אל תחפשו ראיות נגד ההתחממות הגלובלית במיילים של מדענים

מאת קווין קוטאן, זיק האוספת’ר, הכתבה מתפרסמת באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל ורשת אורט ישראל 16.05.2017

בדצמבר 2016 ביקש צוות המעבר של דונלד טראמפ ממשרד האנרגיה של ארה”ב (DOE) את רשימת העובדים שלו שעסקו בעבר בחישוב העלויות הסמויות של זיהום פחמני או השתתפו בישיבות שדנו בנושא. הבקשה נדחתה על ידי המשרד, אך כשבקשה כזאת מגיעה מממשל חדש שהעומד בראשו צייץ בטוויטרשרעיון ההתחממות הגלובלית אינו אלא תרמית סינית, היא נשמעת כמו תחילתו של ציד מכשפות פוליטי.

ואם כך, אין זו הפעם הראשונה. ב-2009, במהלך הסערה הציבורית שנודעה בשם קליימט-גייט, פרסמו “ספקנים” המפקפקים בשינוי האקלים תכתובות דואר אלקטרוני שלטענתם מעידות על כך שמדענים הִטּוּ נתונים ומנעו פרסום מאמרי ביקורת (חוקרים שבדקו את הנושא הוכיחו שהטענות האלה משוללות כל יסוד). ב-2010, ניסה התובע הכללי הרפובליקני של וירג’יניה להשיג תיעוד הקשור לעבודתו של [מדען האקלים] מייקל מאן מן האוניברסיטה של מדינת פנסילבניה וזאת, על בסיס ההנחה חסרת השחר שגם הוא הִטָּה נתוני מחקר.

וב-2015, חבר בית הנבחרים של ארה”ב לאמאר סמית’ מטקסס [הנמנה אף הוא עם מכחישי ההתחממות הגלובלית] טען שמדענים בשירות המטאורולוגי האמריקני (NOAA) סילפו נתוני טמפרטורה גלובליים ופתח בחקירה נגדם. במאמר שפרסמה קבוצת המדענים, בראשותו של טום קארל, נטען כי אומדני ההתחממות הגלובלית מאז 1998 אינם משקפים את העלייה המהירה שחלה בפועל בקצב ההתחממות הגלובלית מאז ראשית המאה ה-21. ולפיכך, הטענה בדבר “הפסקה” בתהליך ההתחממות אינה נכונה.

סמית’ דרש לקבל גישה לדיונים ולהערות שהחליפו ביניהם המדענים במייל, בתקווה למצוא ראיות למִרְמָה. המדענים סיפקו את הנתונים ושיטות המחקר ששימשו לאימות מסקנותיהם, אך סירבו להעביר את תכתובות הדואר האלקטרוני. ולא בִּכְדִי, לעתים קרובות, מומחים מעלים טיעונים נגד עמדות או דעות שהם עצמם מחזיקים בהן, שכן הספקנות היא מרכיב מפתח בחשיבה המדעית, כך שבתכתובות הדואר האלקטרוני שלהם אפשר למצוא חומר רב שמחוץ להקשרו, עלול ליצור רושם מוטעה.

כדי לאמת או להפריך טענה כלשהי, יש לבחון אותה לאור תצפיות ולשחזר אותה בניסוי. לעתים קרובות, עלינו לחקור בכיוונים המובילים למבוי סתום כדי להגיע לתשובה הנכונה ולא אחת, עלינו להיעזר במתבונן מן הצד כדי לאתר את הטעויות במחקר שאנחנו עורכים. מסיבה זו, הקהילה המדעית אינה מקבלת, בדרך כלל, ממצא מחקרי ולא מעניקה לו גושפנקה סופית כל עוד הוא לא אומת באופן בלתי תלוי על ידי קבוצת מדענים אחרת.

מאמר שפרסמנו בינואר בכתב העת Science Advances מתאר ניסוי שערכנו במטרה לשחזר את עבודתם של קארל ועמיתיו. הערכנו את ממצאי המחקר שערך הצוות בראשותו באמצעות השוואת שלוש שיטות תיעוד שונות של טמפרטורות האוקיינוסים בשנים האחרונות, שהפקנו על סמך נתונים שנאספו על ידי מצופים, לוויינים ומצופי Argo למדידה במעמקי הים. מנתונים אלה עולה שהתיעוד העדכני של NOAA ככל הנראה מדויק יותר מכל תיעוד אחר של טמפרטורת פני הים בשני העשורים האחרונים, ויש בו מענה חלקי לפחות לביקורת על המחקר המקורי של NOAA.

לבדיקת הנתונים ולהפקת התיעוד ייחדנו שבועות אחדים, בזמננו הפנוי (אם כי להכנת הממצאים לפרסום ייחדנו הרבה יותר זמן). בהשוואה לחודשים הארוכים שסמית’ וצוות המשפטנים שלו השקיעו בחקירה נגד מדעני NOAA ובהתחשב בשכר הטרחה שלהם, הגבוה עשרות מונים מזה של מדענים שכירים והממומן מכספי משלם המסים, נראה כי המאמץ שהושקע במסע נגד המדענים היה חסר הצדקה במונחי עלות-תועלת – אף אילו היה מניב תוצאות משמעותיות מבחינה מדעית, וזאת לא היה בכוחו לעשות. המהלכים שנקט סמית’ שולחים מסר מטריד שלפיו, על המומחים להפיק תוצאות שתואמות את הנרטיבים הפוליטיים ולא תוצאות המשקפות במדויק את המציאות.

בשקלול הנתונים, הראיות תומכות בתיעוד העדכני של NOAA. האם משמעות הדבר שמעולם לא הייתה האטה או הפסקה בהתחממות הגלובלית? זו שאלה אחרת שעדיין שנויה במחלוקת בקהילה המדעית. אך מה שנדרש כדי למצוא מה היה קצב ההתחממות הגלובלית במהלך שני העשורים האחרונים הוא שחזור ניסוּיִי  ולא חקירה פוליטית. ולפי הראיות המבוססות שבידינו, הצדק עם NOAA.

עוד בנושא באתר הידען

• התחממות כדור הארץ גרמה לעליה בתדירות ההוריקנים ובעוצמתם
• עומסי תנועה בקוטב הצפוני
• הקיצים יותר חמים, לא רק נדמה לנו