סיקור מקיף

סופי ז'רמן – המתמטיקאית שסירבה לפרס – פסל זהב במשקל קילוגרם

כאשר הגיעה לגיל 13 פגשה לראשונה בסיפור המפורסם על רציחתו של ארכימדס (Archimedes) הגדול בידי לוחם רומאי תוך שהוא מנסה לבנות צורות הנדסיות באמצעות שרטוט על החול; דבר זה השפיע עליה רבות עד שגמלה בליבה ההחלטה להקדיש את חייה למתמטיקה

פסלה של סופי ז'רמין
פסלה של סופי ז'רמין

לפני מספר מיליוני שנים החל יצור מיוחד להלך כפוף על פני כדור-הארץ כאשר בשלב מסוים נעמד זקוף לחלוטין דבר שהביא אותו לידי שררה בעולם מסביבו. יצור זה היה מחולק לשני פרטים ומלבד מנת משכל נמוכה להפליא שהייתה מנת חלקם הזהה – השוני העיקרי ניכר בכך שאחד היה בעל כוח פיסי גדול יותר ועובדה זו הביאה אותו לכדי שליטה מוחלטת בפרט האחר. כפי הידוע, כאשר מתחילים להתדרדר מהר תלול המהירות גוברת עם ההתקדמות, וכך העובדה הנזכרת הביאה לידי תפיסה כי כוח פיסי עדיף מעיד גם על יכולות עדיפות אחרות שהפרט השני לא יוכל להשיג לעולם גם אם יחפוץ בכך. בשלב כלשהו הצליח הפרט האחר לעלות על הפרט הראשון בתחום שהיה מיוחד רק לו ומכיוון שדבר זה מוטט לחלוטין את התיאוריה שעליה התבסס הלה החל מסתיר את יכולותיו המצומצמות שלו עצמו באיסורים שאותם כפה בזרועו על הפרט השני הודות לכוחו הפיסי. התהום הפרימיטיבית שתוארה כאן נפערה עד כדי כך שהצליחה להכיל את כל צאצאיהם של שני פרטים אלו עד לעצם היום הזה. המאמר כעת מביא לפניכם עדות ראשונה במעלה לעומק הסכלות של אותם פרטים המתקראים בשם הכולל – אנשים, ובתומו מתבקשת השאלה :

" היכן היינו נמצאים כיום אלמלא התהום הזאת ? "

חייה של מארי-סופי ג'רמין (Marie-Sophie Germain) מתחילים בצרפת בשנת 1776 כשביתה משמש לעיתים קרובת מקום מפגש להתפלפלויות פילוסופיות בדבר חשיבותם של רפורמות ליברליות. אך עיקר הדברים הוא כאשר הגיעה לגיל 13 ופגשה לראשונה בסיפור המפורסם על רציחתו של ארכימדס (Archimedes) הגדול בידי לוחם רומאי תוך שהוא מנסה לבנות צורות הנדסיות באמצעות שרטוט על החול; דבר זה השפיע עליה רבות עד שגמלה בליבה ההחלטה להקדיש את חייה למתמטיקה.

חשוב להבין כי באותה תקופה מסך שחור היה מונח בכבדות על נשים באופן כללי וכאלו שהיו חפצות בהשכלה בפרט מכיוון שהן נחשבו לנחותות מהמין הגברי בכל תחום מלבד המיומנות בגידול ילדים והכנת ארוחת הערב. התפיסה המוטעית והחשוכה הזאת לא פסחה גם על בני משפחתה של ג'רמין ובעיקר על אביה שאסר עליה לעסוק בלימודים באופן גורף ומדי פעם לא חסך את זרועו ומילותיו הקשות ממנה, אך הרצון שלה להוכיח כי גם אישה יכולה לטפס גבוה בסולם האינטלקטואליות דחף אותה לעשות שתי פעולות שבעצם היוו את הבסיס להצלחתה העצומה בשנים לאחר מכן – באופן עצמאי לחלוטין הייתה סופי הקטנה לומדת על בוריין את השפות הלטינית והיוונית שהיו באותה תקופה השפות הרשמיות בהן התפרסמו המאמרים המדעיים וכן שקדה יומם וליל על כתביהם המתמטיים של ניוטון (Newton) ואוילר (Euler). הוריה שגילו כי בתם הסוררת מנסה לנכס לעצמה את פעולת ה-"חשיבה" שהייתה נחלתם של הגברים בלבד החליטו כנגד בזעם רב לנכס לעצמם מתוך חדרה הפרטי את עששיות הנפט המפיצות אור, את העצים המשמשים כחומר בעירה באח ואפילו את בגדיה ;

וכך, בעוד הוריה ישנים הייתה סופי מתאבקת בעפר רגליהם של ענקי האנושות הנזכרים מעלה תוך שהיא מתכסה בשמיכה עבותה ונר קטן דולק בחדרה הקפוא, שונה וגורסת ושוב שונה ושוב גורסת. בשלב מסוים לא היה ניתן להתעלם מהיכולות הפנטסטיות של הבחורה המוזרה הזאת והוריה החליטו להקל מלחצם; ג'רמין שמעולם לא התחתנה או השיגה תואר רשמי זכתה במהלך השנים לחסות בצל פרנסתו של אביה תוך שהיא שוקדת על לימודיה ומחקריה. ג'רמין הייתה נוהגת בשלב מסוים לקבל לידה רשומות מפורטות של הרצאות מתוך המוסד החשוב ביותר למתמטיקה בצרפת (וייתכן גם בעולם דאז) – "פוליטכניק". בתום אחת מההרצאות הללו שלחה מאמר לעיונו של לגראנג' (Lagrange), מענקי המתמטיקה לדורותיה והלה, לאחר בדיקה מקיפה, נותר חסר מילים לנוכח המקוריות והגאונות שהשתקפה מתוך הדברים הכתובים. לגראנג' תר אחר כותב המאמר אך ללא הצלחה מכיוון ששם העט בו השתמשה היה – האדון מ. לבלנק. כאשר גילה כי מדובר בעצם באישה פליאתו אף גברה והוא החליט לקחת אותה תחת חסותו הכלכלית והמקצועית, אך לצערה תהליך הלימוד לא היה מסודר ולכן מעולם לא זכתה לתואר רשמי. בהמשך דרכה החלה מתכתבת עם גאון מתמטי אחר בשם לז'נדר (Legendre) תוך שהיא מתקנת ומרחיבה אודות תחומים בספרו החשוב שעסק בתיאורית המספרים. ההתכתבות הזאת הפכה במהרה לשיתוף פעולה פורה ולז'נדר הכליל רבים מתוך דבריה בגרסא מתוקנת לספר. מלוא המכתבים קובצו לספרה העיקרי – המחקרים הפילוסופים של סופי ג'רמין.

אולם הקשר החשוב ביותר שלה עם עמיתים למחקריה התרחש כשהייתה בת 28; באותה עת היה מקובל כי הדמות החשובה ביותר בעולם המדע בכלל ובמתמטיקה בפרט היא העילוי קרל פרידריך גאוס (Carl Friedrich Gauss) והיא החלה מתכתבת איתו כשחתימתה הקודמת מלווה את תומו של כל מכתב – מ.לבלנק. לאחר שעמד על גאונותו של הכותב בתחום תורת המספרים החל גאוס קושר כתרים לראשו ושיבחו בפני עמיתיו באמצעות התכתבויות שהיה עורך באופן תדיר. עובדת זהותו הנשית של הכותב אותו העריץ גאוס נודעה לו רק כאשר היה בסכנת חיים כתוצאה מכיבוש צרפתי את העיירה בראונשוויק בה התגורר; ג'רמין שחששה משחזור מקרהו של ארכימדס הצליחה ליצור קשר עם מפקד כוחות הכיבוש המקומיים שהיה חבר קרוב של אביה ושכנעה אותו לחוס על חייו. כאשר הבין גאוס כי חייו ניצלו הודות לאישה שעד כה הכיר כגבר היה אסיר תודה והערצתו אליה אף גדלה לאין שיעור. במהלך העבודה עם גאוס ראוי לציין כי הממצאים העיקריים שנבעו מתוך עבודתה הם פיתוח תורה המכונה כיום תורת ג'רמין וכן קפיצת המדרגה המשמעותית ביותר בדרך לפיתרון התיאוריה האחרונה של פרמה (סיפור מפורסם ומופלא לכשעצמו עליו ארחיב במאמר אחר).

דאגתה לעמיתיה לא הסתיימו כאן ובמכתב לחברה המתמטיקאי ליברי ביקשה את עזרתו בסיוע לאווריסט גלואה (Evariste Galois) שהיה שרוי באותה תקופה בדיכאון קשה, מילותיה היו: " המוות של פוריה (Fourier) היה יותר מדי עבור הבחור הזה. גלואה הזה חוצפן אבל ניתן לראות בבירור כי מדובר באדם חכם. כל הבעיות האלו ואחרות גרמו להשעייתו מה-"נורמאל" וכולם אומרים שהוא ישתגע בשלב מסוים, אני ממש מפחדת שזה נכון".

שנת 1808 סימנה דרך חשובה עבור ג'רמין – פיסיקאי גרמני מפורסם ביקר בפריס והציב בפני המוחות הטובים ביותר כאתגר תחרותי נושא פרסים את אחת הבעיות הקשות והחשובות בתחום מדעי שנקרא – אלסטיות, כלומר חקר מתמטי של כל מיני משטחים "מקופלים". רוב המתמטיקאים כלל לא ניסו לגשת אל הבעיה מכיוון שלגראנג' טען שהמתמטיקה הנוכחית לא יכולה לתאר ולפתור בעיות מסוג זה אך ג'רמין נפלה ברשתה של הבעיה והקדישה את העשור לאחר מכן לחקר תחום האלסטיות ופתרון לבעיה. נראה כי אתגר זה הרתיע כל כך את אנשי המדע עד כי ג'רמין הייתה המועמדת היחידה שהשתתפה בתחרות ואף על פי כן המאמר שלה לא זכה בתחרות, זאת כי לטענת השופטים הפתרון שלה לא התבסס על תיאוריות פיסיקליות וכן מבחינה עובדתית לא היו בידיה כלים מתמטיים מספיקים עבור פתרון זה.

התחרות הייתה אמורה להסתיים בתום שנתיים מרגע נקודת ההתחלה אך התארכה בשנתיים נוספות. שוב, ג'רמין הייתה היחידה שהגישה מאמר לשופטים וגם כעת לא הצליחה לזכות בפרס היוקרתי אך היות וממציאיה ותרומתה לתחום זה היו כה משמעותיים היא זכתה בציון לשבח. ג'רמין לא ויתרה וניסתה לזכות בפעם השלישית ולמרות שנותרו מעט בעיות קטנות בחישובים המתמטיים היא זכתה בפרס שהיה עשוי מפסל זהב בן אחד קילוגרם. למרות שהיה מדובר בהתקדמות מטאורית מבחינת הקריירה של ג'רמין היא החליטה לא להגיע לטקס קבלת הפרס מכיוון שלדעתה אי הדיוקים שנותרו גרמו לשופטים להסתכל בעין רעה על עבודתה (למרות שהכריזו על זכייתה) וכי עולם המדע לא העריך נכונה את ממצאי המחקר. הסיבה לחששות שלה הייתה נעוצה בעיקר בזלזולו של מתמטיקאי חשוב מאוד באותה תקופה – פואסון (Poisson), שהתעלם ממנה ומדבריה כאילו היה מדובר במתמטיקאית זניחה. מחקר וממצאים משובחים אותם הגתה כמה שנים מאוחר יותר נשלחו על ידה לשם זכייה בפרס המתמטי הגדול בצרפת וגם כאן פואסון, ששימש כשופט ומתמטיקאי מפורסם אחר בשם לפלס (Laplace) פשוט התעלמו מהמאמר שלה והיא מעולם לא זכתה בפרס.

בשנת 1829 חלתה ג'רמין בסרטן השד אך סיבה זו וכן בעיות שעלו בעקבות קרבות המהפכה הקשים בסביבתה בשנת 1830 לא מנעו ממנה להמשיך לכתוב ולהפרות את עולם המתמטיקה והפיסיקה בעוד שלל מאמרים שהיוו נקודות מפנה ואבני דרך חשובים מאין כמותם במדעים אלו.

מחלת הסרטן הכניעה את האישה המופלאה הזאת בשנת 1831. למרות שכבר בתקופה ההיא שמה היה מפורסם ברחבי אירופה כאחת מהדמויות החשובות בעולם המדע, על קברה לא הוזכרה ולו מילה אחת המתארת את פועלה ותרומתה לאנושות מלבד התואר הלקוני והמזלזל – "בעלת רכוש".

באותו נושא באתר הידען

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

22 תגובות

  1. כמה שנאה את באמת חולה אבל לפחות את עוד בחיים וזו נקודה לזכות הגברים שפגשת כי עם יחס כזה מצדך לא הייתי מתפלאת…

  2. אני אוהב ומעריך נשים עד כדי כך שאפילו הדוגמה המבחילה של כמה שנאה החולנית לא תשנה את הרגשתי

  3. כמה שנאה,

    כמה גברים פגשת בחייך, שיש לך מידע סטטיסטי מה חושבים רובם?
    כמה גברים לפי דעתך תומכים במעשים האיומים שאת מתארת?

    נראה שפגשת רק גברים בודדים, ואני לא רוצה לחשוב מה הבודדים שפגשת עשו לך, עד כדי כך שאת מלאה בשנאה חולנית לכל המין הגברי על פני כדור הארץ.

  4. אה, ואם שמתם לב, לפחות לא הכחשתם שכל זה נכון.

    שהרי אם תטענו שחיתוך איבר המין הנשי בתרבויות רבות הוא שקר – תחשבו למפגרים.
    אם תטענו שקשירת הרגליים בתרבויות מסוימות הוא שקר- גם אז תחשבו לבורים ומפגרים.
    אם תטענו שסקילה באבנים אישה שחשודה בבגידה היא שקר – גם אז תעידו על עצמכם כדבילים מוחלטים,
    וכן הלאה..

    כל מה שנותר לכם זה הטיעון הטרוויאלי "את צריכה עזרה" וכיו"ב.

  5. העזרה הגדולה ביותר היא עולם שכולו טוב, חמלה, אהבה, קסם, חן, רומנטיקה, חופש, מתירנות, שנאת הרוע והשמדתו.

    שום דבר אחר לא יעזור כמו אהבת הטוב ושנאת הרע.
    אבל אתם (רוב הגברים) מתנגדים לכל רעיון מוסרי ואוהבים את הרע, המלחמה, השואה, הרס, אלימות, שנאה, בורקה, איברים חתוכים. זה כנראה נותן לכם דרייב.
    חבל:(

  6. כמה שנאה:
    ניסיתי למדוד כמה שנאה יש בך אבל כל מכשירי המדידה נשברו.

  7. הכינוי שבחרת לך מתאים בול.

    ברור שאת זקוקה לעזרה, וכמה שיותר מהר יותר טוב. לרוע המזל האתר הזה לא יכול לעזור לך בכך.

  8. אבל אותך כמובן מניע ההגיון ואתה הצודק.
    לכל אחד האמת שלו יא דבק, ברור שמה שמניע אותך הוא רגשי נחיתות.

    לא!! זו בכלל לא עובדה שהאדם יעלם מהעולם ולא ישאר ממנו זכר:)) תמשיך להאמין.
    ההתפתחות הדפוקה שלך ברורה.

    ל פעם עולה איזה חכמולוג חדש שמנסה לערער על נשיותנו, הערכית, המוסרית
    והתרבותית. כל אחד לשיטתו, כל אחד על פי הטכניקה בה הוא בוחר. בגזל,
    בהרג, ברצח, באונס, בהגלייה, בהשמדה, בגז, בירי, בשרפה, בתליה, בסקילה, בקבירה בחיים, שריפת אלמנה, קשירת רגליים, דיסקית בתוך העור, חיתוך איבר המין ובשיכתוב
    היסטורי.
    מליוני שנה, ואנחנו עדיין כאן. מליוני שנהשנה ואנחנו עדיין ממשיכים לדבוק
    בחיים החופשיים ובמוסר הנעלה שלנו. בשואות כאלה ואחרות יש קו מקשר אחד והוא שנאת הגברים לנשים ואיומם המזעזע מנשים, רגשי נחיתותם נראת בכל ההיסטוריה ע"י תקיפות אלימות נגד נשים ובעיקר כלפי נשים מצליחות.
    כל אחד לפי תורו מנסה את מזלו לחסל נפשנו, להפוך את גופני המרהיב למכונת ילודה חולנית ומתה.

    לא תצליחו גם אם תכתבו עוד מיליון ספרים. לא תצליחו גם אם תקימו מחדש
    את תאי הגזים. לא תצליחו גם אם תשלחו מליוני שובניסטים להגיב באינטרנט. לא תצליחו כי
    רבים לפניכם ניסו ולא הצליחו כבר מליוני שנים. הצליח להם באותו רגע להתענג על זוועותיהם, אבל כולם מתים והתעוררות פמיניסטית תקום מחדש ותחיה לנצח, תראה לככם בכל מקום כמה אתם נחותים ובמיוחד הקבוצות המונותאיסטיות שהביאו לנו את הפטריארכליות המזעזעת שהרסה והחריבה את העולם..

    אישהלגופה, לעוצמתה, לאינדיווידואליות, ליופי, לאסתטיקה, לחן המדהים, לעדינות, לחוכמה העמוקה, לאמפתיה, לעליונות – לעולמי עד!

    גברים=אוטיסטים, מפגרים ופסיכופטים בכמויות על יאללה לאשפה, חפשו אוכל בפחים עם החתולים.

    כל המלחמות וכל המעשים האכזריים הם בגלל קנאת הגברים בנשים ותחושת האיום ההזויה שלהם מהן.
    כל המלחמות האלה הן כדי לשמר דת כזו או אחרת שתדכא נשים ותקטין אותן לרמה כזו שבה גברים לכאורה ירגישו טוב סוף סוף, אך זה לעולם לא נגמר הם תמיד ירגישו רגשי נחיתות ולעולם לא ירצו להפסיק לדכא נשים בשם הדת ובשם כל דבר אחר.
    כל המלחמות והתקיפות שלהם נובעות מהרצון לשמר חוקים שיגרמו לנשים סבל ולגברים תענוג.

  9. כמה שנאה:
    לפני שהגבת הייתה כאן תגובה אחת בלתי ראויה אבל תגובה שבאמת מלאה שנאה (הרבה יותר מכל האחרות גם יחד) – שנאה שמוכנים להקריב את האמת על מזבחה – הייתה תגובתך.
    אינני רואה טעם אפילו להתחיל להתווכח על הטענות ה"עובדתיות" שהעלית כי ברור שלא ההיגיון מניע אותך.

  10. כמה שנאה יש בגברים, כמו האזרח המודאג.

    הן לא הורסות את הכל, הן היחידות שמתקנות את הכל.

    לכל גבר כמעט יש בעיה עם רעיון של עולם טוב יותר ומה שמענג אותו זה עולם מלא אונס, שחיתות, בורות, סבל – כדי שהוא ירגיש טוב עם עצמו.

    אף פעם לא תראו שנאה לגברים אכזריים שרוצחים, אונסים ומחריבים, משמידים עמים ואונסים ילדות במשרך עשרות שנים. השנאה היחידה שתראו בתגובות האינטרנט היא שנאה למילה פמיניזם או לאישה שמעיזה לדבר על אונס, זנות, מדע או כל דבר אחר.

    רוב הגברים בעלי רגשי נחיתות כ"כ עצומים שבן אדם מוסרי לא יוכל לעולם לעלות על הדעת.

    אם אתה צריך כל חייך להתעסק בהקטנת האחר (האצילי הנעלה והמוסרי ממך) סימן שאתה אפס בכמויות אסטרונומיות.

    ולירן, מוזר שאתה משווה השגים של יהודים עם מוסלמים.
    הרי לרוב הגדול של המוסלמים בעולם אין גישה לתחומים אלה.
    אי אפשר לדבר על מספרת הגדול באוכלוסיה ולא להזכיר שרק מיעוט מהם עוסק בכך.

    כדי להשוות קבוצות כראוי, מוטב לפחות לחקור קבוצות עם תנאים דומים ככל שניתן.
    למשל גברים שמטפלים בילדים משרה מלאה לעומת נשים כאלה באותו התחום..
    מוסלמים ויהודים שעובדים באותו מעבדה..
    וכן הלאה.. לא חסר מדדים להשוואת תנאי המושווים.

    אגב, הוכח כי ברגע שקבוצה מודעת לעובדה שהיא משיגה בפועל (היסטוריה) תוצאות פחות טובות בתחום מסוים – היא ממשיכה את הרצף של הכשלונות.

    אזרח מודאג, אם היית מבין באבולוציה – היית יודע כי העצבים חסרי הרסן שלך, כמו של עוד מליארדיי גברים בעולם (ועל מה..בס"ה על מההה!!) הם תוצאה ישירה של איום מנשים ואיום מהמלחמה המינית רבייתית על נשים. ברגע שיש להן תנאים כלכליים, פשוט אין שום טעם להיות עם גבר וכל רצונך הוא לגרום להן להיות במצב שבו הן תזדקקנה מלאכותית ליצור כמוך.. למרות שמטבע היותך זכר – אין בך שום תועלת.
    אתה גם מאויים, כי יש בך רצון היסטרי להפיץ את הזרע ולהביא ילדים לעולם, בעוד שלנשים – ככל שהן חכמות יותר אין שום צורך כזה. בקיצור פחד קיומי מסוף עידן האנושות.
    מה לעשות בחברות מטריארכליות או פמיניסטיות מביאים פחות ילדים ואין דבר כזה "בעל" או "נישואין" ושאר המצאות מגעילות פטריארכליות.
    ל95% מהגברים אין שום תועלת בעוד של100% מהנשים יש תועלת.
    80% מהגברים הם בעלי פיגור קל עד קשה, אוטיזם ובעיות התפתחותיות נוירולוגיות אחרות, ואם לא אז הם פסיכופטים רוצחים אנסים או גם וגם.
    המיעוט שממציא לנו טכנולוגיה הוא גם בעל בעיות התפתחויות אוטיסטיות קשות ודווקא בגלל זה מסוגל להתרכז בדבר אחד (בנחישות ואמביציה) כ"כ הרבה שנים, מצד שני שאר בעלי החיים מסתדרים כבר מליוני שנים בלי הטכנולוגיה הזו ואותו אדם הוא בדיוק כמותם יעלם מהעולם יום אחד ואף אחד לא יזכור את המצאותיו.

    תגובות כמו שלך אזרח יש מליונים, בכל אתר חוגג שובניזם .
    תחשוב על משהו יותר מקורי

    ולירן, מאמר חשוב.
    אבל לא ברור איפה ניתן להשיג עוד חומר עליה או על נשים אחרות שנעלמו מדפי ההיסטוריה. עצוב

  11. בלה בלה בלה פמיניזם בלה בלה בלה נשים צריכות לשלוט ולהרוס את הכל

  12. רוב ברור ביחס לחלק באוכלוסיה. מן הסתם יש הרבה יותר נוצרים, אבל תחלק את מספר הזוכים שלהם בחלקם באוכלוסיה של העולם ותראה את ההבדל העצום בין יהודים לשאר הדתות.
    בכלכלה הרוב המוחלט הם יהודים (בדקתי), בפיסיקה וכימיה היהודים מככבים גם מבחינה מספרית וגם מבחינת ההישגים והתרומה למדע שבגינם זכו בפרס, ובקלות ניתן להגיד שהם עומדים בראש (אינשטיין, בור, בורן, לנדאו וכו').
    היהודים גם תופסים תאוצה משמעותית בתחום המתמטיקה ב-100 שנים האחרונות, וקמו לנו ענקי עולם כמו פון-ניומן ,ארדש, וכמובן פרלמן שעומדים בשורה אחת עם גדולי המתמטיקה שכתבתי עליהם עד כה.
    אבל לאו דווקא ביהודים עסקינן אלא בכל קבוצת אנשים שנדחתה ודוכאה רק משום שהייתה חלשה פיסית מקבוצה אחרת. היהודים היא כנראה הדוגמא הטובה ביותר בהתחשב בנסיבות ההיסטוריות.

  13. רוב ברור במקבלי פרס נובל? (וחכמי תבל, כמובן)
    תלוי איך מסתכלים על זה.
    כמדומני 27% הם יהודים, שזה בהחלט מרשים.

  14. תודה אבי.

    אוהב נשים : המין השני הוא ביטוי כללי למגוון אנשים דחויים בחברה, לאו דווקא נשים, אלא גם עניים, ילדים, בעלי דעה פוליטית או צבע עור שונה. שים לב למאמרים הקודמים שהבאתי, במיוחד לזה על המתמטיקאי האיטלקי טרטליה.

    לדעתי הדוגמא הטובה ביותר היא דיכוי היהודים, בעיקר מבחינה אקדמית. אני יודע שזה ישמע מעט לא פוליטיקלי קורקט אבל עם מספרים לא ניתן להתווכח : היהודים מהווים רוב ברור במקבלי פרסי נובל וחכמי תבל והם בסה"כ 0.2 אחז מאוכלוסיית העולם, בעוד שהמוסלמים כוללים יותר ממיליארד פרטים וניתן בקלות לספור על כף יד אחת את זוכי פרס נובל שבהם (שזכו בפרסים לשלום ולא על מחקר שדורש אינטיליגנציה עילאית כלשהי).
    את כל זה השגנו בתוך פחות מ-100 שנה, רק תחשוב לאן היינו מגיעים אלמלא במשך כ-1500 שנה העמים האחרים היו חושבים שאנחנו שותים דם של ילדים ומתירים לאבותינו ללמוד ולהתפתח כאחד האדם.
    כנ"ל גם לגבי נשים, כושים, מוגבלים / נחים וכו'. עד כדי כך חשובה הזכות לשיוויון. היוונים בתור הזהב שלהם דגלו בכך שיש רמות של אנשים בערים שלהם, כלומר אנשים סוג א' שהם גברים, סוג ב' שהם נשים וסוג ג' שהם עבדים. כל זה נעשה בזמן שאריסטו היה מתהלך בינהם ומניח את עמודי התווך של הפילוסופיה המערבית המהוללת. אותו דבר עד היום עושים ההודים שתמיד מדברים איתנו על נתינה ואהבה, אבל אצל רובם קיימות דרגות של אנשים, לא להאמין אה ? אותם הודים שגילו את הנירוונה ויתר השטויות שהם מדברים עליהם דוגלים במעמדות. אצלם מי שנולד עני חייב להישאר עני כי ככה הגורל רצה, אין לו זכות להתקדם. המצב הוא מן הסתם גרוע בהרבה במדינות מוסלמיות ששם נראה שהאינטיליגנציה היא מילה זרה ובגלל זה הם נמצאים היכן שהם נמצאים כיום.

    ושלא יגידו שאני גזען או משהו דומה – גם אצל היהודים הבעיה הזאת הייתה קיימת זמן רב בעיקר ביחס לנשים, אבל מן הסתם הרבה פחות ממה שיש בדוגמאות שציינתי. למזלנו קמו אנשים מספיק חכמים כדי להגיד – רבותי, שוויון זה לא רק אידיאליה אלא משהו שחשוב לנו כבני אדם לא משנה היכן נמצא ומי הפרטים המכילים את החברה.

  15. הנושא מעניין – אבל כמה "פמיניזם אקטיבי" יכולה לירן זיידמן להכניס בכתבה אחת ?
    והפתיח במיוחד.
    הגזמת קצת …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן