האוניברסיטאות הישראליות צונחות במדד האוניברסיטאות הטובות בעולם

שלוש האוניברסיטאות המובילות בישראל לפי מדד זה האוניברסיטה העברית, הטכניון ואוניברסיטת ת"א ירדו מספר מקומות בטבלה, היחידה שעלתה ואפילו רושמת זינוק היא אוניברסיטת בן גוריון

השכלה גבוהה. איור: shutterstock
השכלה גבוהה. איור: shutterstock

הירידה המדאיגה ברמת החינוך בישראל מתחילה להשתקף גם במדדים ארוכי טווח יותר מאשר הורגשו עד כה.
אתמול פורסם כי האוניברסיטאות הישראליות (למעט אוניברסיטת בן גוריון) התדרדרו במדד האוניברסיטאות הטובות בעולם, QS אחד משלושת מדדי ההשכלה הגבוהה החשובים בעולם (ביחד עם דירוג שנחאי ודירוג טיימס).
דירוג QS מבוסס על ביקורת עמיתים אקדמית (40%), ציטוטים אקדמיים של אנשי סגל (20%), היחס בין מספר אנשי הסגל למספר התלמידים (20%), ביקורת מגייסי כוח אדם (10%) והנטייה הבינלאומית של המוסד האקדמי (10%).
.

בסקר השתתפו קרוב ל-77 אלף אנשי אקדמיה וכ-44 אלף עובדי אוניברסיטאות במטרה לספק לסטודנטים בהווה ובעתיד את כל הנתונים האפשריים על היוקרה האקדמית של האוניברסיטה הפוטנציאלית שלהם. מבין 3,539 האוניברסיטאות המועמדות דורגו 891 – 28 יותר מאשר ברשימה הקודמת. נתוני הציטוטים נלקחו ממאגר Scopus/Elsevier המכיל את נתוניהם של 11.1 מיליון מאמרים, ובהם 44.9 מיליון ציטוטים שאינם ציטוטים עצמיים של החוקרים שכתבו את המאמר.

אוניברסיטה 2015 2014 2013 2012
העברית 148 138 141 140
הטכניון 198 190 183 220
ת"א 203 195 196 209
בן גוריון 259 292 331 377
בר אילן 601-650 651-700 651-700 601+
חיפה 701+
מכון ויצמן לא נכלל בדירוג הכללי אלא רק לפי החלוקות האחרות

 

האוניברסיטה העברית, האוניברסיטה הישראלית הנמצאת בדירוג הגבוה ביותר ברשימה התדרדרה עשרה מקומות מהמקום ה-138 למקום ה-148, הטכניון שבמקום השני ירד בשמונה מקומות (מ-190 ל-198), אוניברסיטת ת"א המדורגת שלישית ירדה בשבע מקומות (ממקום 195 למקום ה-203).
האוניברסיטה היחידה שמגלה עליה עקבית לאורך השנים האחרונות היא אוניברסיטת בן גוריון שזינקה ב-33 מקומות מהמקום ה-292 למקום ה-259 ומשלימה בכך זינוק של 118 מקומות מאז שנת 2012.
בר אילן עלתה מקטגורית 651-700 לקבוצת המקומות 601-650

במרבית הקטגוריות נמצאות חלק ניכר מהאוניברסיטאות הישראליות מחוץ לרשימה. בסיווג לפי קטגורית מוניטין על פי ביקורת עמיתים האוניברסיטה העברית ממוקמת במקום ה-154, ת"א שניה במקום ה-190, הטכניון במקום ה-202 ומכון ויצמן במקום ה-319. בקטגורית מוניטין כמעסיקים נמצאות רק שתי אוניברסיטאות ברשימה – ת"א (321) והטכניון (367).
שתי קטגוריות שמשפרות קצת את המצב הן היחס בין אנשי הסגל לסטודנטים ומספר הציטוטים לחוקר. ביחס בין מספר אנשי הסגל לסטודנטים נמצא מכון ויצמן במקום הרביעי בעולם, העברית במקום ה-118 ובן גוריון במקום ה-323. כאמור שאר האוניברסיטאות מחוץ לדירוג.
במדד מספר הציטוטים לכל חבר סגל מובילה ת"א כשהיא נמצאת במקום ה-20, מכון ויצמן במקום ה-30, הטכניון במקום ה-69, האוניברסיטה העברית במקום ה-232 ואוניברסיטת בר אילן במקום ה-359. חשוב לציין כי בעוד שאר המדדים מדברים על ההווה שהוא תוצר מערכת החינוך בעשור או שניים האחרונים, מדד הציטוטים עדיין כולל מדענים שגדלו בתקופות בהן החינוך היה טוב יותר ולכן הוא לבדו איננו יכול לשמש מקור לגאווה, בלא ההקשר הכללי הפחות מעודד.

 

הרשימה העולמית

  1. MIT
  2. האווארד
  3. קיימברידג', בריטניה
  4. סטנפורד
  5. קאלטק – המכון הטכנולוגי של קליפורניה
  6. אוקספורד, בריטניה
  7. יוניברסיטי קולג' לונדון, בריטניה
  8. אימפריאל קולג' לונדון, בריטניה
  9. ETZ ציריך
  10. אוניברסיטת שיקאגו
  11. אוניברסיטת פרינסטון
  12. האוניברסיטה הלאומית של סינגפור
  13. האוניברסיטה הטכנולוגית נאניאנג, סינגפור
  14. EPFL – בית הספר הפוליטכני הפדרלי בלוזאן, שווייץ
  15. אוניברסיטת ייל

 

אוסטרליה זוכה לנציגות ראשונה במקום ה-19 צרפת במקום ה-23 וקנדה במקום ה-24. מדינות נוספות שיש להן נציגות ב-50 האוניברסיטאות הטובות בעולם הן סין, הונג קונג (בנפרד מסין) ודרום קוריאה. הזינוק של האוניברסיטאות בסינגפור שהן בעיקר בינלאומיות הוא המרשים ביותר. האוניברסיטה הטכנולוגית נאניאנג קפצה מהמקום ה-39 למקום ה-14.

 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. זה מדאיג מאוד, שלושת המובילות בארץ שנמצאות בחוד החנית התדרדרו חזרה קרוב לרמה מלפני 3 שנים או גרוע יותר מרמה זו כמו במקרה של העברית. בן גוריון רשמה שיפור מרשים אבל בכל מקרה עדיין מדורגת נמוך משמעותית מ-3 המובילות. בר-אילן וחיפה מדדות בתחתית הרחק מעבר ה-4 שלפניהם.
    מה שמדאיג פה הוא המומנטום, יש מומנטום שלילי ברור ל-5 מתוך 6 האוניברסיטאות שמדורגות וכידוע מומנטום קשה מאוד לשנות. צריך לבדוק בדחיפות מה הסיבה לכך ובעיקר אם זה קשור להגירה של אקדמאים לארה"ב בעקבות המצב הכלכלי בארץ וקיצוצים בתקציבי המחקר והפיתוח.

  2. זה נראה טענה פופוליסטית בלבד אם מסתכלים על השינויים מ-2012, מה גם שלמעט העלייה המרשימה והעקבית של בן גוריון שום שינוי לא דרמטי מעבר לרמת הרעש, והמדד הזה ממש רועש. בקיצור גם אם יש בטענה משהו, הטבלה הזו לא ממש מראה את זה באופן חד משמעי בלשון המעטה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן