ארמון על שפת ים כינרת

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית מדווחים כי זיהו את ארמונם של הח'ליפים האומיים באל-צנאברה – היא בית ירח – שלחופי ים כינרת

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית מדווחים כי זיהו את ארמונם של הח'ליפים האומיים באל-צנאברה – היא בית ירח – שלחופי ים כינרת. הגילוי מבוסס על תוצאות החפירות החדשות שנערכו לאחרונה בתל בית ירח על ידי משלחת בראשותו של רפי גרינברג מן המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ועל מחקר שעורך תאופיק דעאדלה מהאוניברסיטה העברית.

על קיומו של הארמון היה ידוע מכתבי היסטוריונים קדומים, אך מקומו המדוייק לא נודע. בשנים 1950 -1953 חפרו הארכיאולוגים גיא ובר-אדון בסמוך לבית הקברות של כינרת מבנה מבוצר רחב-ממדים שאותו תיארכו לתקופה הרומית או הביזאנטית. במרכז המבנה היה אולם בעל אפסיס (קיר מעוגל) הפונה דרומה, מעוטר ברצפות פסיפס. אחד מאבני המבנה – בסיס של עמוד עשוי גיר – נשא חרותת של מנורה בעלת שבעה קנים. במהרה הוכרז המבנה כולו כבית כנסת, והוא שולב בגן הלאומי של בית ירח – יעד תיירותי מבוקש בראשית ימי המדינה, ועתה אתר נטוש. במשך השנים קמו מערערים על זיהוי המבנה, אולם רק בשנת 2002 הציע חוקר מאוניברסיטת שיקגו, דונלד ויטקומב, לזהות את “בית הכנסת” כארמונם של שליטי בית אומייה, אשר נהגו לבלות את חודשי החורף בקרבת בירת המחוז בטבריה.

חפירות שנות ה-50 נעשו בחיפזון, ולא נשמר מהם כמעט ממצא. על כן נאלצו החוקרים לבצע מחדש בדיקה מדוקדקת של שרידי המבנה, שרק יסודותיו נשתמרו. עיבוד ראשוני של החומר ושל המטבעות שנמצאו מתחת לרצפותיו הראה כי המבנה כולו נבנה לא לפני אמצע המאה השביעית לספירה, וכי בית מרחץ מפואר הצמוד לו נבנה סמוך לסופה של אותה מאה. שרידים רבים של תעלות מים וצינורות חרס מעידים על קיומה של מערכת מים מפותחת אשר ניזונה ממי מעיינות שהובלו לאתר באמצעות אמת מים.

על פי המקורות, ישבו בארמון זה בימות החורף שליטים שונים של בית אומייה, בהם הח'ליף הראשון, מועאוויה, וכן גדול השליטים של השושלת, עבד אל-מלכ, בונה כיפת הסלע. המקום היה מוקד של פעילות מדינית מלכותית; נקבעו בו גורלות של נסיכי השושלת, ונדונו בו תביעות של אזרחים. לאחר נפילת השושלת, ירדה אל-צנאברה מגדולתה, והארמון פורק עד היסוד. למרות זאת, השרידים שנותרו בשטח—יסודות עבים של קירות המגיעים לעומק 2 מ' ויותר—מאפשרים לשחזר את צורתו של הארמון ושל החומה והמגדלים שהגנו עליו במאה השנים הראשונות שלאחר הולדת האסלאם.

“תגלית זו משמעותית לא רק בשל חשיבותו ההיסטורית של הארמון האומיי”, מציין ד”ר גרינברג, “אלא בשל מיקומו המיוחד, על יד כנסייה ביזאנטית שקדמה לו ובסמוך לבית הקברות ההיסטורי של חלוצי העלייה השנייה. ביחד עם השרידים הקדומים יותר באתר ועם חוף הים עצמו, נוצר מכלול מיוחד של ערכי מורשת ונוף המייצגים את ההוויה הישראלית בכל מורכבותה.”

התגלית תוצג בקונגרס הבינלאומי לארכיאולוגיה של המזרח הקדום אשר תיערך בחודש הבא בלונדון

* שיר הילדים של יעקב פיכמן, “אגדה”, הנפתח בשורות “על שפת ים כנרת, ארמון רב תפארת”, נכתב לבקשתה של חסיה פיינסוד סוקניק, אשתו של החוקר הראשון של תל בית ירח, אלעזר ליפא סוקניק, אביו של יגאל ידין.