איך שומרים על הטבע ועל בטחון הנשים במזרח קונגו

תנורי בישול יעילים מהווים קרש הצלה לנשים (פליטות) במזרח קונגו ובה בעת אמצעי עזר לשימור הסביבה והטבע

אפשר לשמור על העצים ובכל זאת לראות את היער
אפשר לשמור על העצים ובכל זאת לראות את היער
תנורי בישול יעילים מהווים קרש הצלה לנשים (פליטות) במזרח קונגו (Democratic Republic of Congo) ובה בעת אמצעי עזר לשימור הסביבה והטבע

מלחמות שבטיות בעשרות השנים האחרונות גרמו למאות אלפים לברוח ולהתישב במחנות פליטים. בכל מחנה עשרות אלפי פליטים שמנסים להמשיך להתקיים באמצעים המעטים שלרשותם, אחד המצרכים היותר חשובים הוא חומר בעירה לבישול ולחימום, הדרישה לחומר בעירה מכבידה על הסביבה, שכן הנשים יוצאות ליער וכורתות עצים ושיחים מכל הבא ליד. הכריתה והאיסוף יוצרים פגיעה חמורה ביער בפרט ובסביבה בכלל, בה בעת יציאת הנשים לשטח מסכנת אותן, סקר שנערך ב2008 הראה כי 90% מהנשים הוטרדו, הוכו, נאנסו או נרצחו בזמן שעסקו באיסוף חמרי בעירה.

משפחה ממוצעת בה מבשלים על אש (פתוחה) זקוקה ל 7 ק"ג עץ כל יום, מסתבר כי בבישול בעזרת תנור זול ניתן להפחית את כמות העץ ל 2 ק"ג. התנור נבנה מחמרים זמינים : אבנים, לבני בוץ וברזל ומחולק במחנות.

כאשר מנצלים חמרי אשפה ופסולת (ביתית) כראוי ניתן להפכם לחומר בעירה, קבוצת נשים למדה להכין לבני-בעירה מחומרי אשפה ע"י ערוב האשפה במים ונסורת, הלבנים מיובשות בשמש ואחרי מספר ימים מהוות מקור אנרגיה זמין, חלק מהלבנים משמשות את ה"יוצרות" וחלק גדול נימכר במחיר זול מפחם-עץ. כך מהווה ייצור הלבנים מקור הכנסה ובה-בעת תורם להפחתה בפליטות דת"פ.

ייצור הלבנים ושימוש בתנורים יוצרים מצב בו אין לנשים כורח לצאת ליער ולסכן את עצמן. אם ישתמשו בתנור 10,000 משפחות בשנה יחסכו כ 13,000 טון עצים חסכון שמשמעותו הצלת 2000 דונם יער.
במחנות הפליטים במזרח קונגו, במערב טנזניה ובמקומות אחרים ברחבי אפריקה מרוכזים כ-2 מליון פליטים. בחשבון פשוט לו רק רבע מהפליטים ישתמשו בתנורים (פשוטים) ובליבני-בעירה מאשפה ביתית … יינצלו כל שנה 50 אלף דונם של יער. אם נכפיל נתון זה בכל אותם תושבים (שאינם במחנות פליטים) שמשתמשים בעץ לבישול על אש פתוחה … יסתבר לנו כי ע"י פעילות פשוטה, ע"י חלוקת תנורים ולימוד נשים לייצר לבני-בעירה מאשפה, ניתן להציל אלפי קמ"ר של יער, ניתן למנוע פגיעה בטבע ובסביבה בקנה מידה עצום.

לא רחוק, במערב קניה ליד יער קקמגה מתפתחת תעשיה שמספקת לתושבים פרנסה וענין לשמור על הטבע: יער קקמגה מהווה שלוחה של יערות העד המשווניים בקונגו, היער גדל סביב ביצות ומהווה סביבה ביולוגית ייחודית.

בעשורים האחרונים סבל היער מכריתה, מתוך כ 2,500 קמ"ר נותרו היום רק 2 קמ"ר יער, ולמרות זאת היער (הקטן) נושא כ 400 מיני פרפרים, חלקם פרפרים נדירים ביופים ומבוקשים ע"י אספנים, חוקרים ואחרים, יזמים שאימצו את השם קיפפו (פרפר בסואהילית) לימדו את התושבים איך לגדל פרפרים בבתי גידול יעודיים, "חוואי" הפרפרים מגדלים את עשרות הפרפרים שהוטלו ע"י זוג אחד ומוכרים אותם, כדי למנוע צייד פראי, כל חוואי /סוחר חייב ברשיון מהרשות הקניתית לשמירת טבע, עד לתחילת המיזם התקיימו התושבים ממכירת עודפי חקלאות – קיום בקושי שסיפק כ-2 דולר ליום.

היום, מכירת פרפרים מכניסה כ-950 דולרים לחודש, וכך יש לתושבים שעד לפני זמן קצר עסקו בהשמדת סביבתם הטבעית דחף (כלכלי) משמעותי לשמור על הטבע.

בזמן שבאפריקה מחפשים ומוצאים פתרונות סביבתיים לבעירת עצים ופחם אצלנו משתוללת תעשית הפחם ואין פוצה פה ומצפצף, ה"פחמיות" מופעלות ע"י הספקה קבועה של עצים שחלקם עצים מוגנים שנכרתים/ניגזלים משמורות טבע, עשן ה"פחמיות" מרעיל את סביבותיו ומסכן בריאותם של תושבים, לא פלא שאין פוצה פה ומצפצף שכן מי שיפתח פיו … יורעל !

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

8 תגובות

  1. לעמי
    פיסקה מתוך כינוס בין-לאומי בנושא השמדת יערות
    Deforestation, the burning of woodlands or the rotting of felled trees, is thought to account for up to 20 percent of carbon dioxide released into the atmosphere — as much as is emitted by all the world's cars, trucks, trains, planes and ships combin

  2. במקום למות מרצח ואונס הן ימותו מאיידס.
    אפריקה עדיין יבשת מפורקת. מי יתן וזה שינוי לכיוון הנכון.

  3. אהבתי לשמוע כיצד שימוש נכון במשאבים מקומיים (זבל במקרה הזה) על ידי טכנולוגיה יעילה (תנור פשוט) יכול להציל יערות, לתת פרנסה, ולמנוע נשים מפגיעה אפשרית.
    תודה.

  4. ד"ר רוזנטל היקר,
    מאזן הפחמן בשריפה של עץ הוא אפס. עם כל הכבוד אין הבדל בפליטת דת"פ מפסולת אורגנית או משריפה של עצים. יש ייתרונות אחרים כמובן, כמו הפחתת הפגיעה ביער וסילוק של פסולת – זה ודאי מבורך. אבל מאזן הפחמן הוא אפס. שלא לדבר על זה שעצה (החלק השריף בעץ) היא לא פוטוסינתטית ולכן לא מייצרת חמצן כשלעצמה. היא אמנם הבסיס לצמח, אבל גם דשא עושה את אותה עבודה. שטח הפנים הוא בערך אותו דבר. הכתבה מעניינת כי היא מראה עד כמה ששימוש מושכל בכלים יכול לעשות מהפכה חברתית משמעותית. גם צריכה נמוכה של פחמן לתנור וגם כמובן (וכנראה חשוב הרבה יותר) פחות צורך להחשף לליסטין והגנה טובה יותר בעבור הנשים.

    לא ידעתי על המצב הספציפי הזה באפריקה. תודה על מאמר מעניין.

    בברכה,
    עמי בכר

  5. אין ספק כי קק'ל ביצעה עבודות יעור מרשימות ובעשורים אחרונים אפילו למדו
    ליער נכון , כלומר לא רק אורנים ואקליפטוסים ,
    אין זה מצדיק את ה"פחמיות" שבחלקן ניזונות מעצים שנישדדים משמורות,
    בטח לא ב"ארץ מפותחת" בה אמורים להשתמש באמצעים פחות מזהמים
    ופחות מזיקים לסביבה .

  6. חוץ מזה המגזר שבעיקר עוסק ביצור פחם מעץ בארץ זה באופן כללי מגזר שאף אחד לא ממש מעיז לפצות עליו פה ולהחיל עליו חוקים שונים..

  7. אסף:
    על פי סרטוני ההחמאה העצמית של ישראל – ישראל היא המדינה היחידה בעולם שבה מספר העצים גדל ולא קטן.
    האם זה נכון?
    אם כן – אז בכל זאת לא הכל שחור כפחם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן