השביט הבין־כוכבי 3I/ATLAS נולד במערכת קרה בהרבה משלנו

ניתוח כימי של 3I/ATLAS מצא יחס דאוטריום גבוה במיוחד במים, המצביע על מקור קר בהרבה מזה של מערכת השמש

מחקר חדש על השביט הבין־כוכבי 3I/ATLAS בהובלת אוניברסיטת מישיגן מראה כי המים שבו מכילים שיעור גבוה במיוחד של דאוטריום. צורה זו של מימן נדירה יחסית במערכת השמש שלנו, ומאפשרת לחוקרים להפיק תובנות חדשות על תהליכים פלנטריים המתרחשים במקומות אחרים בגלקסיה. קרדיט: U-M News / Hans Anderson
מחקר חדש על השביט הבין־כוכבי 3I/ATLAS בהובלת אוניברסיטת מישיגן מראה כי המים שבו מכילים שיעור גבוה במיוחד של דאוטריום. צורה זו של מימן נדירה יחסית במערכת השמש שלנו, ומאפשרת לחוקרים להפיק תובנות חדשות על תהליכים פלנטריים המתרחשים במקומות אחרים בגלקסיה. קרדיט: U-M News / Hans Anderson

לפחות לפני פחות משנה גילו אסטרונומים שביט החוצה את שמי כדור הארץ – אך מקורו אינו במערכת השמש שלנו. כעת, מחקר חדש בהובלת אוניברסיטת מישיגן מספק רמזים חשובים לגבי מקום הולדתו של השביט הבין־כוכבי 3I/ATLAS, ומצביע על כך שהוא נוצר בסביבה קרה בהרבה מזו שבה נוצרה מערכת השמש.

הממצא מבוסס על תצפיות שהראו כי השביט עשיר במיוחד במים המכילים דאוטריום – איזוטופ של מימן הכולל פרוטון ונייטרון, בניגוד למימן רגיל המכיל פרוטון בלבד. בעוד שמים מסוג זה קיימים גם בכדור הארץ, הם נדירים בהרבה בהשוואה למה שנמדד בשביט.

לדברי החוקרים, היחס בין דאוטריום למימן רגיל במים של 3I/ATLAS גבוה פי 30 מכל שביט שנמדד במערכת השמש, ופי 40 מהיחס הקיים במי האוקיינוסים בכדור הארץ.

“התצפיות החדשות שלנו מראות שהתנאים שהובילו להיווצרות מערכת השמש שלנו שונים מאוד מאלה שהתקיימו במערכות פלנטריות אחרות בגלקסיה,” אמר לואיס סלזאר מנזאנו, המחבר הראשי של המחקר ודוקטורנט לאסטרונומיה באוניברסיטת מישיגן.

ניתוח היחסים הכימיים במים מאפשר לחוקרים לשחזר את התנאים הפיזיקליים שבהם נוצרו גרמי שמיים. במקרה של 3I/ATLAS, היחס הגבוה של דאוטריום מצביע על כך שהוא נוצר באזור קר במיוחד, עם רמות קרינה נמוכות יחסית.

המחקר, שפורסם בכתב העת Nature Astronomy, התאפשר בזכות שילוב של תצפיות מוקדמות ושימוש במתקני מחקר מתקדמים. גילוי השביט בזמן אפשר לחוקרים להשיג זמן תצפית במצפה MDM באריזונה, שם זוהו סימנים ראשונים לפליטת גז מהשביט. בהמשך נעשה שימוש במערך הטלסקופים ALMA בצ’ילה, הרגיש מספיק כדי להבחין בהבדלים העדינים בין מים רגילים למים מועשרים בדאוטריום.

זהו המקרה הראשון שבו הצליחו מדענים לבצע ניתוח כזה עבור גוף בין־כוכבי. החוקרים מדגישים כי הצלחת המחקר נבעה גם משיתוף פעולה בין תחומי ומוסדי רחב, שכלל מומחים באסטרונומיה, כימיה ואסטרוכימיה.

מערכת השמש אינה בהכרח אופיינית

המשמעות של הממצאים חורגת מעבר לשביט אחד. הם מספקים הוכחה לכך שהתנאים שיצרו את מערכת השמש אינם בהכרח אופייניים ליקום כולו. במילים אחרות, מערכות פלנטריות אחרות עשויות להתפתח בתנאים שונים מאוד, מה שעשוי להשפיע על הרכב הכוכבים, כוכבי הלכת והשביטים בהן.

החוקרים מציינים כי 3I/ATLAS הוא רק הגוף הבין־כוכבי השלישי שזוהה עד כה, אך מספר זה צפוי לגדול עם כניסתם לפעולה של מצפים חדשים. עם זאת, הם מזהירים כי זיהוי גופים כאלה תלוי גם בשמירה על שמי לילה חשוכים ונקיים מזיהום אור, שכן מדובר בעצמים קטנים וחלשים במיוחד.

בסיכומו של דבר, השביט 3I/ATLAS מספק הצצה נדירה לתהליכים המתרחשים במערכות פלנטריות רחוקות, ומאפשר להשוות לראשונה באופן ישיר בין התנאים שבהם נוצרה מערכת השמש לבין תנאים במקומות אחרים בגלקסיה.

למאמר המדעי

עוד בנושא באתר הידען:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.