השפעות מנוגדות לזיהום אוויר: פחות גשמים במקומות צחיחים, יותר באיזורים חמים ולחים

מחקר חדש של האוניברסיטה העברית בשיתוף אוניברסיטת מרילנד מגלה שזיהום אוויר יכול להקצין משקעים

זיהום אוויר ופליטת פחמן, מתוך ויקיפידיה.
זיהום אוויר, מתוך ויקיפידיה.

מחקר חדש של פרופ' דניאל רוזנפלד מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת מרילנד בארה"ב מוכיח כי לזיהום אוויר יכולות להיות השפעות מנוגדות, בהתאם לתנאי מזג האוויר. לפי ממצאי המחקר, במדינות יבשות וקרירות, כמו ישראל בעונת החורף, חלקיקי זיהום באטמוספרה יכולים לגרום להפחתה בעוצמת ובכמות המשקעים, בעוד שבאזורים חמים ולחים, כמו מזרח ארה"ב בעונת הקיץ, זיהום האוויר דווקא תורם לעלייה בעוצמת הגשמים והסערות.

המחקר מסביר כיצד חלקיקי זיהום הקיימים באטמוספרה, פיח, אבק, גופרית ועוד, יכולים להשפיע על מזג האוויר והאקלים. למחקר השלכות חשובות על זמינות מאגרי המים, ניהולם והשימוש בהם באזורי אקלים שונים.

החוקרים נעזרו בנתונים שנאספו במשך עשר שנים ברציפות באתר מחקר באוקלהומה וגילו את ההשפעה לאורך זמן של חלקיקי זיהום על גובה העננים ועוביים, ואלו משפיעים על השינויים בתדירות המשקעים. המחקר אישש את התאוריה שפיתח פרופ' רוזנפלד במחקריו הקודמים.

לממצאי המחקר השלכות חשובות לגבי המדיניות של פיתוח בר-קיימא ומקורות המים, במיוחד באזורים מתפתחים הרגישים יותר לאירועים קיצוניים כמו בצורת והצפות.

חלקיקי הזיהום, מלבד היותם מסוכנים לבריאות האדם והסביבה, משפיעים על חלקיקי העננים בשל היותם גרעינים שסביבם מתגבשות טיפות מים וקרח, תהליך שמשפיע על תכונות הענן ופעולתו.

"כשהאוויר עולה, אדי המים מתעבים סביב חלקיקי אוויר כדי ליצור טיפות. באוויר נקי הטיפות גדולות יותר וכמותן פחותה. באוויר מזוהם הטיפות קטנות ורבות יותר. הן צפות באוויר ותהליך התגבשותן לטיפות גשם אטי יותר", אומר פרופ' רוזנפלד. לדבריו, "באטמוספירה קרה המסוגלת להכיל מעט לחות, רוב הטיפות בענן מזוהם לא גדלות לממדים המאפשרים משקעים, במיוחד אם הענן אינו מתפתח לגובה רב. לעומת זאת, באטמוספירה חמה יצירת הגשם מתעכבת עד להגעת העננים לגובה רב, שבו הטיפות כבר מגיעות לגודל המאפשר להן לקפוא במהירות לאבני ברד. האנרגיה המשתחררת במהלך תהליך הקפיאה גורמת לעננים לגדול לגובה נוסף וע"י כך מעודדים להגדיל עוד יותר את עוצמת המשקעים – את הגשם והברד. זו הסיבה שזיהום אוויר יכול להוביל לשיטפונות כפי שהוא מוביל לבצורת".

המחקר פורסם בכתב העת היוקרתי Nature Geoscience ונתמך על ידי: משרד האנרגיה האמריקני, נאס"א, קרן המדעים הלאומית של ארה"ב ומשרד המדעים והטכנולוגיה הסיני.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

13 תגובות

  1. זריעת העננים העלתה את כמות המשקעים בישראל בכ- 15%, שזו כנראה הכמות שזיהום האוויר הפחית. לכן כמות המשקעים נשארת דומה. זורעים גם בדרום הארץ, אם כי פחות וע״י תנורים ולא בטיסה בשל מגוון סיבות. בכל מקרה זריעת עננים מתבססת על הוספת גרעיני קיפאון ולא התעבות. לידיעתך, אבי.

  2. חשבתי שאלה דברים ממש ידועים שגילו במסגרת ניסיונות "זריעת העננים" פה בארץ. ככה החליטו שהזריעה מועילה יותר בצפון הלח והפחות מאובק (כלומר כדאי להוסיף גלעיני התעבות לאטמוספירה שם) ודווקא פוגעת במשקעים בדרום היבש והמאובק.(יותר מדי גלעינים=טיפות קטנות מדי)

  3. אבי איפוא אתה רואה שטענתי שלא הייתה התחממות?
    קראתי את הדוח ושם כן כתוב שישראל התחממה ב90 שנה האחרונות (קצת פחות מהממוצע העולמי).
    כמו שאמרתי בלי פאניקה.. אתה קורא דברים שלא כתובים.

  4. גם זה מופיע באותו דו"ח:

    עם זאת, יש לציין כי בהיבט כלל ארצי, הרצף של 8 השנים האחרונות, בהן לא עלתה כמות המשקעים על הממוצע ולו פעם אחת, הוא חריג.

  5. הנה אבי, במיוחד בשבילך המשפט האחרון בדו"ח :"לסיכום ניתן לומר שלא נצפה שינוי מהותי בכמויות המשקעים והחלוקה העונתית שלהן במהלך 91 השנים האחרונות."

    למה עוזר למדע כל כינויי הגנאי? צנזורה? משטרת המחשבות? ציד המכשפות/טרולים?
    פתרתם כבר את כל הבעיות אז משעמם לכם?

  6. אבל גם איש לא ציטט נכון את הדוח, לאחר שהוא פרסם את הקישור בדקתי, ובמפורש יש שם על ההתחלה התייחסות להתחממות. יכול להיות שהיתה פה ושם שנה חמה גם לפני 90 שנה, לכן הדגשתי שהנתון הנכון הוא קבוצות של 15 שנה. והרי אין עוררין על כך ש-15 השנים האחרונות היו החמות בהסטוריה.

    זה שהשתמשתי בציטוט שלך, זה כי זכרתי אותו בקלות ואני בטוח שלא המצאת אותו אלא ששמעת אותו ממישהו שמעוניין לגמד את הישגי תחום אנרגית השמש. יכולתי לחפש ואני בטוח אמצא כל מיני רפובליקאים שטוענים טענות מהסוג הזה במירוץ הבחירות הנוכחי.

  7. אבי, אמירה ידידותית.

    אל תעשה מהאתר שלך שכונה, אתה קופץ כל פעם עם כינויים וציונים למגיבים אחרים (מכחישים וכיו"ב). "איש" גיבה את דבריו בנתונים של גוף בלתי תלוי. אתה לקחת אמירה שלי שנאמרה במהלך לימוד הנתונים… והוצאת מהקשרה.

  8. אכן , על ההתחלה הם סותרים את טענתך לפיה לא היתה התחממות:

    ממוצעים שחושבו לתקופה של 29 שנה מלמדים שממוצע הטמפרטורה של 15 השנים 1996-2010 הוא הגבוה ביותר, בהשוואה לממוצע של תקופות זהות באורכן, מאז 1951. ממצא זה נכון גם אם לא כוללים בניתוח את שנת 2010, שהייתה חמה בצורה יוצאת דופן.

    בדרך הזו מקבלים תמונה יותר מדויקת מאשר השוואה של שנה חמה רגילה היום לשנה חמה אקראית לפני 90 שנה.

  9. ממש מעניין, כל מכחישי האקלים אימצו מדע בדיוני. רק אתמול דובר על כך שזו שנת הבצורת השביעית ברציפות. כנראה שהנכונות של נתון תשעים השנה הוא כמו הנתון שמחירי קולטי השמש הפוטוולטאיים לא השתנו 13 שנים. למה לא, המקלדת סובלת הכל.

  10. בישראל כנראה האויר נקי יחסית או שהלחות היא בטווח שלא מושפע מהזיהום,
    כי לפי השירות המטארולוגי כמות הגשמים בישראל לא השתנתה כמעט (בממוצע) ב-90 שנה האחרונות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן