סיקור מקיף

עומסי תנועה בקוטב הצפוני

ההתחממות הגלובלית מעצבת מחדש את הים הארקטי הקפוא ופותחת בו נתיבי שיט חדשים. ההפשרה בצפון כבר גורמת למחלוקות בינלאומיות בנוגע לזכויות השימוש במסלול הימי המהיר ביותר בין אירופה לאסיה

צילום: Dion Tavenier.
צילום: Dion Tavenier.

מאת ליאור ממון, זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

החוג הארקטי הוא מבצר קרח מבוצר המוקף במים מכוסים קרח, אפוף בחורפים ארוכים ובחשיכה ששוררת בו ברוב ימות השנה. תנאים אלה הפכו אותו לבלתי חדיר ובידדו אותו משאר העולם. מדבר הקרח הקפוא, העולה בגודלו על מדבר גובי או מדבר הסהרה, הוא למעשה אוקיינוס של קרח צף המשמש חוצץ בין היבשות המקיפות אותו. בעבר, רק הרפתקנים אמיצים במיוחד העזו לנסות ולכבוש אותו ולהגיע לקוטב הצפוני, אולם, תצפיות מדעיות מבשרות כי האביב מגיע אל האזור הארקטי, והוא מגיע מהר ממה שציפו וגם טומן בחובו כמה תסבוכות דיפלומטיות מוזרות ומעניינות.

הפשרת הקרח הימי המסיבית המתרחשת באזור בשנים האחרונות מביאה את המדינות הסובבות אותו לנסות לנכס לעצמן חלקים מהאזור שהיה עד כה שטח הפקר קריר. האם הארטיק הארקטי צפוי לשנות את מעמדו ולהפוך לסוג של ים תיכון החדש?

שינוי האקלים בחוג הארקטי מתרחש בקצב ועוצמה חסרי תקדים, מהר יותר מאשר באזורים אחרים בכדור הארץ. בשנים האחרונות חלה עליה יוצאת דופן בטמפרטורת פני השטח באזור, פי 2 ואף 3 מההתחממות הממוצעת העולמית. תופעה זו מכונה בשם ״המגבר הארקטי״, והיא נובעת מקיומם של מספר מנגנוני היזון חוזר (פידבק), שפועלים באופן מעגלי שמעצים את עצמו, ומעלים את רגישות מערכת האקלים הארקטית (כמו, למשל, אפקט האלבדו, שקשור למידת ההחזרה של קרינת השמש מפני השטח).

שמונה אומות מקיפות את הקוטב הצפוני ויוצרות את המעגל הארקטי: דנמרק (דרך הסכם עם גרינלנד), איסלנד, נורבגיה, שוודיה, פינלנד, רוסיה, ארצות הברית וקנדה. כיוון שאנחנו רגילים לראות את מפת כדור הארץ ממורכזת סביבנו, קשה לנו לרוב לדמיין עד כמה למעשה המדינות הללו קרובות האחת לאחרת. רק לשם המחשה, לוקח פחות זמן להגיע ממערב קנדה לנורבגיה, מאשר להגיע משם לניו יורק, או מאשר לראות את הסרט ״טיטניק״.

חיסכון של 80 אלף דולר

הקרח הימי שמכסה את מימי המעגל הארקטי מנע עד כה שימוש ב״קיצורי דרך״ ימיים בתחומו, אך שינוי האקלים הופך את מימיו הקפואים לנוזליים ואת המיצרים לעבירים. מדובר במהפכה ימית של ממש. הפשרתו המואצת של המעבר הצפון-מערבי המהווה חלק מהארכיפלג הקנדי, הופכת אותו פשוטו כמשמעו, לחלומו הרטוב של כל ספן.

המעבר הצפון-מערבי (Northwest passage) הוא נתיב ניווט ימי, שמחבר בין האוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס השקט מצפון, לאורך חופה הצפוני של צפון אמריקה, ודרך סדרת מעברי ים בארכיפלג הקנדי. אף על פי שהמעבר נחשב לנתיב השיט הקצר ביותר המקשר בין אירופה ואסיה, המעבר הצפוני קפוא רוב ימות השנה, ולכן עד כה לא התאפשרה תנועת כלי שיט מסחרית דרכו. אך מאז 2007, האזור שובר שיאים חדשים של מינימום עובי והיקף כיסוי של קרח ימי מדי שנה, עד כדי כך שמדענים חוזים כי עד לשנת 2050 נהיה עדים לקיץ ללא קרח כלל בקוטב הצפוני.

המסע הראשון מנורבגיה לקנדה דרך המעבר הצפון-המערבי התאפשר ב-1906, לאחר שנים רבות שבהן נחשב כמיתוס, בספינה שהיתה קטנה מספיק בשביל לשוט במים רדודים ולחמוק מגושי קרח. אחרי ההישג הזה חלפו יותר ממאה שנים עד שב-2013 הצליחה לעבור דרכו הספינה המסחרית הראשונה. הספינה ניצלה חלון הזדמנויות קצר שבו תנאי השטח אפשרו הפלגה בים המסוכן הזה ועשתה את דרכה מקנדה לפינלנד דרך המעבר הצפון-מערבי, וכך חסכה 80 אלף דולר בעלויות הדלק שלה ונשאה 25 אחוז יותר מטען, מאשר אם היתה נאלצת להפליג דרך תעלת פנמה.

בצהוב - גבול הקרח הימי הממוצע של 30 השנים האחרונות. באדום - המעבר הצפוני שנפתח עם המסת הקרח. מקור: NASA Goddard Space Flight Center / Scientific Visualization Studio.
בצהוב – גבול הקרח הימי הממוצע של 30 השנים האחרונות. באדום – המעבר הצפוני שנפתח עם המסת הקרח. מקור: NASA Goddard Space Flight Center / Scientific Visualization Studio.

שימוש במעבר הצפון-מערבי עשוי לקצר משמעותית את זמני השיט של אניות סחר בינלאומיות, ולכן אפשרות המעבר בו קורצת במיוחד למדיניות שכלכלתן מסתמכת על ייצוא סחורות לעולם המערבי, כמו למשל סין. השיט דרך המעבר חוסך כ-7,000 קילומטר בשיט מאסיה לצפון אירופה, לעומת שיט בנתיבי ים אחרים כמו תעלת סואץ או תעלת פנמה, ובהתאמה יגרור ירידה בעלות המשלוחים ובמחירי הסחורות, ובפליטות גזי חממה כתוצאה משימוש מופחת בדלק. כך, באופן אירוני, שינוי האקלים דווקא פותח אפשרות שיט מסחרי ידידותית יותר לסביבה.

קנדה נגד העולם

המעבר החדש מושך אליו תשומת לב בשל האפשרויות הכלכליות הגלומות בו, אך בעוד המים הקרירים רוגעים, הרוחות בקנדה גועשות. באופן היסטורי קנדה החשיבה את המעבר הצפון-מערבי כמעבר ים פנימי, בתחום המים הטריטוריאליים שלה. עד כה, לאף אומה אחרת לא היתה סיבה לערער על קביעה שרירותית זו, כיוון שהאפשרות של סחר ימי לא היתה ממשית. אך ההפשרה של המים לא מלווה בפשרה, בעיקר מול השכנה מדרום ארה״ב, שטוענת שהמעבר הצפון-מערבי צריך להיות מוגדר כמעבר במים בינלאומיים. שורשי הסכסוך הימי בין שתי המדינות נעוצים במקרה משנת 1985, אז שוברת קרח של משמר החופים האמריקאי שטה במעבר ללא אישור מקדים מקנדה, ועל כן השיט התפרש כפלישה לשטחה הריבוני.

לטענת קנדה, המעבר לא צריך להיחשב כמים בינלאומיים, משום שהוא לא עומד בקריטריון חשוב אחד: שימושיות. אמנם, עתידו של המעבר הצפון-מערבי מצטייר כעמוס, אך בפועל מספר הספינות שהשלימו עד כה את ההפלגה בו הוא דו-ספרתי בלבד. לכן, על פי קנדה, לא ניתן להשתמש בשימושיותו כנימוק המחזק את הדרישה להגדרתו כבינלאומי, כפי שנעשה במקרים דומים בעבר.

סוגיה נוספת התומכת בריבונותה של קנדה היא אפשרויות החילוץ וההצלה במעבר, שכרגע אינן קיימות. עד כה מסעות ימיים במעבר דרשו תיאום רב, ולרוב נעשו בליווי משמר החופים הקנדי. במצב בו עשרות ספינות ביום עושות שימוש במעבר, קנדה תהיה מחויבת להקצות משאבים לפיתוח רשת הגנה ביטחונית, שישולמו מדמי המעבר שתוכל לגבות עבור השימוש בו. אולם, ריבונות קנדית פירושה שיש בידי קנדה אפשרות למנוע שיט חופשי במעבר הצפון-מערבי, ולאור הפוטנציאל הכלכלי הגלום בו, עשויות להיות לכך השלכות על שגשוגן או נפילתן של כלכלות המסתמכות על ייצוא וייבוא. מסיבה זו ואחרות, ארה״ב והאיחוד האירופי תומכות בהגדרת המעבר כמים בינלאומיים, שלפי חוקי הים נותנים זכות חציה לכלי שיט זרים, תוך שמירת הזכות הקנדית להעביר רגולציות סביבתיות ולדוג בו.

המחלוקת סביב מעמדו של המעבר הצפון-מערבי הוא סכסוך גיאו-פוליטי שנוצר כתוצאה משינוי האקלים, אך הוא מקרה מיוחד בנוף הפוליטיקה של שינוי האקלים. לטענת פרופ׳ ערן פייטלסון מהמחלקה לגיאוגרפיה  באוניברסיטה העברית, רוב הסכסוכים הגיאו-פוליטיים הקשורים לשינוי האקלים נובעים מסיכונים אפשריים, ולא מפתיחה של הזדמנויות חדשות. ״בהשוואה למקרים כמו החשש מפני שיטפון בבנגלדש כתוצאה מעליית פני הים, שם מדובר בעליה בלחצים כתוצאה מצמצום פני השטח, המקרה של  המעבר הצפון-מערבי הוא הרחבה של אפשרויות קיימות כתוצאה משימוש בשטחים שלא היו עבירים בעבר. בנוסף, אמנם יצירתו בעקבות שינוי האקלים של המעבר היא ייחודית, אך המסגרת החקיקתית שתיישב את הסכסוך סביבו קיימת, ויש תקדימים משפטיים להיעזר בהם, כמו המקרה של מיצר הבוספרוס״.

21 אלף דולר לכרטיס

בכל מקרה, בעוד שתחום הגיאו-פוליטיקה של שינוי האקלים עוסק בעיקר בספקולציות על תרחישים עתידיים אפשריים, במקרה של המעבר הצפון-מערבי ניתן לראות בזמן אמת איך הגיאוגרפיה המוכרת לנו משתנה, וקל לבודד את הגורם האחראי.

למרות חילוקי הדעות, יש אמריקאים שכבר השכילו לנצל את הנתיב הבתולי. בספטמבר 2016 ספינת התענוגות הגרנדיוזית ״שלווה קריסטלית״ השלימה בבטחה את מסעה מאלסקה לניו יורק דרך המעבר הצפון-מערבי, במסלול שרק כ-50 ספינות השלימו לפניה. השיט בעל האופי ההרפתקני, אך המרופד בנוחות ובשפע כמיטב המסורת האמריקאית, דרש שיתוף פעולה לוגיסטי לתיאום יחידות חילוץ והצלה באזור הקשה והמסוכן לניווט. ״שלווה קריסטלית״ עגנה ביישובים שקהילתם המקומית קטנה מאלף נוסעיה, הלהוטים לזכות במבט חטוף באריה ים או בדב קוטב. המסע שארך 33 יום צפוי לשחזר את הצלחתו בספטמבר הקרוב ואם אתם רוצים להיות חלק מקבוצת החלוצים שיעשו היסטוריה ליד הקוטב הצפוני, היכונו להיפרד מ-21 אלף דולר לכרטיס בסיסי בהפלגה.

סרטון של נאס"א שסוקר את מצב הקרח בים הארקטי:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

32 תגובות

  1. אבי
    אתה באמת לא מבין? עד כדי כך??
    הממוצע העולמי לא שייך לעניין. במיוחד, כשהשינויי בקוטב הצפוני הוא הרבה מעל לממוצע.
    הבעיה היא בגבולות של קרח תמידי, הן בקטבים והן בקרחונים. שם יש שיווי משקל מאד רגיש וכל התחממות קטנה מרחיקה את הגבול.
    בקוטב הצפוני אין הרי געש כך שהתרוץ המופלץ הזה לא יכול לעבוד גם אם זה היה נכון.

    ומי שטוען אחרת הוא אכן שרלטן. או עיוור.

  2. לניסים
    דיברתי על טמפרטורה ממוצעת , לא טמפרטורת מקסימום.
    ציטוט מויקיפדיה:
    "הטמפרטורה הממוצעת בחודש החם ביותר (ינואר) היא 2° צלזיוס בשולי היבשת ו-20°- בתוך היבשת "
    כתוב מינוס 20 לא מינוס 10 .
    בכל אופן זה לא משנה את העיקר ואתה כל הזמן מתחמק מהעיקר. והוא שמה שאני טוען שזה שההשפעה שמיחסים להתחממות הגלובלית (של מאיות מעלה בשנה) מוגזמת, ולא מסבירה את ההפשרה. ובכל אופן המדענים שטוענים את זה הם לא הזויים ושרלטנים כמו שמציגים אותם.

  3. ולהזכיר
    הדיון התחיל עם ההודעה הראשונה שלי שנוגעת לאנטארטיקה ולא לקוטב הצפוני.
    ציטוט:

    "אבי
    קראתי באיזה עיתון שגילו מתחת לאנטארטיקה הרי געש שלא ידוע עליהם קודם לכן
    אז אולי זאת הסיבה להפשרת קרחונים, ולא התחממות גלובלית של מאית מעלה בשנה.

    אוגוסט 16th, 2017 "

  4. בכל מקרה הוויכוח לא היה כמה הטמפרטורות בקטבים, אלא בכמה מאית מעלה משפיעה על המסת קרחונים שנמצאים בהפרשי טמפרטורות של עשרות מעלות .
    גם אם הטמפרטורה המינימלית והמקסימלית הן בטווח של בין 10 למינוס 50 מעלות הטמפרטורה הממוצעת של הקרח הזה היא מינוס של כמה מעלות שלמות.
    ולכן אי אפשר לקרא שרלטנים למדענים שטוענים שמאית מעלה או עשירית מעלה לא מצדיקים המסה כלכך מסיבית של קרחונים כמו שרואים בתצפיות, ושלדעתם יתכן שהתחממות הגלובלית עם כל הכבוד היא לא הגורם לזה או לא הגורם העיקרי לזה.
    אני לא טוען שהמדענים האלה צודקים ! אלא שהמדענים האלה הם לא שרלטנים והטענות שלהם הן לגיטימיות מבחינה מדעית.
    ההוכחה הזאת היא ברמת הברווז (אם זה מגעגע כמו ברווז, הולך כמו ברווז אז זה ברווז…) רק שהברווז הזה מאד צולע .(נמשל: יש התחממות ויש המסה סימן שזה נובע אחד מהשני…)
    אם ההוכחות היו יותר מוצקות וברורות אולי אפילו טראמפ היה משתכנע.
    בקשר להסכמי קיוטו ופריז – הם הסכמים שקודם כל לא הוכיחו את עצמם מעשית בהקטנת הפליטות, גם בגלל שהמדינות הפולטות ביותר לא מיישמות אותן וגם בגלל שהם מרשים למדינות עשירות לקנות בכסף פליטות ממדינות עניות. ולכן הן רק משמשות כסת"ח למדינות אלו . ולכן אני גם לא יכול להאשים את טראמפ שהוא נסוג מהם.
    ושנית לא ברור בוודאות שהפליטות הן הסיבה העיקרית ושהפחתה שלהן בצורה הזאת היא הפתרון לבעיה.
    אצלנו בעבודה יש מושג שנקרא "Root Cause Analysis" – לפני שמחליטים על פעולה צריך לחקור את סיבת השורש והפתרון צריך להיות כזה שהוא מתקן את שורש הסיבה- במקרה הזה קיבלו החלטות פוליטיות בשליפה מהמותן לפי מה שנוח לפוליטקיליקורקטיקאים ולא עשו "Root Cause Analysis".

  5. ההודעה ניתקעה בצנזורה האוטומטית
    בכל מקרה הבאתי ציטוט מויקיפדיה ששם כתוב ש בקוטב הדרומי הטמפרטורה בחודש הכי חם בתוך היבשת היא מינוס 20 מעלות.
    (לצערי לא מצאתי מה כתוב בויקיפדיה על הקוטב הצפוני, אבל זה אמור להיות דומה)
    בכל מקרה שינוי של עשיריות מעלה או מאיות מעלה לא מצדיק הפשרה של קרחונים.
    בוודאי ששינויים כאלה לא יכולים להיות מורגשים ע"י אנשים מבוגרים שזוכרים …

  6. אם המקור של זה "ויקיפדיה" קבל ציטוט מלא מויקיפדיה:
    האקלים האנטארקטי קר מאוד כל ימות השנה. בחלקים הנמוכים יותר ביבשת ובחופיה קצת פחות קר בעונת הקיץ. כמות המשקעים ביבשת זו היא הנמוכה ביותר בעולם – היא קטנה מ-100 מ"מ לשנה, ומבחינה זו היא גם המדבר הגדול ביותר על-פני כדור הארץ. המשקעים המעטים יורדים בעיקר בצורת שלגים על חופי היבשת. מיעוט המשקעים נובע מתנאים של קפיאת הלחות, שלא מאפשרת היווצרותם של עננים. הטמפרטורה הממוצעת בחודש החם ביותר (ינואר) היא 2° צלזיוס בשולי היבשת ו-20°- בתוך היבשת ואילו בעונה הקרה ביותר (יולי) הטמפרטורה הממוצעת היא 18°- בשולי היבשת ו-45°- בתוך היבשת. בלב היבשת נרשמות בחורף טמפרטורות נמוכות מ-60°-. הטמפרטורה הנמוכה ביותר בעולם נרשמה באנטארקטיקה ביולי 1983 בתחנת המחקר ווסטוק והיא 89.2º-.הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנרשמה באנטארקטיקה הייתה 14.9°.

  7. אבי
    הטמפרטורות ביולי בארקטיק נעות בין מינוס 10 לפלוס 10 מעלות צלזיוס (ויקיפדיה). אתה מוכן להתנצל עכשיו על הנונסס שסיפרת מקודם?
    אחרי זה אסביר לך למה הטענה העיקבית שלך על 0.017 מעלות לשנה היא כל כך עילגת.

  8. אבי
    הטמפרטורות ביולי בארקטיק נעות בין מינוס 10 לפלוס 10 מעלות צלזיוס (ויקיפדיה). אתה מוכן להתנצל עכשיו על הקשקושים שסיפרת מקודם?
    אחרי זה אסביר לך למה הטענה העיקבית שלך על 0.017 מעלות לשנה היא כל כך עילגת.

  9. נעים אלי
    הזהר קצת מה"עובדות" של אבי – אני הייתי מבקש מקור לשטויות שלו. מספיק עובדה אחת כדי להראות איזה שקרים הוא מטיף.
    אז הנה עובדה: הטמפרטורות בקיץ בארקטיק נעים בין פלוס 10 למינוס 10 מעלות צלזיוס. המקור שלי הוא וויקיפדיה, בפרט – הסתכל בקישור הבא: https://en.wikipedia.org/wiki/Climate_of_the_Arctic#/media/File:ArcticStationClimatologies.png

    המצב לא טוב, אבל אנשים כמו אבי מתייחסים להתחממות הגלובלית כדת, וכך מתכחשים לאמת.

  10. לנעים אלי
    אסביר לך מה ששאלת קודם:
    המדענים מצאו שיש התחממות גלובלית מאד קטנה של 0.17 מעלות בעשר שני,ם כלומר 0.017 מעלות בשנה .
    בקוטב הטמפרטורה הממוצעת נעה בין מינוס 10 מעלות למינוס שישים מעלות.
    אולם רואים שיש המסת קרחונים יותר מאשר בשנים עברו, ואת זה רואים בתצפיות על הקטבים.
    מה שלא מוסבר זה הקשר בין הדברים, כי ההתחממות המאד מאד קטנה הזאת, לא מספיקה כדי להמיס קרחונים . וגם לא כדי שאנשים ירגישו בה.
    זה כל מה שטענתי.

    זה נכון שיש התחממות גלובלית גלל הפד"ח שנפלט מהתעשייה …
    זה נכון שהקרחונים נמסים בקצב ניכר.
    אבל ההתחממות שנמדדה קטנה מאד ולא מצדיקה כזאת התמוססות, ולכן אולי יש מקום לחפש סיבה אחרת להפשרת הקרחונים.

    הבעיה שכל מי שמעז לעלות טענה כזאת נחשב כופר בדת החדשה .

  11. העובדה היא שאם מחממים קרח שנמצא במינוס עשר עד מינוס שישים מעלות בשתי מאיות מעלה הוא לא נמס.
    אתה יכול לנסות את זה במקרר בבית שלך .
    אני מרשה לך לחמם אותו גם בשתי מעלות שלמות ( מה ששווה להתחממות גלובלית של מאה עד מאה חמישים חמישים שנה) ותראה שהוא בכל זאת לא נמס.
    זאת עובדה פיסיקלית שלומדים בבית ספר יסודי.

    ועוד נסיון – תבדוק אם אתה מרגיש את ההבדל בבית שלך טמפרטורה של 30 מעלות או .30.2 מעלות שזה אמור להיות ההבדל בטמפרטורה שהזקנים שהזכרת טוענים שהם מרגישים .

  12. אבי, אנסה לעזור לך, בקצרה, להבין את המפה הגאו-פוליטית:
    העולם נמצא במלחמה.
    כך היה תמיד..
    רוב המלחמות קורות בגלל שליטה על משאבים.
    המשאב הנחוץ ביותר עבור האדם הוא אותו משאב המספק עבורו אנרגיה.
    מים, למשל, זה משאב. האדם זקוק למים ונלחם עבור כך.
    עוד משאב קריטי ביותר עבור האדם (במיוחד המערבי), במאה ה20 וה21, זהו הנפט.
    וישנה, תתפלא, מלחמה על המשאב הזה…
    המלחמה היא על כך ש'העולם המזרחי' אינו מוכן לספק את הצרכים האנרגטיים (קרי – למכור נפט בכמות או מחיר מסוים) של 'העולם המערבי'.
    מה יעשה 'המערבי'? ב'חוכמתו' הרבה – ימציא בעיה גלובלית……. ינסה לשכנע את כל העולם שצריך להחליף את הנפט ב- מקור אחר… ואף יקבל על כך פרס נובל…
    היי, אם בדרך זה גם יביא לפיתוח טכנולוגיות חדשות, ייצור מקומות עבודה חדשים ויתרום רבות לכלכלה.. מה טוב…
    אבל הדרך לגהנום רצופה בכוונות טובות – ולנסות לשפר את העולם באמצעים לא כשרים רק גורם לעולם לפלוט יותר 'אוויר חם' לאטמוספירה…

  13. נעים אלי
    אין כאן בדיוק דיון. יש כאן הכחשה למדע.
    העולם מתחמם בגלל פליטת פד"ח של האדם. זה מאד פשוט.
    יש דברים שפתוחים לדיון, אבל ההתחממות בעקבות האדם זה לא אחד מהם.

  14. אבי
    כתבת "אף אחד לא הסביר עדיין איך התחממות של 0.017 מעלות ממיסה קרחונים באזור שבו הטמפרטורה בממוצעת נעה בין מינוס 60 ל מינוס 10 מעלות"
    באמת?? שוב העובדות לא מוצאוצ חן בעינייך??

  15. אבי
    כתבת "וכל זמן שלא הוכיחו בצורה מובהקת את הקשר, זה לגיטימי לחפש סיבות אחרות להמסת הקרחונים"
    כן הוכיחו בצורה מובהקת את הקשר – מה אתה לא מבין כאן?!?

  16. אבי
    לא ידעתי שמדע זה עניין של דעה אישית 🙂
    "לא בא לי לקבל את התיאוריה שמתאימה לתצפיות"… ממש בוגר 🙂

  17. הדיון בין שניכם מבלבל אותי.הרי אבי הראה פה בעבר שהכולם מתחמם ובצפון כנראה בשל החזר השמש הרבה יותר. יש טענות שבדרום כדור הארץ הקרחונים מתרחבים. קרחון אחד באיסלנד יכול אולי לצמוח בשל לחצי הקרח אבל בסופו של דבר יש מדידות המראות ש 16 מתוך 17 השנים האחרונות היו שנות שיא חום ולא משנה אם האדם אחראי לכך ב 100% או ב 1%. העתיד שלנו צפוי להיות שונה. איזה תוצאות תהיהנה לכלכלה העולמית ולחברה העולמית מעלית הטמפרטורה? צמא? מלחמות? המעבר הצפון מערבי הוא שולי

  18. לניסים
    לצערי כנראה שכמו כל פונדמנטליסט אתה מפחד פחד מוות מחשיבה פתוחה או קצת שונה מהקונצנזוס של ה"רבנים שלך" .
    ולכן לא משנה כמה פעמים שאכתוב שאני לא חושב כמו טראמפ ולא חושב שאין התחממות או שהיא לא בגלל האדם… אתה לא יכול להבין את זה, כי אתה חייב לקטלג אותי שחור או לבן.
    אצל פונדמנטליסטים אין אפור, אני יכול להיות או חסיד של הדת שלך, או כופר בדת שלך שדינו סקילה בכיכר העיר.

  19. אבי
    האקלים מתחמם בעיקבות מעשיו של האדם ויש תצפיות רבות שמראות את זה. אלה עובדות.

    אתה, הגאון טראמפ, ועוד כמה שרלטנים וטיפשים מתכחשים לעובודות האלה. כל אחד בדרך שלו וכל אחד בגלל אג'נדה אחרת.

    צר לי שאין לי דרך עדינה להגיד את זה.

  20. והמילה "מכחישנים " זאת מילה שמזכירה את המילה "כופרים"
    ואני חושב שהפיכת המדע לדת פונדמנטליסטית – זה יותר מסוכן מההתחממות הגלובלית.

  21. ניסים –
    אני לא טענתי אף פעם שהקרחונים לא נמסים ושאין נסיגה של הקרח בקטבים.
    וגם לא טענתי שאין התחממות גלובלית.
    ואפילו לא טענתי שאין קשר בניהם.
    רק טענתי שהאפשרות, שאלה שני דברים שקורים במקביל בלי קשר, היא אפשרות קבילה והגיונית.
    וכל זמן שלא הוכיחו בצורה מובהקת את הקשר, זה לגיטימי לחפש סיבות אחרות להמסת הקרחונים, ולא לגיטמי לכנות מדענים שמחפשים קשר כזה "מכחישנים" ולהשתיק אותם בתעמולה אגרסיבית.
    מצד שני מה שמסוכן לדעתי זה לחפש כסת"ח בצורת הסכם קיוטו\פריס .
    אני לא מאמין שהסכמים אלה יועילו להפחית את ההתחממות הגלובלית.
    קודם כל הם הוכחו כבלתי יעילים עד כה.
    ושנית הם משמשים כסת"ח ליפי הנפש באירופה שקונים בכסף פליטות בארצות עולם שלישי וממשיכים בעצמם לזהם.
    ועכשיו כשכל הנושא משמש כמנוף פוליטי נגד טראמפ … שוכחים בכלל את המטרה שהיא להקטין את הזיהום.

  22. אבי
    ההתחממות בקטב הצפוני הוא פי שניים מהממוצע, הסיבה לכך היא כנראה ההקטנה בשטח של השלג.

    היום נהגתי 12 שעות מהבית לראות את הליקוי. המרחק הוא שלוש שעות, אבל בחרתי לעבור דרך 3 הרי געש מושלגים. להזכירך … קייץ עכשיו. עשיתי את זה כי הייתי כאן לפני 30 שנה ויש לי צילומים של ההרים ממש בעונה הזו.

    על הרי הגעש האלה נמצאים קרחונים, נהרות של קרח (לא מהסוג של הטיטאניק). אבי, התמונות מהיום מזעזעות!!! גודל הקרחונים ירד משמעותית!!!
    דיברתי באחד ממרכזי המבקרים עם חוקר פנסיונר והוא הסביר לי שגודלו של קרחון נקבע כהפרש מכמות השלג שיורד בחורף לכמות השלג שנמס בקיץ. ההפרש הזה היה בעבר חיובי וזיקני הכפר מספרים שהקרחונים היו מאד גדולים. היום הקרחונים נסוגים ובעוד כמה עשרות שנים יעלמו.

    אני זוכר שהייתי ברוקי'ז הקנדים ב-88 וקרחון אחד הגיע ממש קרוב לכביש. בוא תקרא בקישור מה מצבו היום
    https://www.google.com/amp/s/www.theglobeandmail.com/news/british-columbia/disintegrating-rockies-glacier-sends-strong-message-on-climate/article26945443/%3fservice=amp

    90% מהקרחונים בנסיגה. וכן, שינויי קטנטן בטמפרטורה הממוצעת יכולה לגרום לזה.

    אבי, אין לך כל זכות לשנות את העובדות. אל תחשוב לרגע שזה מעשה חכם. זה שיקרי וזה מסוכן.

  23. ניסים – אני מנסה למצא כוונים לחשיבה מחוץ לקופסה ולקונצנזוס.
    חוץ מזה שלהבדיל מהומאופטיה ובריאתנות במקרה זה גם בצד השני יש מדענים שמשתמשים בשיטות מדעיות מקובלות .
    אני לא נטפל לאף אחד, אני רק רוצה לפתוח את הראש ולשאול האם המלך עירום או לא.
    אף אחד לא הסביר עדיין איך התחממות של 0.017 מעלות ממיסה קרחונים באזור שבו הטמפרטורה בממוצעת נעה בין מינוס 60 ל מינוס 10 מעלות , או גורמת לאנשים להרגיש שחם יותר.

  24. אבי
    למה אתה לא טוען שכדור הארץ שטוח, או שתורת היחסות שגויה? אולי גם הומיאופטיה באמת מרפאת? אולי גם האבולוציה זה קשקוש? חיסונים – מה, הם לא גורמים לאוטיזם?

    זה אותם מדענים טיפשים ושקרנים…. למה אתה דווקא ניטפל לאלה שדואגים לעתיד נכדייך?

  25. לניסים – אני לא סבור שאין התחממות , רק שאתה לא מסוגל להבין את זה.
    למרות שאני קורא גם אתרים מדעיים, אני לא מחפש להראות את הידע שלי כאן , לא שאני יותר חכם , וגם לא מנסה להראות שאני יותר חכם ממישהו אחר.
    ולא צריך להיות חכם כדי לדעת שמדענים הם בני אדם גם מדענים טועים, ויש להם גם אינטרסים שלא קשורים לגילוי האמת, ושמה שכתוב באתרים מדעיים אלה לפעמים סותר אחרים.
    בגלל זה אני אוהב להעלות דווקא דברים שהם נגד הקונצנזוס המדעי ולהציג שאלות מעצבנות.
    שנית אני כל הזמן אומר שיש התחממות גלובלית (בגלל פד"ח ואדם ו… לא משנה) אבל היא רק שהיא בגודל של מאית- מאית ושבעים אלפיות מעלות קלוין בשנה ולא בסדרי גודל שמסבירה המסת קרחונים באזורים בהם בימים הכי חמים בקייץ הטמפרטורה היא בכמה מעלות מתחת לטמפרטורת הקיפאון של מים.
    חוץ מזה לפני כמה ימים סיפרתי על כתבה שראיתי על קרחון באיסלנד שצמח משנת 2010 במה מטרים בגובה… ומישהו כאן הסביר הסבר מדעי ומלומד שהוא נמס מלמטה ולא מלמעלה…

  26. אבי
    אדם חכם מתעניין באתרים מדעיים. שם הוא יכול לקרוא שהקרח בקטבים נמס מלמעלה אבי, לא מלמטה. הוא גם היה קורא שהעמסת הקרח הזו עלולה לגרום להתפרצות הרי הגעש – -ולכן הסכנה עוד יותר גדולה. כמובן, הוא יודע ממזמן שיש הרבה מאד סימנים להתחממות האטמוספירה, ויש ראיות לכך שדווקא פד"ח גורם להתחממות, ושמוכח מעל כל ספק ששריפת דלק פוסילי הוא הסיבה העיקרית לעליית ריכוז הפד"ח.

    קצב ההתחממות בקטב הצפוני הוא הרבה יותר גבוהה ממאית מעלה בשנה – במקרה הטוב (!) הטמפרטורה תעלה ב-2 מעלות עד 2060, ובמקרה הרע – ב-2026. זה הטווח שנותנים המודלים השונים.

    אבל אתה חושב שאין התחממות, שפד"ח אינו גז חממה, ושהאדם לא פולט פד"ח. אבל אתה חושב גם להיפך….

  27. קראתי באיזה עיתון שגילו מתחת לאנטארטיקה הרי געש שלא ידוע עליהם קודם לכן
    אז אולי זאת הסיבה להפשרת קרחונים, ולא התחממות גלובלית של מאית מעלה בשנה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן