הפתגם של אדם וההשערה של שפינוזה

התחושה שמשהו נכון, שגוי או לא ידוע נובעת ממסלולים עצביים שונים במוח

אחד הפרדוקסים של האמן אשר
אחד הפרדוקסים של האמן אשר

באחד הפרקים הראשונים של סדרת הטלוויזיה עתירת הפעלולים "מכסחי המיתוסים", גילה צוות הצילום שהמגיש, אדם סאווג', לא זכר את תחזיותיו לגבי הסיכוי שסרן של מכונית ייתלש ממנה כפי שקורה בסרט "אמריקן גרפיטי". כשעימתו אותו עם סרט וידאו שמוכיח את טעותו מעל לכל ספק, השיב אדם בלגלוג: "אני דוחה את המציאות שלכם ומחליף אותה במציאות שלי עצמי."

ספקנות היא מדע טכני אך גם אמנות יפה המביאה לידי הבנה שדחיית המציאות של כולם והחלפתה במציאות הפרטית שלך עצמך תביא תמיד לשיבוש היכולת להעריך נכונה את אמיתותם של דברים. היכן במוח מתרחשים התהליכים האלה? כדי לברר זאת, השתמשו מדעני העצב סם האריס, סמיר א' סת' ומארק ס' כהן בהדמיה מגנטית תפקודית כדי לסרוק את מוחם של 14 מבוגרים במרכז למיפוי המוח של אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס. החוקרים הציגו לנבדקים סדרות של משפטים שתוכננו באופן כזה שקצתם נכונים מעל לכל ספק, קצתם שקריים מעל לכל ספק ולגבי השאר קשה להחליט אם הם נכונים או לא. בתגובה לכך, נדרשו הנבדקים ללחוץ על כפתור המראה אם הם סבורים שהמשפט נכון או לא נכון או שאינם בטוחים. למשל:

משפטים מתמטיים:

(2+6)+8=16

62 מתחלק ב-9

57^1.2=32608.5153

משפטים עובדתיים:

לרוב בני האדם יש עשר אצבעות בידיים ועשר ברגליים.

נשרים הם חיות מחמד נפוצות.

מדד דאו ג'ונס עלה ב-1.2% ביום שלישי שעבר.

משפטים אתיים:

אסור ליהנות מסבלו של האחר.

אסור לתת לילדים זכויות עד לגיל שבו מותר להם להצביע בבחירות.

עדיף לשקר לילד ולא למבוגר.

הממצאים חשפו עובדות חדשות. ראשית, היה הפרש ניכר בזמני התגובה שנדרשו להערכת המשפטים. זמני התגובה למשפטים שהנבדקים סברו שהם נכונים היו קצרים במידה ניכרת מזמני התגובה למשפטים שהנבדקים סברו שהם אינם נכונים או שלא היו יכולים להחליט (לא נמצא הבדל בזמן התגובה בין המשפטים שלא קיבלו אמון ובין המשפטים המעורפלים). שנית, קבלת המשפט כנכון, בניגוד לדחייתו כשקרי, עוררה פעילות עצבית בקליפת המוח הגחונית-תיכונה הקדם-חזיתית, הקשורה בקבלת החלטות ובלמידה בהקשר של גמול חיובי. שלישית, דחיית משפט כבלתי אמין, בניגוד לקבלתו, עוררה תגובה מוחית ברכס החזיתי התחתון של האונה השמאלית, באי (אינסולה) הקדמי ובחגורה הגבית קדמית, כולם קשורים לתגובות לגירויים שליליים, לתפיסת כאב ולגועל. ולבסוף, אי הכרעה, בניגוד לקבלה או דחייה של משפט, עוררה תגובה עצבית ברכס החגורה שבקליפת המוח, אזור המקושר ליישוב סתירות.

מה אומרות לנו התוצאות האלה? "נראה שכמה מחקרים פסיכולוגיים תומכים בהשערתו של [הפילוסוף ההולנדי בן המאה ה-17 ברוך] שפינוזה שאמר שעצם ההבנה של משפט כרוכה בקבלה אילמת שהמשפט נכון, ואילו אי-אמון דורש תהליך עוקב של דחייה," מדווחים האריס ועמיתיו במאמרם שפורסם בגיליון דצמבר 2007 של כתב העת "רשומות בנוירולוגיה". "אנו מבינים הנחה באופן דומה אולי לדרך שבה אנו תופסים עצם במרחב הפיזי: אנחנו נוטים לקבל את הופעתו כמציאותית עד שמוכיחים לנו שאין הדבר כך." ולכן הזמן הדרוש לנבדקים לקבוע שהם סבורים שהמשפט נכון קצר יותר מן הזמן הדרוש להם לקבוע שהם אינם מקבלים את המשפט או שאינם יכולים להחליט. יותר מזה, נראה שהמוח מעבד משפטים שקריים או מעורפלים באזורים הקשורים לכאב ולגועל, בייחוד כלפי טעמים וריחות. המחקר מעניק אפוא משמעות חדשה לאמירה ששקר "לא מריח טוב".

ובאשר לקשר העצבי בין אמון לספקנות, קליפת המוח הגחונית-תיכונה הקדם-חזיתית משמשת כמכשיר לקישור בין הערכות עובדתיות-הכרתיות מסדר גבוה לבין תגובות אסוציאטיביות-רגשיות מסדר נמוך, והיא עושה זאת באמצעות הערכת כל סוגי הטענות. הערכת המשפטים האתיים הראתה אפוא תבנית פעילות עצבית דומה להערכת המשפטים המתמטיים והעובדתיים. אנשים שהאזור הזה במוחם נפגע מתקשים לחוש הבדל רגשי בין החלטות נכונות לשגויות והם נוטים לערבב מציאות ודמיון ובין זיכרונות אמיתיים למדומים.

המחקר תומך אפוא בהשערה של שפינוזה האומרת שרוב האנשים מתקשים לקבל עמימות, הם נוטים לראות דברים כאמיתיים במהירות ובטבעיות, ואילו רכישת ספקנות היא תהליך אטי ובלתי טבעי. העיקרון המדעי של השערת האפס, לפיה טענה אינה נכונה עד שאין מוכיחים אחרת, פועל אפוא בניגוד לנטייה הטבעית לקבל כנכון כל דבר שאנו מבינים מהר. בעת הצורך רובנו נצטט את האמירה של אדם סאווג' מפני שהיא מהירה יותר וגורמת להרגשה טובה יותר. ולכן, עלינו לתגמל ספקנות ואי-אמון ולתמוך במי שמוכן לשנות את דעתו לנוכח ראיות חדשות.

מייקל שרמר הוא המו"ל של כתב העת Skeptic (www.skeptic.com). ספרו האחרון, The Mind of the Market, ראה אור בהוצאת ספרי טיימס.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן