סיקור מקיף

לא רק לה ניניה אשמה באסונות באפריקה

יתכן שהמחזורים של יובש ושטפונות באפריקה נובעים מהאל-ניניו ומתופעה הפוכה המכונה לה-ניניה אבל עוצמת ההרס שהם גורמים תלויה באדם

אפריקה מצטיירת בעיני מי שאינו מכירה כיבשת חמה ויבשה או לסירוגין כמכוסה ביערות עד שורצי חיות בר (ראה סרטי טרזן). עובדתית ניתן למצוא ביבשת השחורה את כל הקשת האקלימית והסביבתית – ממדבריות יבשים – הסהרה, הקלהרי, הרים מכוסי קרחונים ושלג – הר-קניה, הקילימנג'רו, שטחי סוונות ענקיים וכמובן יערות עד, מגוון בתי הגידול מושפעים מאקלים מגוון כאשר במרכזה של היבשת מתקיימות עונות גשומות ועונות יבשות לחילופין.

עד 2007 שררה ברוב היבשת בצורת, עצירת הגשמים נמשכה שנים מספר וההשפעה על התושבים היתה קשה, העונה הגשומה בחציה השני של 2007 הפכה את הקערה על פיה, גשמים בעוצמה שלא זכורה ירדו ושטפו כעשרים ארצות, מהאוקיאנוס ההודי במזרח עד לאוקיאנוס האטלנטי במערב, מגבולה הדרומי של הסהרה עד למרכז היבשת. נהרות עלו על גדותיהם והציפו ישובים ושטחי חקלאות, מפולות בוץ קברו חיות ואנשים, שטחי מרעה הפכו לאגמים ולביצות, בתי-ספר ניסגרו בגלל קשיי גישה.

כשני מיליון אנשים בכ 20 מדינות, איבדו את שדותיהם, בתיהם ומקורות פרנסתם. כ-500 אנשים איבדו את חיהם !

אנשי תכנית ה"האכלה" של אירגון האומות אומרים כי : "כדי להתגבר על הרעב בעקבות השטפונות ידרשו כ 30 מיליון דולרים". ארגון רופאים ללא גבולות מזהירים מהתפשטות מגפות בעיקבות השטפונות, מלריה, כולירה, טיפוס, שלשולים ומחלות מעיים מסכנים מיליוני אפריקאים. נוסף לשטפונות החלו סימנים לנדידת להקות ארבה שמסכנות את מעט היבולים שנותרו אחרי השטפונות.

בתמונות לווין שמשוות בין אזורים נרחבים לכל רוחבה של אפריקה ניתן לראות את ההשפעה הנירחבת של עונת הגשמים האחרונה עונה שגרמה להצפות ושטפונות כמותם אין "זיקני אפריקה" זוכרים.

http://news.bbc.co.uk/2/shared/spl/hi/pop_ups/07/africa_african_floods_as_seen_from_space/html/1.st

כבר בתחילת השנה חזו חוקרי האקלים של "האירגון העולמי למטאורולוגיה" World Meteorological Organisation ( WMO) כי "טמפרטורת מים נמוכה מהרגיל לחופי מערב אמריקה הלטינית, בשילוב מערך רוחות באיזורים הטרופיים, יכולים להשפיע על מערכת האקלים העולמית ".

טמפרטורת מים נמוכה מהרגיל לחופי אמריקה הלטינית היא תופעה מחזורית (כל כ 5 -7 שנים ) וידועה בשמה " לה-נינה" ( מצב הפוך מ "אל-ניניו"). על פי אחד החוקרים שבודק את השנויים מאז 1990 "נמצא קשר הדוק בין תופעת ה לה-נינה לבין שיטפונות במערב אפריקה".

אין זו הפעם היחידה שחוקרי אקלים מקשרים בין הלה-נינה או ה אל-ניניו לבין תופעות אקלימיות קשות במזרח ומערב אפריקה, אין ספק כי הקשר האקלימי קיים וההשפעה חזקה. אלא שנשאלת השאלה המתבקשת : תופעות ה לה-נינה והאל-ניניו חוזרות כבר לאורך תקופות ארוכות, איך ומדוע לא גרמו לאסונות כאלה עד עכשיו? מדוע הולכים ומתגברים השטפונות מדי פעם?

נכון, יתכן כי בעבר היו שיטפונות שפשוט לא הגיעו לתקשורת, יתכן כי כבר היו אסונות בקנה מידה שאיננו מכירים, אבל מחזוריות השיטפונות שמציפים שטחים לעיתים יותר ויותר קרובות גם כאשר כמות הגשמים אינה גדולה מהממוצע אומרת דרשני?

התשובה נמצאת באפריקה, לא במחזוריות אקלימית עולמית ולא בהסברים מחוכמים נכונים ומבוססים של קלימטולוגים, במשך עשרות השנים האחרונות מתגברת השמדת היערות, עצים נכרתים לשווק בעולם הרחב, עצים נכרתים לשימוש בתעשיית הפחם המקומית ולשימוש (ישיר) כחומר בעירה, עצים נכרתים כדי לפנות שטחים לשדות חקלאיים ולשטחי מרעה, יערות מושמדים בכל אשר הם. סביב ישובים חקלאיים ועירוניים נכרתים עצים ללא רחם, מורדות הרים שהיו מיוערים עד למישורים שלרגליהם… ערומים ! הקילימג'רו, הר-קניה, הר אלגון, "הרי-הירח", רכס ווירונגה ועוד הרים רבים אחרים בכל רחבי אפריקה עומדים עירומים מכיסוי היער שהיה במורדותיהם.

כריתת העצים היא הסיבה להתגברות השיטפונות. העלמות היערות היא הסיבה להצפות ולעלית פני הנהרות. היערות – העצים מהווים גורם מאזן וממתן לזרימה בנהרות, גשם שיורד ביער נספג בקרקע, העצים שואבים חלק מהמים ומאדים אותם חזרה לאטמוספירה, חלק אחר משתחרר באיטיות (לאורך כל השנה) לזרימות, לנחלים, לנהרות.

כאשר היער נעלם… אין גורם ממתן – סופג- מאזן, הקרקע הופכת רוויה במהירות ואינה סופגת מים, יתרת הגשם הופכת לזרימה עילית חזקה שמציפה מישורים נמוכים וגורמת לגלישת נחלים ונהרות, כך – בתקופת הגשמים מישורים ובקעות לרגלי הרים הופכים לאגמים וביצות, נהרות גועים עולים על גדותיהם ומציפים סביבתם, אבל בתקופת היובש אין מים בקרקע – והנהרות מתייבשים. כלומר שוב, לא מערכות אקלימיות עולמיות שאין בהן שליטה, הגורם לשיטפונות… מעשה ידי אדם… כריתת יערות.

בחלק מהארצות האפריקאיות הבינו את המצב, בהתאם מפתחים מיזמים שימנעו את השמדת היערות, בה בעת מספקים השלטונות תחליפים לעץ, מחברים את הישובים לחשמל, מספקים מחוללים, לוחות קולטי-שמש, גז לבישול וכד'. כמו כן יוזמים השלטונות המקומיים נטיעות, ייעור מחדש הוא אחד המיזמים היותר חשובים לסביבה ולאדם בארצות אפריקה, ההכרה בחשיבות היער מביאה את השלטונות לפעילויות חיוביות בשיתוף מלא של התושבים, אותם תושבים שכרתו עצים לומדים להכיר ולהבין את חשיבותו של היער לסביבה וליושבים בה.

אותם תושבים נוטעים עצים, מייערים מחדש את מה שהיה פעם יער, מכסים את מדרונות ההרים בעצים מקומיים שיגדלו ויחזירו לסביבה את "כישוריה" החיוביים. אחרי הכל ראוי לחזור ולציין כי ייעור מחדש והחזרת כסות הצומח לשטחים נרחבים תמתן את ההשפעות האקלימיות הכלליות, אבל לא תבטלן. שכן בנוסף למחזורי ה לה-נינה וה אל-ניניו, קיים מרכיב נוסף וחשוב שגורם לשנויים האקלימיים הקיצוניים, ההתחממות העולמית. התחממות כתוצאה מעלית ריכוז גאזי-חממה באטמוספרה, גזי חממה שלפליטתם אחראיות בעיקר ארצות תעשייתיות. חלקה של כל יבשת אפריקה בפליטות – רק 3%.

דר' אסף רוזנטל, אקולוג,
מדריך/מוביל טיולים באפריקה ובדרום אמריקה.
לפרטים: טל‘ 0505640309 / 077-6172298,
דוא‘ל: [email protected]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן