מדוע השפעת הורגת?

10 תגובות

1. אז יש דבר כזה שאנשים מסוימים לוקחים את השפעת בקלות? כלומר לא חייבים לחלות בה שבוע שלם?

2. תודה רועי על המידע.

   זאת עוד דוגמא נפלאה איך כל אחד יכול לתרום לקוראי האתר בתחומי הענין, הלימוד והעיסוק שלו כאשר מאמציו לא מבוזבזים בכתיבת תגובות שמטרתן להגן על קיומו של המדע ותאוריות שיצאו ממנו (לא בגלל שהן לא תקפות – זה מותר לחלוטין, אלא רק כי זה פוגע בבסיס אמונתם של אנשים מסוימים).

   שוב תודה רועי על הרחבת הידע שלי בנושא.

3. בשמחה!

   ——————

   הבלוג החדש שלי – מדע אחר

4. רועי אני מודה לך על התשובות הנפלאות 🙂

5. גיל,

   לא קראתי את המאמר המלא של החוקרים המוצגים בידיעה הנוכחית, אבל לפי התקציר נראה שמדובר בירידה בכמות הקולטנים מסוג toll על פני תאי מערכת החיסון. קולטנים אלו מקבלים את אות האזהרה הראשון לזיהום, ומעוררים את התאים לפעולה. אם הכמות שלהם נמוכה, יותר למערכת החיסון יקח יותר זמן להתחיל לפעול ולהילחם בזיהומים.
   למרות שבאופן עקרוני אפשר להשוות את המצב הזה לאיידס, זה בערך כמו להגיד שפיל דומה לעכבר כי שניהם אפורים, ולהתעלם מהפרש המשקל ביניהם. מדובר כאן בעיכוב קל יחסית של מערכת החיסון. לא קל כל-כך, כי 25% מהילדים החולים בשפעת מתים כתוצאה מזיהומים נלווים, אבל עדיין הרבה יותר קל מאיידס.
   במצב של איידס, אגף שלם של תאי מערכת החיסון הנקראים CD4+ (נושאים עליהם קולטן מסוג CD4) מושמד טוטאלית. הוא לא יגיב באיחור, או יגיב בחולשה. הוא פשוט לא יגיב בכלל, באף נקודה שהיא במהלך הזיהום. בשפעת עדיין יש תגובה חיסונית כנגד זיהומים נלווים, ולכן קשה מאד להניח שאפשר להסיק מסקנות אמיתיות לגבי דרך הטיפול באיידס או בשפעת, מתוך הבנה של האחר.

   רועי.

   ——————

   הבלוג החדש שלי – מדע אחר

6. sky clear 😉
   אבל ידוע שיש מערכות חיסוניות חזקות יותר וחלשות יותר,
   אז גילו שהשפעת אצל אחד כן מצליחה להחליש את הגוף ואצל אחר לא או שאני טועה ? ואיזו אסטרטגיה אפשר לפתח זה בדיוק כמו איידס.(אולי להשוות בין שיתוק המערכת החיסונית במצב של איידס לזה של שפעת ולמצוא מכנה משותף ?)

7. זה הספיק בשביל ויקיפדיה העברית כדי למחוק את התבנית "מתו מאיידס", בטענה הפוסט מודרניסטית שאף אחד לא מת מאיידס…. זה היה כתוצאה מלחץ שהפעילו המעשנים להורדת התבנית מתו כתוצאה מעישון.

8. גיל,

   וירוס ה- HIV (הגורם לאיידס) אינו הורג את הגוף. הוא ‘בסך-הכל’ פוגע במערכת החיסון בלבד, ואינו מאפשר לה לפעול כנגד זיהומים.
   הבעיה היא שאנחנו מוקפים כל הזמן בזיהומים פוטנציאליים. תינוקות הנולדים סטריליים, נכנסים לתוך עולם בו שורצים חיידקים בכל סמ”ק אויר. תוך מספר חודשים, גופם יכיל כמות של חיידקים, פטריות ותולעים, העולה בהרבה על מספר התאים האנושיים בגוף.

   רוב הטרמפיסטים האלה אינם מזיקים לנו. לפעמים הם אפילו מועילים: חיידקי המעיים מייצרים ויטמינים עבורנו, החיידקים בוגינה הנשית שומרים על נקיונה ומאזנים את החומציות שלה (וזה חשוב גם לגברים) ואפילו הפטריות שעל העור ניזונות מהזיעה השמנונית שלנו. זה לא אומר שהם לא מנסים להתרבות, אבל באופן כללי מערכת החיסון שלנו יכולה להתמודד עם הגורמים האלו אם הם יוצאים מכלל שליטה.

   אבל מה קורה אם אין לנו מערכת חיסון פעילה?
   ‘כשאין חתול, העכברים חוגגים’ – וירוסים, חיידקים ופטריות יכולים לפלוש לגוף ולהתרבות בו כרצונם. פטריות מהאויר תופסות שליטה על דרכי הנשימה הלחות, ומביאות לדלקת ריאות קטלנית. וירוס ההרפס, שבדרך-כלל מדוכא קשות על-ידי מערכת החיסון, זוקף עתה את ראשו המכוער ויוצר פצעים פתוחים בכל רחבי הגוף. פטריות החיות במעיים ונהנות מהסימביוזה עם הגוף, עוברות לצורתן הפולשנית ויוצרות נגעים ברקמות המקיפות אותן.

   אז האם האיידס הורג את החולים? אפשר לומר שלא. הוא רק מכין את הקרקע להתקפתם של כל יתר הגורמים, שאינם מזיקים לאנשים בריאים. מצד שני, בכל מובן מלבד המובן המשפטי הטהור (או המלוכלך) ביותר, האיידס אכן גורם למותם של האנשים, מכיוון שאילולא הוא, גופם היה נשאר בריא מספיק ולא היה מתקשה להתמודד עם כל הזיהומים הטרמפיסטיים.

   מקווה שסיפקתי תשובה ברורה מספיק,

   רועי.

   ——————

   הבלוג החדש שלי – מדע אחר

9. לא שאני מבין בזה אבל זה ממש הזכיר לי את דבר ששמעתי על האיידס, אשר ישנם אנשים שאומרים שלא מתים מאיידס.
   אלה שהוא כמו שרשום פה הוא פותח את הדלת לחיידקים אחרים אשר הורגים.

   יש בסיס לדבר ?

10. מעניין. דרך נוספת בה שפעת יכולה להוביל למוות נקראת "סערת ציטוקינים". בה עודף ציטוקינים מעורר תגובת־יתר חריפה של מערכת־החיסון הפוגעת ברקמת הריאה.
    אולי סערת־הציטוקינים מפנה את הדרך למחלות חיידקיות כמו שמצאו החוקרים?

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.