עד שנת 2050 יווצר מחסור מהותי באבץ ובברזל בצמחי המזון עד כדי סכנה בריאותית לאנושות

ד"ר איתי קלוג מהמחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ושותפיו למחקר צופים כי עד שנת 2050 רמות גבוהות של CO2 עלולות להוריד משמעותית את כמות האבץ והברזל ביבולים

שדה אורז בפיליפנים. צילום: shutterstock
שדה אורז בפיליפנים. צילום: shutterstock

על פי הערכות, כשני מיליארד בני אדם סובלים ממחסור בברזל ובאבץ שמוביל לתמותה של כ-63 מיליון בני אדם מדי שנה. הצפי הוא כי עד שנת 2050 יעלו רמות הפחמן הדו-חמצני (CO2) בצורה משמעותית וכתוצאה מכך ייפגעו בצורה קשה רמות האבץ והברזל ביבולים שמספקים אותם כיום לחלק גדול מהאוכלוסייה. הדבר מהווה את האיום הבריאותי המשמעותי ביותר שהוצג אי פעם בהקשר לשינויי אקלים.

מחקרים קודמים אודות צמיחת גידולים שגודלו בחממות ובתאי CO2 עם רמות גבוהות של הגז מצאו הפחתה בחומרים מזינים, אך מחקרים אלו זכו לביקורת על שימוש בתנאי גידול מלאכותיים. ניסויים באמצעות טכנולוגיה של העשרת פחמן דו-חמצני חופשי באוויר (FACE) הפכו לסטנדרט, מכיוון ש-FACE מאפשר לגדל גידולים בשדות פתוחים ברמות גבוהות של CO2. אבל למחקרים מוקדמים אלו היה מדגם קטן והתוצאות לא היו חד משמעיות.

במאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי Nature, ניתחו ד"ר איתי קלוג מהמחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ושותפיו, נתונים שכללו 41 זנים של דגנים וקטניות מקבוצות שגדלו בשבעה שדות FACE שונים ביפן, באוסטרליה, ובארצות הברית. רמת ה-CO2 בכל שבעת האתרים הייתה בטווח של 586-546 חלקים למיליון (ppm). הם בדקו את הריכוזים התזונתיים של החלקים האכילים בחיטה, אורז, תירס, סורגום, סויה ואפונת שדה.

התוצאות הראו ירידה משמעותית בריכוזים של אבץ, ברזל וחלבון בדגנים. לדוגמא, אבץ, ברזל, וריכוזי חלבון בדגני חיטה שגדלו באתרי FACE פחתו ב-9.3%, 5.1%, ו-6.3% בהתאמה, בהשוואה לחיטה שגדלה בסביבת CO2 ברמות גבוהות. אבץ וברזל גם פחתו באופן משמעותי בקטניות, אך לא כמו בחלבון.

הממצא המובהק של המחקר הראה כי דגנים וקטניות איבדו ברזל ואבץ ברמות CO2 גבוהות. זהו הממצא המשמעותי ביותר, שכן כ-3-2 מיליארד אנשים ברחבי העולם מקבלים 70% או יותר מהאבץ ו/או ברזל בתזונה שלהם מגידולי דגנים וקטניות. הדבר מדאיג במיוחד בעולם המתפתח, שבו מחסור באבץ ומחסור בברזל הוא בבחינת בעיה בריאותית משמעותית.

למחקר:

באותו הנושא באתר הידען:

כדי להציל את החיים בים (ואת הדגה) יש להפחית פליטות הפחמן

 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

5 תגובות

  1. במשך רוב שנותיו של עולמינו ריכוז הco2 היה פי כמה מהיום, ועכשיו עוד 100 ppm מביא את כל הקטסטרופות האפשריות?

  2. לפי דעתי חלה טעות בתרגום הכתבה,
    ה- 63 מיליון מתייחס ל- (Years of potential life lost),
    מתוך המחקר, השורה המדוברת:
    " causing a loss of 63 million life-years annually"

  3. חיות משק נהנות ממזון מועשר.וחיות שנאלצו לחיות בטבע ילקקו חלקיי מתכות שהאדם השאיר בסביבה.והטבעונים ש"מזדהים"עם החיות,לא יכלו להזדהות עם האדם.כי הביולוגיה ותנאי החיים שונים בין תרנגולת פרה ואוגר,ולכן לא יתכן שהם "יהנו"מאורח חיים אחיד.

  4. מה הבעיה?חסר ברזל-תצרכו ביצים ובשר.לבריאות:-)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן