חברות רבות מתעניינות במתן שירותי העלאת נוסעים לחלל והחזרתם משם עבור תוכנית החלל המסחרית של נאס”א CCDev 2, במסגרתה מעודדת הסוכנות חברות מסחריות לייצר את כלי הטיס החללים שלהם, ולספק בהם מושבים לנאס”א
חברות רבות מתעניינות במתן שירותי העלאת נוסעים לחלל והחזרתם משם עבור תוכנית החלל המסחרית של נאס”א CCDev 2, במסגרתה מעודדת הסוכנות חברות מסחריות לייצר את כלי הטיס החללים שלהם, ולספק בהם מושבים לנאס”א. כלי טיס אלה מיועדים להגיע לגופים הנמצאים במסלול נמוך. כיום מדובר רק בתחנת החלל הבינלאומית, אך בתכנון מלונות בחלל שיספקו שירותי תיירות לנוסעים אמידים.
אחת החברות הראשונות שחשפה את הפוטנציאל של שיגורים לתחנת החלל הבינלאומית היתה ספייס אקספלורישן טכנולוג’יז ואשר ידועה בשמה המקוצר SpaceX, בראשותו של מייסד פייפל אילון מוסק. היא שיגרה בהצלחה את חללית דראגון על גבי הטיל פאלקון 9 ב-8 בדצמבר, ומיד הפכה לחברה הפרטית הראשונה שהחזירה בשלום חללית שנחתה באוקיאנוס השקט לאחר שזו שבה מהסלול.
לא רק חברות חדשות שהוקמו לשם כך מציעות את השירות, גם חברות ותיקות בתחום תעשיית התעופה והחלל שהכריזה בספטמבר השנה על מונית החלל. המדובר בחללית Crew Space Transportation-100 (CST-100) המתוארת כבעלת יכולת לשמש למשימות לתחנת החלל או לפלטפורמות LEO (מסלול ארץ נמוך) אחד ההיבטים המעניים בהצעה הוא שכל כסא פנוי בה יוצע למכירה בידי חברת ספייס אדוונצ’רס, המטיסה כיום במקומות הפניים בחלליות סויוז את תיירי החלל לתחנת החלל הבינלאומית.
צעד אחד קדימה נמצאת שוב חברת אורביטל סיינסס שהציעה לייצר “מיני מעבורת” כדי להסיע נוסעים אל המסלול ובחזרה ואולם מסתבר שתכנון זה מסובך ויקר בהרבה מהתכנונים האחרים. ואולם חיל האוויר האמריקני שיגר בהצלחה והנחית בחזרה לאחר למעלה מ-220 יום במסלול חללית נסיונית כזו, X-37B מתוצרת אורביטל סיינסס, מה שמדרבן את החברה לפתח גרסה מאויישת של מטוס החלל. התמונות שמשחררת חברת אורביטל מראים אותה משוגרת לחלל על גבי טיל כבד מדגם דלתא 4.
רק החודש הודיעה וירג’ין גלקטיק כי תפתח מטוס חלל שיוכל גם להגיע למסלול ולא רק לשיגור תת-מסלולי כפי שמאפשרת החללית spaceship2. נראה כי מדובר בהרחבה של יכולות מטוס החלל הנוכחי.
לסיום, חברת סיירה נבדה זרקה גם את שמה לרשימת המציעים לבנות חללית מכונפת. מטוס החלל שלה, Dream Chaser דומה לזה של אורביטל, וגם הוא ישוגר לחלל על גבי טיל חד פעמי.
כל החברות מתחרות על תקציב פיתוח בן 200 מיליון דולר שנאס”א הקציבה לתוכנית לקידום גישה למסלול. בעוד חללית אוריון, המיוצרת בידי לוקהיד מארטין היא חלק מתוכנית של נאס”א, הארגונים האחרים מקווים להדגים את החיות של הטכנולוגיות שלהם – הם יכולים להוות מקור לאבטחת מיצובן בשוק החלל המסחרי.
עוד בנושא באתר הידען:
8 תגובות
כן אבל זה עדיין 400 קמ למעלה
זה לא ה 100 קמ גבול חלל שמגיעה החללית הנוכחית של וירג’ין
השימוש בשם “חלל” ליעד הטיסות האלה מטעה, זה LEO (מסלול ארץ נמוך), בתוך אטמוספירת כדוה”א ובתוך תחום כוח המשיכה.
בעצם נאסא מתחילה בהליך של הפרטה
ובנוסף לשאלה של שימי, אם מדובר בתופעה שתהיה המונית (טיסה לבר מצוה, סופ”ש חלל ליומולדת 40…) נדמה לי שכמות הדלק לכל טיסה כזו היא גדולה, האם יתכן שמדובר במשהו משמעותי לזיהום האטמוספרה?
ולחשוב שרק לפני פחות מ4 עשורים אף אחד לא האמין שאנשים יצעדו על הירח
פתאום להגיע לחלל זה לא בגדר חלום, פשש מעניין מתי ייצאו במבצעים של כרטיס ב-99$
ולחלק הפחות “יפה” , כל הכלים האלו יגיעו לחלל בעזרת טילים חד-פעמיים, ואנחנו לא מדברים על שיגור של פעם בשנה, תוך כמה שנים נגיע למצב של מאות טיסות בשנה, מישהו בכלל העלה את הנושא של הזבל המסוכן שזה יוצר? ואם כן, הוא עדיין בחיים? 🙂
שהכסף הגדול מדבר, כל הצרות שותקות
אווו! סוף סוף אתם שמים תמונות בגודל נורמאלי…תודה!
LIKE