מדענים מישראל ומגרמניה פיתחו טכנולוגיות חדשניות בתחום המחשוב הקוואנטי,
מדענים מישראל ומגרמניה פיתחו טכנולוגיות חדשניות בתחום המחשוב הקוואנטי, הייצור של מבנים מתכתיים זעירים ושיטות חדשות בתחום המיקרוסקופיה, המבוססות על אופטיקה מהירה, המאפשרת לבצע הדמיה תלת-מימדית של תאי עצב חיים בלא לפגוע בהם. כך נחשף אתמול בכנס מדעי משותף שנערך במכון וייצמן ביוזמת משרדי המדע והטכנולוגיה של ישראל וגרמניה, והוא מסכם שלוש שנות שיתוף פעולה (שהחלו במארס 2001) בין משרדי המדע והטכנולוגיה של גרמניה וישראל בתחום האופטיקה האולטרא מהירה, בהיקף של כ-4 מיליון יורו.
בכנס השתתפו 10 מדענים מגרמניה וכ-60 מדענים מישראל. בראש המשלחת הגרמנית עמד פרופ' גרט מרובסקי, מנהל מכון הלייזרים של אוניברסיטת גטינגהם, הנחשב לאחד מהמובילים בעולם. וכן השתתף, מנכ"ל מכון מקס בורן בברלין, הנחשב למרכז הידע הלאומי הגרמני בתחום הלייזרים המיוחדים. במהלך הכנס נסקרו 14 פרוייקטים משותפים בתחום האופטיקה האולטרה-מהירה. מחקרים אלה הניבו עד היום מספר פטנטים רשומים ויותר מ-100 פרסומים מדעיים בעיתונים יוקרתיים דוגמת Nature, Science ו- Applied Physical Letters.
אופטיקה אולטרה-מהירה היא תחום מדעי חדש, החוקר את האפשרויות לשליטה באור. האופטיקה האולטרה-מהירה מנצלת את היכולת לייצר אותות אור קצרים במיוחד באמצעות מכשירי לייזר. החוקרים הישראלים והגרמנים השיגו שיא עולמי במשכם הקצר של אותות הלייזר שהפיקו. אותות אלה הם באורך זמן של מיליונית מיליארד השנייה – משך זמן קצרצר המעניק למדענים יכולת למדוד סדרי גודל חדשים ולבצע פעולות שלא ניתן לבצען בטכנולוגיות הקיימות היום במדע.
במהלך הכינוס נחשפו שיטות חדשות למיקרוסקופיה זעירה, המאפשרת "לראות" ולתעד תהליכים כימיים בעת התרחשותם. יכולת זו מאפשרת גם לבצע שינוי בתהליך הכימי, בהתאם לצרכיו של החוקר. פרופ' ירון זילברברג ממכון וייצמן ו-Prof.Roland Sauerbrey מאונ' פרידריך שילר חשפו תוצאות של מחקר חדשני בתחום המיקרוסקופיה הזעירה. פרופ' אשר פריזם ממכון וייצמן למדע
ו-Prof. Silvia Soria, הציגו בכנס טכנולוגיה אופטית חדשנית המאפשרת לייצר ביו-חיישן באמצעות אופטיקה אולטרה-מהירה. פרופ' אהרון לואיס מהאוניברסיטה העברית ו- Prof. Carsten Fallnich מהמרכז ללייזר בהאנובר, חשפו שיטה המאפשרת לייצר מבנים מתכתיים בגדלים ננו-מטריים (ננו: מיליארדית המטר) ופרופ' דוד טנור ממכון וייצמן, חשף בכנס שיטה חדשה לייצור מחשב קוואנטי – מחשב ניסיוני אשר עוצמתו הפוטנציאלית חזקה מכל מחשב-על הקיים היום.
