חוקרי הטכניון גילו כי כליאת אור בשכבות דקות של תחמוצת ברזל ("חלודה") יכולה להביא לפירוק מים ויצירת דלקים סולריים

הגילוי התפרסם בכתב העת המדעי Nature Materials

 תא פוטו-אלקטרוכימי בפעולה: כליאת אור בשכבות דקות של תחמוצת ברזל (חלודה) גורמת לפירוק מים ויצירת בועות של מימן וחמצן. צילמה: מורן גרוס, דוברות הטכניון
תא פוטו-אלקטרוכימי בפעולה: כליאת אור בשכבות דקות של תחמוצת ברזל (חלודה) גורמת לפירוק מים ויצירת בועות של מימן וחמצן. צילמה: מורן גרוס, דוברות הטכניון

חוקרי הטכניון גילו כי כליאת אור בשכבות דקות של תחמוצת ברזל ("חלודה") יכולה להביא לפירוק מים ויצירת דלקים סולריים. הגילוי שלהם התפרסם בכתב העת המדעי היוקרתי .Nature Materials

"הטמעת טכנולוגיות אנרגיה ממקורות מתחדשים וברי-קיימא ("אנרגיה ירוקה") כמרכיב משמעותי במשק האנרגיה דורשת מציאת דרכים זולות ויעילות לאגירת אנרגיה ואספקתה בזמן ובמקום הדרושים" מסביר פרופסור אבנר רוטשילד מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים."אחת הדרכים לאגירת אנרגיית השמש היא פירוק מים, באמצעות פוטו-אלקטרוליזה, ויצירת מימן וחמצן. המימן הנוצר בתהליך זה יכול לשמש כדלק אותו ניתן להמיר לחשמל באמצעות תאי דלק בתהליך נקי ו"ידידותי" לסביבה.

לחילופין, ניתן להשתמש בו כחומר גלם ליצירת דלקים נוזליים באמצעות שילובו עם פחמן דו-חמצני או שאריות צמחים (ביו-מסה). הדלקים המופקים בשיטה זו מכונים דלקים סולריים והם עשויים להוות תחליף לנפט ודלקים אחרים הנכרים מבטן האדמה (דלקים פוסיליים). בניגוד לדלקים הפוסיליים, הדלקים הסולריים מופקים ממקורות מתחדשים והם אינם גורמים לעליה בריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה. האתגר הגדול העומד בפני המעבר המתבקש מדלקים פוסיליים ההולכים ומתדלדלים ומשפיעים לרעה על הסביבה לדלקים סולריים נקיים וברי-קיימא כרוך בפיתוח טכנולוגיות חדשות לייצור זול ויעיל שלהם".

חוקרי הטכניון פיתחו דרך חדשנית לביצוע פוטו-אלקטרוליזה של מים באמצעות שכבות דקות, בעובי של כ- 20 עד 30 ננומטר (ננומטר: אחד חלקי מיליארד של מטר), של תחמוצת ברזל (Fe2O3). תחמוצת ברזל היא חומר מוליך למחצה המהווה מרכיב עיקרי בחלודה. ניתן להפיקה מעפרות ברזל נפוצות באופן פשוט וזול. בניגוד לרוב המכריע של החומרים המוליכים למחצה מהם מייצרים תאים סולריים, תחמוצת ברזל יציבה במים והיא אף מסוגלת לפרק את המים לחמצן ומימן מבלי לשנות את הרכבה ותכונותיה. לכן, היא המועמדת המרכזית לפיתוח תאים פוטו-אלקטרוכימיים לפירוק מים באמצעות אנרגיית השמש. אולם, בשל הפער הגדול בין מרחק הבליעה הגדול של האור בתחמוצת ברזל ומרחק התנועה הקטן של נושאי המטען הנוצרים עקב בליעת האור בחומר, קשה לפתח פוטו-אלקטרודות מתחמוצת ברזל בעלות יעילות אנרגטית גבוהה.

חן דותן, משתלם לתואר דוקטור בהנחייתו של פרופסור רוטשילד, מצא כי ניתן להתגבר על בעיה זו על ידי כליאת האור בשכבות דקות של תחמוצת ברזל באופן המגביר משמעותית את יעילות הבליעה בהן. הגברת הבליעה מתאפשרת בשל התאבכות בונה של גלי האור הפוגעים בשכבה ומתקדמים בה קדימה וגלי האור המוחזרים אחורה בהגיעם לקצה הנגדי (האחורי) של השכבה שם הם פוגשים מראה המחזירה את האור לאחור, בחזרה לשכבה. בעזרת עופר כפיר, משתלם לתואר דוקטור בקבוצת המחקר של פרופסור אורן כהן מהפקולטה לפיסיקה בטכניון, ומשתלמים אחרים בקבוצת המחקר של פרופסור רוטשילד, חן פיתח ושכלל את השיטה ויצר פוטו-אלקטרודות משכבות דקות של תחמוצת ברזל על גבי מצע זכוכית מצופה בחומר מחזיר אור העשוי מסגסוגת כסף-זהב. סגסוגת זו, אשר פותחה על ידי המשתלמים אלעד שרלין ואושרי בלנק מקבוצת המחקר של פרופסור רוטשילד, ייחודית בכך שהיא משלבת החזרה כמעט מלאה של האור (באורכי גל בתחום הנראה) ושמירה על יציבות לאורך זמן. האלקטרודות הללו השיגו יעילות גבוהה המתבטאת בקצב פירוק מים ויצירת חמצן ומימן גבוה מכל הדיווחים הקודמים על אלקטרודות מתחמוצת ברזל.

המחקר פותח אופקים חדשים לתכנון וייצור תאים פוטו-אלקטרוכימיים בעלי מבנה פשוט וחכם באמצעותו ניתן להתגבר על מגבלות החומר ולהשיג יעילות בליעה גבוהה בד בבד עם יעילות קוונטית גבוהה המאפשרת השגת הספקים גבוהים. כליאת האור בשכבות דקות כל כך, בעובי של כמה עשרות ננומטרים, מהווה פריצת דרך חשובה אשר עשויה לאפשר פיתוח תאים סולריים בעלי יעילות גבוהה מחומרים מוליכים למחצה זולים ונפוצים, כדוגמת תחמוצת ברזל. ניתן לשלב את התאים הפוטו-אלקטרוכימיים שפותחו ויוצרו בטכניון יחד עם תאים פוטו-וולטאיים, כמו למשל תאי סיליקון המותקנים בהיקפים הולכים וגדלים בארץ ובעולם, על מנת להפיק חשמל ומימן בשעות בהן השמש זורחת. את המימן ניתן לאגור לשימוש בשעות החשיכה או, לחילופין, להמירו לדלקים סינטטיים. בנוסף, כליאת אור בשכבות דקות כל כך מאפשרת הפחתה ניכרת של כמות החומר הדרוש לייצור תאים פוטו-וולטאיים מדור שני. תאים אלו בנויים מתרכובות מוליכות למחצה המכילות יסודות נדירים כגון טלוריום (ב- CdTe) או אינדיום (ב- CuIn1-xGaxSe2 או בקיצור CIGS), דבר המגביל את יישומם בהיקפים גדולים. השיטה שפותחה בטכניון מאפשר להקטין את עובי השכבה, ואת כמות החומר הדרוש לבנייתה, בעשרות אחוזים (עד כדי 95%, לפי הערכת החוקרים) מבלי להפחית ביעילות בליעת האור בשכבה. כך ניתן להקטין את עלויות הייצור של תאים אלו, מבלי לאבד מיעילותם, ולהפכם לתחרותיים יותר.

המחקר מתבצע כולו בטכניון, במעבדה לחומרים והתקנים אלקטרו-קרמיים בפקולטה למדע והנדסה של חומרים בשיתוף עם המעבדה לייצור ואפיון תאים סולריים במרכז זיסאפל למיקרו- וננו-אלקטרוניקה. מעבדות אלו הוקמו בעזרת המכון לננוטכנולוגיה ע"ש ראסל ברי (RBNI) ותכנית אנרגיה ע"ש גרנד של הטכניון (GTEP). המחקר מומן בעבר על ידי תכנית המחקר של האיחוד האירופאי (FP7) וכיום הוא ממומן על ידי תכנית מרכזי המצוינות של הוועדה לתכנון ותקצוב והקרן הלאומית למדע, ותכנית קמין לקידום מחקר יישומי נבחר מטעם משרד התמ"ת.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

28 תגובות

  1. מימן המיוצר ממים ואור שמש הוא דלק נקי ללא כל תוספת פד"ח:
    2H2O –> 2H2 + O2 –> 2H2O
    ניתן להגיב את המימן עם פד"ח ליצירת דלק סולרי כמו מתנול, למשל:
    CO2 + 3H2 –> CH3OH + H2O
    ריאקציות נוספות באות בחשבון כולל ממקור צמחי (נא לזכור שהצמח מקבע פד"ח בפוטוסינתיזה).
    כששורפים את הדלק נפלט פד"ח אבל מקורו בפד"ח שקובע לצורך יצירת הדלק ולכן מדובר במחזור סגור ללא תוספת פד"ח לאטמוספירה.
    קפיש?

    שאלה למתקדמים: למה לא להסתפק בפוטוסינתיזה?

  2. רבותי המתווכחים ,
    קודם לכל כדאי לדייק בעברית , דלק הוא דלק גם ברבים ,
    אין הטיה לרבים למכלולים :
    מידע, נשק, דלק ודומיהם אינם מוטים לרבים
    דלקים … יוק.
    לגופו של הוויכוח , אין ספק כי השימוש בדלק מחצבי מעלה את רמת הפ'דח באטמוספירה בעוד שדלק מהצומח יוצר מאזן קבוע :
    הצמחים סופחים את הפד'ח ושריפת ה"ביודלק" משחרר אותה כמות,
    אבל כמו שנאמר במספר תגובות ונכתב במאמרים רבים בהידען
    הבעיה היא השימוש בשטחים חקלאיים שבהם ניתן לגדל מזון …
    לגידול דלק , כלומר במקום אוכל מגדלים דלק ,
    כדאיות הגידול נובעת מעליית מחירי הדלק המחצבי ,
    יתכן שיהיו ירוקים שיתמכו בכך אלא שראוי להביא בחשבון כי
    בעקבות זאת נוצר חוסר ומחירי המזון מעמירים.,
    ושוב כמו שנכתב באתר מס' פעמים ,
    הפעילות הנכונה היא להשמש במוצרי הלוואי של ייצור המזון
    ולא במזון עצמו כמו :גזם , שלף, זבל בהמות וכד' ,
    או לסרוגין גידול מקורות צמחיים שאינם מזון לייצור לדלק וגם זאת
    רק במידה שהגידול אינו צורך משאבים בהם ניתן לגדל מזון ,
    למשל : גידול ג'טרופה או קיקיון
    בשטחים ובתנאים בהם לא ניתן לגדל מזון.
    פעילות (מבורכת) כזאת יש גם בארץ , למשל ביוטבתה אוספים
    את הפליטות מזבל הפרות שמשמשות לאנרגיה,
    או מרסקים גזם לייצור "לבני" בערה .
    אחרי כל זאת אם הבנתי נכון את השיטה המוצעת במאמר
    הרי שכאשר השמש זורחת קולטי שמש ייצרו חשמל לשימוש ישיר
    ובנוסף לכך מתקיימת אפשרות לייצר דלק שישרף כאשר אין שמש,
    כלומר חסכון של כ 50% בשריפת דלק ובפליטת דת'ף ,
    בהחלט חיובי .

  3. ניסים, דיברתי אל ספקן- הוא דיבר על החשבון ורציתי לראות את זה בעצמי.,
    אבי ,מה יהיה קשה לי?

  4. הבעיה עם צמחי דלק היא כאשר פוליטקאים שרוצים להראות ירוקים כופים את השימוש בדלק צמחי או מסבסדים אותו בכספי מיסים- זה משהו שחברות חקלאות גדולות מאוד אוהבות אז יש כאן גם הרבה הון שלטון -וכל זה בסופו של גם מעלה את מחיר הדלק,גם מעלה את מחיר המזון וגם חוסך קצת אם בכלל בפליטות פד"ח (ובמקרים מסוימים אפילו מייצר יותר פד"ח מאשר דלק מאובנים)
    הבעיה היא שאפילו ששמדענים רציניים בתנועה הירוקה עצמה כבר שמו לב שחלק מהדלקים האלו לא מבאים שום תועלת ואפילו נזק- עדיין החוקים והסיבסוד ימשיכו בגלל השיקולים הפוליטים כלכליים של הון שלטון.

    יש לך קישור למקום עם מידע שמראה באמת את חוסר היעילות של הדלק הצימחי?

  5. אחד אחר

    כפי שאמרתי לך לפחות פעם אחת: גידול צמחים למטרות דלק אינו משפר במאומה את מאזן הפד"ח (בהשוואה לגידול צמחים למזון ומוצרי צריכה כגון כותנה). כל זאת כאשר מדובר בגידול חילופי על אותה קרקע (כלומר שימוש בקרקע לייצור דלק צמחי או שימוש באותה קרקע לצורך גידול מזון ומוצרי צריכה ).

    החשבונאות לגבי הפיסקה האחרונה לא מסובכת, אבל גם לא לגמרי פשוטה.

    איני מפרט את החשבונאות של הפד"ח בהקשר לגידול צמחי דלק (כחלופה לגידול צימחי אחרים על אותה קרקע). בעיקר משום שניסים הקשקשן נמצא בסביבה. הקשקשנות שלו תביא רק לכך שוויכוחים ידרדרו לרמה של טחינת מים במקרה הטוב ביותר (אני מונע עצמי מלהגיב ישירות לדבריו כי אני לא סובל דיון עם קשקשנים) . אם למדת פיסיקה באוניברסיטה תוכל לגלות בעצמך את החשבונאות הזו, זה לא כל כך קשה (לפחות לגבי חישובים מקורבים).

    לגבי הסיבות לגידול צמחי דלק. אני מניח שהסיבה היא אכן כדבריך, תועלת כספית בלבד. בגלל עליית מחיר הדלק הפוסילי — עלתה הכדאיות הכספית לגדל דלק במקום לגדל מזון או מוצרי צריכה (כגון כותנה). ההיתלות ביתרון האקולוגי של דלק צמחי כהצדקה לגידול צמחי דלק — היא סתם מסך עשן כדי להסתיר את השיקול הכספי שמניע גידול צמחי דלק.

    מאידך, כפי שאמרתי במקום אחר, אין סיכוי גדול שיגדלו צמחי דלק בכמויות גדולות. הפגיעה באוכלוסיה על ידי יצירת חוסר מזון (עקב גידול צמחי דלק), תפיל ממשלות או תעורר מלחמות ומהומות אחרות. מי שמזלזל בתגובתו של ההמון על עליית מחיר מזון לא מבין מהחיים שלו.

  6. ניסים- אם משהו הוא כלכלי- לא צריך לעשות כלום- השוק יעשה אותו בעצמו- ויש אכן יוזמות שמנסות ליצור דלק מגזם או מזבל וכדומה- הם לא חושבים על הסביבה – הם חושבים על הכסף-
    הבעיה היא שפוליטיקאים משתמשים בסיבסוד או אפילו בכפיה כדי להגדיל את השימוש באתנול ואף מביאים לכך שמשתמשים באתנול על בסיס תירס וכדומה שבהרבה מקרים אפילו לא חוסך פד"ח ורק מעלה את מחירי הדלק והתירס (אפילו רוב הירוקים כהבר אומרים שזה לא הגיוני) והפוליטיקאים ממשיכים- כי יש גופים עיסקיים שמרוויחים מהאיוולת הזאת ומזה צריך להזהר.

  7. ניסים,
    לדעתי קורא ניסה לתת ביקורת על דברי הSAFKAN, שמדבר כאילו הוא יודע 100% מה צריך לעשות ומה לא צריך לעשות ואף פעם לא עושים כמוהו…

    לדעתי הקורא היה צריך לבחור גישה פחות עוקצנית לומר זאת!

  8. אותי מרגיז שלאתר הזה מתקבצים כל גאוני הדור. רק לחשוב איפה האנושות הייתה לו הידע שלכם היה מנוצל.

  9. SAFKAN – הבעיה היא שיש לך אג'נדה (שגויה) ואין לדברייך כל קשר לכתבה.
    השקרים שלך באמת מרגיזים.

    המאמר מדבר על דרך אפשרית להפקת מימן. כתוב שניתן להשתמש במימן כמו שהוא כדלק או לבנות תרכובות מפד"ח או חומר אורגני אחר.

    אחד אחר אמר שאם מפרידים בין ספיחת הפד"ח ושריפתו של דלק סולרי מול פוסילי אז אין עקרונית הבדל. אם שריפתו של דלק פוסילי יעיל יותר אז כדאי דווקא להשתמש בו. אבל!!!

    אבל – התעשיה תשקיע כסף בספיחת פד"ח רק אם זה כלכלי. וזה יהיה מאוד כלכלי אם מה שייצא להם זה תחליף לנפט!!!

  10. אבי היתרון של דלק מתחדש הוא שהוא מתחדש לא שהוא סביבתי-
    זה לא מענייין אותך מאיפה או ממתי הגיע הפד"ח- אלא כמה אנחנו משחררים בשימוש שלו.
    כל עוד יש לנו גישה לדלק פוסילי לדלק מתחדש אין יותר מדי יתרונות.

    דבר שני
    אתה לא צריך לקבור לנצח פחמן דו חמצני כדי שיהיה אפקט- אלא רק כל הזמן לקבור כמות גדולה- גם אם זה בסוף ישתחרר אתה יכול להמשיך לקבור עוד ואתה תקבל אפקט בכל זאת.

  11. אבי ב.

    אותי מרגיז שמנסים להרעיב את האנושות על ידי הפיכת שטחים חקלאיים משטחים "לגידול מזון" לשטחים "לגידול דלק".

    מצד שני אני מתרגז פחות משום שאני יודע שהצעה כזו לעולם לא תצא לפועל. הנסיון ההיסטורי מוכיח שהרעבת המונים היא פעולה שגוררת אחריה הפלת המשטר (אפילו במשטרים דיקטטורים כמו ברית המועצות).

  12. יכול להיות שמתמטית אחד אחר צודק, אם כי כל הנסיונות עד היום לקבור דו תחמוצת הפחמן במקום ממנו לא יברח בחזרה לאטמוספירה לא הצליחו, כך שהבקשה שלו אינה מעשית כרגע. עם זאת, מרגיזה אותי האובססיה הזו להוכיח בכל מחיר שדלק מאובן יותר טוב מדלק מתחדש ושנובע מזה ששימוש בדלק מתחדש הינו כמעט עבירה פלילית. זה מרגיז.

  13. יש טעם בדלק מחקלאות רק אם
    היחס פדח לאנרגיה של הדלק הזה טוב יותר מזה של דלק מאובנים.
    אחרת עדיף פשוט לקבור את התוצר (או לאכול אותו או להפיק ממנו משהו שבפדח לא בורח ממנו)
    ולהשתמש בדלק שמשחרר כמות זהה של פד"ח- ככה אנחנו מרויחים יותר אנרגיה על אותה כמות של זיהום או לחילופין פחות זיהום על אותה כמות אנרגיה.

    הנקודה שלי היא פשוטה- אם אתה "תופס" פד"ח מהאטמוספירה- זה לא באמת משנה אם אתה משחרר את אותו הפדח אחר כך או משחרר כמות שווה של פד"ח על ידי שריפת דלק פוזילי.
    מבחינת הפלאנטה זה אותו הדבר- השאלה מה יותר יעיל אם דלק פוסילי הוא יותר יעיל- אז עדיף להשתמש בו -יותר אנרגיה על אותה כמו של זיהום.

  14. אחד אחר
    ההבדל הוא פשוט, רק צריך לחשוב טיפה. הרעיון הוא שעצם הגידול של צמח סופח פד"ח מהאטמוספירה – וזה קורה ברגע הגידול. אם נגדל עכשיו כמויות אדירות של תירס ונקבור את כל חלקי הצמח – נקטין את כמות הפד"ח באטמוספירה. אם נשרוף את החומר – בסה"כ אנחנו מחזירים את אותו פד"ח שספחנו.

    זה שקול לשימוש באנרגיה סולרית, רוח, גלים וכו'.
    זה עדיף על שריפת דלק פוסילי.
    וזה פחות טוב מתוכניות לספיגת הפד"ח (כמו גידול צמחים ללא שריפתם).

    וכמובן – כמו שבנימין אמר בצורה יפה – יש דכנות אחרןת בחקלאות, כמו דשנים למיניהם והשימוש בכלים חקלאים ששורפים דלק פוסילי.

    כלומר, אני מסכים אם החלק השני של התגובה שלך – אבל עדיין יש טעם בדלק מחקלאות.

  15. ניסים:
    מה ההבדל בין לקחת פד"ח מהאטמוספירה לתוך צמחים ואז לשחרר אותו שוב בשריפת ביודיזל כלשהו לבין לקחת את הפדח מהאטמוספירה ולשחרר כמות שווה משריפת דלק מאובנים?
    השאלה היא כן היא פד"ח לאנרגיה- בהתחשב בעובדה שיצור אתנול הוא בעצמו דורש אנרגיה ומשחרר פד"ח- מה שבעצם יכול להביא לכך שדלק על בסיס צמחי הוא רע משיקולי פד"ח מכיוון שהוא נותן פחות אנרגיה לכמות הפד"ח המשתחררת.
    לא עדיף לגדל את הצמחים- לקבור אותם עם הפד"ח שספחו ואז לשרוף דלק מאובנים שמשחרר את כמות הפחמן שנספגה?-כה לא צריך להשקיע אנרגיה בלייצר את הדלק, ומבחינת כדור הארץ עשינו את אותו הדבר.

  16. השאלה בייצור דלקים מגידולים חקלאיים, בנוגע לפד"ח, היא,
    האם הדלק הוא תוצר לוואי מגידול קיים למטרות אחרות,
    שאז הרווח האקולוגי ברור, או האם מדובר בגידול למטרת
    דלק. חוששני שכל תהליך הגידול של תירס או קנה סוכר
    למטרות דלק, (ייצור ופיזור דשנים, השקיה, ריסוס ושאר
    פעולות חקלאיות – והקצאת האנרגיה לכל אלה) מזהם
    את האוויר (והקרקע והמים..)לא פחות מהדלקים המאובנים .

    מנגד, החשש מהתלות בדלקים המאובנים, יכול להיות
    סיבה לא רעה בפני עצמה לטיפוח ההשקעה בדלקים
    חקלאיים.

  17. SAFKAN ואחד אחר

    לא ולא!!!
    שריפת גידול חקלאי אינו שקול לשריפד דלק פוסילי!!!
    הפחמן בגידול חקלאי נלקח מהאטמטספירה היום ומוחזר היום ולכן אינו משנה את ריכוז הפד"ח.
    דלק פוסילי מכיל פחמן אגור – ושריפתו מעלה את ריכוז הפד"ח באטמוספירה.

    לכן – שריפת דלק מגידול חקלאי עדיף (מנקודת המבט של ריכוז הפד"ח) על שריפת דלק פוסילי.

    ואני חושב שהקביעה שלך (SAFKAN) שפרופסור רוטשילד הוא "מעורפל" ושהוא מציג "טענות סתומות" – זו תגובה עלובה ומעליבה. בסה"כ יש כאן מאמר מעניין שמציג חידוש בתחום המדעי. זה לא מאמר בעיתון מדעי ולא מתיימר, ואף לא יכול, להסביר הכל.

    אני מצפה ממישהו כמוך לחקור את הפרסום המדעי עצמו לפני שאתה מדבר.

  18. אחד אחר

    אתה צודק בטענה שגידול חקלאי רגיל נישרף זה היינו הך (מבחינת מאזן פד"ח) כמו שריפת דלק פוסילי.

    אבל פרופסור רוטשילד מאוד מעורפל בנוגע לאופן המיזוג של מימן עם חומר צמחי (לכן קשה להתווכח עם הטענות הסתומות שלו).

  19. השאלה היא אז מה יותר יעיל מבחינת פד"ח (אני מזכיר כאן שאני לא ממש בטוח בהיקף הנזק שפד"ח לכאורה עושה אבל לצורך הויכוח אני אקבל את זה הפעם בתור הנחת עבודה)
    לקחת את כל הצמחיה שספחה פד"ח ולקבור אותה ולשרוף דלק מאובן במקום- או לעבד את הצמחיה לדלק ולשרוף אותה- בהתחשב בעובדה שתהליך העיבוד עצמו אולי מייצר גם פד"ח או לפחות דורש עוד אנרגיה- זה לא בהכרח טוב יותר לפחות לא משיקולי פד"ח אנרגיה- אם רוצים לחסוף בפד"ח אז צריך לחפש מקור אנרגיה שהוא יעיל מבחינת פד"ח, ולהתעלם מהעובדה שהוא לכאורה ספח את הפד"ח מקודם. אותם שטחים חקלאים היו קודם וספחו את הפד"ח קודם-אתה לא מרוויח כלום מכך שאתה שורף אותם. זה עדיין פחמן שלא היה אמור להשתחרר.

  20. אתה לא כל כך מבין את המילה "עדיף".
    לא לעלות את ריכוז הפד"ח באטמוספירה עדיף על כן לעלות את הריכוז.

    ויותר מכך – מיחזור הפד"ח כמו שמוצא במאמר שקול לאי-יצירה של פד"ח.

    ברור שעוד יותר טוב לספח את הפד"ח הקיים. אף אחד לא אמר שלא!

  21. כן- אני מכיר את ההיגיון הזה עוד מאתנול- אבל אני פשוט ל א מבין למה זה נחשב עדיף-
    לא עדיף -אם אתה רוצה למנוע פד"ח- לכלוא כמה שיותר ולא לשחרר אותו בחזרה?
    גם נפט ופחם הם פד"ח מתקופות פרה היסטוריות.
    מה זה משנה אם אתה כולא פד"ח עכשיו בצמחיה או בגזם וכדומה -ומשחרר אותו בשריפת דלק מאובנים- מאשר לשחרר אותו ישירות ?

  22. אחד אחר:
    הדלק בודאי משחר פד"ח, אבל הוא מיוצר מפד"ח, ולכן ההשפעה נטו היא שאין שינוי בכמות הפד"ח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן