מאז פרישת המעבורות נעזרה נאס”א בשירותי השיגור של רוסיה, וכעת היא אמורה לחזור לעצמאות בחלל בסיועו של אילון מאסק, אם הכל יילך חלק
תחת שם אנמי משהו Demo-2 עומדות ספייס אקס ונאס”א לרשום היסטוריה ב-27 במאי. זה התאריך שנקבע לשיגור משגר פלקון 9 ועליו חללית מדגם דרגון ששודרגה כך שתוכל לבצע טיסות מאוישות. בכך תהיה ספייס אקס החברה הראשונה שתשגר שיגור פרטי לתחנת החלל, ותסיים בכך כמעט עשור שבו, בשל השבתת המעבורות, נאלצו האמריקנים להסתמך על שירותי הטסה של סוכנות החלל הרוסית.
השיגור שיתבצע ממתחם השיגור ההיסטורי 39A במרכז החלל קנדי של נאס”א בפלורידה, כחלק מתוכנית הצוות המסחרי של נאס”א. אסטרונאוטים של נאס”א, בוב בהנקן ודאג הארלי, יהיו שני האסטרונאוטים הראשונים שיטוסו על גבי חללית הדרקון כחלק ממשימת Demo-2. משגר פלקון 9 והחללית Crew Dragon שעימתם תבוצע משימת Demo-2 כבר נמצאים באתר השיגור.
לקראת דמו 2, השלימה SpaceX השלימה כמה אבני דרך מרכזיות לתוכנית הצוות המסחרי של נאס”א. במארס 2019, SpaceX השלימה טיסת מבחן מקצה לקצה של צוות הדרקון ללא אסטרונאוטים (דמו 1) . בכך והפכה את דרגון לחללית האמריקאית הראשונה שעגנה באופן אוטונומי בתחנת החלל הבין-לאומית ושבה בבטחה לכדור הארץ.
בינואר 2020, הדגימה SpaceX את יכולת המילוט של צוות הדרגון אם ייווצר מצב חירום בכן השיגור או בכל נקודה במהלך הטיפוס לחלל. SpaceX השלימה מעל 700 בדיקות של מנועי SuperDraco של החללית, שיכולים להעיף את קפסולת המילוט למרחק של כקילומטר ממשגר הפלקון 9 תוך 7.5 שניות, היא תואץ בשניות ב-400 קמ”ש.
SpaceX השלימה 26 בדיקות של תכנון המצנח של חללית Crew Dragon, וכך יוכל לספק נחיתה בטוחה חזרה בכדור הארץ לאסטרונאוטים החוזרים מתחנת החלל. בדיקות אלו כוללות 13 מבחני ירידה במצנח מצנח יחיד, 12 ניסויים במצנחים מרובים והדגמה מוצלחת של מערכת הצניחה המשודרגת במהלך שיגור נסיוני של החללית.
כמו כן, SpaceX ונאס”א ביצעו במשותף סדרה של הדמיות קטעים של המשימה מהשיגור והעגינה ועד ליציאה ולנחיתה, הדגמה מקצה לקצה של פעולות כריות מגן, ובדיקה משולבת של ציוד שישמש להטסת חומרת טיסת צוות חיונית בצוות Demo-2 שתהיה כאמור מאויישת.
טיסת Demo-2 היא אבן הדרך העיקרית הסופית של מערכת טיסות החלל האנושית של SpaceX שתאושר על ידי נאס”א למשימות צוות מבצעיות אל ומתחנת החלל הבין-לאומית. לאחר סיום הטיסה, יבדקו אנשי SpaceX ונאס”א את הנתונים שייאספו במהלכה. לפיכך המשתתפים בטיסה יהיו אסטרונאוטים פעילים.
אם הכול ילך כשורה, תשגר ספייס אקס במהלך השנה הקרובה עוד אסטרונאוטים של נאס”א – ויקטור גלובר, מייק הופקינס ושאנון ווקר והאסטרונאוט היפני סוצ’י נוגוצ’י למשימה המבצעית הראשונה של Crew Dragon הארבעה ישהו בתחנה כחצי שנה.
בתוך כך המתחרה – בואינג שגם היא זכתה במכרז של נאס”א לביצוע טיסות מאוישות, מקרטעת. בדצמבר 2019, בטיסת הבכורה שלו, רכב החלל סטארליינר לא הצליח להגיע לתחנת החלל הבינ”ל. ניסיון שיגור קודם בוטל בגלל תקלה במצנח שהתגלתה בזמן הבדיקות. התקלה מתווספת להתרסקויות מטוסי 737 מקס, וכעת גם למשבר התעופה שנגרם בשל התפרצות הקורונה.
עוד בנושא באתר הידען:
- בואינג ו-SpaceX מפגרות כשנתיים לעומת לוח הזמנים המתוכנן לפיתוח חלליות מאויישות (עדכון – מנכ”ל בואינג פוטר)
- נאס”א הציגה את האסטרונאוטים שיטיסו את החלליות הפרטיות הראשונות
- חליפת החלל העתידנית של ספייס אקס נחשפת
- SpaceX שיגרה מכונית לחלל העמוק במשגר החזק בעולם
תוכנית החלל האמריקנית:
6 תגובות
האם החללית אמורה להחזיר גם אסטרונאוטים מהתחנה לכדור הארץ? האם זה יקרה כבר בשיגור הקרוב?
מתוארת טכנולוגית הנחיתה על הירח ב 1969?. כ 50 שנים אחרי.
בקיצור: יותר חשוב מה ספייס-X עושה בבוקה צ’יקה מאשר התנודות במניות בואינג, או השאלה מתי יחזירו את ה-737MAX לפעולה, או מתי יתקנו את הבאגים של הסטאר ליינר.
ומה שספייס-X תעשה, כנראה עוד השבוע בבוקה צ’יקה הוא: “דילוג” של הסטארשיפ-SN4 שלהם לגובה 150 מטרים והנחתתו בשלום (ותוך כדי כך: בנייה של SN5 ו-SN6. הם לא עומדים לבזבז זמן).
העברת הנהלת בואינג לשיקגו ב-2001 היא אכן שלב חשוב בנפילתה של בואינג, אבל המיזוג שלה עם מקדונל-דאגלס ב-1996 בהחלפת מניות היא שורש הכשלון של החברה הממוזגת. מ”ד בעצם קנתה את בואינג בכספה שלה (של בואינג), והשתילה בה את השדרה הניהולית. מכאן הדרך לניתוק מהתרבות הארגונית מוטת ההנדסה של בואינג הייתה קצרה, ואכן עברה דרך העברת המטה לשיקאגו. שם הם יכולים היו לעסוק בדברים שברומו של עולם (הפיננסים), ולא בשטויות היומיומיות של המהנדסים.
אני רואה את תחילת ההתדרדרות של בואינג בהעברת ההנהלה לשיקגו (לפני 6-7 שנים). נוצר נתק בין ההנהלה והצוות ההנדסי, שחייב היה להישאר בסיאטל. הצוות השיווקי כנראה עבר עם ההנהלה, ובואינג נהפכה לחברה מוטת שיווק, שבה ההנדסה היא בן חורג. אסון ניהולי.
יש אולי עוד סיכוי קטן, אם יבוא מנהל אמיתי, שיעיף את כל שכבת ההנהלה העליונה והבינונית הביתה ויקים הנהלה חדשה מאפס, בסיאטל. גם אז לא בטוח, כי הנזקים מה-737-MAX יהיו איומים (נראה לי שיאלצו להפוך אותם למטוסי מטען ולמכור בחצי מחיר, אם בכלל יקבלו רישוי לטוס).
ביקרתי בבואינג הרבה פעמים, בחלק של פיתוח מטוסי הקרב ובחלק של הפיתוח האזרחי – בזמן שתכננו את ה-777. אז החברה היתה ברמה עליונה. חבל.
בואינג איבדה את הלהט ההנדסי. אני מסופק אם היא בכלל תצליח ליצור את המטוס רחב הגוף לטווחים בינוניים (ה-797), שהיא מדברת עליו כבר כמה שנים.
מעניין אם מישהו יכול להצליח להחזיר אותה לדרך הישר, או שהיא כבר אבודה.