האנושי ממשיך לייצר נוירונים חדשים גם בגיל מבוגר – במיוחד באזור ההיפוקמפוס, האחראי על זיכרון, למידה וויסות רגשי. את המחקר הובילו חוקרים ממכון קרולינסקה בשוודיה, ובראשם פרופ' יונס פריסן, מומחה לחקר תאי גזע.
ההיפוקמפוס הוא אזור מרכזי במוח האנושי, והוא ממלא תפקיד קריטי ביכולות הקוגניטיביות שלנו. כבר בשנת 2013, פריסן וצוותו הראו לראשונה כי נוצרים נוירונים חדשים בהיפוקמפוס במהלך הבגרות, על בסיס מדידות של רמות פחמן־14 ב־DNA של תאים שהופקו מרקמת מוח אנושית. אך גם לאחר פרסום הממצא, נותרה שאלה עקרונית: האם תופעה זו באמת משמעותית, והאם קיימים תאי־אב פעילים שמולידים נוירונים חדשים במוח המבוגר?
במחקר החדש הצליחו החוקרים לזהות תאים כאלה – תאי־אב עצביים – ובכך לאשש את קיומו של תהליך נמשך של נוירוגנזה (יצירת תאי עצב חדשים) בהיפוקמפוס הבוגר. "זיהינו כעת את תאי המוצא שמולידים את הנוירונים, וזה מאשר שמדובר בתהליך פעיל גם בגיל מבוגר", אמר פרופ' פריסן.
כדי להגיע לתוצאה זו, השתמשו החוקרים בשיטות מתקדמות של ניתוח גנטי ומרחבי של רקמות מוח מאנשים בגילאים שבין אפס ל־78, שנאספו ממאגרים ביולוגיים בינלאומיים. הם ביצעו ריצוף RNA ברמת גרעין התא הבודד, יחד עם מיון תאים בשיטת cytometry וניתוח באמצעות למידת מכונה. כך הצליחו לזהות שלבי התפתחות שונים של נוירונים – מתאי גזע ועד נוירונים צעירים – שרבים מהם נמצאו בשלב חלוקה.
כדי לאתר את מיקומם של התאים החדשים, השתמשו בשיטות RNAscope ו-Xenium , המאפשרות מיפוי של ביטוי גנים בתוך הרקמה. שיטות אלו אישרו שהתאים החדשים מופיעים באזור מסוים בהיפוקמפוס הקרוי"gyrus dentatus" , הידוע כמעורב ביצירת זיכרונות, בלמידה ובגמישות מחשבתית.
החוקרים מצאו שהתכונות של תאי האב בבני אדם דומות לאלו שבמוחות של עכברים, קופים וחזירים – אך קיימים גם הבדלים בפעילות הגנטית, וכן שונות רבה בין אדם לאדם. אצל חלק מהנבדקים נמצאו תאי־אב רבים, ואצל אחרים כמעט שלא נמצאו כלל.
"מבחינתנו זו חתיכה חשובה בפאזל של הבנת תפקודו של המוח האנושי לאורך החיים," מסביר פריסן. לדבריו, לממצאים עשויות להיות השלכות חשובות על פיתוח טיפולים רפואיים שמעודדים נוירוגנזה, כמו במחלות נוירודגנרטיביות או הפרעות פסיכיאטריות.
המחקר נערך בשיתוף פעולה עם חוקרים נוספים ממכון קרולינסקה, מאוניברסיטת צ'למרס לטכנולוגיה, וממוסדות ברחבי אירופה. הוא מומן על-ידי מועצת המחקר השוודית, המועצה האירופית למחקר (ERC), הקרן לסרטן בשוודיה, קרן וולנברג, תכניתStratRegen , מלגות EMBO ו־Marie Curie , ומכון SciLifeLab. פרופ' פריסן משמש כיועץ לחברת 10x Genomics . מידע נוסף לגבי ניגודי עניינים מופיע במאמר המלא.
עוד בנושא באתר הידען:
