אחסון ושינוע אנרגיה
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
החרם הטורקי מדגיש את הצורך של ישראל בחוסן כלכלי. כשדנים בייצוב מעמדנו הכלכלי, אחד הנושאים ששבים ועולים הוא תרומת ייצוא הגז הטבעי לכלכלה. אחת הדרכים להגדיל את הייצוא היא הקמה
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
דעה: הפסקת החשמל הגדולה שחווינו בתחילת החודש עלולה להיות תצוגה מקדימה של מה שצפוי למשק החשמל הישראלי עם העלייה בתדירות גלי החום עקב החרפת משבר האקלים. הפתרונות בידיים שלנו, עכשיו
- הטכניון
- אין תגובות
חוקרים בטכניון ובמכון יוליך בגרמניה פיתחו סוללת טיטניום-אוויר והדגימו את יעילותה באופן ניסויי
- אבי בליזובסקי
- 2 תגובות
ההחלטה תחייב מכוניות חדשות שיימכרו ב-2030 להוריד 55% מרמות הפליטה לעומת המכוניות שנמכרו החל מ-2021. שיעור זה גבוה הרבה יותר מהיעד הקיים של הפחתה של 37.5%. יתר על כן, טנדרים
![ייצוג של חומר פרו-אלקטרי דו-מימדי [באדיבות: UC Berkeley / Suraj Cheema]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2022/10/16x9-ferroelectricity-image.png.avif)
- דר. משה נחמני
- אין תגובות
גילוי של התנהגות של חומר מעניין בקנה מידה קטן יוכל להפחית את צריכת האנרגיה בתחום המחשוב
- הטכניון
שיטות חדשניות של אופטימיזציה, המאפשרות "להחליק" את התנודות בייצור אנרגיה מתחדשת באמצעות הסטה של העומס ברשת על פי הצריכה. האנרגיה האמורה נאגרת בשעות של צריכה נמוכה, ובשעת הצורך הספק חשמלי
- הטכניון
- תגובה אחת
קבוצת מחקר מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון, שפיתחה את סוללות הסיליקון-אוויר הראשונות, מדווחת על הצלחה בפיתוח סוללות סיליקון נטענות
- אוניברסיטת בר אילן
סטארט אפ שנולד במחלקה לכימיה בבר אילן מציע פתרונות נקיים ויעילים לייצור אנרגיה ואחסונה ללא פליטות מזהמות
- שירות הידען
- אין תגובות
- גליליאו צעיר
- תגובה אחת
מהי אנרגייה מתחדשת ומהי אנרגייה מתכלה? מהם מקורותיה של זו ומהם מקורותיה של האחרת? כיצד ממיינים בדרך כלל את מקורות האנרגייה ואיך אפשר לחלקם חלוקה שונה?
- הטכניון
- 5 תגובות
פיתוח של חוקרים מהטכניון ומחברת Primus Power צפוי להאיץ את שילובן של אנרגיות מתחדשות וירוקות באספקת החשמל
- דר. משה נחמני
- 2 תגובות
חוקרים הצליחו לפתח אב טיפוס של סוללה מבוססת אבץ ללא אנודה המורכבת מחומרים זולים הנפוצים בטבע
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
- 4 תגובות
- שירות הידען
- 3 תגובות
- דר. משה נחמני
- 2 תגובות
- דר. משה נחמני
- 2 תגובות
![ספוג פולימרי תלת-ממדי ומצולב הנצמד ללוחית המתכת של אנודת סוללת יוני ליתיום ומאפשר מעבר מהיר יותר של יוני ליתיום והגברת היציבות לאורך זמן [באדיבות: Donghai Wang]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2019/01/PEI20sponge_News1.jpg.avif)
- דר. משה נחמני
- אין תגובות
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
- 10 תגובות
- סיינטיפיק אמריקן ישראל
- 5 תגובות
- סיינטיפיק אמריקן ישראל
- 13 תגובות
![תמונות מתוך מיקרוסקופ אלקטרונים סורק מציגות אנודה המורכבת מאספלט, ננו-רצועות של גרפן וליתיום מצד שמאל; ואותו החומר ללא הליתיום, מצד ימין. ההרכב החדשני, שפותח באוניברסיטת Rice, מהווה צעד ראשון לפיתוחן של התקני טעינה המסוגלים להטעין סוללות חשמליות ומצברים במהירות העולה פי 20 מזו הקיימת כיום. [באדיבות: Tour Group/Rice University]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2017/10/אספלט-מאמר.jpg.webp)
- דר. משה נחמני
- 2 תגובות
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
- תגובה אחת
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
- 3 תגובות
- דר. משה נחמני
- 10 תגובות
- דר. משה נחמני
- 3 תגובות
![במסגרת הגישה החדשה, חלקיקים ננומטריים מוצקים המורכבים מתרכובות של ליתיום וחמצן (בצבע אדום ולבן) מקובעים בתוך מבנה דמוי-ספוג של תחמוצת קובלט (צהוב) ששומר על יציבותם. [באדיבות החוקרים]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2016/08/MIT-Nano-Cathode_01.jpg.webp)
- דר. משה נחמני
- אין תגובות
- ארגון הביומימיקרי הישראלי
- 5 תגובות
- דר. משה נחמני
- 6 תגובות
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
- 2 תגובות
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
- 2 תגובות
![תרשים של "סוללה בזרימה סולארית" המתארת תצורה של שלוש אלקטרודות: (1) אלקטרודת אנודה מליתיום, (2) אלקטרודה נגדית (CE), (3) ופוטו-אלקטרודה (PE). זרם נע דרך נוזל הנמצא בסוללה ומכונה בשם אלקטרוליט. [באדיבות: Yiying Wu, The Ohio State University]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2016/01/wu-solar-battery-large1.jpg.webp)
- דר. משה נחמני
- 3 תגובות
- ארגון הביומימיקרי הישראלי
- 2 תגובות
- סיינטיפיק אמריקן ישראל
- 13 תגובות
- דר. משה נחמני
- 14 תגובות
- סיינטיפיק אמריקן ישראל
- 3 תגובות
- אבי בליזובסקי
- 9 תגובות
- סיינטיפיק אמריקן ישראל
- תגובה אחת
![מדענים הצליחו לפתח סידור חדש ויעיל במיוחד של רכיבים בתא סולארי, כאשר תורמי המטען הם חבילות של פולימר (בירוק) ומקבלי המטען הם מולקולות פחמן כדוריות, פולרנים (בסגול ובחום). [באדיבות UCLA]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2015/07/Figure_4E_green_polymer1.jpg.webp)
- דר. משה נחמני
- תגובה אחת
- דר. משה נחמני
- 12 תגובות
- סיינטיפיק אמריקן ישראל
- תגובה אחת
- דר. משה נחמני
- 6 תגובות
![מרכיביה של הסוללה החדשה עשויים מביו-חומרים אורגניים מתחדשים המתקבלים מצמח האספסת (הזרעים) ומשרף עצי אורן. [צילום: Daniel Brandell ]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2014/10/batteri.jpg.webp)
- דר. משה נחמני
- 2 תגובות
- דר. משה נחמני
- 2 תגובות
- ארגון הביומימיקרי הישראלי
- תגובה אחת
- מכון ויצמן
- אין תגובות
- דר. משה נחמני
- תגובה אחת
![תמונה של התאבכות נויטרונים המראה את תוצאות הפיזור מדוגמה של באריום-ברזל-ארסניד הכוללת בתוכה יוני נתרן הצמודים ל-24% מאתרי הבאריום. סימטריה מסדר 2 מתקיימת מתחת לטמפרטורה של 90K אולם סימטריה מסדר 4 חוזרת בטמפרטורה מתחת ל-K40. המבנים האטומיים והמגנטיים המתקבלים מוצגים בצדו הימני של האיור, כאשר העיגולים הכחולים מייצגים אטומי ברזל, והחיצים האדומים מייצגים את כיוון התנע המגנטי שלהם. [באדיבות Jared Allred / Argonne National Laboratory].](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2014/06/super_conductor.jpg.webp)
- דר. משה נחמני
- 3 תגובות