מחקר של פרופ' אשבל רצון מציע כי לוח 364 הימים המתואר במגילות מדבר יהודה לא היה רעיון תיאורטי בלבד. לדבריה, הקהילה השתמשה בו בראשית דרכה, אך נטשה אותו לאחר שהסטייה המצטברת מעונות השנה הפכה לבעיה – וגם בעקבות שינוי ביחסיה עם השלטון החשמונאי
האם בני הקהילה שפעלה בקומראן באמת ניהלו את חייהם על פי שנה בת 364 ימים, אף שלוח כזה הולך ומתרחק בהדרגה מעונות השנה? מחקר חדש של פרופ' אשבל רצון מאוניברסיטת תל אביב מציע ליישב את הסתירה: הלוח אכן שימש בפועל, אך רק בתקופה מסוימת. לאחר שהסטייה מעונות השנה הצטברה, הוא ננטש כלוח מעשי, אף שהוסיף להתקיים כאידיאל דתי וכסמל לזהותה של הקהילה.
המחקר, שפורסם בכתב העת "תרביץ", עוסק באחת הסוגיות המרכזיות בחקר מגילות מדבר יהודה. קרוב לעשרים מהמגילות שנמצאו בקומראן עוסקות בלוחות שנה ובאסטרונומיה – נתון המעיד על המקום החשוב שתפסו חישובי הזמן בעולמם של כותבי המגילות.
לוח השנה לא היה רק אמצעי לקביעת תאריכים. הוא קבע מתי יחולו שבתות, חגים ומועדים, ולכן המחלוקת עליו הייתה גם מחלוקת דתית ופוליטית: מי מוסמך לקבוע את הזמנים שבהם על הציבור לקיים את מצוותיו?
52 שבועות שלמים וסדר קבוע
הלוח המתואר במגילות כלל 364 ימים – בדיוק 52 שבועות. יתרונו היה שכל תאריך חל מדי שנה באותו יום בשבוע. החגים לא נדדו בין ימות השבוע, וכך נמנעו התנגשויות בין מועדים לבין השבת. בעיני תומכי הלוח, הסדירות הזאת ביטאה סדר אלוהי קבוע שנקבע כבר בבריאת העולם.
ספר היובלים, שהיה אחד החיבורים החשובים בספריית קומראן, מציג את לוח 364 הימים כלוח שנמסר למשה בהר סיני. הוא גם מזהיר מפני שימוש בלוח המבוסס על מחזור הירח, שעלול, לפי המחבר, לשבש את זמני החגים.
אלא שהסדר המתמטי המושלם הסתיר בעיה אסטרונומית. אורכה של שנת החמה הוא כ־365 ימים ורבע, ולכן לוח בן 364 ימים מפגר אחר עונות השנה ביותר מיום בכל שנה. אם לא מוסיפים לו ימי תיקון או שבועות מעוברים, הפער מגיע לכחודש בתוך כ־24 שנים. בטווח ארוך, חג האביב עלול אפוא לנדוד לעבר החורף.
שתי תשובות מקובלות – והצעה שלישית
חוקרים הציעו בעבר שתי דרכים עיקריות לפתור את הקושי. לפי האפשרות הראשונה, אנשי קומראן הוסיפו ללוח ימים או שבועות במרווחים מסוימים וכך החזירו אותו לתיאום עם עונות השנה. לפי האפשרות השנייה, הלוח כלל לא שימש לניהול החיים בפועל, אלא היה מבנה רעיוני או דתי בלבד.
לדברי רצון, הכתבים שנמצאו בקומראן אינם מספקים תמיכה משכנעת באף אחת מהאפשרויות. אין בהם תיאור ברור של מנגנון עיבור שיכול היה לתקן את הפער, אך מרכזיותו של הלוח והעיסוק הנרחב בו מקשים לראות בו תרגיל תיאורטי חסר שימוש.
על בסיס העדויות מציעה רצון שחזור היסטורי אחר. לדבריה, לוח 364 הימים שימש בפועל בתקופת התגבשותה של הקהילה במאה השנייה לפני הספירה. המחלוקת עליו הייתה כנראה אחד הגורמים שהחריפו את העימות עם ההנהגה הדתית בירושלים וסייעו לעיצוב זהותה הנבדלת של הקבוצה.
אולם ככל שחלפו השנים, הפער בין הלוח לבין עונות השנה נעשה בולט יותר. בשלב מסוים לא היה אפשר להתעלם מכך שהמועדים החקלאיים והדתיים חדלו להתאים לעונה שבה נועדו לחול. אז, לפי ההשערה, הפסיקה הקהילה להשתמש בלוח בחיי היום־יום.
גם לפוליטיקה היה תפקיד
הנטישה לא נבעה בהכרח רק מהקושי האסטרונומי. המחקר קושר אותה גם לשינויים הפוליטיים בתקופת שלטונו של המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי, שמלך בשנים 103–76 לפני הספירה.
עליית ינאי והתחממות היחסים בין הקהילה לבין השלטון החשמונאי הפחיתו, לפי רצון, את הצורך להתבדל מן ההנהגה בירושלים באמצעות לוח שנה נפרד. שינוי הנסיבות הפוליטיות אפשר לקהילה לוותר על השימוש המעשי בלוח, בלי למחוק אותו מן הכתבים ובלי לוותר על חשיבותו הרעיונית.
"הוויכוח אינו חייב להיות בין לוח מעשי ללוח תיאורטי", מסכמת רצון. לדבריה, ייתכן שהלוח היה מעשי בתקופה אחת, ובהמשך, לאחר שאיבד את התאמתו לעונות ואת תפקידו במאבק הפוליטי, הפך לאידיאל דתי ולסמל זהות.
מדובר בהצעה מחקרית ולא בהכרעה סופית. אם היא תתקבל ותיתמך בידי מחקרים נוספים, היא עשויה להסביר כיצד קהילה שהכירה בחשיבות עונות השנה אימצה לוח שאינו מסוגל לשמור עליהן לאורך זמן: היא השתמשה בו כל עוד היה מעשי ורלוונטי, ולאחר מכן שימרה אותו כרעיון וכזיכרון של תקופת התגבשותה.
נכון. השאלות יודגשו ללא המילים „שאלה” ו„תשובה”, ושני המדורים יהיו לפני הסימון „סוף הכתבה”. כך צריך להיראות הסיום:
שאלות ותשובות
מה מיוחד בלוח השנה של קומראן?
הוא כלל 364 ימים, שהם 52 שבועות שלמים. לכן כל חג ותאריך חלו מדי שנה באותו יום בשבוע.
מדוע הלוח לא התאים לשימוש ממושך?
שנת החמה ארוכה ממנו ביותר מיום. בלי מנגנון תיקון, הלוח הולך ומתרחק מעונות השנה והפער מגיע לכחודש בתוך כ־24 שנים.
האם אנשי קומראן השתמשו בלוח בפועל?
לפי הצעתה של פרופ' אשבל רצון, הם השתמשו בו בראשית התגבשות הקהילה, אך זנחו אותו בהמשך ושמרו עליו כאידיאל דתי.
כיצד השפיע אלכסנדר ינאי על נטישת הלוח?
לפי המחקר, השיפור ביחסים עם השלטון החשמונאי בימיו הפחית את הצורך של הקהילה להיבדל מההנהגה בירושלים באמצעות לוח נפרד.
עוד בנושא באתר הידען
- שוחזרה אחת משתי מגילות קומראן האחרונות שעדיין לא פוענחו
- מרכיבים את פאזל המגילות הגנוזות בעזרת הדנ״א של בעלי החיים שמהם יוצרו הקלפים
- 60 שנה אחרי: התגלו שרידים מהמגילות הגנוזות במערה נוספת במדבר יהודה
- התיאוריה שכבשה את המגילות
- הושלם פרסומן של המגילות הגנוזות
לפרסום המקורי: פתיחת הפרסום המקורי
