כבר לא צריך להאשים את ההתמכרות לשוקולד. מסתבר שגם חיידקים יכולים לגרום להשמנת יתר, ואלה הם חיידקי המעיים
דרור בר-ניר | גליליאו
עודף משקל, או השמנת יתר, הוא אחת הבעיות המרכזיות של העולם המערבי. כמות המזון, הרכבו, פעילות גופנית (או היעדרה), תחושות של רעב ושובע, אכילה כפיצוי על חסכים אחרים – לכל אלה תרומה משלהם לתופעה. אבל מסתבר שיש גם שחקנים נוספים במשחק, והם חיידקי המעיים.
העברת תכולת חיידקי מעיים של עכברים רגילים לעכברים נקיים מחיידקים בשלב מוקדם בחייהם, גרמה לאחרונים להעלות במשקל ללא עלייה בכמות המזון הנאכל. הדבר מעיד על כך שהחיידקים מסייעים בדרך כלשהי לעיכול המזון.
השפעת החיידקים על המשקל
הזכרנו בעבר את 10 בחזקת 14 החיידקים המאכלסים את דרכי העיכול שלנו ושל בעלי חיים אחרים. לחיידקים אלה תפקידים חשובים נוספים: הם ספקי ויטמינים, חוסמי גישה לחיידקים גורמי מחלות ו”מתַרגלים” את מערכת החיסון, ובהיעדרם יקשה עלינו להתקיים. בשנים האחרונות מסתבר שהרכב החיידקים במעיים משפיע גם על יעילות ניצול האנרגיה מהמזון, וייתכן שגם על היקפי גופנו.
לאחרונה מתפרסמים מחקרים בעיתונות המדעית שמקשרים סטטיסטית בין כמויות יחסיות של חיידקים מסוימים למצבו “התזונתי” של המאכסן. מדובר בשתי קבוצות חיידקי מעיים: פירמיקוטים (Firmicutes) ובקטרואידטים (Bacteroidetes).
לאחרונה נעשה מחקר בנושא על-ידי קבוצתו של ג'פרי גורדון (Gordon), מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, שבמיסורי. 12 אנשים בעלי עודף משקל חולקו בצורה אקראית לשתי קבוצות אכילה: האחת אכלה מזון מוגבל שומן (fat-restricted), והשנייה אכלה מזון מוגבל פחמימות (carbohydrate-restricted). במשך שנה עקבו החוקרים אחר הרכב חיידקי המעיים שלהם, באמצעות תגובת השרשרת של הפולימרז (PCR) ל-16S rRNA של שתי קבוצות החיידקים, על דגימות צואה.
למרות ההבדלים האישיים מבחינת המינים של חיידקי המעיים אצל הנבדקים שהשתתפו בניסוי, בכולם נצפתה לאורך זמן עלייה בכמות הבקטרואידטים, וירידה בכמות הפירמיקוטים.
תופעה דומה נצפתה גם בעכברים שמנים (כתוצאה ממוטציה בגן מסוים). גם בהם נצפתה כמות גבוהה של פירמיקוטים, יחסית למקביליהם מזן הבר. לטענת החוקרים, החיידקים הם אלה שמייעלים את הפקת האנרגיה מהמזון בעכברים השמנים.
הסקת המסקנות מניסויים כאלה עלולה להיות בעייתית. האם ייתכן שההרכב המשתנה של החיידקים במעיים הוא תוצאה של עודף המשקל ולאו דווקא הגורם לו? ואם אכן זה כך, האם יהיו לתוצאות אלה השלכות רפואיות וטיפוליות?
ימים יגידו!
15 תגובות
עמי:
אולי אתה מציע לערוך בדיקות חודרניות בנבדקים (כולל הבריאים שבהם, ואולי עד כדי ניתוח) לצורך מחקר בנושא השמנה אבל אל לך לצפות שניסוי כזה יאושר.
לכן הברירה שיש היא בין בדיקה מן הסוג שבוצע לבין המתנה עד שתפותח טכנולוגיה שתאפשר בדיקה מדויקת יותר שתקבל את אישור הנבדקים ואת אישור וועדת הלסינקי.
הצעתך שקולה – במידה מסוימת, להצעה לא לנתח את הרכב הכוכבים באמצעות בדיקת הספקטרום שלהם אלא לטוס לשם ולקחת דגימות חומר.
אין למדים מסביבה כל כך שונה ומורכבת כגון המעי הגס על סביבה אחרת.
התגובה הקודמת רק מוכיחה זאת.
מה לגבי חיידקים מהפה? גם אותם מוצאים במעי הגס?
אני לא מקבל את השיטה ולדעתי הדרך הקלה הזו פסולה.
רוצים ללמוד על חיידקי המעי הדק? בדקו חיידקים אך ורק במעי הדק.
בברכת חברים,
עמי בכר
מיכאל דווקא צודק. ניתן למצוא בבדיקת PCR בצואה אפילו נוכחות של הליקובקטר פילורי, שהוא חיידק השוכן בקיבה. וכלל לא חובה שהחיידקים ישרדו את המעבר במעי – כל שנדרש הוא שחלק מה-DNA וה-RNA שלהם לא יהרס בזמן המעבר.
לא.
עמי:
מפסקה זו אתה יכול רק ללמוד שמדובר בחיידקים ששרדו את המעבר במעי הגס ולא בכך שמדובר בחיידקי המעי הגס.
מיכאל ר. (בעבר מיכאל),
עיין סוף פסקה חמישית במאמר זה, בו נכתב שעשו PCR על דגימות צואה.
מכאן אני למד כי מדובר בחיידקי המעי הגס.
בברכה,
עמי בכר
עמי:
ממה הסקת שמדובר בחיידקי המעי הגס?
הבעיה המרכזית במאמר הוא שהוא מתעסק בחיידקי מעי גס. במעי הגס אין שום ספיגה של מזונות. הדבר היחידי שנספג במעי הגס הוא מים אשר מקשים את התערובת שמגיעה מהמעי הדק לצואה המוכרת לנו בפורמט בו היא יוצאת. אני מוצא את המחקר תלוש מהמציאות ואת הפרשנות עליו תלושה עוד יותר – אם ניתן להתבטא כך.
בהמשך ל-4. אפשר פשוט להשתמש בתרופות משלשלות,
שגורמות לריקון המעיים ממזון וחיידקים מפרקי מזון
– אבל גם לטחורים – כשמזון הלא מעוכל דיו נלחץ לפי הטבעת….
לעניות דעתי ניתן לפתור את השאלה ע"י ניסוי פשוט, עד כמה שידוע לי בארה"ב ישנה תופעה של ניקוי מעיים ע"י החדרת מים למעיים בעזרת צינור ולאחר מכן ריקונם בדרך הטיבעית, באמצעות מעקב אחרי אלו שעברו את הטיפול באופן קבוע ניתן יהיה לראות אם חלה ירידה במשקלם בעקבות החוסר באותם חידקים.
שומר הלילה:
"הגיוני יותר" אין פירושו "פחות הנחות יסוד".
כדי שטענה מדעית תהיה הגיונית היא צריכה קודם כל לתאום את המציאות.
המציאות היא שאנשים שונים שאוכלים אותן כמויות ומוציאים אותה אנרגיה משמינים באופן שונה.
הנחה 1 שלך אינה נותנת מענה למציאות זו.
כלומר – ברורה העובדה שאדם שאוכל פחות ישמין פחות מאשר *אותו אדם* אם יאכל יותר והמאמר אינו טוען אחרת.
המאמר רק מרחיב את ההסבר להבדלים בין אנשים שונים.
המאמר גם לא מוסיף שום הנחה מעבר לאלו שכבר הוכחו! הרי מזמן ידוע שלחיידקי המעיים תפקיד מרכזי בעיכול והמאמר רק מעלה את האפשרות (הסבירה ביותר!) שלא כל החיידקים עושים זאת באותה יעילות.
לשומר הלילה: הנחת החוקרים היא שסוג מסויים של חיידקים מפרק באופן יעיל יותר את המזון ולפיכך הגוף מקבל יותר ממה שהוא זקוק לו ופחות שאריות (צואה) יוצאות החוצה.
במידה והחוקרים צודקים, אם תפחית את סוג החיידקים הללו בהמעיים תעכל פחות טוב את מזונך ותוריד במשקלך.
זה מחקר אדיוטי שמתעלם מאחד מיסודות המדע – תערו של אוקהם.
איזה מהפתרונות נראה הגיוני יותר (דורש פחות הנחות יסוד):
1. שינוי בהרגלי אכילה ו/או caloric intake משנה את הפלורה בקיבה.
2. חיידק מופלא (שקצה קצהו של הוכחה לקיומו לא נתגלה) משחרר הורמונים הגורמים לתחושת רעב מוגברת (*במוח* כידוע, לא בקיבה וכבונוס ההורמונים חייבים לעבור את ה-BBB) והוא – הוא האשם.
משום מה הכותבים בחרו בשני.
ווטסון פעם אמר שאסור לתת לרופאים לעשות מחקר בסיסי. סוף, סוף – ההוכחה.
לנקודה, רק תיקון קל, הפרסומות אינן מופיעות באתר ישירות אלא ברצועות של גוגל, שאין לנו שליטה עליהן, ומחר אם מפלגה אחרת תזמין באתר גוגל, גם היא תופיע באותו המקום. ומלבד זאת יש גם מפלגות אחרות שנאמנות יותר לאזרח. לצערנו ההתעלמות של התקשורת מהן היא מכוונת, כי קשה לאנשים ישרים למכור את מרכולתם לעיתונות היומית המושפעת מגובה תקציב הפרסום של המפלגה.
באתר מהפרסומת של קדימה פה באתר מופיע:
"מי שלא בוחר, נותן לאנשים שהוא לא מאמין בהם, לקבוע לו את החיים"
אז מה יותר גרוע?
* לא לבחור ולתת לאנשים שאנחנו לא מאמינים להם לנהל לנו את המדינה?
* או לתת לאנשים שאנחנו לא מאמינים לא בהם ולא להם(פוליטיקאים ופרסומאים), לקבוע לנו אם בכלל צריך ללכת לבחור וגם לנהל את המדינה.