איזוטופ מסוים של דאוטריום היה חייב להיווצר במפץ הגדול ולא בתוך הכוכבים
דוד יששכרי
עוד ראיה לאישוש תאוריית ה”מפץ הגדול”, נמצאה באמצעות מדידה חדשה של דאוטריום האיזוטופ הנפוץ יחסית של מימן המכיל פרוטון אחד וניוטרון אחד, הכמות הנמדדת מתאימה ל”מודל קדמוני” דהיינו במפץ הגדול (מ”ג), ולא בגלקסיות או בכוכבים, מאוחרים יחסית.
קבוצה של אסטרונומים בבריטניה השתמשה בטלסקופ רדיו של 12 מטר על מנת לסרוק ענן מולקולרי ענקי הנמצאה קרוב למרכז הגלקסיה שלנו “רק” 30 שנות אור, ממש קל”ב. באופן מיוחד הם התמקדו בספקטרום של ציאניד המימן HCN ובן זוגו האיזטופי ציאניד הדאוטריום . DCN באופן כללי כוכבים הם יצרנים של דאוטריום ולא יצרנים שלו, זאת מכוון שהדאוטריום ניצרך בתהליכי הפקת ההליום, המשחררים את האנרגיה של הכוכבים.
מרכז הגלקסיה הוא צומת של פעילות רוחשת. סילוני גז, התפרצויות, מקורות X ו- גאמא, חושחור מאסיבי, חוטים לוהטים, קשתות ועוד תופעות מרהיבות, היוצרות חומר.
מניתוח הספקטרום למדו החוקרים Don Lubowich, Jay Pasachoff, Tom Balonek, and Tom Millar כי היסוד H/D הוא גבוה ממה שנצפה בהעדר מקור ראשוני לחומר בלתי מעובד (גבוה ב- D נמוך באלמנטים כבדים יותר). עובדה זו מעידה כי חומר העשיר ב – D ממוטר מהענן לתוך מישור הגלקסיה (ראה הדגמה רצופה). עובדה זו מעידה, לדעת החוקרים, כי D אינו נוצר בכוכבים ולכן הוא
נוצר במ”ג.
כמו כן מקצב יצירת D בקווזרים והשוואתו לנמדד בענן, נראה כי הגלקסיה שלנו לא הכילה קוואזר לפחות כמליארד שנה, וכנראה לא 4 מליארד שנה.
המאמר המקורי:
(.Lubowich et al., Nature, 29 June
2000)