סיקור מקיף

ברמת רחל נחשף מרכז מנהלתי מימי מלכותו של המלך חיזקיהו

במסגרת פרוייקט חפירות המשותף למכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל-אביב והפקולטה לתיאולוגיה, ובית הספר הגבוה ללימודי יהדות באוניברסיטת היידלברג

פרופ' עודד ליפשיץ (משמאל) מציג לנשיא המדינה, מר שמעון פרס, מגוון של ממצאים שהתגלו בחפירות רמת רחל. צלם: פבל שארגו, המכון לארכיאולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב
פרופ' עודד ליפשיץ (משמאל) מציג לנשיא המדינה, מר שמעון פרס, מגוון של ממצאים שהתגלו בחפירות רמת רחל. צלם: פבל שארגו, המכון לארכיאולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב

נשיא המדינה , שמעון פרס בקר ביום שישי האחרון באתר החפירות תל קדום של רמת רחל כאורחו של פרופ' עודד ליפשיץ מאוניברסיטת תל-אביב המנהל זו השנה החמישית את החפירות במקום.

האתר ברמת רחל הוא מהמפוארים והחשובים שהתגלו בארץ ישראל ובמקום חופרים , בימים אלה למעלה ממאה סטודנטים מהארץ ומחו"ל, בעיקר מגרמניה. במסגרת פרוייקט חפירות המשותף למכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת היידלברג ואנשי מקצוע נוספים.

בשלהי המאה השמינית לפנה"ס (ימי מלכותו של המלך חזקיהו) הוקם במקום מרכז מנהלתי באיכות ובפאר שאין להם מקבילה אחרת ביהודה . מהממצאים הרבים שנמצאו באתר – ובמרכזם שפע עצום של ידיות קנקנים שנטבעו עליהן טביעות חותם – מסיקים החוקרים שייעודו של המבנה שנחשף היה לשמש כמרכז המנהלתי של הממלכה, ולאחר מכן – של פחוות יהודה ('יהוד מדינתא'), שאליו רוכזו קנקני יין ושמן, בצד מוצרי חקלאות אחרים שאותם העלתה יהודה כמס לאימפריות ששלטו עליה.

פרוייקט החפירות הינו מיוחד במינו של שיתוף פעולה אמיתי וארוך טווח בין מוסדות אקדמיים ישראלים וגרמנים, שבצד העניין המדעי שבו, מפגיש את הסטודנטים לחודש של שהייה אינטנסיבית משותפת שכוללת עבודה פיסית מפרכת בחפירות בשעות הבוקר, לימודים של תולדות ההיסטוריה היהודית וחקר המקרא בשעות הערב, סיורים לימודיים בירושלים וטיולים ברחבי הארץ בסופי השבוע, וזאת בצד מסיבות וערבים משותפים. המשך המחקר המשותף מחזק את הקשרים הללו לאורך חודשי השנה האחרים, וכולל סמינרים משותפים, ימי עיון וכנסים מדעיים.

במקום נמצאים למעלה ממאה סטודנטים ומתנדבים מכל רחבי העולם, ובהם כ-35 גרמנים, כ-30 אמריקאים (ובהם קבוצה של 20 סטודנטים מהקולג' ומהסמינר התיאולוגי בבית-לחם שבמדינת פנסילבניה), כ-20 סטודנטים ואנשי צוות מישראל, וסטודנטים ומתנדבים ממדינות רבות נוספות (אוסטרליה, איטליה, יוון, ספרד, אנגליה, אסטוניה, קנדה וכו').

פרופ' עודד ליפשיץ, המנהל את החפירות הינו פרופסור להיסטוריה של עם ישראל בתקופת המקרא בחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל-אביב. פרופ' ליפשיץ כתב ופרסם מחקרים רבים על שלהי ימי הבית הראשון, תקופת גלות בבל וימי שיבת ציון, ובהם ספרו – "ירושלים בין חורבן להתחדשות – יהודה תחת שלטון בבל" שיצא לאור בהוצאת יד יצחק בן-צבי.

מהצד הגרמני מנהל את החפירה פרופ' מנפרד אומינג, מהפקולטה לתיאולוגיה באוניברסיטת היידלברג. פרופ' אומינג הוא מבכירי חוקרי המקרא בגרמניה, הוא כומר פרוטסטנטי, ומי שכיהן כראש בית הספר הגבוה ללימודי יהדות באוניברסיטת היידלברג וכדיקאן הפקולטה לתיאולוגיה.

תחת ניהולם של פרופ' ליפשיץ ופרופ' אומינג מוביל את החפירה בשטח צוות של ארכיאולוגים צעירים מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, בראשות ד"ר יובל גדות, ובסיוע אנשי מקצוע נוספים. החפירה נתמכת על ידי קרנות מחקר ותורמים פרטיים, והיא מתקיימת בסיוע הקרן הקיימת לישראל, החברה הממשלתית לתיירות וקיבוץ רמת רחל.

האתר ברמת רחל הוא מהמפוארים והחשובים שהתגלו בארץ ישראל. בשלהי המאה השמינית לפנה"ס (ימי מלכותו של המלך חזקיהו) הוקם במקום מרכז מנהלתי באיכות ובפאר שאין להם מקבילה אחרת ביהודה. מרכז זה כלל ארמון מפואר, מצודה, גנים מלכותיים שהקיפו את המבנה משלושה כיוונים, מערכת מים משוכללת שכללה בריכות, תעלות מקורות ותעלות פתוחות, ובמרכזו ניצבו כותרות אבן גדולות ומרשימות ואדני חלון עשויים אבן באיכות מעולה ובסגנון מרהיב.
המרכז שנחשף במסגרת החפירות של עונה זו המשיך לשמש בלי הפסקה, ותוך הרחבה ושינויים במבני הארמון, בשלהי ימי הבית הראשון (ימי מלכותם של מנשה, יאשיהו ועד ליהויקים וצדקיהו) ולכל אורך ימי שיבת ציון – מראשית השיבה מבבל, דרך ימי עזרה ונחמיה ועד לתקופה ההלניסטית.

המרכז המפואר נחרב עד היסוד בימי החשמונאים (ככל הנראה באמצע או במחצית השנייה של המאה השנייה לפנה"ס). האבנים נעקרו מהקירות, הגן המפואר נהרס כליל וכבשני סיד נבנו במקום כדי לשרוף את האבנים ולהפוך את האתר כולו לתל חורבות. השרידים שנותרו כוסו ברבדים של עפר וחלוקי אבן, עד שנעלמו כליל מהעין. לא רק זאת – המקום 'יוהד' באמצעות הקמת כפר יהודי על חורבות הארמון הקדום. מהכפר היהודי הזה נותרו מקוואות טהרה רבים שהיו במרתפי הביתים, מערות קולומבריום מרשימות וגדולות ששימשו לגידול יונים, ובהם נמצאו גם כלי אבן וממצאים אחרים שמעידים על המשך קיומו של הכפר היהודי לפחות עד לחורבן ירושלים בידי הרומאים (70 לספירה).

המקום המשיך לשמש ככפר רומאי, שכלל מבנים גדולים, בית מרחץ ומבני עזר. בהמשך, בראשית התקופה הביזנטית נבנתה במקום כנסייה ובצידה מבנים רבים ובית קברות גדול. השלב המאוחר ביותר שהתקיים במקום, טרם נטישתו, היה בתקופה האומאית והעבאסית, ומאז ועד להקמת קיבוץ רמת רחל (בשנת 1926) ניטש המקום ולא נושב לאורך כמעט 1000 שנה.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. מדוע לא מוצג מקור המים ששימש להשקיית הגינות המקוואות וכלל הישוב בהתחשב שהוא ממוקם בגובה מעל 800 מטר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן