מחקר חדש מירדן מציג את אתר הקבורה הראשון שאושר גם ארכאולוגית וגם גנטית כקשור למגפת הדבר בתקופה הביזנטית, ומאיר מחדש את השפעתה על החברה העירונית הקדומה.
מגפת יוסטיניאנוס, שנחשבת להתפרצות הראשונה הידועה של הדבר הבובוני באגן הים התיכון, ממשיכה לחשוף את סודותיה גם כ־1,500 שנה לאחר שפגעה באימפריה הביזנטית. מחקר חדש, שפורסם ב־Journal of Archaeological Science, מתמקד בעיר ג'רש, היא גרסה העתיקה שבירדן, ומציג תמונה חדה יותר של המחיר האנושי ששילמו תושבי האזור. במקום להסתפק בזיהוי החיידק שגרם למחלה, החוקרים ביקשו להבין מי היו הקורבנות, כיצד חיו, ואיך נראתה מגפה בתוך עיר אמיתית ברגעי משבר.
קבר אחים בהיפודרום
המחקר הובל בידי פרופ' Rays H. Y. Jiang מאוניברסיטת דרום פלורידה, בשיתוף חוקרים מתחומי בריאות הציבור, גנומיקה, אנתרופולוגיה, היסטוריה ורפואה מולקולרית. לפי הדיווח, זהו המחקר השלישי בסדרה שבוחנת את מגפת יוסטיניאנוס, אך הפעם הדגש עבר מן הפתוגן עצמו אל בני האדם שנפגעו ממנו. החוקרים מצאו כי באזור ציבורי נטוש בעיר נקברו גופות רבות במהירות, מעל שכבות של שברי חרס, באופן שמעיד על אירוע קבורה אחד מרוכז ולא על בית קברות שהתפתח בהדרגה לאורך זמן.
זהו אולי הממצא החשוב ביותר במחקר: ג'רש היא האתר הראשון שבו קבר קורבנות מגפה אושר גם באמצעות ממצאים ארכאולוגיים וגם באמצעות ניתוח גנטי. בעוד מקורות היסטוריים מן התקופה מתארים מחלה רחבת היקף, במקרים רבים לא היה עד כה אפשר להוכיח בוודאות שקברי אחים אכן קשורים למגפה. בג'רש, לעומת זאת, החוקרים קבעו כי מאות בני אדם נקברו בתוך ימים ספורים. בכך מתקבל אישוש ישיר להיקף התמותה, וגם ראיה מוחשית לאופן שבו נראתה קריסת השגרה העירונית בזמן מגפה.
דפוסי התנועה באוכלוסיה
המחקר גם תורם להבנת דפוסי התנועה באוכלוסייה הקדומה. במשך שנים התקיימה סתירה מסוימת בין מקורות היסטוריים וגנטיים, שהצביעו על תנועת אוכלוסיות וערבוב בין אזורים, לבין אתרי קבורה רגילים, שלעתים הראו תמונה מקומית הרבה יותר. הממצאים מג'רש מציעים פתרון: בימי שגרה, אוכלוסיות ניידות נטמעות בהדרגה באוכלוסייה המקומית ולכן קשה לזהות את תנועתן. אך ברגעי משבר, כאשר רבים מתים בפרק זמן קצר ונקברים יחד, אפשר לראות ביתר בהירות את עקבות הניידות הזאת. לפי החוקרים, הקבורים בג'רש היו חלק מקבוצה ניידת בתוך האוכלוסייה העירונית הרחבה יותר של ירדן העתיקה.
מגיפות – לא רק אירוע ביולוגי אלא גם חברתי
מעבר לחשיבות הארכאולוגית, למחקר יש גם מסר עכשווי. החוקרים מדגישים שמגפות אינן רק אירועים ביולוגיים אלא גם אירועים חברתיים. הן מושפעות מצפיפות אוכלוסין, מתנועה של בני אדם, מתנאים סביבתיים וממבני פגיעוּת חברתיים. במובן זה, מגפת יוסטיניאנוס אינה רק פרק רחוק מן העבר, אלא גם מראה היסטורית להבנת האופן שבו מחלות מתפשטות ומעצבות חברות אנושיות. ג'רש מספקת לכן לא רק הוכחה למגפה עתיקה, אלא גם סיפור אנושי מלא יותר על עיר שנקלעה למשבר קיצוני ועל הדרך שבה חברה שלמה ניסתה להתמודד איתו.
למאמר המדעי DOI: 10.1016/j.jas.2026.106473
עוד בנושא באתר הידען:
