הלילה הארוך של סוקניק, החוקרים הכריזמטיים והציפיות הדתיות של הקהל הרחב. כך השתלטה (בקלות, במהירות ובאלגנטיות) תיאוריה “סקסית” אחת על התגלית המסעירה ומעוררות המחלוקת של מגילות מדבר יהודה
עדנה אולמן-מרגלית
תגליות ארכיאולוגיות גדולות יוצרות מיתוסים מפוארים וחשיפת מגילות קומראן במדבר יהודה היתה תגלית דרמטית במיוחד. חלפו יותר משישים שנה מאז הגילוי והסערה סביב המגילות נמשכת ולעיתים אף גוברת.
ההתרגשות אינה אקדמית בלבד. בסיפור המגילות מעורבים רגשות, אינטרסים, שיקולים דתיים ורמזים מיסטיים. כמו בסיפור “קללת הפרעונים” המפורסם גם גורלם של אחדים מחלוצי מחקר המגילות הגנוזות היה מר – כמה מהם סיימו את חייהם כאלכוהוליסטים ואחרים אושפזו בבתי חולים פסיכיאטריים. התפתחויות של החודשים האחרונים כוללות חילופי האשמות בין חוקרי מגילות בני זמננו, שעשויות להוביל למשפט פלילי מתוקשר בארה”ב. מחקר המגילות הגנוזות ממדבר יהודה מהווה תחום לימוד מסעיר ודרמטי, שילוב יוצא דופן של למדנוּת מבריקה עם רעיונות מופרכים, של קנוניות, סקנדלים, יצרים ומזימות. שילוב רב-עוצמה זה לוכד ברשתו את החוקרים, התקשורת והציבור הרחב כאחד.
קשה להפריז בגובה הציפיות שנוצרו עם הגילוי. חשיפת המגילות הוכתרה על-ידי רבים כַּתגלית הארכיאולוגית המרעישה ביותר של המאה ה-20. בפעם הראשונה נחשפו עדויות המאפשרות להאיר באור חדש וישיר את אחת התקופות ההיסטוריות החשובות ביותר בתולדות התרבות המערבית – המאה שבה נולדה הנצרות והסתיים המרד היהודי בכיבוש הרומאי של ירושלים בחורבן בית המקדש. מדובר בתקופה שעיצבה את שתי התנועות הדתיות המרכזיות בתרבות המערב: הנצרות והיהדות הרבנית.
הבהלה למגילות
באביב 1947 גילה באקראי הרועה הבדואי מוחמד א-דיב משבט תעמרה גווילים עתיקים טמונים בכדים במערה במדבר יהודה, סמוך לחירבת קומראן שלחופו הצפון-מערבי של ים המלח. מספרים כי אחת העיזים נלכדה במערה, ובניסיון החילוץ גילה א-דיב את המגילה הראשונה.
גילוי זה הוביל ל”בהלה למגילות” של בדואים וארכיאולוגים כאחד. עד לשנת 1956 התגלו מגילות בעשר מערות נוספות: אחדות מהן נשתמרו כמעט בשלמות ובאורך מלא (כשישה-שבעה מטרים) ולצידן עשרות-אלפי פיסות וקטעים נוספים. רוב הטקסטים היו כתובים בדיו, על צידן השעיר של יריעות עוד דקיקות. למרות שרבות מהן השתמרו להפליא בתנאי היובש המדבריים, עדיין מדובר בשונות רבה בדרגת השימור ובאורכם של הקטעים.
כיום אנו יודעים שמכלול הקטעים שנמצאו מייצג למעלה מ-900 ספרים המשתייכים לכ-300 חיבורים שונים, שרבים מהם נשמרו במספר עותקים. כ-200 טקסטים מתוך המכלול הם חיבורים תנ”כיים, המקדימים באלף שנה לפחות את כתב-היד המקראי העברי הקדום ביותר שהיה ידוע עד לגילוי המגילות. הטקסטים האחרים אינם מקראיים. רובם המכריע כתוב בעברית, והשאר בארמית וביוונית; רוב החיבורים הלא-מקראיים לא היו מוכרים לפני גילוי המגילות.
תוכנן של מגילות אלה חושף תמונה של עדה רדיקלית, קנאית ומתבודדת, אשר תויגה באופן מיידי כבעלת מאפיינים כיתתיים. כך למשל, מגילת “סרך היחד” מכילה תיאורים מפורטים של טקסי הקבלה לעדה, של חיי השיתוף שלה, על הסעודות המשותפות וטבילות ההיטהרות התכופות, של קוד העונשין שהנהיגה למקרים של הפרת כללים ועבירות משמעת, וכללים רבים נוספים.
במגילת “מלחמת בני אור בבני חושך” מפורטות הוראות למלחמת קץ הימים, שתימשך ארבעים שנה ואשר בה יילחמו אנשי העדה, שהם “בני האור”, באויביהם “בני החושך”. החיבור מתאר את הציוד הצבאי, מבנה הגייסות, תוכניות הקרב וחוקי הלחימה, ומפרט את תפילות המלחמה שנערכות על-ידי “כהן הראש”.
חיבור נוסף שנמצא במערה 1, “פשר חבקוק”, הוא דוגמה ראשונה לסוגה ספרותית שלא היתה מוכרת עד לגילוי המגילות. הפשר פותח בציטוט מדויק של פסוקים מהתנ”ך ובהמשך, בניסיון להראות כיצד התגשמו דברי הנבואה המקראיים, הוא מפרש-דורש את הטקסט המצוטט תוך שהוא קושר אותו למציאות ההיסטורית בת זמנו של מחבר הפשר, וכן לעיקרי האמונה ולתפישת העולם של בני העדה. כפי שמתבטא אחד מחוקרי המגילות הידועים, הישועי ג'וזף פיצמאייר, “מדובר אפוא בחיבור כיתתי מובהק, שלא היה נפוץ אף בקרב חוגים יהודיים שמחוץ לעדה זו. הפשר נכתב מתוך שכנוע שדבריו של הנביא הקדום מתייחסים לא רק לזמנו שלו, אלא לחייה של העדה הזאת”.
בעולם הנוצרי רגשו הרוחות. הטקסטים עשויים היו להעיד על נקודות ההשקה הרגישות שבין קהילת כותבי המגילות לבין הנוצרים הראשונים ועל התקופה בה התפצלה הנצרות מהיהדות. בעולם היהודי, לעומת זאת, ניעורו ציפיות שנגעו לפוטנציאל הגלום במגילות – בעיקר בשל הסיכוי למלא חלק מ”החור השחור” בן מאות השנים שנפער במקורות הכתובים עברית למן ספרי המקרא האחרונים ועד לספרים החיצוניים ולספרות המשנה והתלמוד.
כמו בכל תחום מדעי, תגלית ארכיאולוגית מחייבת תיאוריה ופרשנות. ממצא ארכיאולוגי, חד ככל שיהיה, אינו “מדבר בעד עצמו”. גם כשמדובר בטקסטים, חייבים החוקרים למקם את הטקסט בהקשר תרבותי, חברתי והיסטורי בעל משמעות. אף היום, אחרי יותר משישה עשורים של מחקר אינטנסיבי, ולאחר שהמפעל האדיר – ועתיר השערוריות – של פרסום כל הטקסטים הושלם, נותרו רבות מן השאלות הסובבות את המגילות בגדר חידות בלתי פתורות והתיאוריות שהוצעו לפתרונן שנויות במחלוקת.
מי חיבר את המגילות? האם וכיצד קשורות המגילות לאתר קומראן שנחשף סמוך למערות? מהו אתר קומראן ומי בדיוק התגוררו שם? לאיזו כת היו שייכים כותבי המגילות (או חלקם)? אלה רק מקצת מסדרת השאלות הנוגעות גם במקבץ של רעיונות מופשטים – טוהרה, עוני, משיחיות, אחרית הימים, גזרה קדומה – שהיתה להם השפעה מרחיקת לכת על הנוצרים הראשונים, ולפיכך הם בעלי משמעות תרבותית אדירה להיסטוריה של התרבות המערבית. התשובות לשאלות חשובות אלה דורשות תיאוריה מקיפה על סיפור המגילות ואופיין.
התזה המובילה: התיאוריה הקומראנית-איסיית
התיאוריה המרכזית השולטת במחקר המגילות הגנוזות מימיו הראשונים, והנוגעת למוצאן העלום של המגילות, ידועה כהיפותזה הקומראנית-איסיית. היפותזה זו קושרת קשר הדוק בין שלושת קודקודי המשולש מגילות-איסיים-קומראן. התיאוריה מבוססת על שתי קביעות פשוטות אך מכריעות: 1. המגילות שהתגלו ב-11 המערות שבאזור ים המלח היו שייכות לבני עדת האיסיים. 2. מרכז החיים האיסיי היה באתר חירבת קומראן הסמוך, אשר תפקד כמרכז קהילתי-דתי.
ראויה לציון המהירות שבה התנסחה והתקבלה התיאוריה המרכזית. לפי הגרסה המיתולוגית המקובלת, חלפו רק שעות ספורות מרגע שקיבל הארכיאולוג אליעזר ליפא סוקניק את הגווילים הראשונים לידיו עד שניסח את עקרונות התיאוריה המרכזית. זה קרה באישון לילה, בכ”ט בנובמבר 1947, ליל ההצבעה באו”ם על אישור תוכנית חלוקת ארץ ישראל.
הגווילים שהובאו לביתו היוו מדגם מוצלח של ארבע מתוך שבע המגילות הראשונות שנמצאו במערה 1. מייד כשקרא לראשונה מספר פסקאות מהמגילה הראשונה, שלימים תיקרא “סרך היחד”, העלה סוקניק את ההשערה המזהה את מחברי המגילה עם כת האיסיים. השערה זו התפשטה חיש קל והתקבלה מייד וללא עוררין כהשערה מוסמכת, אשר חלה למעשה גם על שאר המגילות שנתגלו במערה 1.
כך נתקבע גרעינה הקשה של ההיפותזה הקומראנית-איסיית השולטת בחקר המגילות עד היום. המיידיות של האבחנה, כמו גם הקלות בה התקבלה, ראויות לציון במיוחד בהתחשב בעובדה שהתווית “איסיים” אינה מוזכרת ולו פעם אחת במגילת סרך היחד או במגילה אחרת כלשהי שבאוסף.
סוקניק, אביו של המצביא, המדינאי והארכיאולוג יגאל ידין, היה ללא ספק מומחה בתחומו ואוטוריטה ארכיאולוגית ראשונה במעלה, מה שעדיין אינו מסביר לחלוטין את המהירות שבה התקבלה התיאוריה על דעת הכל. ההסבר שהציע תאם ככל הנראה מערך שלם ורחב של אינטרסים, אמונות, רגשות וציפיות, שאִפשר קונסנזוס עולמי בקבלת התיאוריה.
יש להודות שהעדות הראשונית שהובילה לזיהוי היתה מרשימה. ישנו דמיון-שטח בולט ויוצא דופן בין התיאורים של כת האיסיים שנמסרים לנו בכתביהם של ההיסטוריונים בני המאה הראשונה (יוספוס, פילון ופליניוס) לבין תוכנן של הפסקאות מתוך סרך היחד, שאותן קרא לראשונה סוקניק באותו לילה היסטורי.
הדמיון נוגע לשורה ארוכה של מאפיינים של ארגון החיים הקהילתי, עיקרי האמונה והתנהלותה של הכת. כך כתב ידין, לאחר שהביא בהרחבה את תיאוריו של יוספוס את כת האיסיים: “הנה כי כן רבים הם העניינים המתאימים בזהותם לאלה שלמדנו על מנהגי הכת. האיסיים נזורו מתענוגי בשר וראו בכיבוש היצר מעלה גדולה. הם מואסים בחיי עושר… בשבתם לסעוד יעשו כן בטכס מיוחד והכהן הוא שמנהל את טכס הארוחה…אין החברים החדשים המצטרפים לאיסיים מתקבלים לחבורה אלא לאחר שעברו תקופת ניסיון מסוימת, כפי שלמדנו בסרך היחד”.
כיצד מתקבלת תיאוריה מדעית?
מהפרספקטיבה של הפילוסופיה של המדע, המהירות בה הוכרזה התיאוריה הקומראנית-איסיית באותו לילה דרמטי אינה מהווה בעיה יוצאת דופן, ואין בסיפור כשלעצמו כדי להטיל דופי בתיאוריה. הבחנה חשובה לענייננו כאן היא זו שבין הֶקשר הגילוי – הדרך שבה צצה היפותזה מדעית והֶקשר הצידוק – הדרך שבה מוכחת התיאוריה ומתקבלת. ניתן להגיע להשערה מדעית בדרכים שונות ומשונות. התהליך שבו אדם מגיע לידי גילוי של תיאוריה מדעית הוא סובייקטיבי במהותו ויכול להיות חפוז, מקרי, הזוי, טיפשי, מושפע ממשאלות לב, או תולדה של אידיאולוגיה או של אמונה תפלה.
עצם העובדה שתיאוריה מתגלה למישהו בחלום הלילה אינה ערובה לאמיתותה – אך בה בעת אין בה ערובה לכך שהיא הבל הבלים. השאלה האם בתיאוריה המוצעת יש ממש אם לאו, היא שאלת צידוקה של התיאוריה, אישושה או אימותה – וכאן הסיפור הוא אחר לגמרי. ההעמדה של היפותזה למבחן צריכה להיעשות בכפיפות לאמות-מידה נוקשות ומוסכמות על כלל חברי הקהילה המדעית; היא צריכה להיות אינטר-סובייקטיבית וחפה מכל אידיאולוגיה או אג'נדה.
לפיכך, לענייננו, בעובדה שהפסקאות שפענח סוקניק בליל הכ”ט בנובמבר הזכירו לו מניה וביה את הפסקאות המקבילות מספרו של יוספוס מלחמת היהודים ברומאים, כמו גם בעובדה שהמדובר היה בפסקאות מקריות וספורות בלבד ושהכל התרחש במהירות, אין כדי לפסול את ההשערה שניסח בו-במקום לפיה המגילות הן איסיות. אך מה הן ההוכחות המספקות שיהיה בהן כדי לשכנע קהילה מדעית שלמה שהתיאוריה נכונה? זו כבר שאלה אחרת לגמרי.
הפגמים והבעיות בתיאוריה המרכזית
התיאוריה המרכזית הקושרת את המגילות לאיסיים ולאתר קומראן קנתה לה מעמד יוצא דופן מן הרגע שבו באה לעולם. התיאוריה משמשת כתיאוריה של ברירת מחדל מחקרית: כל עוד לא הוכח אחרת, תיאורית איסיים-קומראן נתפשת כתיאוריה השולטת והסמכותית ביחס לשאלת מקור המגילות. במילים אחרות, אלא אם תיאוריה אחרת כובשת אותך לחלוטין, אתה נשאר עם תיאוריית איסיים-קומראן, גם אם אתה חושב שיש בה בעיות ופגמים או שהיא אינה אטרקטיבית במיוחד.
ואכן בתיאוריה המרכזית יש בעיות ופגמים שאין לטאטאם הצידה רק בשל הנחרצות או הכריזמה של תומכיה. הנה כמה דוגמאות:
למרות נקודות דמיון בולטות בין מה שיוספוס מספר לנו על האיסיים לבין מה שחלק מהמגילות מספרות לנו על קהילת המגילות, קיימים גם פערים שקשה ליישבם. למשל, אם האתר אכן שימש כמרכז דתי של כת האיסיים במשך יותר ממאה שנים, איך נסביר את העובדה שיוספוס לא מתייחס בכתביו ליישוב איסיי כלשהו לחופי ים המלח? ואיך נסביר את העובדה שכאשר יוספוס מתאר את האיסיים, הוא אינו מזכיר את הרעיון של “גורל קבוע מראש”, שהוא מיסודות האמונה של קהילת המגילות?
בעיה קשה נוספת קשורה ללוח ולפולחן. לפי הכתבים שהתגלו, השתמשה קהילת המגילות בלוח שנה שמשי שיצר הפרדה חדה בינה לבין רוב הקהילה היהודית שהשתמשה בלוח שנה ירחי וציינה לפיו את החגים היהודיים, לרבות יום כיפור. מכאן משתמע שקהילת המגילות סעדה ביום שהינו יום צום עבור יהודים אחרים (ולהיפך). בתיאוריו של יוספוס את כת האיסיים, הוא אינו מזכיר כלל עובדה מכרעת זו.
ולבסוף, אם אנו מניחים קשר בין המגילות לאיסיים, איך נסביר את העובדה שהמונח “איסיים” לא מוזכר ולוּ פעם אחת בכל קורפוס המגילות?
גם בצד הארכיאולוגי ישנם סימני שאלה. הארכיאולוג רולנד דֶה ווֹ, החופר הצרפתי הדגול של קומראן שניהל את החפירות באתר בין 1951 ל-1955, מודה ש”היעדר ודאות מרחף מעל כל הממצאים הארכיאולוגיים שאנו עשויים לגייס על-מנת לבסס את הקביעה שהקהילה בקומראן היתה איסיִית באופייה”. הוא מציע טענה צנועה יותר, לפיה “אין שום דבר בממצאים (הארכיאולוגיים) שסותר היפותזה כזו”.
עם זאת אין ספק שדֶה ווֹ היה להוט לפרש את ממצאיו הארכיאולוגיים לאור הטקסטים של המגילות, ונחוש לבסס את ההשערה כי אתר קומראן שימש מרכז של כת דתית שקיימה חיים קהילתיים. דוגמאות לכך הן התייחסותו המתפתלת של דֶה ווֹ למגדל המבוצר (ביישוב של קהילה שהיתה אמורה להיות שוחרת שלום) ולַגילוי של שלדי נשים בבית הקברות הקומראני (של קהילה שהיתה אמורה להיות של נזירים בלבד), כמו גם לגילויים באתר של “חפצים מגדריים” (חפצים כמו כִּישוֹר או חרוזים ששימשו והיו בבעלותן של נשים בלבד ולפיכך מעידים על נוכחותן של נשים באתר).
בעיות אחרות מעוררת התייחסותו של דֶה ווֹ לשברים של זכוכית יקרה שנמצאו בַּמתחם (של קהילה שהיתה אמורה להיות סגפנית), ולמקרה החידתי של סרך הנחושת (מגילה עשויה נחושת שחרוטה בה רשימת אוצרות, והיא מפרטת את מקום מחבואם של אוצרות אלה).
הפילוסופיה של המדע מתארת דרכים שונות של הצדקת תיאוריה מדעית או החלפתה בתיאוריה אחרת. המצב הסטנדרטי הוא מעין שוּק חופשי של תיאוריות מתחרות, שלכל אחת מהן עדויות המאששות אותה ותומכות בה במידה כלשהי. מצב זה כולל גם קריטריונים שקובעים כיצד אמור להשתנות יחסנו לתיאוריה עם גילויים של ממצאים חדשים, מאששים או מפריכים, ומתי נוצר משבר חריף עד כדי צורך במהפכה מדעית. שליטה של תיאוריה בתחום מדעי כ”ברירת מחדל” אינה חלק מן התפיסה הנורמטיבית במדע.
במחקר המגילות מתקבל הרושם שלא חשוב כמה תיאוריות או רעיונות חלופיים יעלו, התנאי לעבור לתיאוריה חדשה הוא הוכחה מעל לכל ספק באמיתותה. כדי שתאמין, למשל, שאתר קומראן היה אחוזה חקלאית ולא מנזר, תצטרך להציג עדויות התומכות מעל לכל ספק בתיאוריית האחוזה. אם העדויות אינן מושלמות, אתה נשאר עם התיאוריה של המנזר כברירת מחדל.
תיאוריות חלופיות
רבים קראו תיגר על התיאוריה המקובלת. תיאוריות אלטרנטיביות נאבקות זו בזו בנוגע למוצאן של המגילות ובנוגע לאופיין של חורבות קומראן. למרות ההבדלים הרבים ביניהן, התיאוריות האלטרנטיביות מסכימות כולן על נקודה אחת: הן שוללות כל קשר בין האתר בקומארן לבין המגילות.
החוקרים הללו לא מתרשמים במיוחד מהקירבה של המערות שבהן התגלו המגילות לחורבות קומראן (חלק מהמערות רחוקות עד כדי שני קילומטרים מהן) והם לא מקבלים את הפרשנות המקובלת שהאתר היה מרכז של כת דתית.
אשר למגילות, ההסבר החלופי המרכזי הוא שהן נשלחו למדבר מירושלים. הטענה היא שהמגילות הגיעו מכמה ספריות בירושלים – אולי אפילו מספריית בית המקדש – ושהן נשלחו בחיפזון למסתור ולהצלה במערות הנידחות במדבר יהודה כאשר הלגיונות הרומיים התקרבו לירושלים ממש לפני חורבנה הסופי בשנת 70 לספירה.
ואשר לאופיו של אתר קומראן, יש לפחות עשר תיאוריות נוספות לפיהן הוא היה אתר צבאי, בית נופש אריסטוקרטי, מרכז תעשייתי, תחנה לגביית מיסים, אחוזה חקלאית, פונדק דרכים, בית מלאכה לייצור כדים ועוד. המשותף לפרשנויות החלופיות האלה הוא התפישה כי האתר מילא פונקציה ארצית, חפה מכל אופי דתי או רוחני. כולן קוראות תיגר על הרעיון שקומראן היה מרכז של קהילה יהודית קדומה שקיימה אורח חיים נזירי פרוטו-נוצרי. לַהכרעה במחלוקת על טבעו האמיתי של האתר יש השלכות מרחיקות לכת שיכולות לשפוך אור על תקופה שהשפיעה עמוקות על התרבות המערבית.
התיאוריה האיסיית עדיין שולטת
כפי שהתברר, “כת” התיאוריה המרכזית היתה חזקה מכל מתחרותיה. חלק מהסיבות לכך אינן מדעיות טהורות, והצלחת התיאוריה נובעת משילוב נדיר של לפחות ארבעה גורמים: 1) חוקרים כריזמטיים להפליא שקידמו את התיאוריה בימיה הראשונים. 2) להיטות חובקת-כל בַּציבור הרחב, במיוחד בעולם הנוצרי והיהודי, להאמין לסיפור האיסיי. 3) קורפוס עשיר של טקסטים (המגילות), שאכן מתאר קבוצה הדומה לזו המתוארת בסיפורי יוספוס על האיסיים. 4) אתר ארכיאולוגי ייחודי ואניגמטי (קומראן), שממוקם סמוך למערות ושמהותו לא ברורה.
אי אפשר להמעיט מתרומתם של החוקרים הראשונים לקידום התיאוריה המרכזית. דֶה ווֹ, ידין וסוקניק היו חוקרים בעלי אישיות כובשת וכריזמה מחקרית ייחודית. עליהם יש להוסיף את הסופר והמבקר הספרותי אדמונד וילסון שהשפעתו, ככל שהדבר נוגע לציבור הרחב בעולם הדובר אנגלית, היתה חשובה לא פחות: וילסון כתב סדרת מאמרים אודות המגילות שהתפרסמה בביטאון היוקרתי The New Yorker, ולאחר מכן פרסם את ספרו רב-המכר משנת 1955 המבוסס על סדרה זו. לספר היתה השפעה אדירה.
דרך ספרו של וילסון נחשף לראשונה קהל קוראים דובר-אנגלית רחב לסיפור המגילות הגנוזות. וילסון, שנכבש לחלוטין בקסמם של דֶה ווֹ וידין, קנה ללא עוררין את גרסת איסיים-קומראן של סיפור המגילות, וסייע לחקוק אותה בנפשם של אנשים רבים. אין ספק, כי עבודה ספרותית לא-מדעית זו תרמה רבות למעמדה הייחודי של תיאוריית איסיים-קומראן כתיאוריית “ברירת המחדל” הגדולה.
לַקשר בין המגילות לַאיסיים יש כוח פיתוי כובש. בייחסנו את המגילות לַאיסיים, אנו מגיעים קרוב ככל האפשר לזיהוי ולהבנה של החוליה המקשרת בין היהדות לנצרות. עובדה זו ודאי הילכה קסם על רבים, ממש כשם שהבהילה אחרים, בפרט בקרב הנוצרים האורתודוקסים השמרנים יותר, הטרוּדים בשימור ראשוניוּת מסרו של ישו. לקשר האיסיִי יש כוח משיכה רב-עוצמה – דתי, רומנטי ואוטופי; אף אחת מהתיאוריות האחרות לא יכולה להתחרות באטרקטיביוּת הזו.
בעשורים האחרונים, ובמיוחד מאז שנות ה-90 של המאה ה-20, חוקרים כגון נורמן גוֹלבּ, רוברט דונסיל ופאולין דונסיל-ווט, יזהר הירשפלד, אלן קראון ולנה קנסדייל, מייקל ווייז, יצחק מגן ויובל פלג יצאו בתוקף נגד הטיעון הארכיאולוגי של היפותזת איסיים-קומראן, והציעו תיאוריות חלופיות. הם הצליחו ליצור סדקים בתיאוריה המרכזית וחשפו את חולשותיה, אבל לא הציגו תיאוריה חלופית קוהרנטית בעלת עוצמה דומה.
בתוך כל זאת, מצאה בשנים האחרונות התיאוריה הקומראנית-איסיית דרכים ממולחות לשלב בתוכה כמה הנחות מן התיאוריות שקראו עליה תיגר. וכך, כשהיא משודרגת ומותקנת מחדש באופן מתוחכם, ממשיכה התיאוריה לשלוט במחקר המגילות הגנוזות. אם לא יתגלו לפתע עדויות חדשות ודרמטיות שיחוללו מהפכה בַּתחום, נראה כי הפרשנות שנתן סוקניק בערב בו קיבל לידיו את המגילות הראשונות לבדיקה תמשיך להיות הפרשנות המוסמכת והמוסכמת על רוב החוקרים – ולמיטב שיפוטי נכון שכך.
באותו נושא באתר הידען
60 תגובות
לנעם,
השאלה היא, איך הממשל נתן לדברים להתרחש, על אף שזה נוגד את החוק הפדרלי. עורך דין טירון היה עולה על זה ומבטל את הגזירה אשר נמשכה שנים על גבי שנים. עובדה שעל ידי החוק הפדרלי , בוטלה העבדות ולא התרחשה שנית, בשום מדינה בארה”ב. למה חוק ביטול העבדות נשמר והחוק נגד האפליה לא נשמר, בשום מדינה בארה”ב.
על אף כל זאת, צריך יהיה לפתור את הבעיה עם החרדים, בהידברות. זה לא נקרא ויתור, זו הדרך הטובה
להגיע למוצא מהסבך הקיים. הרי מה קרה בנושא הסירוב הקודם, שלש מאות חיילים פוטנציאלים לא ישרתו בצה”ל. זה קורה בגלל חוסר הבנה של החרדים, את המחויבות למדינה, כי הם לא לומדים אזרחות והיסטוריה. הצד החילוני גם לא מצליח להגיע להבנה, של החרדים, כי הם לומדים מתוך ספרי הלכה, הרמב”ם, רשב”י, תנ”ך, גמרא, משנה, הלכה ועוד דברי צדיקים… כך נוצרו שני קווים מקבילים, ללא נקודת מפגש. עד לתקופת ההשכלה, זה היה כל עולמם, של כל העם היהודי בגולה, ממזרח עד מערב.
יש שהתנתקו לגמרי מהמסורת ויש שנותרו דבקים בה, שני הזרמים נותרו בעלי לאום יהודי.
אם אדם לומד דבר מה מסוים, הקשור לאמונה, טבעי הדבר שהוא יישאר נאמן איליו. אחרת מה הטעם
בלימוד והאמונה אם הם אינם מיושמים בשעת מבחן. הרי לכל בר דעת, ייחשב הדבר לבגידה, בכל היקר לך.
לכן, יש להגיע להבנה עם החרדים, לתת שהות לדגירה ולהפנמה של הדברים, על מנת להגיע לתוצאה חיובית. המצב מחמיר, בגלל שאין מתקיימת הידברות כלל, בזמני רגיעה. לשון רכה תשיג תוצאה אפקטיבית, יותר מהפעלת כוח. אני מאשים גם, את מקבלי ההחלטות, שנזכרים בחרדים רק בעת הרכבת הקואליציה ולא סופרים אותם לאחר הקמת הממשלה. אם המצב הוא כזה היום, זה בגלל שההנהגה לדורותיה, לא מלאה את תפקידה כראוי וכמתחייב ממנה.
גדעון:
לדעתי אתה מדבר שטויות מוחלטות אבל מכיוון שניהלתי כבר אינסוף וויכוחים כאלה עם כפיליך כבר אבדתי את הסבלנות.
חלומות פז.
למיכאל רוטשילד,
אם אתה חושב שאם, העולם היה חסר גבולות ללא דת ללא אמונה, ללא מנהגים, ללא הבדלים וללא הנהגה, היה יותר טוב, טעות היא בידך. האחד היה טורף את השני ובעל הזרוע היה שולט, על החלשים ממנו. מכוח הטבע, קיימים בני אדם חלשים וקיימים חזקים ומה שביניהם. ידוע לכל, שהחזק שורד והחלש נושר. כך שאם העולם הוא כפי שהוא כיום, זה בגלל שאין דרך אחרת לקיימו, על אף המלחמות המתרחשות, מידי פעם. זה הרע במיעוטו. לא ניתן להגיע לעולם כמו בשיר של ג’ון לנון:”אימג’ין”.
בעקבות ההפרדה בין מדינות, נוצרו תרבויות שונות, מוזיקה שונה, שפה שונה ועוד הבדלים, היוצרים מגוון רחב
ועשיר של תרבויות.
לא משנה אם התנ”ך נכון או לא, בכל מקרה על זה מתחנך העם היהודי, גם אם יש ספק. זו עובדה.
התנ”ך נחשב לספר הספרים, ובמצעד המכירות, הוא תופס מקום ראשון בעולם.
לגבי כיבוש הארץ וגירוש הכנענים, ליהודים לא הייתה בררה, מאחר והמצרים התעללו בהם והפכו את היהודים לעבדים. ללא העבדות, העם היהודי היה נשאר במצרים.
העם הבין שללא מדינה ריבונית וללא כוח מגן, הוא יישאר חלש הנשלט על ידי חזקים ממנו. כך קרה בתקופת השואה, היהדות הייתה חסרת מגן והחזקים, עשו מהיהודים כל מה שרצו.
הפשע הגדול בהיסטוריה נגד האנושות, בוצע על ידי אדם חסר כל אמונה, לא מוסלמי , לא יהודי ולא על ידי מאמין נוצרי. זו עובדה.
יתכן ואמונה מרככת את החיה שבאדם. אמונה יכולה להגביל את כוח ההרס שבאדם, בכך שהוא מודע לכוח גדול ממנו.
מכאל
בעיקבות הנניח לרגע שהתורה אינה שקר מוחלט
לאיזה קטעים תייחס את ההנחה הזאת ולאיזה לא
קצת בעייה לבחור לא כן
גדעון,
פשוט לא נכון!
אם ישנה סתירה בין חוק מקומי לחוק מדינה (פדרלי), צריך לקיים אך ורק את חוק המדינה (הפדרלי)
גם בארקנסו וגם בעמנואל, ניסו להשליט חוק מקומי העומד בסתירה לחוקי במדינה (הפדרלית)
(לא דיברתי עם אותה אשה שחורה ואמיצה, אבל בטוח שהיא ידעה על החוק הפדרלי, אחרת לא היתה מעזה לעשות את אשר עשתה).
יתרה מכך, קרה כאן דבר הרבה יותר חמור:
הסקטור החרדי הודיע במפורש, שבכל מקרה של סתירה בין חוקי המדינה לחוקי ההלכה – חוקי ההלכה גוברים.
זה כבר לא שאלה משנית לגבי בית ספר מסויים, זו קריאת תגר על ריבונות המדינה.
ויתור כאן יוביל מיידית לציתנות של חילים לרבנים ולא למפקדים, והנה לך התפרקות מוחלטת של המדינה.
לנעם,
גם אם הייתה סתירה, חוק הוא חוק, אם זה חוק עזר עירוני או חוק שחוקק בכנסת, לשניהם יש לציית.
לגבי אוכפי החוק, אי ציות לחוק עזר עירוני , היא עבירה על החוק. אם הייתה סתירה מדוע הממשל מאפשר לקיים אותה ובכך לגרום לסבל לציבור רחב, שחש מושפל בכל יום מחדש. היו שלטי חוצות בכל אמריקה, מאירי עיניים, בכניסה למסעדות ולמקומות בילוי , “לשחורים ולכלבים, אסורה הכניסה”. במלחמת האזרחים בוטלה העבדות, אך נותרה האפליה נגד השחורים. ללא הסירוב של האישה השחורה, לבטח לא ידעה להבחין בסתירה הקיימת בחוק, ביטול חוקי האפליה, היה נדחה און לא היה מתקיים כלל. בכל מקרה, היא לא צייתה לחוק קיים. אם הייתה סתירה, מדוע לותר קינג או משהו אחר לפניו לא העלו את הסוגיה במשפט העליון, בסנאט או לקונגרס. הסוגיה הייתה נפתרת בשעה אחת, ללא הצורך במהומות והפגנות סוערות. מדינה לא יכולה לפעול בניגוד לחוקים שהיא קובעת.
אגב, גדעון:
רצח העם הראשון שתועד אי פעם (אם נניח לרגע שהתורה אינה שקר מוחלט) הוא זה שבצעו היהודים בשם הדת המוסרית שלהם ביושבי הארץ (החיוי, הפריזי והיבוסי).
אינני יודע מה היה קורה אילו היה היטלר נוצרי מאמין.
ראינו מה היה יכול להיות אילו היה יהודי מאמין ויש לנו הדגמה יום יומית של מה היה קורה אילו היה מוסלמי מאמין.
גדעון:
כל הדתות משרתות רק מטרה אחת והיא שליטת בעלי עניין במאמינים.
הדת היהודית אינה יוצאת מן הכלל.
כל הדתות יוצרות הבדלים מלאכותיים בין בני אדם – הבדלים שהתוצאה העיקרית שלהן היא מלחמות.
כל האמונות החורגות מעבר לאמונה בנכונות אקסיומות הלוגיקה מהוות תחליף לבירור חסר פניות של האמת.
לכן כל האמונות הדתיות מאז ומעולם עיכבו, למשל, את התקדמות המדע ואף פגעו במי שהעז לקדם אותו.
זה נכון גם לגבי האמונה היהודית.
גם עמים מפרידים בין בני אדם באופן מלאכותי.
לכן אינני מתרשם מזה שאלמלא היהדות לא היה העם היהודי ולא מכך שאלמלא האסלאם לא היה קם איחוד הפיגור הבין לאומי.
אלמלא קמה היהדות – כל האנשים שנהרגו עקב היותם יהודים היו עדיין בחיים וכך גם צאצאיהם שלא זכו להיוולד.
העולם היה טוב יותר אלמלא היה צורך בעמים בכלל והצורך בעמים נוצר תמיד בעקבות ההבדלים המלאכותיים שבני אדם מגדירים בינם לבין עצמם.
למיכאל רוטשילד.
אין אני בא להטיף לביטול החוקים, חלילה. אך אני מציין עובדה, החוק לא מונע עבריינות בכל תחום קיים, מהעבירות הקלות עד למעשה הרג ורצח. החוק בא לידי הפעלה , לאחר ביצוע העבירה ולהתדיינות לעשיית
צדק. החוק חיוני מאוד, למען שמירה על סדר ציבורי, הרתעה ומורא מאימת הדין.
לגבי אמונה ודת, על פי ההיסטוריה והמקורות, לולא שניהם יחד, לא היה מתגבש העם היהודי כעם עם
מדינה משלו, היושב בציון. לולא האמונה, דוד כנער, לא היה מעז להילחם בגליית הפלשתי ולא היה מיכאל אנג’גלו חוצב בשיש פסל לזכרם של משה ודוד. יתכן והאמונה, היום היא מיותרת, אך בימי קדם זה היה צורך חיוני, להניע ציבור לשנות את דרכו, לצאת לקרב או על מנת להשיג מטרה נשגבת כל שהיא. בני האדם לא בנויים מקשה אחת, יש הלא מרפים מהאמונה והדת, כי זה מקנה להם ביטחון, רוחניות, לימוד המביא לידי התמוגגות ותחושת גורל משותפת עם הקהילייה, המקבלת אותם כפי שהם.
ציבור מאמין קיים בכל מדינה, מהנאורות ביותר עד המפגרות ביותר ויש ללמוד לחיות עם זה, כפי שאדם חי עם האישה., גם שאין הסכמה ביניהם. לא צריך להשחיר ציבור זה או אחר, בגלל שהוא שונה האחד מהשני.
לכל עם יש עבר והיסטוריה משלו, העם היהודי נוצר מתוך אמונה בה’ והדת, אחרת לא היה קיים בכלל. זו עובדה, יש לך עובדה אחרת. אמונה ודת יצרו דבר אחד או שניים , במהלך ההיסטוריה האנושית. היה גם טוב וגם רע, כפי שזה קורה בכל חברה אנושית. אם היטלר היה נוצרי מאמין, לא היה עושה את מעשי הטירוף
שהוא עשה כנגד היהודים, כאנטישמי הוא היה מסתפק בגירושם מכל מדינה נכבשת, כפי שקרה בגירוש ספרד, עכשיו תאמר לי אתה למי הפשעים הגדולים כלפי האנושות, הדתי או החילוני.
גדעון,
אתה לא קורא מה שכותבים לך?
היה שם מקרה קלסי של סתירה בין חוק מקומי לחוק פדרלי – והחוק הפדרלי הוא הקובע – מה כאן לא ברור לך?
מצדדי ההפרדה הגזעית הפרו חוק פדרלי, נקודה.
בדיוק כפי שהיום, יש סתירה בין חוקי המדינה לחוקי הרבנים – וחוקי המדינה גוברים – ככה זה בכל מדינה דמוקרטית מתוקנת.
המסקנה שלך שהממשל היה בעד הפרדה גיזעית היא חסרת שחר ומעידה על חוסר ידע מוחלט בהיסטוריה האמריקנית.
אז לידיעתך – מלחמת האזרחים (הצפון נגד הדרום) פרצה בדיוק על שאלת הגזענות וחוסר השוויון.
העובדה שאכיפת חוקים פדרליים (ובמקרה שלנו חוקי המדינה) לוקחת זמן רב, מעידה על הקשיים ואולי על הרצון לסיים את העניין בדרכי שלום, אבל, כשמגיע רגע ההכרעה, אין ברירה וצריך לפעול בכוח ובנחישות.
אין דרך אחרת לקיים מדינה!
צריך להסביר את זה יותר ברור???
חיטטנו ומצאנו סוף סוף את ההמנון לכבודו..
“במדינת הגמדים רעש מהומה,הצבא לבוש מדים יוצא למלחמה..ובראש הגדוד עומד אצבעוני המפח..סליחה המפקד!על ראשו כובע פלדה ובידו סיכת פלדה..טרללללה ,ללה ..”
ולסגן,יש לנו בדיחה:
שני רומנים נכנסים לחנות בגדים באישון לילה,גונבים מכל הבא ליד .לפתע רואה אחד מהם עניבה בשווי 2000 ש”ח.”ראית איזה גנבים הם??”הוא אומר לשותפו..
השאלה העיקרית מה הם אמות המידה על פיהם נבחנים ולכן ניתן להתאים את התוצאה בכדי להצדיק את המחקר רק שכחתם לציין את המקור העיקרי לפיו ממנו התחיל הכל
לנעם,
ההפרדה הגזענית בין שחורים והלבנים, נקבעה על פי חוק. זה לא נעשה מתוך גחמה, של אדם זה או אחר.
אם זה לא היה חוקי, מדוע הממשל ואוכפי החוק לא פעלו נגד התופעה, עד לאותה אישה שחורה, שהתיישבה באוטובוס במקום השייך ללבנים. אם ההפרדה הייתה חוקית, האישה למעשה לא צייתה ועל פי החוק חייבת בדין, כפי כל אחד אחר העובר עבירה על החוק. אם ההפרדה לא הייתה חוקית, מדוע היא נעצרה?
בגלל הסירוב ואי הציות לחוק של האישה האמיצה הזאת, שממנה הכל התחיל, בוטלו חוקי הגזענות,
שהיו קיימים מאז עצמאותה של ארה”ב. הרי לך דוגמה מובהקת, של אי ציות לחוק קיים, אשר הביאה למהפכה ועשיית צדק, כלפי השחורים. הממשל היה מחויב לפעול כנגד הניצים, ככוח מושל , לצורך שקט תעשייתי ולעצור את ההידרדרות. העובדה שהממשל לא פעל למנוע את ההפרדה הגזענית עוד לפני הפגנות והמחאה של השחורים, מעידה על כך, שהוא היה בעד ההפרדה הגזענית.
השלמה לגדעון:
מן האופן בו הצגת את עצמך התרשמתי שאינך דתי.
מהמשך דבריך אבדתי את הביטחון במסקנה זו.
אם המסקנה הראשונית בכל זאת נכונה ואתה אומר שהכל מתחיל בחינוך אז איך אתה רוצה להגיע ליעד כשרוב שורשי הבעיה הם בחינוך הדתי שמחנך לטפילות ולרגשי גדלות?
הפשע העיקרי שלהם הוא לכן שליחת תינוקותיהם למערכת החינוך הזאת כדי שייפלו בשבי הדת.
הדרך היחידה להילחם בתופעה זו היא כפייה בחוק של מערכת חינוך הגיונית והטעות העיקרית שהמדינה עושה מזה שנים היא שאינה נוהגת כך.
גדעון:
מה אומר ומה אדבר?!
אינני מכיר את מחזור הכספים של המאפיה ואין לי ספק שגם לך אין מושג מהו.
זה נוח מאד לטעון כאלו טענות.
מה שבטוח זה שהמאפיה מחסלת פחות אנשים מבעבר. זה נתון גלוי וברור שממנו אתה מעדיף להתעלם.
אמנם היתלות באילנות גבוהים אינה ממנהגי אבל בכל זאת רצוי שתשים לב לעובדה שאין בעולם אף אחד שמאמין לך. אין אף מדינה שהחליטה לוותר על החוק!
אז אתה טוען שכולם מטומטמים?
נראה לי סביר שמה שכולם ייטענו נגדך בתגובה נכון יותר.
בוא נתבונן בעובדה נוספת:
גם דת אינה אלא מערכת חוקים!
לכן מה שאתה מציע לנו להאמין בו זה שמערכת חוקים שחוקקו בידי אנשים מתרבות מפגרת עדיפה על מערכת החוקים שאנחנו מחוקקים היום – עם כל הניסיון שצברנו.
אולי תפסיק לרחף?!
הפשיעה בזרם הדתי אינה פחותה מן הפשיעה בזרם החילוני.
טענתך היא פשוט טענת כזב של אנשי העגלה המלאה בזבל.
למעשה – ההיפך הוא הנכון.
העיתונות מלאה בעובדות
אבל במקום להפנות אותך אליה – אולי עדיף שאפנה אותך להרצאה הבאה:
http://video.google.com/videoplay?docid=1232718550543562442&hl=en#
זו הרצאה שכדאי להאזין לכולה אבל החלק המעניין לענייננו המיידי מצוי בחלק השאלות והתשובות – שמתחיל בדקה ה 58.
סאם האריס מצטט שם מתוך דוח ההתפתחות של האו”ם את העובדה הפשוטה שהמדינות בעלות רמת המוסר הגבוהה ביותר הן המדינות החילוניות ביותר.
עכשיו שלא תבין אותי לא נכון!
אני מאד בעד חינוך.
אני רק טוען (וההוכחות רבות מספור) שהחינוך הדתי מחנך לחוסר מוסר!
גדעון,
גם טעית וגם פיספסת נקודת דימיון חשובה בין שני המיקרים.
בארה”ב, החוק הפדרלי גובר על החוקים המקומיים, בדיוק כפי שבישראל חוקי המדינה גוברים על חוקי ההלכה!
מתנגדי ההפרדה גיזעית בארה”ב, פעלו לפי החוק הפדרלי, והפרת החוק בוצעה על ידי השלטונות המקומיים.
בעצם, הבנת את כל האירוע בצורה הפוכה…
אני חוזר ואומר: ניתוח האירוע בארקנסו מוכיח בדיוק את ההיפך ממה שאתה טוען. אכיפת החוק הפדרלי הביאה לשינוי באידיאולוגיה הגזענית, והעובדה שיש בארה”ב היום נשיא שחור, היא הוכחה לכך.
ההצעה שלך להידברות לא יכולה לפתור את הבעיה היסודית, אלא רק לדחות את העימות הבלתי נימנע. אין שום אפשרות להידבר עם מי שחושב שיש להישמע לרבנים ולא לבג”ץ, ואני כולי פליאה על כך שאתה לא מבין זאת.
כל דחייה רק תגרום לכך שהעימות הבלתי נמנע יהיה גדול יותר וקשה יותר
למיכאל רוטשילד,
אמנם המפיה פועלת בפרופיל נמוך, אך מחזור הכספים שהיא מגלגלת בשנה, רק הולך וטופח, מידי שנה ושנה. חוק לא תורם למיגור פשע ולא מונע דבר עבירה, על אף העונשים הכבדים הכרוכים בכך. חוק לא מונע עבירות תנועה, לא מונע שחיתות, לא מונע לשון הרע, לא מונע השחתה ונהיגה בשכרות, לא מונע מסחר בסמים ועישון ועוד…
מה שכן יכול למנוע תופעות שליליות בחברה, זה חינוך עם ערכים ומוסר.
החברה החילונית לא מלבבת, במיוחד בקרב הנוער, בלשון המעטה. לעומת זאת בזרם הדתי והחרדי, הפשיעה בקרב הנוער היא מינימלית, בזכות החינוך הערכי והמוסרי.
לנעם,
אם נלך לפי דבריך, אלה שהתנגדו לגזענות בארה”ב, לא שמרו על החוק, מאחר ומרדו נגד ההפרדה
בין שחורים ולבנים, על פי חוק פדרלי. לפי נימוקיך על השחורים היה לציית לחוק , ללא כחל וסרק ללא עוררין. הנה אנחנו רואים כאן הפרה של החוק על מנת לבטל את הגזענות, על ידי קיום הפגנות ללא אישור הממשל ואי ציות לחוק. (כל הפגנה של השחורים פוזרה בכוח הזרוע)
אם אותה אשה שחורה, אשר סרבה לשבת באוטובוס, במקום שנועד לשחורים, הייתה ממשיכה לציית לחוק,
יתכן והחוקים לא היו משתנים, עד עצם היום הזה. כלומר על ידי ההפרה של החוק, השחורים הפכו לאזרחים שווי זכויות כשל הלבנים. זה עדיין לא אומר, שאין גזענות כלפי השחורים ואפילו כלפי היהודים ומיעוט אחר.
אני לא סלחני, כלפי פורעי חוק וסדר, אך על מנת לפתור את הסבך עם ציבור החרדים, יש צורך בהידברות
מתמדת, בין ההנהגה המקומית להנהגה הדתית, על מבת לגשר על הפערים, בענייני מדינה, כך שניתן יהיה
למנוע קונפליקטים מתמשכים והידועים מראש. התלהמות והסטה, זה כנגד זה, לא הולמת לעם שוחר תרבות ומנוגדים לאופי היהודי, כעם מחולל הערכים האוניברסליים.
חוק לא מנצח אידאולוגיה ולא מכריע עקרונות. יש והחוק מתרוקן מתוכנו ועליו לעבור “שיפוץ”, על מנת להתאימו לרוח התקופה. העולם עובר שינויים מתמידים, החוקים נותרים מאובנים ואינם עונים על בעיות השעה.
כישראלים אנו יודעים להילחם ומוכנים להקרבה, אך לא יודעים לנהל מדינה.
קדימה נעם!
גדעון,
אתה יותר מידי מתפרץ לדלת פתוחה, ובאותו זמן גם מסיט את הויכוח מהעיקר.
העיקר הוא, שלא ניתן לקיים מדינה, אם כל קבוצת אנשים תחליט שיש לה חוקים משלה, וחוקי המדינה לא חלים עליה, כל פעם שנדמה להם שחוקים אלו מנוגדים לתפיסת עולמם.
אין כאן שום מקום לפשרות, כי התפשרות עם גוף מסויים תוביל בהכרח להתפשרויות נוספות עם גופים אחרים, ובסופו של דבר להתמוטטות שלטון החוק והמדינה.
אני מקווה שתסכים עם קביעה כל כך פשוטה ויסודית.
גם האמריקנים במדינות הדרום, ראו בהפרדה גיזעית עניין עקרוני ביותר, ודרשו שיתנו להם לחיות את חייהם לפי תפיסת עולמם.
למזלה של האומה האמריקנית, היה לה מנהיג שהבין שאסור להכנע, ואם אין ברירה, יש להפעיל כוח כדי לאכוף את החוק.
בניגוד גמור למה שאמרת, אכיפת החוק על ציבור של מיליונים, הצליחה ושינתה את פני אמריקה לחלוטין.
אני מקווה שגם בישראל יקום מנהיג אמיץ שיבין זאת.
גדעון:
זה כלל לא מאשש את דבריך.
המאפיה הרבה פחות חזקה משהייתה בעבר בכל אחד מן המקומות הללו.
גם איש לא חושב “ללמוד לקח” ולהתחיל להידבר אתה כי כל בר דעת מבין שזה חסר טעם.
לנועם,
נכון שהציונות התחוללה על ידי יהודים חילוניים, אך על אף ההתמרדות במסורת ובדת, הם נותרו יהודים, ללא עול המצוות. הציונות, נס כביר שמקבילתו, נס יציאת מצרים. בשני המקרים קמה מדינה ריבונית לעם היהודי. יש לזכור שהמטרה והכמיהה של העם היהודי בגלות, הייתה תמיד, לחזור לארץ המובטחת, כעם חפשי וריבוני על ארצו (ההמנון מוכיח זאת)
על סמך הכתוב במקורות והכמיהה של היהודי לחזור לארצו, מתבססת הציונות, אחרת מדוע לא להעדיף חבל ארץ אחר, פחות צחיח, אם אתה מוכן להקריב חיים, בשביל להקים בית לאומי לעם היהודי. באותה מידה, זה היה יכול להצליח. מדוע דווקא להעדיף את ארץ ישראל, על פני אוגנדה למשל. כי לעם היהודי יש היסטוריה של 3500 שנים. מאיפה השם, ארץ ישראל, ירושלים, הר תבור, עמק יזרעאל ועוד… אלה באו מהמקורות, מהתנ”ך.
חלק גדול ורחב מהציבור היהודי לא מקבל את הציונות ולא את הנהגתו, אך עדיין יש להם, את זכות לשמור על צביונם הייחודי ולנהוג לפי אמונתם, תורה, דת והלכה.
באשר לגזענות, הארץ שטופה בגזענות סמויה וגלויה, בכל פינה בעיר: בחברה, בתעסוקה, בחינוך, איפה לא.
חילוני לא יקבל דתי לתפקידי ניהול בכירים וההפך. אתיופי לא יזכה לחינוך כמו הצפוני, גן ילדים לא יקבל,
ערבים, לא אתיופי ולא עדה אחרת.
לגבי אי גיוס החרדים לצה”ל, החרדים חוששים מהתפקרות ילדיהם מהדת ויציאה לתרבות רעה, בהשפעת
החילוניות. בעיני החרדים כל סטייה מצביון תורני, מהווה פתח לדבר עברה ולקלקול המידות.
באשר לציות לחוק, עד כמה שידוע לי, הציבור החרדי שומר בדרך כלל, על החוק ואין מקרים רבים יוצאי דופן, של אי ציות לחוק. אם יש לחרדים, עקרונות שהם בל יעבור מבחינתם, והם מוכנים לעמוד עליהם בחירוף נפש, זכותם לעשות זאת, כפי שסרבן גיוס מטענים הומניים, מוכן לשלם את המחיר, של ישיבה בכלא לאורך זמן.
ההבדל שהחילוני מקבל על עצמו להיות יהודי, החי בארץ המוטחת, החרדי שהוא גם יהודי, מתנהל על פי המסורת, שומר על קיום מצוות התורה וההלכה. כל מה שמעבר לכך לא נחשב בעיניו. זאת בגלל החינוך,
שהוא גדל עליו. הם לא גדלו על ברכי החינוך ציוני.
למיכאל רוטשילד,
עד רבה, זה רק מאשש את דברי,על אף החוק והעונשים, המפיה משגשגת בארה”ב, באיטליה, ביפן, ברוסיה ובארץ.י ש והחוק קצרה ידו מלהושיע, במיוחד בנושא חברתי. לא ניתן לאכוף את החוק על ציבור בעל עקרונות.
גדעון:
ה”עובדות” שאתה מציין אינן עובדות והמסקנות שאתה מסיק מצוצות מן האצבע.
רוצה שאחליף “גנב” ב”מאפיה”?
הנה: החלפתי!
גדעון,
חלק גדול ממקימי ההתיישבות והמדינה באו אכן מהרקע שציינת, אך פעולתם הייתה ** מרד במורשת של בית אבא **
לא יודע מה זה בדיוק “זכות טאבו”, אבל לשיטתך זכות זו הייתה קיימת כל הזמן ובכל זאת לא מומשה. מימוש הזכות הזאת, ברובה הגדול, לא נעשה ע”י אנשים דתיים. חוזה המדינה בודאי לא היה אדם דתי.
אף אחד לא הציע לכפות אורח חיים בעזרת החוק – אתה מתפרץ לדלת פתוחה.
יחד עם זאת, אין לאף אחד זכות לעבור על החוק, ולא משנה מהי אמונתו ומה הוא אורח חייו – זו הנקודה המרכזית!
אסור להשלים עם אפלייה גזעית בשם הדת, ולא עם שום עבירה אחרת על החוק בשם הרבי או האדמו”ר.
המאבק הוא הרבה יותר עמוק וקריטי. אותם חרדים, בהתאם לשיטתם, לא מפרנסים את עצמם, לא משרתים בצבא ונהנים מתקציבים של המדינה אותה הם רוצים להחריב.
לצערנו, אין סיכוי שירצו לעזוב את הארץ, והתחזקותם נובעת משיטת הבחירות הקיימת, ומגישה סלחנית כמו שלך. התהליך מוביל להתפוררות המדינה בתוך זמן לא ארוך.
כמובן שלהם זה לא איכפת – הם הרי רואים במדינה שלטון זר, ואין להם שום בעייה להמשיך תחת שלטון זר אחר.
לא ניתן לגשר על הפערים, ומה ששומה עלינו לעשות הוא למנוע את המשך התהליך ההרסני למדינה.
לנועם,
רוב מקימי המדינה וההתיישבות, עם רקע דתי מבית אבא. קבוצת ביל”ו באה מבית מאמין, למדו בחדר ושמרו על מסורת, בארצות המוצא, שלהם. זכות הטאבו על ארץ ישראל מקורה בתנ”ך ולא ניתן להתכחש לכך.
החרדים אינם מקבלים את הציונות ולא את הנהגתו. זה נוגד את האמונה שעליה התחנכו, מאז חורבן הבית,
ללא בית המקדש שאמור, לרדת משמיים בשלמות, אין תקומה לעם היהודי. (נשמע הזוי), אך זו דרכם. החרדים חיים בארץ ומתנהלים, כמו תחת שלטון זר. לך עכשיו, לגשר בין הפערים העצומים הקיימים.
זוהי איוולת לחשוב, שחוק ומשפט יפתרו את הסוגיה, לשינוי אמונתם ואורח החיים שלהם כהוא זה. אם זה היה אפשרי, אני הראשון הייתי אוכף את החוק, במלוא הקיטור. זו לא הדרך הנכונה, זה רק מגביר עוד יותר את השנאה כלפי הממסד. . לא מדובר כאן באדם יחיד, מדובר בעדה שלמה של כמה מאות אלפים, יהודים שבחרו לחיות כאן, כי יישוב הארץ, מצווה היא על פי ההלכה, גם אם זה היה תחת שלטון זר אחר. לחץ הפוגע באמונתם, עלול לגרום לעזיבתם את הארץ.
יש עוד הרבה מה להוסיף, אך אסתפק בכך לעת עתה.
למיכאל רוטשילד,
קיים הבדל בין עדה לאדם יחיד. החוק והעונש לא מונעים מגנב להמשיך לגנוב כך גם לגבי החרדים, חוק ועונש לא הפתרון לסוגיה, רחוק מכך.
,ו
גדעון:
אני מניח שגם מגנב רגיל לא תדרוש להפסיק לגנוב ומיד אלא תאפשר לו להמשיך לגנוב ובינתיים תבוא אתו בדברים ותסביר לו שזה לא כדאי לו כי בסוף ייגמר לך הכסף ולא יהיה לו ממי לגנוב.
הוא – כמובן – יבין, כפי שהבינו קודמיו, שאפשר להמשיך לגנוב ושאתה תתפשר בסופו של דבר על הכל.
משתמש אנונימי,
מצבך קשה:
גם לא ידעת באיזה המנון לבחור, ואפילו את שמך שכחת!
או שמא הסתרת אותו בכוונה?
רוצה צל”ש ??נעם!ברררר..לרגע של הבזק הארה עצום
בהלה אחזתנו ,כמעט והתחלנו לשיר לכבודך את ההמנון.
אך תקלה שולית עמדה בפנינו : לא ידענו באיזה המנון לבחור .
גדעון,
איש באמונתו יחיה, רק אם כולם יצייתו לחוקי המדינה
רוב מקימי המדינה כלל לא האמינו בקדוש ברוך הוא וודאי לא בהבטחותיו.
יתרה מכך, חלק לא קטן מהחרדים מעוניין בפירוק המדינה מהר ככל האפשר.
זה יפה שאתה מגלה הבנה ואורך רוח לתפיסת עולמם של החרדים, עד כדי כך שאתה מוכן לוותר על מדינת חוק. להזכירך, בעניין עמנואל, פלג חרדי פנה לעזרת בית המשפט, ולא בית המשפט התנפל פתאום על החרדים.
המכנה המשותף הבסיסי ביותר לכל תושבי המדינה הוא הכרה בעליונות החוק!
אם תגלה את אותו אורך רוח והבנה לכל קבוצת אנשים במדינה שמאמינה בדרכה, ותפתור אותם מציות לחוק, תגשים במו ידיך את פירוק המדינה שכל כך עמלנו והקרבנו למענה.
גם בדמוקרטיה הגדולה בעולם – ארה”ב – הבינו שבמצבים מסוימים (ארקנסו – עירוב שחורים ולבנים בבתי הספר), יש להשתמש בכל הכוח, אפילו בעזרת הצבא, כדי לכפות את הציות לחוקי המדינה.
כמה אירוני הדבר, שיש דמיון מפתיע בין האירועים בארה”ב, לבין מה שקורה באריאל.
מסתבר שגזענים יש בכל מקום – פשוט אסור לתת להם להשתלט על המדינה.
איש באמונתו יחיה.
חייבת להיות הבנה והידברות מתמדת בין כל הפלגים המנוגדים זה לזה. לא ניתן באבחה אחת, לשנות
אמונה, חינוך, אורח חיים ומסורת הנמשכת דורות על גבי דורות. השינוי חייב להיות הדרגתי, על מנת לתת
שהות לעכל את תהליך הטרנספורמציה, שעל הזרם החרדי לעבור. יש לארגן מועצת חכמים (לא פוליטיקאים או עסקנים), המורכבת מאנשים ידועי שם, חילוניים ודתיים, המקובלים על על כל הזרמים ולהתקין רפורמה מוסכמת ומחייבת את כל המשתתפים. לא כאן המקום להפעיל חוק ומשפט, מאחר וזה מעורר התנגדות, מחאה ומגבירים את הקוטביות והשנאה לממסד. יש צורך בהפנמה של התהליך, כולנו נמצאים בסירה אחת. יש להמחיש לכלל הציבור החרדי שגורל אחד משותף לעם היהודי, על כל רבדיו. הרי בזכות האמונה, בהבטחת ה’: “לתת את הארץ הזאת לנחלה לעם ישראל”, יש לעם היהודי מדינה ריבונית משלו. כך שלא ניתן להפריך שאמונה , זה דבר מיותר ושיש לעקרה מן היסוד. לכן הדבר הנכון לעשותו, בעת הזאת, הוא, הידברות מתמדת ולעבור משוכה בכל פעם ולהגיע למכנה משותף, אשר יאפשר לכלל אזרחי המדינה, לחיות יחד, כשכול אחד תורם את תרומתו למען הכלל.
וואחד או”מניקית!
את חרדית ככל שאפשר להיות חרדי!
לכפות על מישהו לעבוד לפרנסתו כדי שלא יהיה טפיל עלי?! זו כפיה? האם אין הוא כופה עלי את טפילותו ולמעשה מדובר במלחמת שחרור?!
יפה מאד שהעבודה אינה בפסגת שאיפותיו!
אני מניח שגם למות בשדה הקרב לא נחשב בעיניו לתענוג גדול ולכן אסור לנו לכפות עליו את השירות הצבאי.
גועל נפש!
למתווכחים שלמעלה שלום,
הגעתי למאמר בחיפושי אחרי חומר על “מגילת בראשית” ונסחפתי לקרוא את הויכוח שלכם.
לאבי בליזובסקי: אתה עצמך מצטט תאוריות מדעיות ואפילו עתונאים כאילו היו “דברי אלוהים חיים” כאשר המאמר כולו מזהיר אותנו מפני בליעת תאוריות מדעיות בלי ההסתייגות המתבקשת.
שנית, אם וכאשר יהיה בקופת המדינה הרבה יותר כסף כתוצאה מהעבודה של ה”לולבים” וכדבריך, נבוא להשקיע אותו בחינוך, יתחיל שוב הויכוח מהו חינוך שבו ישקיעו כסף. כלומר אנחנו בעניין ה”חינוך” במעגל סגור. כל עוד חברת החרדים לא מקיימת מדינה משל עצמה לפי הבנותיה כל מה שתעלה בדעתך כנכון וראוי הוא כפיית ההשקפה שלך על החרדים. (וזה כולל הכפייה לעבוד, כי ייתכן מאוד שהם לא רואים בעבודה את התגלמות השאיפה האנושית עלי אדמות, אלא דווקא את הלימודים בתכנים שהם חושבים לראויים.)
ובאשר לאלוהים, אם ניתן היה להוכיח את קיומו לא היה צריך אמונה בו. הוא היה עובדה ולא אמונה. ברגע שאתה מכניס את השורש אמ”ן למשוואה או לנוסחה אתה מוותר מראש על ההוכחה.
והערה לשונית קטנה: סימות הנוכח בה'”א (הלכתה, מצאתה) כבר הייתה בשימוש בעברית בתקופת בית שני. (ראה מגילת ישעיהו המתקשרת למאמר זה.) זה אמנם לא מקובל בכתיב בן ימינו אבל לא טעות בלתי נסלחת. רק לידיעתך!
המאמר הזה עוסק בקבלת והפרכת תאוריות ארכאולוגיות ע"י המדע והחברה האנושית, נקודה.
לפיכך הכותרת מיותרת, מטעה, ודמגוגית – אתה מנסה "לתפוס טרמפ" על מושג שעושה הרבה BUZZ, אבל לא מדבר עליו. כל המאמר הזה לא נותן פרטי מידע עובדתיים על המגילות. סתם ביזבוז זמן הקוראים.
הרצל היה חילוני, מתבולל והוא רצה לפתור את הבעיה של היהודים כלאום, לא בהכרח כדת. דווקא רבים מהפנאטים לא רצו לבוא לארץ. הרבי מלוביבץ’ של אותה תקופה בחר למשל להציל את עצמו וקבוצה קטנה ולעבור לניו יורק ואת מרבית חסידיו הוא הותיר להיהרג בשואה. מרבית החרדים, חוץ מאלו שהחליטו לבוא ולכפות עלינו את הקריזות שלהם (ע”ע החמרת חוק החמץ והרעיון שהברקוד בקופה לא יקבל חמץ גם אם חילוני פילח מוצר חמץ מעבר לוילון) החרימו את מדינת ישראל עד שגילו שהיא פריץ שקל לחלוב אותו.
אתה לא תשכתב את ההסטוריה.
אסף ואבי,
במידה ואתם יהודים, כנראה שאתם סבורים שאבותיכם, שגרמו לכם לזכור שאתם כאלו, היו לולבים מתנוענעים, פנאטיים המאמינים בחבר דמיוני ואנשים תורמים לשורש הרע בעולם…
בהנחה שאתם גרים בארץ, איך אתם מרגישים בנוח לחיות במדינה שקמה בגלל קבוצת פנאטים שחושבת, בשם אותו חבר דמיוני, שדווקא היא ורק היא שייכת להם, העם הדמיוני?
בכל פעם שיעלה נושא ה"אלוהים" תעלה האימרה :
"שרש הרע הוא האמונה באמת אחת ויחידה
המעשים היותר רעים ומרושעים
נעשים מתוך שכנוע דתי"
אני מסכים איתך לאנשים כאלה אין מקום בחברה אבל הם קיימים בכל חברה.
בוודאי שאם נלך עד אבסורד אז אף אחד לא טוב. לרוצחים ואנסים אין מקום בחברה, ולא חשוב מאיפה הם, ללולב דתי אין מקום כי הוא חי על חשבון האחרים ודורש עוד שיתייחסו אליו כעליון על האחרים שמהם הוא שואב את כספו.
וכל זאת בשם של חבר דמיוני.
לא ממש קשור לכאן, אבל נושא שעלה לא פעם באתר ע"י מתנגדי האבולוציה: למה לא רואים אותה בפעולה.
אז הנה – מדענים הצליחו למדוד את קצב האבולוציה בצמח:
http://www.sciencedaily.com/releases/2009/12/091231164743.htm
ומהנדס רוצח או מדען אונס זה יותר טוב מלולב דתי?
יוכלו לחנך אותם כך שיהפכו להיות מהנדסים ומדענים, ואז יהיה לכולם הרבה יותר.
אבל העוני לא יכול להיעלם מה שאפשרי זה שה"עוני" יוגדר באופן שונה. תמיד יהיו עניים רק האולכוסיה תשתנה. תקן אותי איפה אני טועה.
מכיוון שמדובר באוכלוסיה כל כך גדולה, הרי ברור שהמשאבים החדשים יאפשרו גם להשקיע בחינוך ולהוציא אותנו מהעולם השלישי בתחום זה, וגם ישאר מספיק כדי להוריד מסים. אני מאוד מקווה שהמדינה תהיה פחות מושחתת כי אז ניתן יהיה להסתפק בפחות בזבוזים בצנרת. אם הם יעבדו כולנו נהיה יותר עשירים. אגב גם החרדים משום שבגלל שהם עושים עבודה שחורה, הם מפחדים להתגלות ולכן לא ממצים את יכולת ההשתכרות האמיתית שלהם. ואלו שחיים מקצבאות מבינים שלמרות שהם מוצצים את לשד עצמותיהם של העובדים והמפרנסים, הם עדיין חיים בדוחק, במיוחד בגלל שהמשפחות שלהן גדולות.
כך שכולם ייצאו נשכרים. ההסתגרות עוזרת רק לעסקנים שלהם לשלוט בהם (ובנו) ולא נותנת להם שום תועלת אמיתית לטווח הארוך. להפך, כפי שציינתי הם גוררים את המדינה למטה.
מר. בליזובסקי אתה אומר שאתה צריך לשלם גם במקומם. אתה כאחד שיש לו תארים בכלכלה אולי תצליח לענות לי על השאלה: האם אתה חושב שאם הדתיים גם ישלמו מיסים אז הנטל על המיסים יופחת? או שהכסף שלהם יתווסף ל"אפיקי בזבוז" נוספים בידי הממשלה?
צריך ללכת לצבא, כי הרי בעצמך אמרת שיש לנו אויבים (בדיוק מאותה סיבה החמאס והחיזבאלה לא אוהבים אותנו כי אנחנו נאורים ומייצגים את תרבות המערבת השנואה). ובאשר לשאלה אם הדתיים לא עובדים איך זה מפריע לי להתפרנס בכבוד. נו באמת, קצת רצינות. א. הם לא משלמים מסים ולכן אני צריך לשלם גם במקומם וב. לא רק שהם לא משלמים הם מקבלים פטורים מארנונה ומכל מיני מסים וכן מקבלים כל מיני קצבאות תפורות עליהם. כלומר לכאורה מיועדים לכולם אבל למעשה מי שנהנה מהם זה בעיקר הם. לדוגמה קצבאות ילדים. ואפילו תקציבים לנוער במצוקה (שהם משתמשים בהם כדי למנוע מבני הנוער לחזור בשאלה). כך שלמעשה אני מסבסד אותם פעמיים. (בעוונותי למדתי תארים בכלכלה כך שאני מבין את הנושא).
בעצם שלוש פעמים כי הם לוקחים את הכסף שאני נותן להם שלא מרצוני ומשתמשים בו כדי לגנוב את ילדיי. http://ramataviv.org/maavak-archive/170-2009-12-26-22-21-09
אני בטוח שאתה יודע את התשובה אבל אתה תמים או מה שיותר בטוח, מיתמם.
תראה יש כמה דתיים שאני מכיר שכן עובדים, דבר שני, הסיבה שלפי דעתי החרדים כמעט כולם לא משרתים בצבא כי הצבא" שמאלני" מדי היום. חוץ מזה אם הדתיים לא עובדים איך זה מפריע לך להתפרנס בכבוד?
אני לא רואה באנשים מתנשאים שחושבים שהם יוכלים לחנך במקומי יותר טוב את ילדיי כאחים שלי. עכשיו אני גם מבין למה מיכאל טען שאתה טרול דתי. אתה תעשה הכל כדי להגן על מגיני המתעללים בילדים ופורעים נגד העובדה שיש ירושלמים שגם רו צים לעבוד ולהתפרנס בכבוד ולא רק להתנועע כל היום כמו לולב.
הרי לו היו עובדים לפרנסתם הם לא היו מגיעים לצרות הללו. ואתה עוד רוצה שאתחשב בהם? על מה, על זה שהם הופכים אותנו למדינת עולם שלישי? גם ככה ישראל בתחתית העולם המערבי בשיעור ההשתתפות של גברים בעבודה. אולי לא שמעת את רוני דניאל ביום שישי בערוץ 2. הוא דיבר על כך שבעוד 10 שנים רק 40% בכלל יקבלו צו גיוס השאר יהיו או ערבים או חרדים. הרי כבר היום מקבלי ההחלטות לוקחים כסף מהאוניברסיטאות ונותנים אותו לישיבות ולמענקים עבור ציבור הולך וגדל של פרזיטים. בסופו של דבר הם יכרתו את הענף שעליו כולנו יושבים.
אבי. כל מה שאני חושב שאנשים כמוך לא צריכים להילחם ב"מרץ" אלא "באומץ" ולא באחים שלכם אלא נגד איובים שלכם.
אני האחרון שאתה יכול לבוא אליו בטענה כלשהי, למדתי את לימודי היסודיים בבית ספר דתי, אמנם לא שמרתי על כל המצוות, אבל המשכתי להאמין בשטויות הללו בהדרגה עד גיל 20, עד שקראתי ספר של קארל סייגן – מוחו של ברוקה, והבנתי איפה האמת נמצאת. מאז אני נלחם למען הרציונליזציה ונגד כל מי שדוגל ברוחניות מסוג כלשהו – סינית, הודית הוטנטונטית ויהודית כאחת. וחוץ מזה, אם נצטרך להבין את הצד השני נצטרך לבזבז את כל ימנו על לימודי מאות דתות, כשאין צורך בכך, עץ בלי שורשים לא מחזיק מעמד גם אם כל עובדי הרס"ר של כל הדתות צובעים את הגזע בסיד כל בוקר.
לאבי בליזובסקי,
אני גם לא מסכים לכפיה דתית אבל למה להילחם בה אם אתה לא מבין במה אתה נלחם? גם הצד שלהם לא מבין את החילונים וגם הם (בגלל שאתם נלחמים בהם) נלחמים בכם וגם הם לא מבינים במה הם נלחמים. תנסו להבין את הדת לפני שאתם מתחילים להילחם בה.
לא נכון התשובה יותר פשוטה. כופים את האל עלינו באלימות, הרי אי אפשר להוכיח קיומו של דבר שאינו קיים, כמו שאינני יכול להוכיח שספל תה בלתי נראית מרחפת בחלל או את קיומה של מפלצת הספגטי המעופפת. רק שאף אחד לא מוציא טריליונים כדי לאנוס את ילדי ללמוד על מעללי המפלצת או ספל התה, בעוד שאת האלוהים המציאו בני אדם כמוכם בדיוק כדי לכפות עלי דברים בשמו לכאורה.
ואם לא הבהרתי את עצמי, האל לא יכול להתגלות בדיוק מאותה סיבה שכוס התה המעופפת בחלל לא יכולה להתגלות.
אחרי הבטחתו של השר נאמן, אני כבר לא סלחן לכפיה כזו ואני נלחם בה במלוא המרץ (בץ סופית)
אבי בליזובסקי, לגבי השאלה שהפנית למגיב מספר 3 (שלא יהיו אי הבנות זה לא אני) תרשה לי לענות לך עליה: לאדם לא מאמין (למשל כמוך) יש צורך "לדרוש" בהוכחת קיומו של האל אפילו שהוא עצמו לא מאמין בו (קיימת כאן סתירה), לכן האל לא יכול להתגלות בפניו והוא לא יכול להאמין באל ולכן האל נעזר באנשים כמו"עוד אחד" בכדי להגיב.
מוגבל עדי , מה לעשות ?
למרבה המזל כנראה מוגבל פחות מאחרים הפורקים את כל ה OCD שלהם באתר הזה.
אשמח אם תאיר את עיני איך כותבים מילים אלו נכון,
אינני רואה דרך נכונה יותר לכתוב אותן.
לתיאוריה המרכזית קרה מה שקורה להרבה מהתאוריות המדעיות – הן הופכות לפראדיגמות. כלומר הן מתקבלות ונוצרת דינאמיקה שהן הופכות לבסיס של השקפת העולם. הכי כואב כאשר יש צורך לשנות פאראדיגמה ואז מתחילות המלחמות בין חוקרים, מדענים וסתם מתעניינים מהצד.
הצחקתה, הבאתה. בחיי… מה קורה איתכה?
תגובה כל כך אינטליגנטית ועוד מצד עורך אתר "מדעי" לא ראיתי
מעולם.
איך הבאתה לנו אותה בהפוכה אבי, בחיי, גאון.
כבר רושם אותך לעריכת היעוץ המדעי של "כמעט מלאכים".
ואם כבר חושבים על זה – אתה פה, ועוד אחד פה, אז למה שלא תשאל אותו
באופן אישי, למה אתה צריך את האינטרנט בשביל זה.
כאילו דהא !
לעוד אחד.
אם אלוהים קיים, למה הוא צריך שתעזור לו? הוא לא יכול להגיב בעצמו?
שמשהו ישלח את המאמר דחוף לרועי צזנה אחרי שהוא יצא במאמר שעכשיו זה מדעי האדם יצא את ההאל שלו.
פה באותו אתר מובא שהמדע לא מדויק( שלא להגיד אמיתי בעליל) .
רועי …. מאמר זה פוסל לחלוטין את כל המאמר שלך ועוד כמה שמפורסמים פה באתר .
אני כאחד שלמד מדעים לא מבין את כל אלה שמחזיקים במדע כיאילו זו האמת האבסולוטית.
הרי הכול מתבסס על תיאוריות דמיוניות לא מוכחות, שקמות חדשות לבקרים. והסיבה היחידה שמחזיקים בהן היא בכדי לא להישאר בלי כלום , בלי שום הסבר.
כלומר עדיף לטעון משהוא דמיוני ולא נכון (ופחות לא הצליחו להוכיחו כנכון) על פני טענה אמיתית שאומרת.
מצטערים אנחנו לא יודעים.
כמה ספרים נכתבו על המגילות ובסוף אף אחד לא יודע כלום. כל מה שנכתב לא שונה מספרו של זול וורן
ולזה עוד קוראים מדע מדויק …
מה עושים סיפור מי שכתב את המגילות פרמטיבי כמו כל האנשים בתקופה ההיא איך עדיין ב2010 מיסתמכים על דעותיהם של אנשים עם מקלות ואבנים שחיו בתקופה ההיא
מאמר מרתק.
חבל שהסיום חפוז מדי. כיצד באמת מתרצת התאוריה המרכזית את הקושיות עליה?