סיקור מקיף

דרך שונה של ביטוי גן במוח אחראי להתדרדרות אצל חולדות המכורות להרואין

זוהתה קבוצה של גנים שהביטוי שלהם משתנה באופן משמעותי בעקבות תקופת מניעה פתאומית של סמים אצל מכורים

חולדה בלונדון. צילום: מתוך ויקיפדיה
חולדה בלונדון. צילום: מתוך ויקיפדיה

זוהתה קבוצה של גנים שהביטוי שלהם משתנה באופן משמעותי בעקבות תקופת מניעה פתאומית של סמים אצל מכורים. במחקר שהתפרסם בכתב העת הפתוח BMC Neuroscience חקרו ביטוי גנים במוח של חולדות שהתמכרו להרואין, והגיעו למסקנה שגנים אלה מעורבים בזירוז תהליך ההתדרדרות.

קארה קונץ-מלקאבג' מבית הספר לרפואה באוניברסיטת מדינת פנסילבניה, היא חלק מצוות חוקרים שביצע את הניסוי. היא אומרת: “בעבר נחקרו רבות השינויים במספר ביטויי גנים הנגרמים בשל חשיפה לסם, אך רק מעט מאוד מחקרים תיארו את ההתדרדרות שלאחר הפסקה פתאומית של חשיפה לסם. זיהינו 66 גנים המעורבים בתגובת ההתדרדרות, לרבות כמה גנים חשובים מאוד לגמישות העצבית, ובאמצעות שינויים זה עשוי הדבר להשפיע על יכולת הלמידה ועל ההתנהגות.,

קונץ-מלקאבג' ועמיתיה סיפקו סמים לחולדות במשך שלוש שעות ביום במשך שבועיים כל אימת שינקו מצינור, בעוד קבוצת בקרה קיבלה תמיסת מלח. מקבוצה אחת של חולדות מכורות נמנעה אספקת הסם במשך שבועים לפני שחזרו ללגום מהצינור, שכבר לא סיפק להם סמים. לאחר 90 דקות בסביבה המזכירה להם את ההתמכרות, שבו החולדות המכורות ניסו ללקק את הצינורות הריקות, הומתו חלק מהחולדות בקבוצת המכורות ובקבוצת הבקרה (המתה אנושית, מבטיחים החוקרים), ונבדקו ביטויי הגנים במוחם. באמצעות השוואת ביטווי הגנים בחולדות המכורות שנחשפו לסביבה הנרקוטית אפילו לאחר יום אחד של חסך, עם אלו שבקבוצת הבקרה, הצליחו החוקרים לזהות את הגנים המעורבים בתהליך ההתדרדרות בעקבות הגמילה הכפויה.

לדברי קונץ-מלקאבג' “הבקרה באמצעות הצינורית הריקה שימשה לא רק לספק לנו הזדמנות לצפות בהתנהגות של מכורים לסם כאשר הוא חסר להם אלא גם לחקות מצב בחיים האמיתיים שבו רמזים סביבתיים מזרזים את תהליך ההתדרדרות בעקבות תקופה ארוכה של יובש.

“ככל שנתונים מצטברים, קיומו של גן אחד האחראי להתדרדרות בעת הגמילה הפתאומית הופך לבלתי סביר. סביר יותר שישנה קבוצה של גנים שונים. לפיכך מבט כולל יותר על ביטויי גנים, כמו זה שביצענו, יוכל להיות שימושי להנחיית החוקרים שיחקרו התנהגות הקשורה לצריכת סמים אצל בני אדם.”

להודעה של החוקרים

4 תגובות

  1. יעל גם לי זה נשמע ניסוי נורא, אבל אני מצליח לחשוב על דרך אחרת שבה נגיע למסקנות בטוחות כלךכך… תסכימי איתי שחיי אדם חשובים יותר…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.