מפתח דלק ביולוגי משאריות צמחים וממציא הסוללה הנטענת זכו בפרס ראש הממשלה לחדשנות בתחום תחליפי הנפט לתחבורה

שני הזוכים האמריקנים יקבלו את הפרס, בסך מיליון דולר תרומת משפחת סמסון, בכנס התוכנית הלאומית לתחליפי דלקים ב-10 בנובמבר, בירושלים

 פרופסור ג'יי קיסלינג, אוניברסיטת קליפורניה. צילום: מתוך ויקיפדיה
פרופסור ג'יי קיסלינג, אוניברסיטת קליפורניה. צילום: מתוך ויקיפדיה

הוכרזו זוכי פרס ראש הממשלה בסך מיליון דולר לחדשנות עולמית בתחום תחליפי נפט לתחבורה – הפרס הגדול בעולם בתחום

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המדע אופיר אקוניס הכריזו על הזוכים בפרס ראש הממשלה ע"ש אריק ושילה סמסון לחדשנות בתחום אנרגיה חלופית לתחבורה: פרופ' ג'יי קיסלינג מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי ארה"ב ופרופ' ג'ון גודאנף מאוניברסיטת טקסס שבאוסטין בארה"ב. שני המדענים זכו בפרס היוקרתי על מחקריהם פורצי הדרך בפיתוח תהליכים וטכנולוגיות בעלי פוטנציאל לשמש כתחליף לדלקים פוסיליים אשר מהווים היום את המקור העיקרי של הדלקים לתחבורה. הפרס מוענק זו השנה השלישית על ידי משרד ראש הממשלה, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל וקרן היסוד.
הפרס, על שם אריק ושילה סמסון, בסכום של מיליון דולר, הוא הפרס הכספי הגדול ביותר בתחום האנרגיה החילופית בעולם ומוענק למדענים שקידמו משמעותית את תחום תחליפי הנפט לתחבורה. הזוכים נבחרו מתוך רשימה של מועמדים שהומלצו לפרס על ידי נשיאי אוניברסיטאות ומכוני מחקר מובילים, ומנהלים בתעשיה מהעולם ומישראל. הזוכים נבחרו על ידי ועדת מומחים בין-לאומית שהגישה המלצתה לאישור חבר נאמנים בראשות פרופ' יצחק אפלויג, לשעבר נשיא הטכניון.
הזוכה הראשון – פרופ' ג'יי קיסלינג מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי עומד בראש המכון הגדול מתחומו בארה"ב בתחום הביו-אנרגיה והוא אחד ממנהלי המכון הלאומי לורנס- ברקלי. במחקריו פיתח, באמצעות שיטות של הנדסה גנטית, אורגניזים אשר מאפשרים הפיכת ביומאסה תאית, שאינה משמשת למזון, לדלקים פחממניים הזהים בתכונותיהם לדלקים בהם אנו משתמשים היום וזאת בתהליך פשוט יחסית. יתרון חשוב של הטכנולוגיה שפיתח פרופ' קיסלינג הוא שהיא מאפשרת שימוש בדלקים אלו, המופקים ממקור ביולוגי, בתשתיות הקיימות בתעשיית הדלקים לתחבורה. דלק שמופק בטכנולוגיות שפיתח פרופ' קיסלינג כבר משמש באוטובוסים ובמטוסים.
הזוכה השני – פרופ' ג'ון גודאנף, מהאוניברסיטה של טקסס באוסטין שבארה"ב הוא פורץ דרך במחקר של בטריות נטענות מסוג ליתיום-יון. מחקריו והמצאותיו הן הבסיס לפיתוחם של בטריות נטענות אשר משמשות כיום בטווח רחב מאוד של שימושים ובכלל זה מכוניות חשמליות וטלפונים סלולריים.
יושב ראש חבר הנאמנים של הפרס פרופ' יצחק אפלויג אמר "התגליות המדעיות הבסיסיות והפיתוחים הטכנולוגיים של מקבלי הפרס מקדמים את האנושות בצעד נוסף לרגע שבו נוכל להשתמש באנרגיה חלופית לשימושי תחבורה ולצרכים אחרים ולהתנתקות מהצורך להשתמש בדלקים פוסיליים שכמותם מוגבלת והם הולכים ואוזלים במהירות".
חבר הנאמנים שבחן את ההמלצות לפרס והחליט על הזוכים כלל חמישה מדענים בהם חתן פרס נובל פרופ' אהרון צ'חנובר; ראש המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר במשרד רה"מ פרופ' יוג'ין קנדל; המדענית הראשית במשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל פרופ' נורית ירמיה; יו"ר קרן היסוד מודי זנדברג; ונציג משפחת התורם.

ראש הממשלה בנימין נתניהו: "מדובר בפרס חשוב והגדול בעולם בתחומו אשר מבטא הוקרה אמיתית לחוקרים על מאמציהם ותומך בקידום פריצות דרך טכנולוגיות בתחום תחליפי הדלקים. אנו משקיעים מאמץ רב-שנתי כדי להשתחרר מהתלות העולמית בנפט".
שר המדע אופיר אקוניס אמר "הפרס מסמל את המחויבות של מדינת ישראל לקידום נושא תחליפי הנפט שלו חשיבות עליונה בכל היבט של החיים שלנו כאן – כלכלה, בטחון, מדע וחברה. הפרס ניתן על בסיס מצוינות מדעית ופוטנציאל לתרומה לפיתוח דלקים חילופיים לתחבורה והשפעה על האנושות".
הפרס יוענק לזוכים בעוד כחודש, 10 בנובמבר 2015, במסגרת ועידה בין-לאומית לתחליפי דלקים אותה מובילה מנהלת תחליפי דלקים במשרד ראש הממשלה בראשות אייל רוזנר, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל וקרן היסוד. אל הוועידה, המתקיימת זו הפעם השלישית בישראל, יגיעו מומחים מתעשיית האנרגיה והרכב, אנשי ממשל מהעולם, מומחים בין-לאומיים ומשקיעים בכירים, במטרה לקיים פורום לגיבוש מדיניות בינלאומית בתחום תחליפי דלקים ולמצב את ישראל כמרכז תעשייה וידע מוביל בתחום חשוב זה.
אייל רוזנר, ראש התוכנית הלאומית לתחליפי דלקים, אמר: "ישראל ממשיכה להוביל את העולם בקידום פתרונות לתחליפי דלקים. קיום הוועידה בישראל ממצבת את ישראל כמובילה עולמית בתחום. ישראל הציבה לעצמה יעד לצמצם את השימוש בדלק ממקורות פוסיליים לתחבורה ב-60% עד שנת 2025. על מנת להגיע ליעד זה דרושות חדשנות, יצירתיות ולא פחות מכך – מדיניות חכמה וחזקה. עלינו להקטין את התלות בנפט ואת התלות במדינות יצרניות הנפט ובכך לחזק את כלכלת העולם".

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

4 תגובות

  1. הפיתוח חשוב וטוב ,
    אבל מדוע במשרד המדע אין מי שיודע
    כי בעברית אין הטיה לרבים למכלולים ?
    ״דלקים״ … יוק ! יש דלק ,
    ובמקום ״פוסילים״ נהוג ונכון לכתוב … מאובן או מחצבי/ם ,
    לכן ״דלקים פוסיליים״ … יוק !
    יש דלק מחצבי ,
    עברית שפה קשה
    אבל ראוי שבפרסומים ממשלתיים לא תתנופף בורות .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן