מונוגמיה

 המונגאמיה לא כל כך נפוצה בטבע 

עיבוד תמונה: אסף רוזנטל

אצל מינים רבים הזיווג הוא  קשר קבוע בין בני הזוג, אבל מסתבר כי גם אצל היותר מפורסמים וידועים  כמקימים יחסים מונוגאמיים התמונה שונה …

בחברה האנושית  (ברוב התרבויות) נחשבת המונוגמיה כערך חשוב, אבל מבין כ 5000 מיני יונקים רק כ 4%  נחשבים כאלה ששומרים על קשר זוגיות קבוע לאורך תקופות ארוכות . בקבוצה קטנה זאת תופסים מקום  בולט: בונים,  נוטריות,  זאבים, שועלים, כמה מיני עטלפים, וכמה פרסתנים,  (גם כמה מיני עופות) . אבל מסתבר כי גם אלו שנחשבים מונוגמים,  (שאינם מחליפים בני זוג כל עוד שני בני הזוג חיים) אינם תמיד “נאמנים”. לנאמנות יש מחיר כבד ( ברוב המינים),   זכרים  “מתוכנתים” להפיץ את זרעם, נקבות מחפשות  את ה אב הטוב ביותר לצאצאיהן,  מחיר המונוגמיה גבוה שכן משמעותו היא “כל הביצים בסל אחד”,   כל כושרו וכוחו של זווויג מושקע בבן זוגו ומכאן לחץ גדול על בחירת  בן הזוג. מהניסיון האנושי בחירה שכזאת אינה קלה .

לאור עובדות שהתבררו לאחרונה מחלקים את הזוגיות המונוגאמית לשלשה טיפוסים:

1-  מונוגמיה מינית – יחסי מין / רביה רק עם בן זוג אחד,
2-   מונוגמיה חברתית  –  זיווג זוגות  לצורך רביה וגידול צאצאים ובו בזמן
“יחסים מחוץ לזוגיות” “extra-pair copulations”
3-   מונוגמיה גנטית  – כאשר בדיקות ד.נ.א. מראות כי לצאצאים יש רק אב אחד.

עבור אנשים,  מונוגמיה מינית וחברתית  (1+2) צועדות יחד,  לא כך אצל יונקים / חיות אחרות, קיימת הערכה כי 90% מכל הצפורים  יוצרות קשרי מונוגמיה חברתית –  כל זוג מגדל את צאצאיו בשיתוף .,  אבל בה בעת לרבים מבני הזוג  יחסי-מין עם שותפים אחרים.

אחד הניסיונות הבולטים הראה כי  נקבות שחרורים שייצרו זוגות עם זכרים עקרים הטילו ביצים פוריות שבקעו מהן גוזלים בריאים …. גיבונים  וברבורים,    נחשבו לדוגמא וסמל  לנאמנות זוגית  … מסתבר
כי גם אצלם קיימות “בגידות”,  נטישות ואפילו “גירושין”  …. זאבים שנחשבים לסמל הנאמנות  אינם “מבזבזים” כלל זמן  –   מיד כשאחד מבני הזוג  “אינו מתפקד”,   יחפש בן הזוג השני  “תחליף”,

אותם מינים בודדים בהם המונוגמיה נשמרת מספקים למדע מידע רב-ערך על  הבסיס  והיתרון הביולוגי  לנאמנות  (אם יש יתרון ?),  אחד הנחקרים הוא  “נברן- הערבה”  (מכרסם קטן), הזכר יעדיף להזדווג  רק עם אותה נקבה לה “איבד את בתוליו”  ולכן יגרש באלימות ובקנאות  כל נקבה אחרת מסביבתו  וכך ישמור אמונים  (לעד?) מסתבר כי התנהגות זאת מוכתבת ע”י   ה”מעביר-הבין-עצבי”  דופאמין, (אחד הגורמים להתמכרות לסמים אצל בני אדם) מין אחר ששומר אמונים בקנאות הוא  נשר-שחור (מרכז אמריקה), עד כדי כך שזוגות שכנים תוקפים זוג את שכניו, בשני המקרים  (ובאחרים) המונוגמיה הקנאית תורמת לגידול הצאצאים, אצל הנברן נפוץ הקניבליזם, כאשר שני בני הזוג תמיד יחד מוגנים הצעירים, אצל הנשרים שני בני הזוג דוגרים ומאכילים את הגוזלים שדורשים  מזון רב לאורך זמן רב ולכן שני ספקי מזון תורמים לשרידותם, חוקרים ממשיכים ומסירים את הלוט מהסיבות למונוגמיה, ככל שממשיכים לחקור מחפשים את היתרונות אצל המינים ששומרים על מונוגמיה, כאשר ההנחה המקובלת היא כי “מונוגמיה התפתחה במצב בו לצאצאים סיכויי שרידות טובים יותר כאשר שני ההורים מעורבים בגידולם”, הנחה שאינה מתאימה כאשר בודקים  למשל את ה דיק-דיק (אנטילופה אפריקאית זעירה), הדיק-דיק חי בזוגות מונוגאמים ששומרים אמונים כל החיים כאשר אחד מבני הזוג מת,   ישאר בן זוגו לבד עד מותו … אבל זכר הדיק-דיק  לא עוזר כלל בגידול הצעירים אז היכן היתרון? לכן, במבט כולל אין רואים את המונוגמיה כיתרון.

ההנחה המקובלת מסבירה את הנטייה למונוגמיה במין האנושי – שכן ילדים גדלים לאט  – שנים רבות עד בגרות ועצמאות,  שנים בהן  זקוק הילד לטיפול והשגחה, מה שנעשה טוב יותר כאשר שני בני הזוג שותפים למשימה? אם כך מדוע השימפנזים, האורנגאוטן  והגורילות אינם מונוגמים?

לאור ה”גילויים” האחרונים על הומוסקסואליות אצל חיות (בטבע ובגני חיות)  ולאור ההנחות המקובלות על פוליגמיה בטבע, נשארת המונוגמיה מצב ברור/פשוט, פשטות שאינו מקל על הסברת  היתרונות.

עוד בנושא באתר הידען:

• ‫בחזקת שניים – המקור האבולוציוני של הזוגיות / בלייק אדגר‬
• כמו זוג נברנים
• מבחני החיים