“החיפוש אחר חוצנים לא מחייב ציוד ותקציב של עשרות מיליוני דולרים”

כך אומר בראיון לאתר הידען פול שוך, מייסד ומנכ”ל SETI League, עמותה המחפשת אחר אותות רדיו מחייזרים בסריקת השמים באמצעות ציוד חובבים. שוך עמד בראש מושב שעסק בחיפוש אחר חיים תבוניים בחלל במסגרת קונגרס ה-IAC שהתקיים בירושלים בשבוע שעבר

“החיפוש אחר חייזרים לא מחייב ציוד ותקציב של עשרות מיליוני דולרים”. כך אומר בראיון לאתר הידען, פול שוך, מייסד ומנכ”ל SETI League, עמותה המחפשת אחר אותות רדיו מחייזרים בסריקת השמים באמצעות ציוד חובבים. שוך עמד בראש מושב שעסק בחיפוש אחר חיים תבוניים בחלל במסגרת קונגרס ה-IAC שהתקיים בירושלים בשבוע שעבר.

“קודם כל SETI אינו שם של ארגון אלא תחום מדעי, זה כמו שכימיה או ביולוגיה אינם שמות של ארגונים מסויימים. מדעי SETI מאגדים מבחר שיטות לאיתור חתימה אלקטרומגנטית של ציוויליזציות חוצניות. ”
“הגוף המוכר ביותר בתחום החיפוש אחר תבונה חוץ ארצית הוא SETI Institute בקליפורניה. מכון SETI הוא מעין המשך של משרד SETI של נאס”א שנסגר. בראשית שנות התשעים הקימה נאס”א משרד צנוע של פעילויות SETI במרכז החלל איימס של נאס”א במאונטיין ויו קליפורניה. ב-12 באוקטובר 1992 הם החלו בפרוייקט חיפוש שתוכנן להימשך עשר שנים ואשר היה ממומן על ידי הממשלה, כחלק מתקציב נאס”א. המטרה היתה לאתר אותות רדיו מציוויליזציות תבוניות.”
“שנה אחת בלבד לאחר מכן הפסיקה ממשלת ארה”ב את מימון הפרוייקט זכור במיוחד נאומו של חבר הקונגרס ריצ’ארד בריאן מנבאדה, בפני הקונגרס: “חיפשתם כבר שנה שלמה, הוצאתם מיליוני דולרים, ואף איש ירוק קטן לא בא וביקש שיביאו אותו למנהיג שלכם. זה הוכיח, לדברי אובריין שאין אף אחד שם בחוץ. הוא טועה. מה שהוא הוכיח זה דבר שחשדנו בו זמן רב – שאין חיים תבוניים בוושינגטון. ”

“בעקבות סגירת משרד ה-SETI של נאס”א פתחו עובדיו מלכ”ר במימון תרומות – מכון סט”י, שנטל על עצמו להמשיך את הפעילות של תוכנית סט”י של נאס”א. אבל למעשה הוא המשיך רק במחציתה. התוכנית של נאס”א כללה חיפוש אחר אותות רדיו מציווליזציות תבוניות: סקר של כל השמים, והאזנה ממוקדת. ההאזנה הממוקדת נעשתה באמצעות שניים מטלסקופי הרדיו הגדולים בעולם ארסיבו וגולדסטון, שהם בעלי רגישות גבוהה. הם מסוגלים לעקוב אחר כוכב ספציפי ולהקשיב לשידורים הבוקעים ממנו (לרוב פליטות טבעיות בתחום הרדיו). היה להם קטלוג של אלף הכוכבים דמויי שמש הקרובים אלינו ואשר יש סיכוי שיש להם כוכבי לכת דמויי כדור הארץ.”

זה נשמע מספר קטן מאוד?
שוך: “אם הניחוש יהיה שגוי זה לא אומר שאין חיים ביקום. אלף כוכבים הם כלום בהשוואה ל-400 מיליארד הכוכבים בגלקסיה שלנו שהיא אחת ממאה מיליארד גלקסיות, כך שאם צפית באלף כוכבים, למעשה כיסיתי אפס אחוז מהשמיים. מתוך הבנה שהטלת כל המשאבים על אלף כוכבים היא השקעה גבוהה, הפעיל משרד סט”י של נאס”א רכיב של סריקת כל השמים. בסריקה של כל השמים אין צורך לכוון את הטלסקופ לכיוון מסויים. אפשר לכוון אנטנות בעלי קליטה רחבה ולכסות את כל השמים באופן סיסטמטי לאורך זמן.”
“בדרך זו נהיה מסוגלים לעלות על אותותיה של תרבות כל כך מתקדמת שהאותות שלה כל כך חזקות שנוכל לקלוט אותם גם באמצעות רדיו טלסקופים צנועים. באמצעות שימוש בשתי שיטות משלימות אלה, נאס”א העריכה שבתוך עשור היא תוכל לרשום הצלחה.”
“ב-1994 חידש מכון סט”י המורכב מאנשי המשרד לשעבר של נאס”א את החיפוש הממוקד בקרב אלף הכוכבים. באותו זמן הוקם ארגון נוסף על ידי ועל ידי חבריי, והיה לי הכבוד להיות מייסדו ומנכ”לו – SETI League והמשימה שלנו היא לקחת לידינו את ביצוע סקר כל השמים. היה לנו נכס שלא היה בידי נאס”א חובבי הרדיו ומומחי המיקרו-גל בכל העולם. אלפי אנשים החלו לעבוד ביחד על החיפושים בהתנדבות והתקשרו ביניהם דרך המדיום החדש דאז – האינטרנט. בדרך זו הם יכלו לעשות מדע שיתופי באמצעות רדיו-טלסקופים קטנים. התפקיד שלי כמהנדס מיקרו-גל היה לתכנן את הרדיו-טלסקופים הללו, לבנות אב-טיפוס ולפרסם את התכניות. עודדנו אנשים רבים ברחבי העולם לבנות את המערכות הללו. זה פתרון לא יקר. הפרויקט היה למעשה המשך של פרוייקט ארגוס במשרד ה-SETI של נאס”א שכונה כך על שם המפלצת מהמיתולוגיה היוונית שהיו לו מאה עיניים, וחמישים מהם הופנו לכל כיוון בבת אחת. המיתולוגיה מספרת שכאשר ארגוס מת, לקחו האלים את עניו והעבירו אותם לזנבו של טווס. במקרה שלנו כאשר ארגוס מת, העיניים שלו הועברו למאות חובבי רדיו נלהבים בכל העולם. והם החלו לחפש חיפוש מתואם מאיזורים שונים ברחבי העולם אחר האותות החמקמקים. אנחנו בליגת סט”י בלי תקציב כלשהו, הגענו לאותו שיעור הצלחה כמו מכון סט”י הממומן היטב. במילים אחרות גם אנו לא מצאנו סימן כלשהו לתרבויות תבוניות בחלל.”

מהו זמן הצפייה המצטבר וכמה טלסקופים צופים בשמים בכל רגע נתון?
“נכון לעכשיו, ברשת ארגוס יש לנו כמאה טלסקופים פעילים בכל רגע נתון (כאמור אלו טלסקופים קטנים של חובבים א.ב.) זה מספר קטן בהרבה מהדרוש לביצוע עבודה סבירה. החלום שלנו הוא לסרוק את כל השמים ברציפות בזמן אמת. נדרשים כ-4,000 מכשירים הפועלים בו זמנית מסה קריטית זו מעולם לא הושגה. למרות שאלו מערכות זולות 3,000-4,000 אירו למכשיר. בכל זאת יש עלות מצטברת. תכפיל 4,000 מכשירים ב-3-4 אלף אירו ותגיע לסכום מכובד. בין המפעילים שלנו חובבי רדיו, מומחים לגלי מיקרו, מומחים לעיבוד אותות.אמנם השגנו הרבה פחות ממה שחשבנו, אבל בכל זאת, זה פרוייקט הצפיה בטלסקופי רדיו הגדול ביותר מכל שאר הפרוייקטים בעולם ביחד. ”
“לפחות נוכל להסתפק בהישג מדעי חשוב אחד – הוכחנו שתבונה חוץ ארצית אינה נפוצה כי אחרת כבר היינו נתקלים באותותיה החיים כפי שאנו מכירים אותם, לפחות החיים הטכנולוגיים אינם נפוצים כמו שחשבנו. ”
שוך שהשתתף במושב מיוחד שעסק בחיפוש אחר תבונות חוץ ארציות ואשר כלל גם הרצאות שעסקו בשאלה כמה זמן נמשכים חייה של ציוויליזציה, תוך בחינת התרבויות השולטות העתיקות בכדור הארץ, ובעיקר רומא העתיקה שקרסה לאחר אלף שנה. המסקנה היתה שכל אימפריה קורסת בסופו של דבר ולכן גם אם נגלה אותות מתרבות המרוחקת עשרות אלפי שנות אור, מרבית הסיכויים שהיא כבר אינה קיימת.
שוך חולק על טענתו של פרופ’ סטיבן הוקינג החושש מההשפעה של גילוי שדר כזה על התרבות שלנו – שתהיה דומה למפגש של קורטז, נציג הכיבוש הספרדי עם ילידי אמריקה במאה ה-16 שהסתיים ברע לילידי אמריקה. “במקרה של הספרדים דובר במפגש פיזי. אינני סבור שקליטת אותות רדיו ללא מגע פיזי שהוא בלתי אפשרי עקב המרחקים העצומים והמהירויות הנמוכות שבהם ניתן לנוע פיזית ביקום, לא תהיה השפעה כזו.”
“אם נגלה את האותות נדע לכל היותר שאנחנו לא לבד, ואם לא נגלה אותות כאלה, הרי כבר בחיפוש עד כה התגלו תופעות שמימיות כגון קוואזרים ופולסארים, והם תרמו תרומה חשובה למדע.”