סיקור מקיף

בוקר טוב פלוטו: הגשושית ניו הוריזונס התעוררה ומוכנה למשימה

החללית ניו הוריזון יצאה מתרדמת החורף שלה ב-6 בדצמבר לקראת מעבר קרוב ליד פלוטו וירחיו ב-2015

החללית ניו הוריזונס מרחפת מעל פלוטו וירחו הגדול כארון. איור אמן: נאס"א
החללית ניו הוריזונס מרחפת מעל פלוטו וירחו הגדול כארון. איור אמן: נאס”א

לאחר מסע של כמעט תשע שנים וחמישה מיליארד קילומטרים – החללית הרחוקה ביותר בהסטוריה של תוכנית החלל, ניו הוריזונס (אופקים חדשים) עומדת להגיע ליעדה הראשון.

מפעילי החללית במעבדה לפיסיקה יישומית באוניברסיטת ג’ונס הופקינס במרילנד אישרה ביום שבת בשעה 21:53 שעון החוף המזרחי (ראשון 04:53 שעון ישראל) כי ניו הוריזונס, הפועלת בהתאם לפקודות מחשב מתוכנתות מראש, עברה ממצב של שנת חורף למצב פעיל.

האותות שנעו במהירות האור נדרשו לארבע שעות ו-26 דקות כדי לחצות את המרחק בן כ-5 מיליארד הקילומטרים מכדור הארץ ומעל 260 מיליון ק”מ מכוכב הלכת הננסי פלוטו כדי להקלט באנטנות של רשת החלל העמוק ליד קנברה, אוסטרליה. “אירוע זה הוא קו פרשת המים שבו חוצה ניו הוריזונס את האוקיאנוס העצום של החלל לעבר איזורי הספר של מערכת השמש, ומתחילה לבצע את המטרה העיקרית של המבצע – חקר פלוטו וירחיו הרבים ב-2015” אומר אלן סטרן, החוקר הראשי של ניו הוריזונס ממכון המחקר דרום מערב (SOUTHWEST RESEARCH INSTITUTE) בבולדר קולורדו.

מאז שיגורה ב-19 בינואר 2006 בילתה ניו הוריזונס 1,873 ימים – כמעט שני שלישים מזמן הטיסה בשנת חורף. 18 תקופות נפרדות של שנת חורף מאמצע 2007 עד סוף 2014 שאורכן השתרע החל מ-36 ועד 202 ימים. חברי הצוות השתמשו בשנת החורף כדי לחסוך עומס מרכיבי החללית ולהפחית את הסיכון לתקלות.

“מבחינה טכנית זו היתה שגרה מכיוון שתהליך ההתעוררות בוצע פעמים רבות” אומר גלן פאונטיין, מנהל פרויקט ניו הוריזונס ב-APL. “ואולם מהבחינה הסמלית זה אירוע חשוב, משמעותו תחילת ההכנות למפגש”

רצף ההתעוררות תוכנת למחשב שעל סיפונה של ניו הוריזונס באוגוסט. ההוראה לבצע אותו תוזמנה לשבת, 6 בדצמבר בשעה 15:00 שעון החוף המזרחי. כתשעים דקות מאוחר יותר החלה ניו הוריזונס לשדר את מצבה לרבות דוח על חזרתה למצב פעיל.

חברי צוות ניו הוריזונס יבלו את השבועות הקרובים בבדיקת החללית, ויבטיו כי מערכותיה והציוד המדעי שעליה פועלים כמתוכנן. הם גם ימשיכו לפתח ולנסות את רצף הפקודות שיוביל את ניו הוריזונס אל מערכת פלוטו ולסייר בה.

 מנהלת התפעול של ניו הוריזונס אליס בומן וחבר צוות התפעול קרל ויטנבורג צופים במסכי המידע שמעיד על מעברה של ניו הוריזונס ממצב שנת חורף למצב תפעולי ב-6 בדצמבר. צילום: נאס"א.
מנהלת התפעול של ניו הוריזונס אליס בומן וחבר צוות התפעול קרל ויטנבורג צופים במסכי המידע שמעיד על מעברה של ניו הוריזונס ממצב שנת חורף למצב תפעולי ב-6 בדצמבר. צילום: נאס”א.

עם שבעת המכשירים המדעיים שלה, לרבות מערכות צילום באור תת-אדום וספקטרומטר בתחום העל-סגול, מצלמה רבת צבעים קומפקטית, מצלמה טלסקופית ברזולוציה גבוהה, שני ספקטרומטרי חלקיקים חזקים וגלאי אבק חלל, תחל ניו הוריזונס לצפות במערכת פלוטו החל מה-15 לינואר. ב-14 ליולי תהיה ניו הוריזונס בנקודה הקרובה ביותר לפלוטו אך תגליות רבות צפויות עוד קודם לכן. באמצע מאי תוכל החללית לבצע תצפית טובה יותר על מערכת פלוטו מזו שניתן להשיג באמצעות טלסקופ החלל האבל.

ירידה בדרגה

במשך כשבעים שנה נחשב פלוטו לכוכב הלכת התשיעי במערכת השמש. אמנם היו לו כמה מוזריות, לדוגמה מסלולו חצה את זה של אורנוס והוא היה במשך תקופה ארוכה למעשה כוכב הלכת השמיני, אך הדבר התקבל. עם השתפרות אמצעי התצפית התברר שגודלו האמיתי קטן בהרבה מההערכות הראשוניות. הערכת הגודל התאפשרה בעקבות גילויו של הירח הגדול של פלוטו שכונה כארון בשנת 1978.

בתחילת שנות האלפיים התגלו בזה אחר זה עוד גופים מכוסי קרח במסלולים דומים לזה של פלוטו, קוטרם של אחדים מהם: אריס, מאקה-מאקה, האומיאה, וקווה-וור גדול מזה של פלוטו. הדבר הביא באוגוסט 2006 את איגוד האסטרונומיה העולמי להקדיש לפלוטו את מושב האיגוד שהתקיים בפראג. לאחר שלושה ימי דיונים החליטו המשתתפים ברוב קטן לשנות את הגדרתו של פלוטו מכוכב לכת להגדרה חדשה – כוכב לכת ננסי. החללית ששוגרה לכוכב הלכת שמונה חודשים קודם לכן, תחלוף ביולי 2015 על  פני מערכת של כוכב לכת ננסי וירחיו.

 

לידיעה באתר נאס”א

עוד בנושא באתר הידען:

5 תגובות

  1. אבי היקר
    בטעות כתבתם שפלוטו חוצה את מסלול אורנוס ולא כך הדבר כי פלוטו חוצה את מסלולו של נפטון. נא לתקן. לא אעיר יותר. מספיק להטיל על פלוטו כל מיני שקרים
    לילה טוב
    יהודה

  2. תודה על המחמאות.
    אכן זו שאלה של הגדרה חלליות ווויאג’ר ופיוניר נשלחו לכוכבי הלכת הגדולים ואחר כך זה בונוס. לעומת זאת ניו הוריזונס יועדה לפלוטו ואחרי שהיא תעבור על ידו, יחפשו עבורה יעד נוסף בחגורת קויפר.

  3. הכרה קטנה. צויין שזאת החללית הרחוקה ביותר בהיסטוריה של תוכנית החלל. Voyager 1+2 c bc ו Pioneer 10 + 11 יותר רחוקות. אולי נכון יותר לומר שזאת משימת המחקר הכי רחוקה, החללית בעלת המהירות הגבוהה ביותר.
    ללא קשר להערתי, אני מאוד אוהב לקרוא את הידיעות באתר הידען, בעיקר אלה הקשורות לאסטרונומיה ושאר ענייני חו”ל. ומאוד השכלתי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.