סיקור מקיף

שחיטת הפילים התגברה

גורמי פשיעה בינלאומיים השתלטו על סחר השנהב המשגשג בין אפריקה לדרום מזרח אסיה

חפצי נוי וכלי קודש עשויים שנהב.מתוך ויקיפדיה
חפצי נוי וכלי קודש עשויים שנהב.מתוך ויקיפדיה

מספרם של הפילים האפריקאים שנרצחים כדי לעקור מהם את ניביהם מטפס ועולה. נחשול הצייד הפראי שהולך וגואה מעמיד בסיכון את אוכלוסיית הפילים סיכון שהיה קיים בשנות ה 70 – 80 של המאה הקודמת,תקופה שעליה מתייחסים כ "אסון השנהב", תקופה בה צללה אוכלוסיית הפילים האפריקאים מ 1,3 מליון פרטים ל-500,000, כלומר תקופה בה נטבחו כמעט מליון פילים.

צוות חוקרים טוען כי כל שנה נרצחים כ-40,000 פילים כדי לספק את הדרישה הגוברת לשנהב במזרח אסיה, מצב שנוצר (בין היתר) בעקבות ההיתר החד-פעמי שניתן לארצות אפריקה הדרומית למכור שנהב, אבל יותר מכך בגלל דרישה גוברת לשנהב ומוצריו שחופף פיקוח נרפה במדינות בהן המצב השלטוני רעוע. במידה והמספר נכון, הרי שתוך כ 15 שנים יוכחדו הפילים מדרום לסהרה.

20 שנים אחרי שהסחר בשנהב הוצא מחוץ לחוק יש דאגה גוברת בגלל הסלמה של שחיטת הפילים. על- פי תום מיליקן (Tom Milliken) מ"הארגון לניטור ופיקוח על הסחר בחיות בר" TRAFFIC, "מאז 2004 יש עליה מהירה בסחר הפראי בשנהב", בחמשת השנים האחרונות האמיר מחיר השנהב לממדים מדאיגים, סוחרים באסיה משלמים כאלף דולר עבור 1 ק"ג שנהב. עלית רמת החיים בסין מאפשרת ליותר ויותר אנשים לשלם את המחיר הגבוה עבור מוצרים שמקורם בפילים שנרצחו.

השילוב של מחירים גבוהים ושל העובדה כי הגנת חיות בר אינה תופסת מקום חשוב אצל רשויות האכיפה, הביא לכניסת אירגוני פשע בין-לאומיים ל"ענף". לדברי פרפ' סם ווסר Sam Wasser מהמרכז לשימור ביולוגי בסיאטל Centre for Conservation Biology at the University of Washington, Seattle נוצר מצב בו הפשע המאורגן מעורב בסחר הבלתי חוקי בשנהב וחיות בר, סחר שמוערך בעשרות מיליארדי דולר כל שנה.

שחיטת הפילים משתוללת בעיקר במרכז אפריקה, בארצות כמו : קונגו בה מלחמת אזרחים, שחיתות שילטונית, עוני קיצוני ומוסר ירוד, מצב שמעמיד את אוכלוסית הפילים בעמדה פגיעה ורגישה במיוחד, אבל גם בארצות מזרח אפריקה מתגברת המגמה של רצח פילים.

פטריק אומונדי Patrick Omondi שעומד בראש המחלקה לשימור מינים ב"שרות חיות הבר בקניה", אומר כי מספר הפילים שנירצחים בקניה בגלל חטיהם הוכפל בין 2007 ל-2008 והוכפל שוב בשנה האחרונה

הוכחה נוספת לגידול בסחר הן ה"תפיסות" של כמויות שנהב : במרץ (2009), בוויטנאם "תפסו" השלטונות מכולה ובה 6.3 טון שנהב, אחרי שישה שבועות נתפס בפיליפינים, מטען נוסף – 3.5 טון ושוב טונה אחת של שנהב שנתפס בבנגקוק. כאשר מחברים את המספרים מקבלים את המספר המזוויע של 500 פילים מתים.
500 פילים שנירצחו באפריקה כדי לספק….?

ידוע כי שלשת המטענים יצאו מ דאר-א-סאלאם (טנזניה) אלא שלא היה ידוע היכן נרצחו הפילים. חוסר מידע שנותן לפושעים יתרון ואפשרות להמשיך במשימתם הבזויה, בניסיון להלחם בפשע מנסה פרופ' ווסר לפתח שיטות זהוי שמבוססות על סמני ד.נ.אי., שיטות זיהוי פלילי מעולם המלחמה בפשע, סמנים שיאפשרו זיהוי המקור הגיאוגרפי של החטים שנתפשים. זיהוי זה יאפשר תגבור האכיפה והפיקוח באיזורים המועדים.

כדי לפתח מפת אוכלוסיות נאספו בעשור האחרון מאות דוגמיות של גללי פילים שנשלחות למעבדה, מכל דוגמית מופקת מפת ה-DNA. עד היום זוהו 16 גנים בעלי שונות באוכלוסיות שונות. שונות זו תאפשר
מיפוי גיאוגרפי של אוכלוסיות פילים מדרום לסהרה. מאחר וחטי הפילים הם שיניים (גדולות) הרי שניתן להפיק מהם דנ"א וכך לזהות מאיזה אוכלוסיה ומאיזה איזור גיאוגרפי הגיע החט.

לדברי פרפ' ווסר ע"י זיהוי זה התברר האופן בו פועלים הסוחרים. בניגוד להנחה כי הסוחרים אוספים את החטים באופן אקראי, מסתבר כי הסוחרים מקבלים הזמנה בה יש פרוט של כמות זמן ומקום, כדי לספק את ההזמנה מותקפת אוכלוסיית פילים שוב ושוב. לדוגמא, ניתוח דוגמאות משני מטענים שניתפסו ב 2006 במשקל כולל של 8 טון הראה כי כל רוב החטים הגיעו משמורת סלו (דרום טנזניה). כלומר תוך זמן קצר נירצחו בשמורת סלו יותר מ-400 פילים.

מטען אחר בן 3.5 טון שנתפס ב 2006 ב הונג-קונג זוהה שמקורו בקאמרון, ושוב זהו מספר שמתאר כ 250 פילים שחוטים. המטען מקאמרון הוביל למציאת מכולות ריקות ובהן שברי שנהב של פילים מגאבון, כלומר גאבון וקאמרון השכנות מהוות מקור לשנהב, או במילים אחרות מקום בו נרצחים פילים.

מאחר וכמו שנכתב, בסחר מעורבים ארגוני פשע בין לאומיים התבקש האינטרפול להושיט עזרה, פטר יונגר מהאינטרפול אומר כי : "בגלל הנפח של מעורבות גורמי פשע קיימת רתיעה לפעילות תקיפה", כדי לעצור את הסחר יש צורך בשיתוף פעולה הדוק בין ארצות אפריקה לארצות אסיה לדברי יונגר האינטרפול מפגר אחרי הפושעים מאחר והפושעים "מאורגנים הרבה יותר טוב מרשויות החוק". לדבריו שיתוף פעולה בין רשויות חוק מקומיות לאינטרפול יכול להביא לתוצאות, אלא ששיתוף זה לוקה בחסר ולכן השחיטה נמשכת.

בנוסף לטבח בידי אנשים סובלים הפילים, כמו גם היפופוטמים וחיות אחרות מבצורת מתמשכת שמיבשת מקווי מים ומרעה, בצורת שפוגעת אנושות בחיות בר, כמו גם צאן ובקר, השילוב הקטלני של טבח בידי אנשים ובצורת מעמיד את הישרדות המין בסכנה.

מה יכול לעשות האדם הבודד נתחיל בכך שלא נקנה לא נסחור לא נשתמש בכל מה שיש לו קשר לשנהב.!

שכן הגיע הזמן שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה !

21 תגובות

  1. למקטרגי היקרים
    בדיוננו זה, אינני עוסק באספקט המוסרי אלא, בזה האקולוגי-אבולוציוני בלבד. ובכן, הרי היו מינים רבים של חיות, (ובינהן אף חיות גדולות כמו הפיל) שנכחדו מעל הארץ. האם האקולוגיה התמוטטה ?
    נראה כי התפוצצות אוכלוסיית האדם על פני הארץ ובעיות הפרנסה של האוכלוסיות העניות, מסכנת, יותר מכל וקודם לכל, את חברת האדם עצמו וטומנת בחובה פוטנציאל, למלחמות עתידיות, גדולות ונוראיות, עוד יותר מאלו שהאנושות חוותה בעבר.
    כאן אני רואה את הבעיה האמיתי והקשה הניצבת לפתחה של תרבות האדם. ובאשר לפילים……אינני אופטימי לצערי .

  2. לא. בן נר,

    אינני יודע אם הקהילה המדעית מאוחדת סביב הסוגיה של תרומת הפילים לשירותי המערכת האקולוגית (דהיינו, השירותים שהמערכת האקולוגית מספקת לאדם, למשל ייצור חמצן מפחמן דו חמצני, ויסות אקלים ועוד ועוד). מה שידוע הוא, שמערכת אקולוגית מתפקדת אכן נחוצה לקיום המין האנושי.
    גם אם איננו יודעים בדיוק כיצד כל מין מועיל לאנושות, ידוע בהחלט שהמערכת האקולוגית זקוקה למינים כאלה ואחרים כדי להישאר כפי שהיא. לא תמיד קל לנבא כיצד תשתנה המערכת אם מין כלשהו יסולק ממנה.
    הנקודה המרכזית היא שבהחלט ייתכן שהנזק הכלכלי כתוצאה מאובדן הפילים (הכוונה אובדנם האקולוגי, גם אם המין עצמו יישמר בגני חיות וכו') עלול לעלות פי כמה וכמה על התועלת שמפיקים הציידים מהריגתם וסחר בחטיהם. היבט מיידי של העניין יכול להיות אובדן תיירים שיהיו מוכנים פחות לבקר בספארי נטול פילים. היבט לטווח מעט יותר ארוך יכול להיות פגיעה במחזור החנקן בטבע – כפי שציינת, פילים מדללים יערות, אולם כשאנשים עושים זאת הם שורפים את היער לטובת האדמות הפוריות או סוחרים בעץ. כך או כך, החנקן אובד מהמערכת, וזהו חומר דשן חיוני, שבלעדיו הצמיחה וההתחדשות של הצומח ייפגעו.

    וזאת מבלי להכליל היבטים מוסריים בסוגיה.

  3. אדון תם, כל הכבוד 🙂
    אתה נשמע "מפוכח כלכלית", בעיקר בתגובה 3.

    העניין הכלכלי והעוני הטריד אותי הרבה זמן, עד שקראתי את "הפתרון לבעיית הקיום" שישראל דוריון כתב.
    הוא מסביר שם (בעיקר) את משנתו הכלכלית של פופר-לינקאוס, אשר מסדיר את צרכי המינימום של אזרח ומפריד אותם לגמרי ממותרות.
    אני ממליץ 🙂
    וסתם ככה אם למישהו בא לדבר בעניין, אני ב : [email protected]

    ==========
    לעניין הפילים – אין סוף לאכזריות – מדעים מדוייקים נותנים המון, אבל בשביל מוסר צריך פילוסופים.
    וישאל השואל "בשביל מה צריך מוסר? למה זה עוזר?"
    ואענה "כדי שלא תלך לשדוד ולאנוס רק כי בא לך"

  4. למספר 14:
    בציניות כזו המין האנושי לא היה קיים היום.., אפשר אותו הדבר להגיד על כל מדינה שתרצה, "אם יש אמריקאים למה צריך רוסים", אם יש "טיוטה" למה צריך "מיציבושי", "אם יש "ירח" למה צריך "מאדים"..
    זו שטות מה שאמרת..
    צריך כל אחד, יום יבוא ונדע למה, בינתיים לא צריך לפסול שום אפשרות..

  5. לגופאל
    יתכן כי גופך הינו גוף-אל
    אך נראה כי ראשך- ראש בטל
    דלו כוחותי אותך להציל
    משנוכחתי כי ראשך איננו אלא…חציל
    לכן כל שנותר לנו מוקיריך
    הוא, להזמין את ראשך כסביח…בתוך פיתה
    בתאבון.

  6. לאסף רוזנטל
    המצב המתואר בכתבה אכן מזעזע ואולם, נראה כי בעיות הפרנסה של
    המין האנושי, ובפרט בחלקי העולם העניים, גוברות על השיקולים הסביבתיים.
    עכשיו שאלה קצת אפיקורסית שעלולה להרגיז.
    במה חשיבותם הסביבתית, אם בכלל, של הפילים באפריקה ?
    נראה כי תפקידם האקולוגי המסורתי היה דילול היערות.
    כיום האדם עושה זאת במקומם, וביתר שאת ובהפרזה, לטובת תעשיית העץ.
    האם באמת יגרם נזק סביבתי משמעותי לכדה"א מהעלמותם של הפילים האפריקאים ?
    וסליחה מראש על האכזריות האינטלקטואלית שבשאלתי.

  7. מאוד מעניין מה שאתה אומר פה גל, מעולם לא חשבתי על זה ככה, יש משהו קל בדבריך..

  8. הכחדה המונית בלתי נמנעת
    גידול האוכלוסיה האנושית הוא הגורם הבססי להכחדות המינים
    כפי שניתן לראות רק במדינות עשירות כמו יפן , יש ירידה בכמות האולוסין
    ככול שהמדינות עניות יותר כך קצב רבוי האוכלוסין גבוה יותר
    העולם הולך לכיון העוני
    לכיון שבו מספר המתים מרעב יעלה בסופו של דבר על קצב הריבוי הטבעי
    ביחד עם זה יוכחדו כמעט כול בעלי החיים בים וביבשה

    הדבר הטוב ביותר שניתן לעשות הוא שימור DNA
    כך שבעתיד ניתן היה להחזיר אותם בחזרה לחיים.

  9. הפתרון היחיד הוא התאחדות האנושות סביב מסגרת שלטונית מאוחדת ואידיאולוגיה מאוחדת. כרגע אין שיתוף פעולה במלחמה נגד פשיעה וסחר לא חוקי בין לאומיים, כי כל מדינה דואגת רק לעצמה (ובאפריקה לרוב כל שבט או חונטה באותה מדינה דואג רק לעצמו).

  10. לראול: אם כל בעלי החיים יהיה מבויתים, מה יהיה (וזה חייב לקרות מתי שהוא) כשהאדם יחליט להמשיך קדימה וינטוש את אותם חיות, כבר היום ידוע שפרות חליבה לא יכולות לשרוד לבד בלי עזרה של אדם, ברגע שהאדם עוזב אותם הם פשוט מתות…, כשחייה מבויתת היא תלויה באדם, ואני לא הייתי סומך על זה.. צריך לתת לטבע לנהוג לבד הוא יודע יותר טוב לאן ללכת כשצריך 🙂
    מה שצריך זה יותר שמורות טבע ושטחים שאדם לא יגע בהם, וייתן לטבע לפרוח בברירה הטבעית שלו..
    כשהציידים הם אנשים שבשבילם 10 דולר זה משכורת יומית, ו 1000 דולר זה כמו לזכות בלוטו, בטח שהם יקחו סיכון ויצודו ולא אכפת להם להיתפס ולהענש כשהם יודעים שמשפחתם תשגשג פי 10 טוב יותר בזכותם.. הם מוכנים אפילו לקחת סיכון ולמות בצייד, ובצדק כל אחד דואג לטובת המשפחה שלו..
    צריך לעזור לאותם אנשים לשגשג בצורה אחרת.. ככה שצייד לא יהיה אטרקציה רווחית בשבילם, אולי זה יגרום להם להפסיק, כי צייד היום זה ממש לא ספורט, זו רק דרכם לדאוג למשפחה שלהם שיחיו טוב יותר.. איך אומרים "אם אי אפשר לנצח אותם תצטרף אליהם" , צריך ללכת לאותם ציידים ולבקש מהם להחליף צד במלחמה, ולתת להם אפשרות רווחית יותר מצייד.. (כמו שאמרתי שנהב לא אכיל ולא נועד שישנו עליו, כל העניין פה זה כסף…)

  11. ראול, הפילים האפריקנים, למעט זן שכנראה נכחד ושימש את חניבעל אינם מסוגלים לא לאילוף ולא לביות (ההבדל הוא שאילוף יכול להיעשות על פילים מהטבע, גם אם לא מבייתים אותם – כלומר גורמים להם להתרבות בחסות בני האדם). הפילים האסיאתיים הם בעלי אופי נוח יותר ולכן כנראה שמצבם טיפה יותר טוב, אבל בגלל שהם תופסים שטח של בני אדם באיזור צפוף כנראה לא נותנים להם להתרבות יותר מדי.

  12. גופאל הרגת אותי מצחוק
    כמה שטוית
    אין גאולה ואין אל
    יש בן אדם שלא מפסיק לזרוע הרס

  13. אני לא מבין אותכם לבני אדם לא אכפת להרוג בני אדם
    למה שיהיה אכפת להם מחיות:
    קדם כל נסיים את המלחמות בנינו

    אגב אני לא מבין למה פיל ושאר החיות לא במצב של ביות כמו סוס
    כך שלעולם לא יכולו להיכחד
    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%A1_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA
    ראו מצב שימור:מבויות

  14. מר גופאל. כאן זה אתר מדעי, אין שום משמעות לקשקושים רוחניים – בין אם הם שייכים לדתות ותיקות או לניו אייג'.

    אנחנו מוכנים לתת למאמיני דתות כלשהן או כתות את הזכות להנות מהספק אבל מכיוון שמתחילים להכנס לתעמולה דתית, אאלץ לבקש להפסיק פרקטיקה זאת.

    בתודה
    אבי בליזובסקי, עורך אתר הידען.

  15. כל עוד תימשך תעשיית רצח וניצול בע"ח לעינוג חושיהם של היצורים המייימרים להיות "בני אנוש", הם ימשיכו לחוות גם סבל, ניצול, אכזריות הולכים וגוברים..
    והמלחמות ימשיכו ולא יהיה כאן שלום אמיתי !!
    לידה, מחלות, זיקנה ומוות חלים על כולם בעולם החומרי ללא יוצא מהכלל..
    ופתרון לכך הבעיה האמיתית שלא מלמדים ידע רוחני אמיתי ונצחי — בהקטי יוגה ומדע היוגה וההגשמה העצמית-בהגווד-גיתא ו
    שרימד בהגוותם וה- וודות ועוד ועוד..
    המהווים את הידע העתיק של המדע הרוחני – שמקורו אמנם בהודו אולם הוא מיועד עבור כלל האנושות!
    ואת ספריו של א.צ בהקתיודאנטה סוואמי פראבהופאדה!! (שרילה פרבהופאדה)
    כל השאר ללא ידע רוחני זה בעיקר 'מאיה' – אשליה..‎-(האנרגיה המשלה והמתעתעת של העולם החומרי..)

    " הדרך לגאולה ושחרור בתקופתנו:
    "אותה שלמות שהושגה בעידן סַתְיַה באמצעות יוגה מיסטית, בעידן תְרֵתַה באמצעות טקסי קרבן שונים, ובעידן דְוָאפַּרַה על ידי סגידה לאלוהים במקדש, אפשר להשיגה בקַלי-יוּגה פשוט על ידי חזרה מתמדת על שמותיו של האל." (שְׂרימַד-בְּהָאגַוַתַם 12.3.52) לפי הוֵדות העולם נע דרך ארבע תקופות מחזוריות, האחרונה בהן היא תקופת קַלי, תקופת התגברות האנוכיות והיחלשות הרוחניות באדם.
    בוֵדות נאמר: "בתקופה זו של קַלי, המאופיינת במריבות וצביעות, הדרך היחידה לגאולה זה לחזור ולקרוא לאל באמצעות שמותיו. אין דרך אחרת, אין דרך אחרת, אין דרך אחרת." (צַ'יְתַנְיַה צַ'ריתָאמְרִתַה אָדי 17.21)
    "מלכי היקר, למרות שקַלי-יוּגה הינה מלאה בפגמים, ישנה בה מעלה אחת טובה: פשוט על ידי זימרת המַהָא-מַנְתְרַה הַרֵא קְרישְׁנַה, אפשר להשתחרר משעבוד חומרי ולהתעלות לממלכת אלוהים." (שׂרימַד-בּהָאגַוַתַם 12.3.51)

  16. הכוונה שלי ב: *מה היה רע פעם כשהיה אדם בהמה והשדה הפתוח?, מה היה חסר לנו "לפטופ" "מכוניות ומטוסים" או בעצם התמכרות לטוב יותר בכל מחיר?!*
    בעצם לא חסר לנו כלום, כל "המשבר הכלכלי"והבעיות שמציפות אותנו זה ההתמכרות הטכנולוגית..
    יש לנו אוכל, ויש איפה לישון וזה מה שחשוב, המשבר הכלכלי היחיד שקיים מבחינתי זה בארנקים של כמה אנשים שרוצים עוד מכונית יקרה או משהו בסגנון.. אם אותם אנשים יוותרו קצת על הנוחות שלהם לטובת העולם כולו, העולם היה מקום יפה יותר, ולהרוג בעלי חיים רק בשביל להשוויץ ביוקר שבדבר זה מיותר לחלוטין, שנהב זה לא אכיל ולא נועד שישנו עליו…

  17. לא יודע כל כך מה להגיד, סיפורים כאלה שמעתי בילדות שלי, חשבתי שאין דברים כאלה כיום, עצוב מאוד לשמוע…
    איפה שהוא המין האנושי מתנהג כמו "מחלה ממארת" לכדור הארץ…, תמיד אני רואה בדמיון שלי את המין האנושי כמו חיידק וכדור הארץ הוא האדם שאנחנו בתוכו, וכפי שזה נראה אנחנו לא חיידק בריא..
    בתור אחד שמעשן ומרגיש מה הסגריות גורמות לי להרגיש(מכור), אני רואה כל מכונית כמו סגריה וכל ארובת עשן כמו סיגר…, ולמרות כל הסבל שבעישון ההתמכרות גדולה יותר מהרצון להפסיק…, בדיוק ככה המין האנושי מתנהג, אף אחד לא תמים כולנו יודעים לאן המצב מצביע אבל ההתמכרות הטכנולוגית לא נותנת לנו להפסיק..(מה היה רע פעם כשהיה אדם בהמה והשדה הפתוח?, מה היה חסר לנו "לפטופ" "מכוניות ומטוסים" או בעצם התמכרות לטוב יותר בכל מחיר?!

  18. מסכים עם כל מילה. סחר בשנהב ובפרוות כמו גם במוצרי בע"ח אחרים למטרות קישוט הוא בזוי ומכוער. אסור לסחור בדבר שנלקח מהחי שלא לצרכי אכילה. יש שיגידו שגם בשביל אכילה הדבר אסור או בזוי, אך זהו דיון אחר.

    אם באמת מדובר בשוק של עשרות מיליארדי דולרים אז לדור הסטרטאפיסטים הביוטכנולוגיים העתידיים אני ממליץ להנדס חיידק שיודע ליצר ולהפריש שנהב ובכך ליצור אוכלוסיות חיידקים גדולות שישקיעו את החומר היקר הזה.

    עורות ופרוות שנלקחות מבעלי חיים רק לצורך מטרה זו הם מוצרים נוראיים באותה מידה ויש להקפיד לקחת עורות אך ורק ממקור כמו בקר שנלקח לשחיטה ולאכילה ולא חלילה להוציא בע"ח להורג רק כדי שלנו יהיה נעליים או חגורה. ואם הדבר בלתי אפשרי – אז נשתמש בדמויי עור (אם כי לטעמי לא עור ולא דמויי אינם יפים, כך שממילא לא הייתי סוחר בהם)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן