התגלה החור השחור הסופר-מאסיבי הרחוק ביותר עד כה

תגלית מרתקת מהיקום הצעיר: חוקרים גילו את החור השחור הסופר-מאסיבי המרוחק ביותר שנצפה עד כה, בתקופה של 690 מיליון שנה בלבד לאחר המפץ הגדול. החוקרים הופתעו מהמסה העצומה שלו, שעומדת על פי 800 מיליון ממסת השמש, ועדיין לא מבינים כיצד יכל לאסוף מסה רבה כל כך בתקופה כה קדומה.

הדמיה של הקוואזר J1342+0928, הגלין הגלקטי הפעיל שמכיל במרכזו חור שחור סופר-מסיבי, עם מסה של פי 800 מיליון זו של השמש שלנו, הזולל חומר רב מדיסקה לוהטת הסובבת אותו. מקור: Robin Dienel/Carnegie Institution for Science.
הדמיה של הקוואזר J1342+0928, הגלעין הגלקטי הפעיל שמכיל במרכזו חור שחור סופר-מסיבי, עם מסה של פי 800 מיליון זו של השמש שלנו, הזולל חומר רב מדיסקה לוהטת הסובבת אותו. מקור: Robin Dienel/Carnegie Institution for Science.

צוות חוקרים בינלאומי הודיע אתמול על גילוי החור השחור הסופר-מאסיבי המרוחק ביותר המוכר עד כה, שלאורו נדרשו יותר מ-13 מיליארד שנות אור להגיע אלינו, מתקופה בה היקום היה בן 690 מיליון שנה בלבד, או 5% מגילו הנוכחי (13.8 מיליארד שנה). ממצאי המחקר פורסמו אתמול בכתב העת Nature.

לחור השחור, שכינויו J1342+0928 (שם קוד המעיד על מיקומו בשמיים), מסה עצומה של פי 800 מיליון מהמסה של השמש שלנו. החור השחור הסופר-מאסיבי סופח חומר רב מדיסקה לוהטת המסתחררת סביבו במרכזה של גלקסיה – תופעה המכונה קוואזר.

"קוואזרים הם מבין גרמי השמיים הבהירים והמרוחקים ביותר, וקריטיים עבור הבנה של היקום הצעיר", אמר החוקר בראם ונמאנס, ממרכז מקס פלאנק לאסטרונומיה בגרמניה. לקוואזר הספציפי שבו שוכן החור השחור הסופר-מאסיבי, בהירות המשתווה לפי 40 טריליון מבהירות השמש שלנו.

מרחקו העצום של הקוואזר והחור השחור במרכזו נקבע באמצעות מדידת ההסחה לאדום של אורו. בתופעה המכונה אפקט דופלר, אורך גל של אור ממקור המתרחק מהצופה, "נמתך" ומשתנה לאורך גל ארוך יותר. בעקבות ההאצה בהתפשטות היקום, ככל שהעצם מרוחק יותר מאיתנו, כך הוא גם מתרחק יותר מאיתנו, ואורו מוסח יותר לאדום. ההסחה לאדום של הקוואזר המרוחק עומדת על כ-7.5, כשמשמעות הדבר היא שאורך הגל שלו כפי שנצפה מכדור הארץ הוא פי 8.5 (7.5+1) ממה שהיה כשנפלט ממנו במקור לפני יותר מ-13 מיליארד שנים.

תעלומת המסה של החור השחור הקדום

המסה העצומה של החור השחור המרוחק והקדום הפתיעה את החוקרים. תיאוריות קיימות המסבירות כיצד נוצרים ומתפתחים חורים שחורים סופר-מאסיביים, שסופחים חומר מגז וכוכבים במרכזן של גלקסיות, לא מצליחים להסביר כיצד החור השחור גדל כה מהר, זמן קצר כל כך, במונחים קוסמולוגיים, אחרי המפץ הגדול.

"איסוף כל המסה הזאת בפחות מ-690 מיליון שנים הוא אתגר עצום עבור תיאוריות של גדילת חורים שחורים סופר-מאסיביים", אמר אדוארדו בניידוס, ממרכז קרנגי בארה"ב, שהוביל את המחקר.

אילוסטרציה המנסה להמחיש את מרחקו העצום של החור השחור הסופר-מסיבי, שלאורו לקח יותר מ-13 מיליארד שנות אור להגיע לאור שני טלסקופי מגלן בצ'ילה, שאחד מהם מוצג במתחית האילוסטרציה. מקור: Robin Dienel, courtesy of the Carnegie Institution for Science.
אילוסטרציה הממחישה את מרחקו העצום של החור השחור הסופר-מאסיבי, שלאורו לקח יותר מ-13 מיליארד שנות אור להגיע לטלסקופי מגלן בצ'ילה, שאחד מהם מוצג בתחתית האיור. מקור: Robin Dienel, courtesy of the Carnegie Institution for Science.

"אם אתה מתחיל עם זרע כמו כוכב גדול, ונותן לו לגדול בקצב המקסימלי האפשרי, ומתחיל מרגע המפץ הגדול, אתה לא מסוגל ליצור משהו עם 800 מיליון מסות שמש – זה לא ריאלי", הסביר רוברט סימקו, פרופסור לפיזיקה מ-MIT, שהשתתף במחקר. "לכן חייבת להיות דרך אחרת שבה הוא נוצר. וכיצד בדיוק זה קרה, אף אחד לא יודע".

לפי החוקרים, כדי להסביר את אופן היווצרותו של חור שחור כה מאסיבי בתקופה קדומה כל כך של היקום, מודלים להיווצרות חורים שחורים סופר-מאסיביים יצטרכו להראות כי ביקום הצעיר היו יכולים להתקיים "זרעים" של חורים שחורים עם מסה של עד כ-10,000 מסות שמש, בתקופה של 65 מיליון שנה בלבד לאחר המפץ הגדול, או, לחלופין, להסביר כיצד החורים השחורים המוקדמים ביותר גדלו בקצב רב יותר מההערכה המקובלת כיום.

עדות מהיקום הצעיר

ייחודיותו של החור השחור נובעת גם מהתקופה שבה החוקרים משערים שבה התקיים. לאור מהקוואזר לקח יותר מ-13 מיליארד שנים להגיע לכדור הארץ, והוא נפלט ממנו כשגיל היקום היה רק בן 690 מיליון שנה, בתקופה המכונה "שלב הריוניזציה" (Reionization), או "היינון מחדש" בעברית.

עד כ-380,000 שנה לאחר המפץ הגדול, היקום היה חשוך לחלוטין, מפני שפוטונים היו כלואים בתוך הפלזמה הצפופה והלוהטת של חלקיקים ואלקטרונים. אולם גם לאחר שהיקום התקרר מספיק על מנת לאפשר הופעת אטומי מימן בעלי מטען חשמלי נייטרלי, והפך לשקוף לאור, הוא נותר חשוך עד אשר זרחו הכוכבים הראשונים. אז החלה התקופה המכונה "שלב הריוניזציה", שהתקיים לפני בין 13.5 ל-12.5 מיליארד שנים, כאשר האנרגיה שפלטו הכוכבים והגלקסיות הראשונים גרמה ליינון רוב אטומי המימן ביקום הצעיר – לאבד את האלקטרון שלהם.

"שלב הריוניזציה היה השינוי המשמעותי האחרון ביקום, והוא נחשב לאחד מבין חזיתות המחקר האסטרופיזי", אמר בניידוס.

באמצעות ניתוח ספקטרום האור שנפלט מהסביבה הסמוכה לקוואזר, החוקרים הצליחו לקבוע שבין 38 ל-77 אחוז מהמימן בסביבתו נמצא בצורה של אטומים נייטרליים, ולא של יונים. משמעות הדבר היא שסביבת הקוואזר עדיין לא הספיקה להפוך למיוננת ברובה, ושהוא התקיים בתקופת הריוניזציה – העדות היחידה שהתגלתה מתקופה קדומה זו של היקום.

בתרשים השוואה בין הקוואזרים המאסיביים ביותר והמרוחקים ביותר שידועים נכון להיום. בעוד J1342+0928 (הכוכב הצהוב) אינו הקוואזר המאסיבי ביותר, הוא הרחוק ביותר שהתגלה עד היום. מקור: Jinyi Yang/UA; Reidar Hahn/Fermilab; M. Newhouse/NOAO/AURA/NSF.
בתרשים השוואה בין החורים השחורים הסופר-מסיביים בעלי המסה והמרחק הגדולים ביותר, שמוכרים נכון להיום. בעוד J1342+0928 (הכוכב הצהוב) אינו המסיבי ביותר, הוא הרחוק ביותר שהתגלה עד היום. מקור: Jinyi Yang/UA; Reidar Hahn/Fermilab; M. Newhouse/NOAO/AURA/NSF.

יש כיום מספר תיאוריות מתחרות בנוגע למתי בדיוק התרחש שלב הריוניזציה של היקום. לפי החוקרים, העדות החדשה מצביעה על כך שהריוניזציה התרחשה מאוחר יחסית בכרונולוגיה הקוסמולוגית.

"זה מוסיף להבנתנו הכללית של היקום, מכיוון שזיהינו את הנקודה בזמן שבה היקום נמצא בחצי הדרך של השינוי המהיר מאד ממצב נייטרלי למצב מיונן", אמר סימקו. "יש לנו כעת את המדידה המדויקת ביותר של התאריך בו הכוכבים הראשונים נדלקו".

החיפוש אחר הקוואזר המרוחק ביותר

קוואזרים מרוחקים הינם קשים לזיהוי. בשנים האחרונות, במיוחד מאז 2010, אסטרונומים הצליחו להכפיל את מספר הקוואזרים הידועים שמקורם מתקופה של כ-850 עד מיליארד שנים לאחר המפץ הגדול.

כדי "לשבור את השיא" ולאתר קוואזר מרוחק מתקופה קדומה אף יותר, צוות החוקרים בהובלת אדוארדו בניידו השתמש בשיטה מורכבת ושיטתית למיפוי מיליוני מועמדים.

כדי לזהות מועמדים לקוואזרים, החוקרים השתמשו בנתונים מאורכבים של מספר סקרי שמיים נרחבים, במטרה לאתר עצמים שמצד אחד הינם בהירים בתחום התת-אדום, ומצד שני בלתי ניתנים לזיהוי בתחום האור הנראה – זאת מפני שבשל אפקט דופלר, ההסחה לאדום של אור הקוואזרים המרוחקים הופכת אותם לבהירים יותר בתת-אדום.

סקרי השמיים שבהם השתמשו החוקרים כללו את אלו שהפיקו טלסקופ החלל WISE, "הטלסקופ התת-אדום של הממלכה המאוחדת" (UKIRT) במאונה קאה בהוואי, ו"מצלמת האנרגיה האפלה" (DECam) בצ'ילה.

מתוך מאות מיליוני היעדים שנצפו בסקרי השמיים הללו, החוקרים הצליחו להגיע למספר מאות מועמדים לקוואזרים. מועמדים אלו זכו לתצפיות מעמיקות יותר באמצעות מספר טלסקופים, ובמיוחד שני טלסקופי מגלן בצ'ילה.

המאמץ הסיזיפי הזה הניב בסופו של דבר גילוי של קוואזר יחיד מתקופה קדומה זו של היקום, אולם, בהתחשב בכך שהחוקרים צופים שיש רק בין 20 ל-100 קוואזרים רחוקים ובהירים כמו J1342+0928 בכל רחבי השמיים, מדובר בתגלית משמעותית ביותר.

בשני הצילומים הקטנים במעלה התמונה מראים את ההבדל בבהירות הקוואזר באור נראה ובתת אדום. בעוד בתת-אדום (ימין) הקוואזר נראה בברור, באור נראה לא ניתן להבחין בו כלל, מכיוון שאפקט דופלר גרם להסחתם האור הנראה שלו לאורכי גל ארוכים יותר - תת-אדום. בתחתית התמונה מוצג הספקטרום של הקוואזר, כפי שנרשם על ידי ספקטרומטרים בשני טלסקופי מגלן בצקילה.באמצעות הספקטרום של העצם, החוקרים יכלו למדוד את המסה העצומה של החור השחור הסופר-מאסיבי ששוכן במרכז הקוואזר. מקור: Eduardo Bañados/Carnegie Observatories and Xiaohui Fan/UA.
שני הצילומים הקטנים במעלה התמונה מראים את ההבדל בבהירות הקוואזר באור נראה ובתת אדום. בעוד בצילום בתת-אדום של טלסקופ מגלן (ימין) הקוואזר נראה בברור, באור נראה לא ניתן להבחין בו כלל, מכיוון שאפקט דופלר גרם להסחת האור הנראה שלו לאורכי גל ארוכים יותר – כגון תת-אדום. בתחתית התמונה מוצג הספקטרום של הקוואזר, כפי שנרשם על ידי ספקטרומטרים בשני טלסקופי מגלן בצ'ילה. באמצעות ניתוח הספקטרום שלו, החוקרים יכלו למדוד את המסה העצומה של החור השחור הסופר-מאסיבי של הקוואזר. מקור: Eduardo Bañados/Carnegie Observatories and Xiaohui Fan/UA.

גם הגלקסיה בה שוכן החור השחור מפתיעה את החוקרים

באמצעות מערך טלסקופי הרדיו NOEMA בהרי האלפים הצרפתים והמערך הגדול מאד (VLT) בניו מקסיקו בארה"ב, צוות חוקרים גרמני ממכון מקס פלאנק לאסטרונומיה בחן את מאפיינה של הגלקסיה בה שוכן החור השחור הסופר-מאסיבי. הם פרסמו את ממצאיהם במאמר נלווה למאמר הראשי בכתב העת The Astrophysical Journal Letters.

החוקרים גילו להפתעתם שהגלקסיה, שגם היא כמובן מאותה תקופה קדומה של 690 מיליון שנה לאחר המפץ הגדול, מכילה כמויות גבוהות מאד של אבק ויסודות כבדים. עקב בהירותו העצומה של הקוואזר במרכז הגלקסיה, החוקרים לא מסוגלים לצפות באור הכוכבים שלה ישירות, לפחות לא בטלסקופים קיימים. למרות זאת, העובדה שהיא מכילה כמות גבוה יותר של יסודות כבדים, שנוצרים במרכזיהם של כוכבים, מעידה שהגלקסיה מכילה כנראה כמות גבוהה של כוכבים.

מסת כלל הכוכבים של הגלקסיה המרוחקת משתווה, כך לפי הערכה שהחוקרים מזהירים כי אינה מדויקת לגמרי, לכ-20 מיליארד פעמים המסה של השמש שלנו. אם משווים זאת לגלקסיית שביל החלב, שמסת כלל הכוכבים בה עומדת על בין 40 ל-60 מיליארד פעמים מסת השמש, מדובר בכמות כוכבים רבה מאד, בוודאי בתקופה כל כך צעירה של היקום.

תגלית זו בנוגע לגלקסיה המכילה את הקוואזר המרוחק תאפשר, לפי החוקרים, לחדד ולדייק מודלים קיימים בנוגע להיווצרות גלקסיות.

"מודלים של אבולוציית גלקסיות יצטרכו להסביר כיצד גלקסיה מסוגלת ליצור את הכוכבים הנדרשים כדי להפיק את הכמויות הנצפות של אבק ויסודות כימיים כבדים במשך זמן קצר כל כך יחסית", אמר החוקר בראם ונמאנס ממכון מקס פלאנק לאסטרונומיה.

מה הלאה?

החור השחור הסופר-מאסיבי, כמו גם הגלקסיה בה הוא שוכן, יהפכו כעת ליעד לתצפיות המשך. כבר עתה אושרו מספר תצפיות, באמצעות טלסקופ החלל האבל שיצפה בקוואזר בתחום התת-אדום הקרוב, טלסקופ החלל שפיצר בתחום התת-אדום וטלסקופ החלל צ'נדרה שיצפה בו בקרני X. בנוסף, אושרו תצפיות במערך טלסקופי הרדיו ALMA במדבר אטקמה בצ'ילה, על מנת להמשיך ולחקור את הגלקסיה המארחת של הקוואזר.

מצפה החלל שנחשב ליורשו העתידי של טלסקופ החלל האבל, טלסקופ החלל ג'יימס ווב, שצפוי להיות משוגר בשנת 2019 לחלל, יסייע רבות במחקר העתידי הן של הקוואזר הספציפי הזה והן של היקום הצעיר. הטלסקופ יצפה בחלל בתחום התת-אדום במטרה לאפשר לו להסתכל רחוק ככל האפשר, ולחשוף עדויות מכוכבים וגלקסיות מתקופה קדומה אף יותר של היקום, של עד לפני כ-13.5 מיליארד שנים.

ראו עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

319 תגובות

  1. המידע שיש חור שחור שכזה זה ממש מפחיד לחשוב מה הגודל שלו עכשו כי זה קרה יחסית בתחילת היקום אז עכשו כשעברו מליארדי שנים לאחר מיכן הוא הספיק לאכול עוד כמה כוכבים (כשחור שחור אוכל כוכב אז המסה שלו גדלה) אז עכשו הוא חור שחור עם מסה עצומה בגודלה כך

  2. המידע שיש חור שחור שכזה זה ממש מפחיד לחשוב מה הגודל שלו עכשו כי זה קרה יחסית בתחילת היקום אז עכשו כשעברו מליארדי שנים לאחר מיכן הוא הספיק לאכול עוד כמה כוכבים (כשחור שחור אוכל כוכב אז המסה שלו גדלה) אז עכשו הוא חור שחור עם מסה עצומה בגודלה כך שכדור בארץ שלנו זה כלום בשבילו 😱

  3. חזרנו מסנטה ברברה.

    סיכום דיון.

    בכתבה ״איום קוואנטי על תורת היחסות״ של סיינטיפיק אמריקן, נטען שאי לוקליות בשזירה קוונטית הכוללת השפעה מיידית מרחוק, סותרת את תורת היחסות הפרטית על פיה שום השפעה לא יכולה לעבור מהר מהאור.

    בכתבה נאמר שלמרות שבמשך שנים ארוכות חשבו הפיזיקאים והפילוסופים שהסתירה כביכול אינה קיימת, בשנים האחרונות נשמעים קולות מתרבים והולכים לכך שהסתירה אכן קיימת.

    ההסבר ללמה הוא לדעתי כתבה אחרת שבא מתואר ניסוי וויילר, על פיו ניתן להשפיע על העבר מהעתיד.

    על פי תורת היחסות הפרטית, מהירות על אורית פירושה מסע אל העבר. אמנם אין בכך סתירה ישירה לקוזיליות, אך עדיין מסע אל העבר הוא משהו שקשה לקבל מהבחינה הפיזיקלית. אילי פאת – מאת.

    אני העלתי את הרעיון שלא צריך להזקק לשזירה ואי לוקליות כדי לראות שקוונטים ויחסות לא מסתדרות. בשורש הניסוי המחשבתי שממנו התפתחה היחסות כפי שנכתב במאמר היחסות המקורי של איינשטיין, נמצא פוטון שלו תנע ומיקום מוגדרים ברגע מוגדר. למרות שרעיון זה הוא הגיוני לגמרי ב1905, הוא סותר את עיקרון אי הודאות, העיקרון היסודי של מכניקת הקוונטים.

    הבעיה מוצתה בפסקה הבאה:

    ״אתה יכול לפלוט פוטון מנקודה A וכעבור זמן מתאים לקלוט אותו ב-B.

    אבל אם הוא מרוח במרחב לפני כן, ועוד בהסתברות שווה, אז יש שתי אפשרוריות:

    1. מציאות הפוטון מעבר לB אינה משהו פיזי – זו רק פונקציית הגל או הפילוסופיה או הזברבירולוגיה, אך לא הפוטון עצמו.

    (קצת מוזר אם נחשוב על כך שריבוע פונקציית הגל היא ההסתברות למצוא את החלקיק בנקודה מסויימת).

    2. החלקיק עצמו נמצא גם מעבר לB.

    במקרה 1, אז אין כל ממשות לפוטון שנע מהר מc, איינשטיין צודק וקוונטים חרטה. אך להבנתי, לא זה המצב.

    במקרה 2, אם הפוטון עצמו נמצא מעבר לB בזמן פחות מct, אז אין מנוס מהמסקנה שהוא נע מהר מc ולמעשה בכל מהירות שהיא״.

    עדיין לא קיבלתי תשובה מאף אחד פה על השאלה המובעת בשורה האחרונה:

    ״במקרה 2, אם הפוטון עצמו נמצא מעבר לB בזמן פחות מct, אז אין מנוס מהמסקנה שהוא נע מהר מc ולמעשה בכל מהירות שהיא״.

    אז מישהו פה מתנדב להסביר?

    אריאל, כשעברתי על התגובות גיליתי את תגובתך שהומתנה בזמנו. אולי תנסה לענות ותיווכח במו עיניך שיש דברים שפשוט אין להם עדיין תשובה חד משמעית?

    נערך דיון בין ניסים לביני על מוזרותה של היחסות ובעיקר התארכות האורך, אך לא המשכנו לנקודות האחרות:

    אם מודל מקסוול שגוי ואין אתר – איך הוא הצליח למצוא באמצעותו את מהירות האור? הרי הוא איננו קיים!

    בפרדוקס התאומים המקורי, כל תאום יכול לטעון שהזמן שלו הוא הזמן האמיתי. אך אם נכונה תיאוריית המפץ, יש זמן מוחלט שמתבטא גם בטמפרטורת היקום על פי נוסחאת פרידמן. לכן כאשר נפגשים התאומים בחזרה, זמנו של התאום הנשאר הוא זמן היקום ואילו זמנו של המטייל הוא זמן מלאכותי.

    פיתוח של רעיון זה מביא לכך שאם נהפוך את היוצרות והתאום המטייל נייח ביחס לקרינה, אז זמנו של התאום הנשאר גבוה יותר מגיל הקרינה ולכן גם מגיל היקום.

    אז איך יכול זמנו להיות גבוה יותר מגיל היקום שהוא חלק ממנו?

    לסיום נקודה אישית שלשמחתי התבהרה בכתבה הזו.

    במשך שנים הואשמתי עיי אלבנצו בטענות שונות ומשונות שהראשית בהן היא שאני שקרן חסר בושה.

    ביקשתי ממנו להתנצל, אך הוא סירב וגם הביא בכתבה זו 3 דוגמאות לכך שאני שקרן:

    ״כן, אתה בהחלט שיקרת בדיונים הרבים שהיו לנו. מצחיק מצידך לצפות שאדע עכשיו לצטט לך בדיוק איפה, כמה למה ואיך בהתחשב בזה שמדובר בדיונים שחלקם היו לפני 3 או 4 שנים, אבל יש לי כמה דוגמאות בראש. אחת למשל היא שבמשך תקופה ארוכה היית חוזר וכותב שוב ושוב ציטוט שלי, אשר באופן פלאי תמיד היה נחתך לך בול באמצע המשפט. הסברתי לך פעמים רבות שאתה מביא חצי ציטוט ובכך משנה לגמרי את מה שאמרתי, אבל לך זה לא הפריע. חלקו הראשון של המשפט נגע לכך שיש אנשים שלא מבינים את מכניקת הקוונטים ולכן טוענים שהיא שגויה – ושלך יש אותה בעיה. החלק שהיית משמיט הבהיר במפורש שאני לא מאשים אותך בהכחשת מכניקת הקוונטים אלא באותו סוג של טעות – אתה לא מבין משהו ולכן מסיק שהוא כנראה שגוי. דוגמא נוספת היא שבמהלך דיון ארוך על פתרון חידת מטבעות כזו או אחרת בעזרת שזירה, טענת שאני אומר שיש לה פתרון קלאסי למרות שכתבתי במפורש פעמים רבות שאין לה פתרון קלאסי. רק ניסיתי להסביר לך שהפתרון הקוונטי לא כולל העברת מידע כי הוא דורש סנכרון מראש של מספר עצום של זוגות שזורים – שזו המקבילה הקוונטית לתיאום מוקדם של קוד, רמאות לפי חוקי המשחק. ואתה בכל זאת האשמת אותי שוב ושוב בכך שאני טוען שיש פתרון קלאסי״.

    קצת קשה לדעת למה הוא מתכוון כי בניגוד אלי שתמיד מביא ציטוטים במקור, אין כאן ציטוטים וצריך לסמוך על הכותב שהוא יודע מה הוא אומר. אבל אם מישהו יבקש, אשמח להביא את אותם ״ציטוטים אשר באופן פלאי תמיד היה נחתך לך בול באמצע המשפט״. אני זוכר אותם ויודע גם איפה הם נמצאים ומאמין שהם רק יחמירו את מצבו של אלבנצו וטענות השקרן שלו.

    ״דוגמא נוספת היא שבמהלך דיון ארוך על פתרון חידת מטבעות כזו או אחרת בעזרת שזירה, טענת שאני אומר שיש לה פתרון קלאסי למרות שכתבתי במפורש פעמים רבות שאין לה פתרון קלאסי. רק ניסיתי להסביר לך שהפתרון הקוונטי לא כולל העברת מידע כי הוא דורש סנכרון מראש של מספר עצום של זוגות שזורים – שזו המקבילה הקוונטית לתיאום מוקדם של קוד, רמאות לפי חוקי המשחק. ואתה בכל זאת האשמת אותי שוב ושוב בכך שאני טוען שיש פתרון קלאסי״.

    והנה מה שאלבנצו כתב:

    ״אין שום הבדל בין פתרון זה לבין כל פתרון אחר של קוד קלאסי מתואם מראש (כפי שניסו חלק מהמגיבים פה להציע), מלבד זה שהקוד הזה פועל לפי חוקים קוונטים, ובפרט הוא מצוי בסופרפוזיציה (כידוע סוד הקסם של שזירה היא שהיא מצב סופרפוזיציה, ולא סתם אלא סופרפוזיציה מיוחדת שהיא לא ספרבילית לתתי מערכות טהורות)״.

    אני מוכן להתערב עם מי שרק רוצה על כל סכום שהוא שאם ניקח מדגם מקרי של 100 אנשים ונקריא להם את המשפט האחרון, הרוב הגדול יחשוב שהכוונה היא לכך שאין שום הבדל בין קוד קלאסי מתואם מראש לפיתרון הקוונטי, מלבד כמה פרטים שוליים. בודאי שלא בעיקר כפי שגם אלבנצו מסכים – שבאמצעות הפיתרון הקוונטי ניתן להשפיע מרחוק באפס זמן, שזה נושא הדיון.

    ניסוח גרוע של אלבנצו, לא שקר שלי. אם כדבריו ״ הבנת הנקרא שלך לוקה. כשאומרים "אין הבדל בין משה לדני מלבד זה שמשה בלונדיני ודני ג'ינג'י", האם זה אומר שמשה ודני הם זהים? האם כשתפגשו אותם תדע להבדיל ביניהם או לא? ״ אבל אם שכחת לציין שהג׳ינג׳ם ידועים ביכולתם להשפיע מרחוק באפס זמן שזהו נושא הדיון, אז הבנת הנקרא שלך דוקטור לוקה. זה כמו להגיד אין הבדל בין הסרט טיטניק מ1953 לסרט טיטניק מ1997 חוץ מזה שבסרט מ1997 הגיבורים הם בלונדיני וג׳ינג׳ית. הגיבורים האלו – ג׳ק ורוז – הם כמעט הדבר החשוב ביותר בסרט.

    ״הנה דוגמא מעולה לעיוות מטורף של דברי ואפילו המצאה: "אתה טוען שבסבטקסט הם התכוונו בעצם להיפך ושאין איום ושהן מסתדרות מצויין ושכותבי המאמר פברקו משהו מדומיין כדי להגדיל את התפוצה?". אתה יודע היטב שמעולם לא אמרתי שום דבר כזה. לא כתבתי שהם פברקו כלום. לא כתבתי שהם התכוונו ההיפך״.

    והנה מה שכתב אלבנצו כמה ימים קודם:

    ״קודם כל, צריך לזכור שכל מאמר במגזין – גם מדעי, ובטח שבסיינטיפיק אמריקן שפונה לקהל הרחב ויש לו אינטרס ענק למכור עותקים – יכול ליפול לנטייה טבעית לכותרות סנסציוניות או בומבסטיות״.

    לא מאוד דומה?

    ״אתה שיקרת פעמים רבות, כי לרוב הטיעונים שלך ריקים מתוכן, בגלל הנטייה החזקה שלך לדבר על דברים שאין לך מושג בהם. בדיוק כמו שקורה עכשיו, כאשר אתה כותב עוד ועוד דברים על אינפורמציה כאשר ברור לכולם – כולל לך – שאתה פשוט לא יודע כלום על תורת האינפורמציה, כולל ההגדרות הבסיסיות ביותר של מה היא אינפורמציה או מה הוא מעבר אינפורמציה״.

    האם טענתי אי פעם שאני מכיר את תורת האינפורמציה? או שבכלל ידעתי שקיימת תורת האינפורמציה לפני שאלבנצו הזכיר אותה? אני דיברתי על אינפורמציה כמו שכל אחד אחר פה מדבר עליה.

    ומכיוון שגם סקוראי וביולוגים ועוד רבים אחרים משתמשים במילה אינפורמציה בלי להביא את ההגדרה המדוייקת שלה, איני מרגיש יוצא דופן במיוחד, או שאולי כולנו בעצם שקרנים חסרי בושה.

    בשורה התחתונה, אדם יכול להגיד משפט שאינו אמת וזה לא הופך אותו לשקרן. שקרן הוא זה שבתנאים נורמטיביים נכשל במכונת שקר. אלבנצו אמר משפט שאינו אמת – ״שזה שלא עוברת אינפורמציה בין חלקיקים שזורים זו לא דיעה. יש הוכחה מתמטית״. האם זה הופך אותו לשקרן? לדעתי לא, כי זה מה שהוא מאמין, או לפחות האמין בזמנו.

    ויש גם את הכתבה בסיינטיפיק, שאומרת בדיוק את מה שאני אומר תמיד, אז אם אני שקרן כנראה שגם הם..

    בקיצור – לא שקרן ולא בטיח. איני מחפש מריבות, ומקווה שבזאת נסגר הנושא אחת ולתמיד.

  4. ישראל
    זה בדיוק מה שאני אומר – אין קשר בין פשטות וצדק. מה שאני מנסה להגיד שגם התורה של ניוטון לא תמיד פשוטה.

  5. היו לנו הרבה כאילו בקיבוץ. גם תרנגולות מרובעות וכבשים משולשות.

    תורת היחסות דווקא מאד יפה והקוונטים לא, אז מי יותר נכונה?

  6. ישראל
    כתבתי. הפיסיקה של ניוטון לא ידעה לחשב מסלול של 2 פלנטות.
    אני לא מצליח להבין מה טוב התיאוריה פשוטה, הגיונית ושגויה…

  7. ישראל
    רצוי שתורה פיסיקלית תהיה פשוטה? אנחנו לא יודעים לחשב את המסלולים של 2 פלנות ושמש …. מה יותר פשוט מזה?

  8. אמרתי שאין עדות ישירה להתקצרות האורך, וזאת בניגוד לעדות ישירה שקיימת להתארכות הזמנים.

    בעצם לא אני אמרתי את זה – ויקי אומרת.

    "וכמו שאמרת "שורש של הסתברות" זה משהו מוזר".

    אמרתי ריבוע וזה לא מוזר, ככה מוצאים הסתברות.

    "הבאג שאני מנסה לפתור עכשיו הוא מוזר – זה לא אומר שהוא לא קיים".

    זה אכן מוזר, אפילו ההסבר שלך על אלפא קאונטרי. לא אמרתי שזה לא קיים, אבל רצוי שתורה פיזיקלית תהיה ברורה ופשוטה, ראה תאוריות ניוטון ומקסוול.

    "זה כן אומר ש"מידע לא שימושי" יכול לנוע במהירות אינסופית".

    התפקיד שלנו בכוח זה להפוך אותו לשימושי. רוצה – תצטרף. לא – נסתדר לבד.

    נוסעים לסנטה ברברה.

  9. ישראל
    התחלנו בזה שטענת שאחת הניבויים של תורת היחסות הפרטית – כיווץ האורך – הוא מוזר, ולא מוכח ניסויית.
    הראתי לך כמה תופעות שאנחנו לא יודעים להסביר, ללא התכווצות האורך. האמרירה "זה מוזר" זה לא משהו שאני יודע להתמודד איתו. הבאג שאני מנסה לפתור עכשיו הוא מוזר – זה לא אומר שהוא לא קיים.

    אתה לא מסכים עם מה שאיינשטיין טוען לגבי תורת היחסות הפרטית, אבל כן מסכים עם דעתו כשזה נוח לך. לי נראה שההבנה שלו לגבי משמעות EPR הוא שגוי. הסתברויות יכולות להשתנות במהירות אינסופית. יש הסתברות מסויימת שהמפתחות שלי על השולחן – כי אני מניח אותם לפעמים שם ולפעמים במגירה. בדקתי – והנה הם במגירה. ב-0 זמן, ההסתברות שהם על השולחן ירדה ל-0 🙂

    אני יודע שזה לא כל ההסבר, וכמו שאמרת "שורש של הסתברות" זה משהו מוזר. אבל, זה כן אומר ש"מידע לא שימושי" יכול לנוע במהירות אינסופית.

  10. אצלי? איפה, במחסן? למה מי אני, רמי לוי?

    אבל כן, יש לה קיום עצמאי גם ללא היחסות, ועוד מלפני 1905.

    https://en.wikipedia.org/wiki/Olinto_De_Pretto

    איני בטוח שאנחנו מסונכרנים לגבי התפקיד שלנו בכוח.

    זה לא התפקיד שלנו להסביר כל דבר. אין לנו את הכלים, ההכשרה, הנסיון, הזמן, או הכישרון לכך.

    הבעיה שלנו פשוטה בהרבה: איינשטיין כותב מאמר – EPR – שבו הוא טוען שקוונטים חרטה בגלל שעל פיה חלקיקים משפיעים זה על זה מהר מהאור. הוא מציע ניסוי מחשבתי כדי להוכיח את טענתו.

    וריאציה של הניסוי מבוצעת וקוונטים מנצחת.

    על פי קוונטים, לפוטון אין מיקום לפני המדידה והוא מרוח בהסתברות שווה ביקום.

    ניס שואל:

    ״האם אתה מקבל שאני יכול לפלוט פוטון מנקודה A וכעבור זמן מתאים לקלוט אותו ב-B?״

    ישראל עונה:

    ״ללא ספק. אתה יכול לפלוט פוטון מנקודה A וכעבור זמן מתאים לקלוט אותו ב-B.

    אבל אם הוא מרוח במרחב לפני כן, ועוד בהסתברות שווה, אז יש שתי אפשרוריות:

    1. מציאות הפוטון מעבר לB אינה משהו פיזי – זו רק פונקציית הגל או הפילוסופיה או הזברבירולוגיה, אך לא הפוטון עצמו.

    (קצת מוזר אם נחשוב על כך שריבוע פונקציית הגל היא ההסתברות למצוא את החלקיק בנקודה מסויימת).

    2. החלקיק עצמו נמצא גם מעבר לB.

    במקרה 1, אז אין כל ממשות לפוטון שנע מהר מc, איינשטיין צודק וקוונטים חרטה. אך להבנתי, לא זה המצב.

    במקרה 2, אם הפוטון עצמו נמצא מעבר לB בזמן פחות מct, אז אין מנוס מהמסקנה שהוא נע מהר מc ולמעשה בכל מהירות שהיא״.

    התפקיד שלנו הוא פשוט יחסית: לגלות את החלק של הפוטון שנמצא מעבר לB.

    קפיש?

  11. ישראל
    חובב פשטות? מה ההסבר הפשוט למיואונים? למה כשאני מעלה שעון על בניין גבוה הוא רץ יותר מהר? למה האור מתעקם ליד השמש? למה המסה גדלה עם המהירות?

  12. ברור שזה לא פוגע בקוזיליות, אבל השפעה על העבר? לא אמרנו שאילי פאת – מאת?

    אתה לא רואה שזה רק מסתבך והולך, הולך ומסתבך, מסתבך והולך ומסתבך?

    ובתור חובב פשטות, אינך רואה שפוטון הנע בכל המהירויות פותר את רוב הבעיות כולל השפעה על העבר?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן