משימת הקיוריוסיטי: מבט מבפנים

ספר חדש שכתב רוב מאנינג, מי שהיה המהנדס הראשי של פרויקט הקיוריוסיטי, מתאר את האתגרים הטכנולוגיים בפיתוח, את הלקחים שנלמדו ממשימות קודמות וגם לקחים לעתיד.

כיתוב: רכב המאדים קיוריוסיטי בצילום עצמי באמצעות מצלמת MAHLI, בעת ששה באיזור סלע משקע שטוח המכונה ג'ון קליין, שם נטל הרובוט את דגימת הקרקע הראשונה באגן מפרץ הסכין הצהוב ב-8 בפברואר 2013 (סול או יום מאדימאי 182) בחלק התחתון הקדמי של הרכב. תצרף התמונות גם כולל חומרי גלם שצולמו בסול 177 - 3 בפברואר 2013 בידי מצלמת הזרוע של הרכב האחראית לרקע. צילום: NASA/JPL-Caltech/MSSS/Marco Di Lorenzo/KenKremer (kenkremer.com).
כיתוב: רכב המאדים קיוריוסיטי בצילום עצמי באמצעות מצלמת MAHLI, בעת ששה באיזור סלע משקע שטוח המכונה ג'ון קליין, שם נטל הרובוט את דגימת הקרקע הראשונה באגן מפרץ הסכין הצהוב ב-8 בפברואר 2013 (סול או יום מאדימאי 182) בחלק התחתון הקדמי של הרכב. תצרף התמונות גם כולל חומרי גלם שצולמו בסול 177 – 3 בפברואר 2013 בידי מצלמת הזרוע של הרכב האחראית לרקע. צילום: NASA/JPL-Caltech/MSSS/Marco Di Lorenzo/KenKremer (kenkremer.com).

ספר חדש שכתב רוב מאנינג, מי שהיה המהנדס הראשי של פרויקט הקיוריוסיטי, מתאר את האתגרים הטכנולוגיים בפיתוח, את הלקחים שנלמדו ממשימות קודמות וגם לקחים לעתיד.

לדוגמה, מאמץ רב הושקע בפיתוח וניסוי יחידת ההנמכה והנחיתה (ה – EDL – שכזכור עשה שימוש במספר שלבים, ביניהם מצנח ואח"כ Sky Crane שהנחית הרכב באמצעות רקטות האטה ובלימה), ולדבריו לנושא תכנון מערכת ההספק של הרכב (המבוסס מקור כוח גרעיני) לא נשאר מספיק זמן לבחינה. כשנה לפני תאריך השיגור ב-2009 כאשר התפרסמו הפרטים באשר למכשירים המדעיים, הם הבינו שהסוללה הגרעינית היתה קטנה מדי והחלפתה בסוללה גדולה יותר עלולה לגרום לרכב להיות כבד מכדי לנחות.

לקח אחד שנלמד לגבי הנסיעה על מאדים הוא הסכנה של הסלעים החדים לגלגלי הרכב. הללו תוכננו להיות רחבים ודקים יחסית כדי שהרכב לא ישקע בעפר כפי שקרה לרכב "ספיריט" ב – 2010, אך כתוצאה מכך הם בעלי חוזק נמוך יותר לפגיעה של הסלעים.

בנוסף, הוא מציין את הלקחים הנלמדים מבחינת יכולות אוטונומיות של נסיעת רכב רובוטי, המקבל נקודה אליה הוא צריך להגיע, ומתכנן את מסלולו לשם על פי תנאי השטח שהוא ממפה סביבו.

בינתיים מבצע קיוריוסיטי את משימתו בהצלחה והוא בדרך הארוכה להר שארפ.- שבמרכזו של המכתש בו נחתה – מכתש גייל.

עוד בנושא באתר הידען:

לכתבה נרחבת באתר מגזין מוזיאון הסמיסוניאן

תודה לאודי לם

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

4 תגובות

  1. יוסי
    בנ.א.ס.א. איבדו את הדבר החשוב ביותר והוא וחזון ולכן היא נראית כפי שהיא נראית. העובדים של נ.א.ס.א עושים דברים יפים אבל זה לא מספיק. חסרים בה אנשים בעלי שיעור קומה שיכולים להפוך ארגון אנמי לאריה שואג.

  2. זה לא צריך להפתיע בכלל. בבניית לווין ישנם אלפי אילוצים. למשל: המחשב לא יהיה החדשני ביותר אלא מחשב ישן יחסית שהותאם לתנאי החלל. המצבר, הגלגלים, המנועים, רכיבי המעבדה, כולם חייבים להתאים לתנאים החריגים בחלל ובמאדים וגם לשרוד את תאוצות השיגור והנחיתה.
    החלקים נבחרים בתחילת הפרויקט ועד שהוא מגיע לשלב השיגור הם נחשבים מיושנים, בכל זאת אי אפשר להחליף אותם כי אז צריך לחזור לשולחן השרטוט ולהתחיל הכל מהתחלה.
    בנוסף ישנם חששות והיסוסים מהם נקודות הכשל הצפויות. לפעמים מעריכים אותם לא נכון ומשקיעים מאמץ במקום הלא נכון.
    שלב המסע בחלל נמשך הרבה זמן ובמהלכו אי אפשר להחליף רכיבים, אפשר רק לעדכן תוכנות מחשב.
    כלומר: עד שהלווין מגיע לייעדו הוא צריך להחשב כמיושן, בכל זאת זה המקסימום שאפשר לבצע. ככה זה בפרויקט עתיר סיכונים.
    לכן לא צריך להתרגש ולהתפלא. זו הדרך הנכונה.

  3. הרכבים הנ"ל הביאו לנו מידע ממש חדש שאף חללית מחקר הודית, רוסית לא מביאה לנו ומביאה לנו את יכולות NASA. אינני מבין מדוע הן קוצצו בממשל הנוכחי עד דק. כאילו נכנסנו כבר לימי ביניים ודאעש כבר ניצח.
    1. המעבורות שהיו סה"כ מוצלחות אך מסוכנות ומורכבות כווצו ל 30% גודלן והפכו למטוס ריגול סודי ששוהה שנתיים באוויר.
    2. פרוייקט משגרי אטלס בוטל והופרט לתעשיות צבאיות מסורתיות כמו בואינג ואחרות. משימת הנחתת אדם במאדים רק מתרחקת. נראה שהתיישבות בחלל להציל אותנו מעצמינו הכרחית וכל הטכנולוגיות: ייצור חמצן בריכוז בטוח, ייצור מים, ייצור אנרגיה – הכל ניתן יהיה למיחזור מיסחרי במסגרת של אנרגיה ירוקה ומערכות חחים ירוקות: מתמחזרות: שתייה, ועוד.
    3. בנאסא עוסקים היום במיני פרוייקטים אך לא במחקרים כמו החזון של קנדי ב 1964 וכמו אדם במאדים.
    4. כאילו לארה"ב אין היום כסף למחקר כזה יקר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן