ספיחת פחמן דו־חמצני על־ידי יערות אירופה? לא עוד

יערות אירופה, שרבים מהם נטעו לאחר מלחמת העולם השניה מגיעים לגיל שבו התרומה של העצים לסביבה הופכת שלילית. אי אפשר להסתמך עליהם עוד במאזן הפחמן

יער בקרואטיה לחוף הים. צילום: shutterstock
יער בקרואטיה לחוף הים. צילום: shutterstock

תפקידם החשוב של יערות כסופחי פחמן דו־חמצני וכממתנים את ההתחממות העולמית על־ידי כך ידוע ומוערך. מחקר שמתפרסם ב: Nature Climate Change. מתייחס ליערות אירופה ולכושר הספיחה שלהם.

מהעיתונות היומית ידוע כי האוכלוסיה האנושית של אירופה מזדקנת, עכשיו מסתבר כי גם היערות האירופאים מזדקנים. הזדקנות זו מובילה את היערות לרוויה בכושרם לספוח פחמן דו־חמצני, והיא מאיימת על אחד הגורמים הראשיים למיתון ההתחממות העולמית.

לדברי החוקרים "מספרד ועד שוודיה יערות מזדקנים, העצים שבהם פחות טובים בספיגת פליטות שגורמות להתחממות, לעלית מפלס הימים, לגלי חום ולשיטפונות."
נוסף על ההזדקנות, היערות נפגעים מסופות, חרקים ושריפות. בנוסף לפגיעות ה"טבעיות" יש יערות ביבשת בהם כורתים עצים ללא פיקוח או ניהול נכון. כתוצאה מכך אירופה מאבדת את האפשרות שיערותיה יקלטו פליטות בכמות הנוכחית. כיום קולטים היערות כ-10% מהפליטות ביבשת (פחמן דו־חמצני שנפלט ממפעלים ותעשיות, מתחנות כוח וממכוניות).
אלא שהחוקרים רואים סימנים ראשונים לרוויה. כאשר העצים מגיעים לגיל של כ-75 שנים, הגידול פוסק כלומר העצים מייצרים יותר פחמן דו־חמצני מאשר סופחים.
על־פי חישובים נקודת הרוויה תגיע ב-2030, אלא אם הממשלות יפעלו להפיכת המגמה.

כיום אירופה ירוקה מתמיד, ירוקה יותר משהיתה במשך מאות רבות. זאת בעיקר בגלל תנועת הנטיעות הגדולה שפעלה אחרי מלחמת העולם השניה. הגידול ביערות סיפק גורם סופח פחמן דו־חמצני בר-קיימא שאמור היה להתקיים דורות רבים. אלא שנתונים מראים כי החל מ-2005 חלה ירידה בנטיעות – והעצים מזדקנים. עצים שסופגים פחמן דו־חמצני מהאוויר ומשתמשים בו לבניית רקמות שורשים וענפים מאבדים את יכולת הספיגה ככל שגילם עולה. כאשר העצים מתים הפחמן הדו־חמצני ש"אוחסן" משתחרר וחוזר לאטמוספירה.

על־פי צוות מומחי אקלים של האו"ם, "פליטת פחמן דו־חמצני (שמהווה גז חממה) כתוצאה משריפת דלק מחצבי, היא הסיבה העיקרית להתחממות ולעלית הטמפרטורה מאז 1950. כחלק מהמאמץ העולמי למתן את ההתחממות העולמית, מתכננים באיחוד האירופי לקצץ בפליטות שנמדדו ב-1990 ב-20%. הקיצוץ יושלם עד 2020, כאשר כל מדינה תמדוד את ספיחת הפחמן הדו־חמצני בשטחה עד שתגיע לכמות הנדרשת.

תחת אמנת קיוטו בחרו ארצות את כמות הפחמן הדו־חמצני לפליטה או לספיחה, אבל בזמן הקרוב יהיו ארצות אלה מחויבות לכמויות הפליטה ומכך גם לניהול נכון של יערות.
ראוי לציין כי יער בוגר נחשב לבית גידול חשוב עבור מגוון ביולוגי, כך שעבור קובעי מדיניות שימור מתעוררת דילמת בחירה בין הערך האקולוגי של היער לבין יעילותו בספיחת פחמן דו־חמצני.
לדברי החוקרים קובעי המדיניות יצטרכו להניח לחלק מהיערות המבוגרים להתקיים כבתי גידול חשובים למגוון הביולוגי, בעוד באזורים אחרים יש לכרות ולדלל חורשים בוגרים (שישמשו לתעשית העץ) ולנטוע עצים צעירים שיספחו פחמן דו־חמצני.

אחת הבעיות בניהול היערות היא ששטחי יער גדולים שייכים לאנשים פרטיים כך שלכל שינוי ולכל תהליך יהיה צורך בהסכמה רחבה של בעלי השטחים. החוקרים מציעים חקיקה כלל ארופאית (pan-European) שתחייב ניהול יערות, שישלב את הדרישות למיתון ההתחממות מול הענין לשמור על מגוון ביולוגי.

מאז 2011 עוסקות בנושא משלחות מארבעים מדינות בכוונה להגיע להסכם מסגרת שיאפשר חקיקה ופעילות בהתאם לנתוני המחקר ולמסקנותיו.

לדברי החוקרים ניתן לעמוד בהתחייבות על־ידי ניהול נכון של היערות וניתן למנוע את בעית ההזדקנות. ניהול נכון משמעו דילול בררני, כריתה ונטיעת יערות חדשים.

מחזור הפחמן – המעבר בין הקרקע וכל אשר גדל וחי בה (geosphere and terrestrial biosphere) הים וכל אשר חי בו (hydrosphere) והאטמוספירה – מהווה גורם חיוני לחיים על הכדור.

כליאה של פחמן ועיכוב חזרתו למחזור הפחמן היא תכונה של רכיבים במחזור כמו אדמה, ים, סלעים ועוד. מאז המהפיכה התעשיתית, בגלל שריפת דלק מחצבי ושינויים בעיבוד חקלאי, שינתה הפעילות האנושית את מחזור הפחמן, כך שגרמה לפליטת והוספת כמויות פחמן דו־חמצני לאטמוספירה שקודם לכן היה כלוא.

שינויים בשימוש בקרקע או בשטח כמו עיור, כריתת יערות, חציבה וכריה, גרמו להקטנת הביוספרה (biosphere) שסופחת פחמן דו־חמצני מהאטמוספירה על־ידי הטמעה (פוטוסינתזה). כאשר מקורות ספיחת הפחמן הדו־חמצני אינם "עומדים בקצב" ואינם מסוגלים לספוח את תוספת הפחמן הדו־חמצני שנפלט לאטמוספירה ע"י האנושות יש רוויה.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

16 תגובות

  1. מנחה היקום

    כל הטענה על כריתת יערות בני 80 שנה מופרכת לחלוטין, זה יהיה ביזבוז זמן מצידך לנסות להבין את הלוגיקה העקומה של כריתת יערות (של עצי יער) מחמת זיקנה 80 שנה בלבד לאחר שתילתם. קרא את תגובתי הראשונה, היא עניינית ומדוייקת. תתעלם ממגיבים רעשנים שלא מבינים על מה הם מדברים אבל משמיעים קולות של מבינים כביכול. עצי יער מאריכים חיים וגיל 80 שנה זה גיל מצויין עבורם מבחינה תיפקודית. כל עוד העצים ירוקים הם פעילים יפה מבחינת הפוטוסינטזה וכליאת co2 . הכליאה של co2 על ידי עצים בוגרים נעשית רק על ידי העלווה הירוקה, כאשר זו מזדקנת היא קמלה, נושרת ומאפשרת הצמחת עלווה צעירה. חלקי עץ שאינם עלווה לא תורמים לפוטוסינטזה.

    לא לבלבל בין עצי יער לבין עצים מתורבתים שאצלהם מחזור החיים שונה לגמרי (בדרך כלל יותר קצר, יותר פגיע ומחייב התערבות של בני אדם).

    ——————–

    בנוסף למה שאמרתי למעלה, ליער *כאורגן* יש כושר התחדשות עצמית כלומר:

    * אם עצים בודדים או מיקבצי עצים קטנים נחלשים מסיבה זו או אחרת, העצים החסונים משתלטים על המשאבים של החלשים וממלאים את מקומם, או לחילופין עצים חדשים צומחים במקומם.

    ** אם חלקת יער ניפגעת בגלל איזושהיא תקלה חמורה (כגון שריפה או מחלה) יש התחדשות עצמית של היער על ידי עצים חדשים. אם חלקה גדולה ניפגעת קשה אין מניעה לטעת אותה מחדש כדי להאיץ את ההתחדשות.

    *** מצבים בהם היער אינו מסוגל להתחדשות עצמית בקנה מידה רחב הם מצבים נדירים מאוד, כי האבולוציה היקנתה ליער את יכולת השרידות על ידי התחדשות עצמית. היערות קיימים ושורדים מליארדי שנים בלי עזרת בני האדם, זו יומרה נבובה להאמין שהם זקוקים לבני האדם כדי לתפקד היטב.

    ————————–

    בנוסף לאמור לעיל. בחורשים או יערות דלילים אפשר להאיץ במקצת הצערה על ידי גיזום ודילול עצים שלא מתפקדים. ביער צפוף זה לא אפשרי מבחינה טכנית. חורש ויער דליל לא רלוונטים לעניין כליאת co2. שוב: מנגנון ההתחדשות העצמית של יערות צפופים פועל מעצמו ולא צריך לטעת כלום. יער שניטע באופן שאינו מתחדש בעצמו, הוא פשלה של הנוטעים.

    למה חוקרים שונים משמיעים טענות מופרכות כמו כאן ? כנראה שבתחומים מסויימים זה משתלם להם כספית. מי שלא היה באקדמיה לא מבין שפרסום מאמרי סרק יכולה להיות פרנסה טובה. שמתי לב שבתחומי ההתחממות הגלובלית יש לא מעט פרסומי סרק.

    אם יש לך ספק לגבי דברי נסה לחפש בגוגל באנגלית תחת מילות המפתח, natural forest maintainance. קרא חומר של מתחזקי יערות וותיקים , לא חומר של חוקרי אקלים שממציאים מחדש את הבוטניקה.

  2. משהו לא נראה לי הגיוני עד הסוף. האם על פי חשיבה זו האמזונס גורם להכבתד נטל הפחמן הדו חמצני באטמוספירה ? עד היום חשבתי שהוא ריאה ירוקה המפחיתה פחמן דו חמצני ומוסיפה חמצן. האם הגיע הזמן לכרות את עצי הסקוייה בקליפורניה ?קראתי את כתבתו של ד"ר דרור בר ניר ועדיין לא נראה לי הגיוני.

  3. אולי ניתן לשאוב פחמן דו חמצני ישר מהאוויר ומפחמן ואולי גם מתן .להפיק מוצרי פלסטיקה,תעשיה,או אולי מזון-סוכר סינתתי,או פחממות וגלוטן.

  4. גילגמש ונדב
    לגבי ה"ספקן" – לי, באופן אישי, נראה שהוא פשוט מחפש תשומת לב. אולי כדי להראות שהוא כן מבין משהו, בגלל שמפעם לפעם כל מיני מגיבים מעמידים אותו על טעויותיו. הוא מרבה להגיב בכל מיני נושאים. לא נראה לי שהוא מקבל על זה כסף. גם לא נראה לי שמישהו ישלם לטמבל כמוהו.
    לעומת כל זה: אנשים כמוכם יכולים להביא תועלת לציבור – אילו רק הייתם מגיבים יותר ומספקים קישורים והוכחות ואישושים לדברים הכתובים והנאמרים.
    חשוב שתדעו (אם אתם עדיין צעירים. {לדעתי אתם בסביבות גילאי ה-25-40}): החיים זה בית ספר. והכל פוליטיקה. כל השאר זה היסטוריה.
    ככל שתרבו להגיב לעניין למגיבים כמוהו – כך תשפרו את רמת הידע של הקוראים באתר זה, מה שיביא לשיפור ברמת החיים של אותם הקוראים ושל סביבתם הקרובה. לפחות.

  5. לרוח רפאים ונדב, יש המון כוחות שפועלים כאן וכוחם של ארגוני סביבה הוא לא קטן. רק בארצינו הקטנטונת חסרת משאבי הטבע והעשירה באויבים ואכלוסיות חלשות נעשו דברים בשם הסביבה כנגד האינטרס הכלכלי ולאו דווקא חיוביים. נמנעה הקמת תחנת כוח גרעינית , כלובי הדגים באילת חוסלו, עשרות פרוייקטי תשתיות עוכבו שנים בשל בג"צים והושקעו מיליארדים באנרגיה סולארית ושיקום נחלים ושמורות טבע. אז יש דברים טובים ויש דברים פחות טובים אבל העובדה היא שיש לא מעט כח בידיהם של ארגוני סביבה ושלא רואים ניירות עמדה מצדם לגבי פרוייקטים יחסית פשוטים שעלולים לעזור כמו שתילת עצים. נוצרת תחושה שיש תגובה פבלובית לכל שינוי ולכל קידמה אז לא פלא שיש ספקנים כאלה ואחרים שמגיבים ישר בביטול לטענות של אנשי הסביבה . איפה אל גור שידפוק על השולחן ויגיד למה לא שותלים עצים? כל הזמן רק שומעים מה לא. לא אנרגיה גרעינית, לא לא תשתיות , לא לרכבים, לא לאכול בשר לא לאכול דגים שדגים אותם בים ולא לאכול דגים שגודלו במדגים. אם היינו שומעים קצת מה כן , ובאופן הגיוני שיתחשב בכלכלה ובתרבות האנושית 20 מיליארד דולר זה היה התקציב היומי בתכנית בין לאומית למניעת שינויי האקלים.

  6. לרוח רפאים ונדב, יש המון כוחות שפועלים כאן וכוחם של ארגוני סביבה הוא לא קטן. רק בארצינו הקטנטונת חסרת משאבי הטבע והעשירה באויבים ואכלוסיות חלשות נעשו דברים בשם הסביבה כנגד האינטרס הכלכלי ולאו דווקא חיוביים. נמנעה הקמת תחנת כוח גרעינית , כלובי הדגים באילת חוסלו, עשרות פרוייקטי תשתיות עוכבו שנים בשל בג"צים והושקעו מיליארדים באנרגיה סולארית ושיקום נחלים ושמורות טבע. אז יש דברים טובים ויש דברים פחות טובים אבל העובדה היא שיש לא מעט כח בידיהם של ארגוני סביבה ושלא רואים ניירות עמדה מצדם לגבי פרוייקטים יחסית פשוטים שעלולים לעזור כמו שתילת עצים. נוצרת תחושה שיש תגובה פבלובית לכל שינוי ולכל קידמה אז לא פלא שיש ספקנים כאלה ואחרים שמגיבים ישר בביטול לטענות של אנשי הסביבה . איפה אל גור שידפוק על השולחן ויגיד למה לא שותלים עצים? כל הזמן רק שומעים מה לא. לא אנרגיה גרעינית, לא לא תשתיות , לא לרכבים, לא לאכול בשר לא לאכול דגים שדגים אותם בים ולא לאכול דגים שגודלו במדגים. אם היינו שומעים קצת מה כן , ובאופן הגיוני שיתחשב בכלכלה בתרבות האנושית 20 מיליארד דולר זה היה התקציב היומי בתכנית בין לאומית למניעת שינויי האקלים.

  7. מדהים בעיני להיווכח כמה כסף יש לארגונים המתנגדים לכל שינוי מדיניות סביבתית וכמה מאמצים הם משקיעים.
    למשל: כמעט בכל כתבה של דר. אסף רוזנטל יש את safkan שמגיב ישר את התגובה הראשונה בכדי לקבוע את השיח ואופן הדיון וכמו כן משקיעי מאמץ ניכר לערער על הלגיטימיות של אסף ומציג אותו כשרלטן.
    זו לא משימה פשוטה:
    1. ראשית, הכתבות באתר הידען מתפרסמות ביחד בערך בסביבות 12 בלילה. בשביל להגיב ישר צריך לעשות איזה שהיא תוכנה שעוקבת אחרי מה שמתפרסם ושולחת התראות בשביל להגיב ישר.
    2. אחר כך, צריך להתמיד ולהמשיך להגיב בכל פעם. אבל לא סתם תגובה, צריך לחשוב על תגובה מתאימה שהיא גם רלוונטית לתוכן הכתבה וגם שתגרום לקוראים לערער על העובדות ועל הלגיטימיות של הכותב. לפעמים אפילו ה"ספקן" מחפש נתונים סותרים וטורח "לבדוק" את אסף.

    מכל זה אני מסיק ש: "הספקן" פועל באופן שיטתי ועם מטרה מאחוריו, הוא שם לעצמו למטרה להילחם בכל מה שקשור לשינוי סביבתי. זה לא חדש שבעלי ההון מוציאים כמות אדירה של כסף על לוביסטים ושכנוע פוליטיקאים (כמו למשל קניית חברי הקונגרס הרפובליקנים, שימוש בפוקס-ניוז כשופר תעמולה אבל גם כאן בארץ בכל מה שקשור לחקיקה סביבתית יהיו מעורבים מלא לוביסטים בוועדות הרלוונטיות ובין חברי הכנסת).
    ומתוך זה אני מניח שהsafkan הוא פשוט לוביסט שכיר (או חברה) שמייצג אינטרסים מסויימים ומקבל על זה כסף. יש לו התראות שמחפשות כתבות סביבתיות ברשת והוא מגיב אליהם ישר.

    כי יש משהו שאני לא מבין: אני כן מבין למה יש אנשים שיוצאים להילחם בעבור ערכים שהם מאמינים בהם כמו שמירה על הטבע, צמחונות, התנחלות, סרבנות, מאבק חברתי וכו'. אבל זה לא הגיוני שיהיה אדם שיצא למלחמה על הוכחת העובדה שהמדענים משקרים ושאין התחממות גלובלית מעשי ידי אדם. הסיבה היחידה לצאת למלחמה כזו היא אינטרס כספי.

  8. פעם ראשונה שאני שומע על זה שמתייחסים לרעיון של ספיחת הco2 ע"י שתילת עצים. למה לא פשוט לשתול המון עצים ? כמה עצים אפשר לשתול בתקציב של נאמר 20 מיליארד דולר? סכום אפסי ביחס לעלויות הנזקים של שינויי אקלים.

  9. הטרול "יועץ דה לה שמטה"
    ממשיך לבלבל את המוח.

    בתור טרול הוא מסתתר מאחורי ניק בדוי. מי שלא יודע כלום עוסק בענייני טרוליות, כי ההבנה המקורית בכל תחום היא מאוד נמוכה.

  10. אבי ב.
    במקום לפרסם כתבות, למה שלא תיתן ל "ספקן" לכתוב כאן מאמרים על כל מיני נושאים (מביולוגיה דרך פיזיקה ועד לפילוסופיה)? נראה שהוא, לבדו, יודע הרבה יותר מאשר המדענים שמתעסקים בתחומים הללו..

  11. נו באמת. עצים מזדקנים בגיל 80 ? מפסיקים לנשום ?
    תגליות מרעישות.

    רוב העצים חיים מאות שנים ותהליך הפוטוסינטזה שלהם (שהוא הנשימה שלהם) ממשיך להתקיים עד שיבה טובה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן