האם הבשר שיגודל במעבדה ידידותי לסביבה?

בחישוב צריכת הבשר השנים הבאות, ובשקלול השוני שבהשפעת הפליטות של הגזים פחמן דו-חמצני, מתאן ותחמוצות חנקן, רק במקרה היותר ״אופטימי״ תהיה ההשפעה הסביבתית של ייצור בשר מעבדה פחותה מגידול בקר. ייצור בשר סיטתי אמנם חוסך את פליטות המתאן והחנקן, אבל לחילופין גורם לפליטות של פחמן דו-חמצני

גידול בשר סינתטי במעבדה. איור: shutterstock
גידול בשר סינתטי במעבדה. איור: shutterstock

ד"ר אסף רוזנטל

בתקופה האחרונה מופיעים יותר ויותר מיזמים לייצור בשר במעבדה,או בשר סינתטי שימנע את הסבל לחיות ועל-פי הייצרנים לא יפגע בסביבה.
באשר לסבל של חיות משק שמיועדות לתעשיית הבשר אין וויכוח. באשר ליתרון הסביבתי של בשר מעבדה מתעוררים ספקות. כך על-פי מחקר חדש שפרסמו חוקרים בבית הספר הימי של אוניברסיטת אוקספורד, שקובע כי גידול בשר מעבדה עשוי בטווח הארוך לגרום לנזקי פליטות פחמן דו-חמצני גדולות יותר מאשר גידול בקר.

החקלאות ״תורמת״ כרבע מגזי החממה שמעלים את הטמפרטורה, כאשר ל״תורם״ הגדול ביותר מבין ענפי החקלאות השונים נחשב הבקר שפולט את גז המתאן. הדרישה הגדלה לבשר בקר גורמת לגידול בשטחים שמוסבים למרעה כאשר רבים משטחים אלה מדושנים בתרכובות חנקן שגם הנגזרות שלו הן גזי חממה.

בניסיון להפחית את הנזקים שגורמים ייצור בשר בקר לסביבה קמים מיזמים וחברות לפיתוח יצור מעבדתי של בשר בקר, חזיר, עוף ואפילו פירות ים, אלא שבעוד ייצור כזה יפחית את פליטות המתאן מעדרי בקר מראה המחקר החדש כי ״לאורך זמן, ייצור בשר מעבדה יגרום לריכוז גבוה של פחמן דו-חמצני״.

גז המתאן נשאר באטמוספירה כ-12 שנים. לעומת זאת פחמן דו-חמצני מצטבר ונשאר במשך אלפי שנים. החוקרים בדקו את השיטות השונות לייצור בשר מעבדה ומאחר שגידול בשר מעבדה בקנה מידה גדול יצרוך חשמל שייצורו גורם לפליטת פחמן דו-חמצני, המסקנה הראשונית היא כי רק אם החשמל כולו או מרביתו ייוצר באופן בר-קיימא, רק אם מקורות הכח יהיו ״ירוקים״, יהיה לבשר המעבדה יתרון סביבתי.

החוקרים טוענים כי בחישוב הדרישה לבשר באלף השנים הבאות, ובשקלול השוני שבהשפעת הפליטות של הגזים פחמן דו-חמצני, מתאן ותחמוצות חנקן, רק במקרה היותר ״אופטימי״ תהיה ההשפעה הסביבתית של ייצור בשר מעבדה פחותה מגידול בקר. ייצור בשרמעבדה אמנם חוסך את פליטות המתאן והחנקן, אבל לחילופין גורם לפליטות של פחמן דו-חמצני.

החוקרים אומרים כי "למרות המגמה לייצור חשמל ירוק, כמות האנרגיה הנדרשת לייצור בשר מעבדה היא כה גדולה עד כי ספק אם בזמן הקרוב והבינוני יהיה מקור כח ירוק למלוא הייצור״.

על-פי הוועדה לחקלאות בבריטניה (UK’s Agriculture and Horticulture Development Board) בעולם כולו גדלה הדרישה לבשר בקר, במיוחד באסיה שמתפתחת כלכלית ותושביה מרוויחים יותר, דבר שדוחף את הדרישה לבשר שעלתה בשנים האחרונות בכ-50%. החוקרים טוענים כי ניסיון לספק דרישה זו בבשר מעבדה יעלה את פליטות הפחמן הדו-חמצני.
ובאותו הקשר נזכיר כי יש אוכלוסיות שניזונות באופן מסורתי מחלבון מהחי.

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

9 תגובות

  1. ידיעותי בנושא דלות ומדולדלות ובכל זאת, חש אני שמדובר בתהליך אשר בו טרם הושלם צעד שלם אחד וכפי שנראת המציאות כרגע, עם אקוסיסטם תומך, הרי שמדובר בעמוד נוסף בדף ההיסטוריה.

  2. את דו תחמוצת הפחמן – יש מי שיאכל, יספוג, – הצומח על הקרקע והאצות בים, שערכם בקליטת CO2 במי האוקיינוסים גדול בהרבה מזה של היערות כולם.
    CO2 מומר לסוכר, לסיבים, לצמחים, לגזעי העצים, ומשם לנגריות – לארונות ושולחנות…
    אנחנו יושבים על סוכר, מאחסנים בארונות עשויים מסוכר, וכו'.
    אבל את המתן ותחמוצות חנקן – אין מי שיאכל. זה רעל נטו.
    והפרות מפליצות מתן, – הרבה הרבה .

  3. מאמרו של ד"ר רוזנטל לוקה בכך שאינו מציג בבהירות את הנתונים החשובים לצורך קביעת עמדה ברורה בדבר ההבדלים הכספיים המשמעותיים בין "הבשר" לתחליפיו מן הצומח. בכוונת מכוון איני נכנס לסוגיית התכנות הוזלה משמעותית ביותר ב"הנדסת רקמות" ושאר אפשרויות נוספות שאולי בעתיד יהוו תחליף זול וזמין אבל כיום זה ממש לא לעניין.
    לעניין תחליפים מהצומח:
    1. כל הטענות בדבר היותו של האדם "אוכל בשר" מליוני שנה מתייחס בעיקר לבשר נבלות ולכן סביר להניח שבמשך דור שניים של תחליפים מתוחכמים יפתרו די בקלות את הבעיה והאדם יהיה "אוכל תחליפי בשר" מושלם.
    2.עלות ההפקה של מזון מהצומח זולה במכפלות מהפקת בשר ולו הזולה ביותר מה גם שהורדת מחיר האנרגיה (סולרית,גלי ים ועוד) למיכון הרלוונטי מחד ולהתפלת מים מאידך (כן לא שכחתי את סוגיית התמלחות ועוד) יגדיל עוד יותר את הפער לטובת הצומח.
    3. גם צורכי הבשר המושבעים ביותר "מנצלים" אחוז נמוך יותר מתפוקת הגידול מאשר תפוקת הצומח,למשל בחטה הקש שאינו מזון לאדם משמש או לרפת או לטיוב הקרקע ועוד.
    4. כל זה כנימוק כלכלי מלבד ההיבטים הערכיים על כדאיות ריכוז המאמץ לשיפור האפשרויות לביסוס התחליפים כמשני תרבות המזון העולמית,בלי לשכוח את קורבנם של שבטי המסאי למען החזון החשוב הזה.

  4. לספקן
    הזכרת רכבים חשמליים.
    בניגוד לתעמולה בעיניין אין באמת ספק שמעבר לרכב חשמלי זה דבר חסכוני אנרגטי (גם כאשר החשמל מיוצר בדרך מזהמת. עדיין תחנות כוח יעילות יותר ממנוע של מכונית ובנוסף המנוע עובד גם בעמידה בפקק) מספיק לראות את כמות הלוביסטים שנלחמים בתמיכה ממשלתית ברכבים חשמליים (אם הם נלחמים בזה כנראה שהם יודעים שזה יוריד את צריכת הדלק ולא יעלה אותה)
    אבל באמת גם צריך לזכור שמדובר בפתרון חלקי ועיקר המאמץ צריך להיות תחבורה ציבורית. ובניה דווקא של מגה מטרופולינים (מי שחי ביישוב קטן "אקולוגי" גורם לזיהום גבוה בהרבה בגלל נסיעות יומיות)
    לעומת זאת בשר מעבדה אין שום ראיה בכלל לזיהום פחות. ובנוסף לדעתי לא מדובר בכלל במשהו אפשרי או ראלי אלא יותר בפנטזיה.
    כן אפשר לייצר פיסות קטנות של רקמות אבל זה אומר לייצר במחיר גבוה יותר עם זיהום גדול יותר משהו טעים פחות מתחליפי בשר שקיימים כבר היום בייצור תעשייתי.
    נתח בשר אמיתי זה יקרה בטווח זמן סביר
    ובטח ובטח לא במחיר הגיוני.

  5. לדרור
    לא הייתי ברור.
    אמרתי שאני מסכים עם אסף
    ושורה אחרי זה שבשר המעבדה זה חרטה.
    אני מסכים עם אסף שבכלל לא בטוח שיהיה לבשר מעבדה יתרון סביבתי.
    ובנוסף אני חושב שמדובר בהבטחות שווא.
    מפזרים המון הבטחות בכיוון, ורובם ללא כיסוי באמת. אף אחד לא קרוב אפילו לייצר נתח בשר באמת. (אם זה היה אפשרי כנראה שלא היו כרטיסי אדי) מה שכן אפשר זה רק לייצר פיסות קטנות של רקמות ולהכין מזה מוצרים של בשר טחון/מעובד. (ובמחיר לא סביר בעליל)
    אבל את הדברים האלו אפשר כבר היום לעשות עם תחליפים מהצומח במחירים סבירים.
    את ההשקעה עדיף לרכז שם. (לדוגמה בהנדסה גנטית שתאפשר ייצור חומרי הטעם של הבשר ע"י צמחים.)
    בלי קשר לשאלת ההיתכנות הרבה פעמים אנשים משתמשים בזה כתירוץ.
    הם מבינים שאכילת בשר לא מוסרית (גם כלפי החיות וגם כלפי דור העתיד בגלל הסוגיה של הזיהום) אבל המחשבה שקיים איזה פתרון קסם שיפתור את כל הבעיה בתוך זמן קצר, מאפשר להם לא לעשות כלום בנידון ולא לשנות כלום בחיים שלהם.
    (יש תופעה דומה בתחומים סביבתיים נוספים. כמו היתוך גרעיני לעומת אנרגיה מתחדשת וחיסכון באנרגיה)
    וצריך להגיד באופן ברור. לא קיים פתרון קסם פשוט לא.
    מעבר לתזונה טבעונית ידרוש וויתורים ופשרות קולונריות. כנראה לעולם לא יחקו במדוייק טעם של כבד אווז "איכותי" (כלומר כבד חולה וכמעט לא מתפקד של אווז שעבר פיטום ונמצע במצב של צהבת) או טעם ומרקם של בשר עגל חלב "משובח" (כלומר עגל חולה של נתנו לו לזוז כל חייו עד שנהיה די נכה כדי שהבשר שלו יהיה רך) אבל חייבים לעשות את הוויתורים האלו.

  6. אסף לא כתב שזה "חארטה אחת גדולה".
    המתאן אולי נשאר באטמוספירה 12 שנים אבל מן הסתם אטום הפחמן שבו מתחמצן בסוף גם הוא ל… פחמן דו חמצני.
    בשיקלול הכללי ובהתחשב בעוד פתרונות שעוד יהיו להפחתת הפחמן הדו חמצני אני חושב שהמעבר לבשר ממעבדה הוא טוב. בודאי הטובה יותר מ2 רעות.

  7. תגובה ל – א, מבחינת סבל החיות זה לא משנה אם האנושות תעבור לתחליף בשר מצומח או בשר מעבדתי בשני המקרים לא יהיה יותר שימוש בחיות, בסופו של דבר מדובר ברקמה ביולוגית,
    זהו נושא טעון אמוציות וכל צד מתבצר במקומו אבל נראה לי שמה שבאמת משנה לאנשים הוא המוצר הסופי , כל הדיבור על בשר תעשיתי או צמחי לא ממש משנה להם תתן להם מוצר שהם אוהבים הם יקנו אותו,
    נראה לי לכאורה שבשר מעבדתי הוא חשוב מאד אם נקח את האנלוגיה של רכבים חשמלים
    הסיבה שאנשים עוברים לטסלה הוא לא בגלל שימור הסביבה אלה בגלל שהוא רכב טוב יותר בהמון פרמטרים הסביבה זה סוג של בונוס עבור רוב האנשים,
    רצוי לזכור שגם שם לא פתרו את כל בעיות הפליטות עבור הפקת החשמל אבל פתרו חלק מהשרשרת הפליטה כך ברגע שתחנות החשמל יהיו ידידותיות לסביבה כל השרשת תהיה נקיה מפליטות וזה נכון גם לתעשיית בשר מעבדתית מבחינת פליטות,
    זה נכון שבשנים האחרונות מצליחים יותר גם ליצור תחליפי בשר מהצומח שמצליחים להתחרות עם המקור ויתכן וגם יש מקום להשקעה לא רק פרטית בנושא אלה גם של המדינה בתחום המזון
    לא רק בנושא הזה אלה גם ליצור מזון בריא יותר( לכופף קצת את מגיפה ההשמנה),
    צריך לזכור שגם תעשיית תחליפי הבשר מהצומח מצריכה עיבוד תעשייתי כולל שטחים חקלאים וכל העבודה שכלולה טרקטורים השקיה הובלה וכו.. כך שגם שם אנו אמורים לבצע בדיקה פליטות ונזקים אחרים לסביבה, האדם הוא חיה שעוצבה תוך מלחמת הישרדות קשה תוך ניצול מירבי של הסביבה וכל הסימנים מצביעים שהוא אכל בשר כבר מליוני שנים , לגמול אותו משימוש בבעלי החיים יקח את כל הכלים האפשריים גם תחליפי בשר צמחי ויתכן וגם בשר מעבדתי שבסופו של דבר לא יהיה שונה מהמקור,

  8. לא התייחסתם לכמות האדמה שצריך כדי לגדל בקר (בעיקר את האוכל שלו). אדמה שניתן לשתול בה יער או להפיק ממנה חשמל סולארי. וגם לא התייחסתם לכמות המיים שצריך כדי לגדל בקר.

  9. הפעם אני מסכים לגמרי אסף רוזנטל.
    כל הסיפור של בשר מעבדה זה חרטה אחת גדולה.
    אפשר להפיק מספיק חלבון מהצומח ולהעשיר אותו בויטמינים הנחוצים (b12 זה הדבר היחיד שבאמת לא נמצא בצמחים מספיק, אבל אין שום עדות לספיגה פחותה שלו מתוספים)
    כל הדיבור על בשר מעבדה יוצר הרבה נזק.
    זה משמש תרוץ לאנשים להמשיך להיות חלק מהרס הכוכב ומתעשיה של עינויים.
    אנשים כבר יודעים מה עובר על מה שיש להם בצלחת. אבל הרבה יותר קל להם לחיות עם עצמם ולהימנע מלעשות שינוי בחייהם כי הם מספרים לעצמם שזה רק זמני, שתיכף יהיה בשר מעבדה בלי סבל לחיות.
    אבל האמת היא שזה מאוד רחוק מהיתכנות אמיתית. העלות היום גבוהה באופן פסיכי ולא בטוח שתרד כל כך מהר, הטעם אומרים שנחות בהרבה, ולא בטוח שיהיה עדיף בריאותית, וכנראה גם נזק סביבתי לא עדיף בהרבה.
    לעומת זאת תחליפי בשר מהצומח הם עם עלות ייצור שולית נמוכה משל בשר (המחיר לצרכן לא, אבל בסוף יהיה תחרות והמחיר ירד, בנוסף ענף הבשר נהנה מתמיכה של המדינה ברוב המדינות. שזה אבסורד במקום שמדינות יעודדו טבעונות) מבחנת טעם מגיע כבר היום לציון מצוין במבחני טעימות.
    בקיצור לדעתי בשר מעבדה לא יתפוס.
    פשוט בגלל שתחליפים מהצומח יהיו זולים וטובים יותר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן